... שזה אפשרי רק על ידי הבנת המציאות בשלמות. והנה, לכל אירוע שיש בעולם, יש לו את הסיבה שלו מדוע הוא קרה. ולכל האירועים כולם, גם להם יש את הסיבה מדוע הם קרו. כי יש סיבה אחת שהיא הסיבה של כל הסיבות ושל כל האירועים שיש בעולם. ומי שרוצה לגלות את הסיבה של כל האירועים שיש בעולם, עליו לנסות לגלות מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שהיא השורש כל הסיבות. וכל זמן שהאדם מגלה איזו סיבה כלשהי, על האדם לנסות לשאול את עצמו, מהי הסיבה של הסיבה הזאת עצמה? האם הסיבה הזאת היא הכרחית או לא? ואם הסיבה הזאת הכרחית, א"כ מדוע היא הכרחית? ואם היא לא הכרחית, אז מהי הסיבה שלה עצמה? וכך הלאה, על האדם להתבונן עד שהוא יגיע אל הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וזהו הדבר האחד והיחיד שבו ואך ורק בו תלוי כל האושר שיש בעולם. וכל זמן שהאדם עוד ... של המציאות. ואיך יכול האדם לגלות את הסיבה הזאת? על ידי זה שהאדם מתחיל להתבונן על הסיבה של כל דבר. כי בעולם שלנו יש אירועים שונים ותהליכים שונים. ומי שרוצה לגלות את הסיבה של כל הסיבות, הוא בעצם רוצה להבין את הסיבה של התהליך הגדול ביותר. ולשם כך על האדם לשפר את המיומנות שלו להבין את הסיבות של תהליכים קטנים יותר. כי כל רצון / מחשבה / דיבור / מעשה של האדם, הם בעצם הזדמנויות ... אני רוצה / חושב / עושה / מרגיש / את מה שאני עושה? ועל ידי זה שהאדם מתבונן היטב על הסיבה של כל הדברים, על ידי זה לבסוף האדם מגיע לסיבה הראשונה, ומבין את כל המציאות כולה ומגיע לאושר האמיתי. ולהבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, זה מתחיל בצורה הפשוטה ...

... כמובן קיים וכולי... והדרך לגלות את השורש של כל דבר, היא על ידי זה שחוקרים ומנסים לגלות את הסיבה שלו. דהיינו, על ידי זה ששואלים, מה הסיבה של כל דבר? ולמה הדבר הזה קיים כפי מה שהוא ודווקא ... שהמציאות צריכה להיות אחרת ממה שהיא, הרי שהאדם סובל. והסבל הזה שורשו בחוסר הבנת האדם את הסיבה של כל הסיבות של המציאות. ונמצא אם כן, כי שורש הרצון האנושי של האדם, הוא חוסר ההבנה של האדם את הסיבה של כל הסיבות. כי אילו ידע האדם והבין מהי הסיבה ... נראה כאילו הוא רוצה לשנות אותה במעשים שלו? והשאלה הזאת, היא ביטוי לשאלה אחרת, שהיא מהי הסיבה של כל הסיבות. כי גם בנקודת ההתחלה יש שאלה זהה, והיא ...

... התשובה לשאלת כל השאלות. דהיינו, להבין את המציאות בשלמות. וכאשר האדם מעמיק את מחשבתו ושואל את עצמו "מי אני" ו"מה אני" ו"מהי התכלית" ו"מהי הסיבה של כל האירועים" וכיו"ב, על ידי זה האדם מקרב את מחשבתו אל הבנת פנימיות ומהות המציאות שאותה אפשר לתפוש רק בשכל אין סופי. וככל שהאדם מתקרב יותר אל השכל ... ולהבין את הסיבה הראשונה, עליו לנסות להבין מהי המהות של סיבה? ומהי סיבה? ומהו זמן? כי הסיבה התוצאה קשורים למהותו של הזמן. וכדי להבין את הסיבה של כל הסיבות, לשם כך יש להבין את מהותו של הזמן, שבו מתרחשים כל האירועים שיש בעולם. כי כל הסיבות והתוצאות, כולם הם חלקים של הזמן. כי כל הסיבות וכל ... מרחב המקום ומימד הזמן, היו יכולים להיות אחרת ממה שהם. וזה בעצם אומר, שיש עוד סיבה אחרת שהיא נמצאת מחוץ למרחב המקום ומחוץ לציר הזמן, שהיא הסיבה של מרחב המקום ושל ציר הזמן, שבתוכם מתרחשים כל האירועים. וכדי לגלות את הסיבה הראשונה, לשם כך על האדם לגלות את הסיבה של מרחב הזמן ומרחב המקום, שהיא נמצאת מחוץ ולפני קיומם של הזמן ושל המקום. ויש כאן עוד רמת עומק יותר גדולה, והיא שגם הסיבה הראשונה של הזמן והמקום, גם ...

