... מבדיל ממילא בין טוב ורע, ואז הכל טוב. וזה שמבין את המציאות באופן מוחלט ומבין שהכל אחד ולכן זה טוב. וישנה אפשרות להגיד אני מנסה להבין את המציאות עד
הסוף באופן מוחלט, ולא לוותר ואז תהיה תשובה, או שלהחליט שלא לנסות בכלל להבין את המציאות, ואז באמת לא לנסות להבין שום דבר וללכת עם זה עד
הסוף, אבל לא לזגזג בין לנסות להבין או לא לנסות להבין בכלל, כי זה הוא הדבר היוצר את הסבל. בן אדם צריך לבחור באמת, לנקוט עמדה, או להבין או לא להבין. נגיד שיש חרדות, תפתור את זה עד
הסוף, עד שלא יהיו לך יותר חרדות, אל תוותר, או שאל תנסה בכלל להבין ולנסות לשנות. ועכשיו אם נקטת עמדה של הטוב, לך עם זה עד
הסוף, עד שיהיה בפנימיות גם כן את ההבנה שאכן הכל טוב, לא רק במילים מתוך החלטה, מתוך שהגעת לשם באמת, אל תגיד זה טוב וזה רע. וכך גם לגבי הרע, אם החלטת שהכל רע, לך עם זה עד
הסוף, אל תגיד פתאום זה טוב, ואם תלך עם הרע בקיצוניות עד
הסוף, גם אז לא יכול להיות יותר רע, כי אין הבדלה ... לא להשתמש בשכל, אבל אז זה אומר לא להיות מוטרד ממה שיהיה מחר, ולא לשאול שאלות, ולא לדאוג מכלום, כי אין ממה, כאשר שאין שכל. או שתנסה עם השכל להבין עד
הסוף. ויש להבין שהאושר אינו תלוי בשום דבר, כי ... חרדה, או אין לך חרדה, האושר תלוי בכך שתנקוט עמדה, רוצה להבין, זה אומר שלא תנוח ולא תשקוט, עד שתבין את המציאות, ואם התייאשת והרמת ידיים, תרים ידיים עד
הסוף, כי זה שלא הבנת זה לא אומר שאי אפשר להבין, ...