... של עצמה. כי ברגע שאנחנו אומרים על דבר שהוא הסיבה הראשונה, הרי שבעצם אמרנו שהוא עצמו קיים בלי שהוא עצמו יהיה הסיבה של עצמו. כי נניח שנגדיר שדבר כלשהו הוא הסיבה הראשונה של כל הדברים, הרי שיש כאן סתירה פנימית. כי שום דבר בעולם לא יכול להיות הסיבה של עצמו. ואם אנחנו אומרים על דבר כלשהו ... הרי שהוא לא סיבת עצמו, כי הוא נפרד מכל הדברים. וא"כ הוא לא סיבת כל הדברים. או בפשיטות, לעולם לא ניתן להבין את הסיבה של הסיבה הראשונה עצמה. כי תמיד אפשר לשאול, מה הסיבה של הסיבה הראשונה עצמה. כך שהסיבה הראשונה ... גם מחוץ לעצמה. וזה כמובן דבר שלא נתפס בשכל אנושי. כי האדם לא מסוגל לתפוש דבר שהוא קיים בלי להיות קיים, ושהוא הסיבה של עצמו. בכל מקרה, כאשר האדם מגיע לנקודת ... כי בסוף הדרך האדם רואה את הסיבה הראשונה, והוא רואה שהיא נמצאת מחוץ לעצמה. כי היא גם סיבת כל הדברים והיא גם הסיבה של עצמה. ועל האדם כן לנסות להבין את המידע ... האם זה הכרחי שהסיבה הזאת תתקיים? האם זה הכרחי שיהיה רצון כלשהו לעשות טוב? ומאחר שזה לא מוכרח שתהיה קיימת הסיבה של לעשות טוב, א"כ נמשיך לשאול מה הסיבה של הסיבה הזאת עצמה. וכל סיבה שאליה מגיע ... הזאת לא תהיה קיימת? או שאולי היא תהיה קיימת בצורה קצת שונה או אחרת ממה שהיא? כי אם כן, אז עדיין יש לשאול מה הסיבה שלה עצמה. ובנוסף יש להזכיר לאדם, כי גם ... מה שהם. כי אם היא לא מכריחה את כל האירועים שאחריה להיות כפי מה שהם, הרי שעדין נוכל לשאול על חלק מהאירועים, מה הסיבה שלהם? והסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא ... להיות כפי מה שהם. ואם אחרי שהאדם חושב שהוא גילה את סיבת כל הסיבות, הוא עדיין יכול לשאול על דבר כלשהו בעולם מה הסיבה שלו? ומדוע הוא דווקא כך ולא אחרת? ומדוע ... הרי שהיא לא הסיבה האמיתית, אלא יש סיבה אחרת. כי אם התוצאה לא מוכרחת להיות כפי מה שהיא, א"כ ניתן לשאול מה הסיבה שלה. וא"כ הסיבה לא מספיק טובה. כי סיבה היא ... הגדול. אך זה כמובן לא עונה על השאלה של מה היה לפני מה שהיה לפני המפץ הגדול. וזה גם לא עונה על השאלה, של מהי הסיבה של התרחשות כל האירועים האלו. וזה גם לא ...

... מוכרח? תשובה: לא. משום שיכול גם להיות מציאות של "יש סיבה". ומאחר שאין סיבה זו לא מציאות מוכרחת, א"כ גם אם נאמר שהאין סיבה הוא הסיבה של כל הסיבות, הרי שעדיין נוכל לשאול מה מכריח את האין סיבה להתקיים. ... אין שום שאלה כלל. משום שהשכל העל אנושי, הוא עצמו סיבת כל הסיבות. ואילו הבין האדם את שורש השכל של עצמו, הוא ממילא היה מבין גם את הסיבה של כל הסיבות. ובקיצור, סיבת כל הסיבות היא עצמה התפישה העל אנושית. ... ובכך הם חושבים שהם תרצו את כל השאלות. וכמובן שזו לא התשובה של כל השאלות. כי גם אם נאמר שהעולם הוא חלום, עדיין יש להבין מה הסיבה שלו עצמו. וגם אם נאמר שאין חלום כלל, עדיין יש לשאול מה מכריח את ... המציאות, ושהוא השורש של הכל וכולי, גם הוא יהיה תמיד רק אפשרות. כי כל זמן שיש דבר נוסף שהוא לא מחוייב, הרי שתמיד אפשר לשאול מה הסיבה של המחוייב עצמו? בדיוק כמו שאנחנו שואלים מה הסיבה של הסיבה הראשונה עצמה. ויש כאן עוד רמת עומק, והיא שבשכל האנושי ... את הדבר השני ולא להפך. כי הרי היה יכול להיות גם הפוך. וצריך למצוא לא רק את הסיבה הראשונה, דהיינו, למצוא סיבה שלא ניתן לשאול מה הסיבה שלה, אלא למצוא גם את הסיבה שבגללה הסיבה היא הסיבה של התוצאות שאחריה ולא אחרת. ומי שמתבונן בכל הדברים האלו, נדמה לו ...

... השכל האנושי. כי בשכל האנושי אי אפשר להבין את סיבת כל הסיבות. כי כל סיבה שנגדיר שהיא הסיבה הראשונה, תמיד נוכל לשאול מה הסיבה שלה עצמה. וכפי שכבר ביארתי את כל זה ... אחד ואחד בעולם, להגיע כבר כאן בחיים שלו, להנאה אמיתית ואין סופית. והדרך היא פשוטה, והיא על ידי זה שהאדם חוקר ומחפש את הסיבה של כל דבר שקורה סביבו ושקורה בתוכו. כגון, ... יצרה את התוצאה הספציפית, כך מבחינה לוגית ניתן להבין שהיא הייתה יכולה ליצור גם תוצאה אחרת. כי על האדם לגלות לא רק את הסיבה של כל מה שקורה איתו וסביבו, אלא גם לגלות ... כלשהי. עכשיו יש לשאול, מה הסיבה שבגללה הסיבה הראשונה התרחשה. כי הרי באותה המידה המציאות הייתה יכולה להיות גם אחרת. אז מה הסיבה של הסיבה עצמה. וכך הלאה, על האדם לחקור תמיד את הסיבה של כל דבר. ועל האדם לנסות לשאול את עצמו, מה הסיבה שבגללה המציאות ברגע הזה היא כפי מה שהיא ברגע הזה. ומה הסיבה של הסיבה וכולי. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה של חיפוש הסיבה של כל דבר, לבסוף האדם מוצא את סיבת כל ... השיטה הזאת, תלויה אך ורק באדם עצמו. והדרך סלולה גלויה וברורה לאדם. וכל אדם יכול לבחור שמעכשיו הוא מתחיל לנסות לגלות את הסיבה של כל דבר. ואחרי שהאדם יגלה את הסיבה ...

... להבין את כל המציאות בשלמות. כי ע"פ השכל ניתן לדוגמא להבין, שאי אפשר שהאדם יצליח להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי כל סיבה שאותה יגדיר האדם, תמיד תהיה אפשרות לשאול מה הסיבה שלה עצמה. ואף על פי שבשכל האנושי אפשר להבין שאין דרך ... את הרצון הזה? ולמה אני רוצה דווקא אותו? ולמה דווקא בצורה הזאת? ולמה דווקא בעוצמה הזאת? וכל סיבה ורצון פנימי יותר שהאדם מגלה אותו אצל עצמו, על האדם להמשיך לשאול את עצמו, מה הסיבה של הרצון הזה עצמו? מה באמת אני רוצה? מה שורש הרצון של ...

... כולן ביטוי של שאלה אחת, שהיא השורש של כל השאלות שיש בעולם. וגם לשאלה הזאת יש שורש. וכפי שאמרנו, מי שרוצה להיות חכם אמיתי בכל תחום, עליו לשאול תמיד ולחפש תמיד, את הסיבה של הדבר. וגם לשאלה של כל השאלות, גם לה יש סיבה. כי יש דבר שבו תלוי הקיום של שאלת כל השאלות. והשורש והסיבה של הקיום של שאלת כל השאלות, היא כמובן מגבלת השכל של האדם. כי אם לאדם לא הייתה מגבלה שכלית, הרי ... בשכלו, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, למרות שהיא נמצאת במרחק אין סופי מהאדם. וכאן נגלה סוד עמוק נוסף, והוא, שגם למגבלת השכל האנושי, גם לה יש שורש וסיבה. והשורש והסיבה של מגבלת השכל האנושי, היא בעצם ההבדל המהותי שיש, בין השכל האנושי לשורש השכל האנושי שהוא השכל האין ...

... אין אפשרות למצוא תשובה לשאלה הזאת בשכל האנושי. כי על כל תשובה נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה של הסיבה הראשונה עצמה. ועוד ביארתי, שמי שיבין את השאלה הזאת בשלמות, הוא ... היא שאלה שאפשר לשאול אותה רק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי אם נאמר שה"אין סיבה" הוא הסיבה של הסיבות, אז אכן יש לשאול, כיצד "אין סיבה", יכול להיות סיבה של תהליכים ... לבין ה"יש סיבה" שאחריו, הוא קשר מסוג של "אין סיבה". ז"א, אם נאמר ש"אין סיבה" הוא הסיבה של הסיבות, אז אכן נשאל, כיצד "אין סיבה" סובב שיהיו סיבות. אך אפשר לומר שה"אין סיבה" הוא לא הסיבה של התהליך. אלא הוא פשוט היה שם לפני הסיבות. והרצף של הסיבות התחיל מעצמו ... ומנקודת המבט של האפשרות של הסיבתיות, תמיד תהיה שאלה לגבי איך "אין סיבה" יכול להיות הסיבה של סיבתיות. או מדוע ה"אין סיבה" הוא דווקא בא לידי ביטוי בצורה כלשהי. ... כל הסבר ותשובה אפשרי לגבי תהליך הסיבה והתוצאה של המציאות, תמיד נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה של צורת התהליך הזו, ומדוע היא לא אחרת? כך שבעצם נכנסו כאן ללולאה אין ... אפשרי בשכל האנושי. כי כל תיאור תהליך שיהיה לגבי המציאות, תמיד נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה שלו עצמו. ומי שיעמיק עוד בדבר הזה, יגלה בסוף את השכל הגדול יותר, שבו ...

... ולא רק שה"יש" סיבה נשאר ברמת הפוטנציאל בלבד, אלא שהוא גם ממשיך להתקיים בפועל, גם אם נאמר ש"אין" שום סיבה לשום דבר. כי לומר ש"אין" שום סיבה לשום דבר, זה בעצם לומר שכל דבר הוא הסיבה של עצמו. כי "אין" סיבה לשום דבר, פירושו שאין שום סיבה שגוררת אחריה תוצאה כלשהי. שזה בעצם אומר ... עצמו בצורה כלשהי, הרי שממילא כל הכוחות היו מכילים זה את זה, ולא היה בעולם שום הבדל בין שום דבר לשום דבר. (ואם ננסה לומר שהשורש מסוגל להכיל רק קצת מההפך שלו, הרי שיש לחקור את הסיבה של זה עצמו ואת השורש של זה עצמו). וזה בעצם אומר, שמאחר שאנחנו רואים בחוש שיש במציאות שלנו ...