... ואז הוא ראה את השקט, הוא למעשה הסתכל מבחוץ מה קורה. ואז כל האש נעלמה, ואז יש את הסוף שהוא רואה שהוא נלחם בעצמו, שאם הוא יגיד שהאויב לא קיים אז באמת לא יהיה לו ...

... יש כמה אפשרויות, אפשרות ראשונה שאתה לא משתמש בשכל עד הסוף, ואז אתה חווה שזה אחד וזה שתיים, זה קיר וזה דלת. אך יש אפשרות נוספת שבה אתה משתמש בשכל עד הסוף ואתה מבין שזה נמצא באותו מקום, ואם אתה כל כולך חושב על זה, אז אתה חווה את זה. ... אתה גם לא מבדיל בין דלת לקיר. כאשר אתה משתמש בשכל עד הסוף, אין לך לאן לברוח, כי למקום היחיד שאתה יכול לברוח מהשכל, זה לאין שכל, אבל משם אתה ... תסתכל פנימה, אז תוכל לחוות מה קורה פנימה. החוויה היא הסוף של ההסתכלות פנימה. אתה עסוק בחיצוני ולכן אתה לא חווה את הפנימי. זה לא אומר לא ... אתה צריך להיות מאוד חכם, כל כך חכם עד שתבין את זה עד הסוף, ואז תחווה את זה. ואתה מסתכל החוצה, כי אתה לא מספיק חכם. זה לא יעזור אם תגיד מהיום ... הכי מציק לך ואותו תבדוק, אבל מבחינת המאמץ השכלי תלך עד הסוף עם כל השאלות. אבל כאשר אתה בודק את מה שמציק לך, תבדוק אותו מפרספקטיבה רחבה. הדבר ...

... עדן, במקום שבו הכל אחד. אבל אנשים אומרים לו, האם זה טוב מצב שאין בו שכל? לא. בו תבדיל בין טוב לרע, והסקרנות להבין היא זאת שדפקה את האדם. אבל זה לא רע רצון להבין, כולנו פה כי יש לנו רצון להבין. אם אתה סקרן עד הסוף זה טוב, או שאתה בכלל לא סקרן וזה גם טוב. שאלה: אבל הצדפות היו ... תשתמש בשכל אם אתה לא מורשה, אבל מי אמר שאתה מורשה למה שאת כבר משתמש? למעשה אומרים לאדם, תשתמש אבל חלקית, תאמין חלקית, תחקור חלקית. עליסה מרגישה רע, ולכן הסקרנות מובילה אותה, אבל אומרים לה, אל תלכי אם הסקרנות עד הסוף, את יכולה לקרוא ספרי היסטוריה, שזה יכול לספק סקרנות חלקית, אבל אל תלכי עד הסוף. גם לא אומרים לה לבטל את הסקרנות בכלל, כי אם היא הייתה מבטלת את ...

... אמנם רע לך, אבל תתמקד בדברים שטוב לך. הם לא אומרים לך שגם הרע הוא טוב. הסיבה שאת סובלת בחיים, זה בגלל שאת לא הולכת עם התאוות עד הסוף. לא היית שלמה עם התאוות שלך עד הסוף. כי יש בתוך רצון למשהו אחר, סיפור כל שהוא. הבהמה אוכלת ולא ...

... מאשר האושר שאליו הוא הגיע. והדרך האחת והיחידה שיכולה להביא את האדם אל אושר בשלמות שאין שלמות אחריה, היא על ידי זה שהאדם הולך עד הסוף ועד הקצה האחרון ממש, של כל דרך באשר היא. כי מצד ... סופה, לא תגיע אל סופה. אך מי שרוצה להשיג את השלמות, צריך להיצמד לדרך שלו עצמו, אבל שזה יהיה בשלמות. דהיינו, ללכת לפי האמת שלו, עד הסוף ועד הקצה האחרון. והאושר של האדם, הוא חוויה ... מעשיות כאלו ואחרות, בלי התבוננות פנימית, דהיינו, גוף ללא נשמה, על ידי זה האדם תמיד מרגיש תחושה של חיסרון פנימי. ועל האדם ללכת עד הסוף ועד הקצה האחרון של הדרך הרוחנית שלו. דהיינו, ... חיצוניים כלשהם. ושגם אמונה חיובית וכיו"ב, גם אלו דברים חיצוניים, מאחר שהם יכולים להשתנות כל הזמן. ועל האדם לזכור, שהוא צריך ללכת עד הסוף, דהיינו, להתבונן עמוק אל תוכו, ולזכך את עצמו באמת. דהיינו, לוודא שהוא אכן נצמד לאמת האישית שלו עצמו, אבל עד הסוף שלה. וההיצמדות של האדם אל האמת האישית שלו עד הסוף האחרון בשלמות, מזככת את האדם, להשיג את האמת המוחלטת של המציאות. שהיא נמצאת, ממש אחרי הקצה האחרון של האמת הסובייקטיבית של האדם. ומי שהולך בדרך כלשהי עד הסוף ועד הקצה האחרון שלה, דהיינו, מנסה להשיג שינוי ... פנימית אמיתית עד הקצה האחרון, על ידי זה הוא משיג אושר מושלם, אושר מוחלט, בשלמות שאין שלמות אחריה. והכלל והעיקר הוא, ללכת עד הסוף. וזה מה שמבדיל את המפסידנים מהמצליחנים. עד כמה האדם מוכן לתת את עצמו, למען האמת האישית שלו. ומי שהולך עד הסוף, הוא מגיע לחוויית השלמות האמיתית, בשלמות, שאין ...

... - איך ללכת אחרי האמת שלך עד הסוף וגם לבדוק אותה כל הזמן? כי האדם, צריך ללכת אחרי האמת האישית והסובייקטיבית של עצמו. והאדם צריך להיות נאמן לעצמו, עד הסוף, ובשלמות שאין שלמות אחריה. כי אסור לאדם להתפשר, על האמת שלו. ועל האדם להשיג את המטרות האמיתיות שלו, עד הסוף ובשלמות. ולמרות שהאמת האישית של האדם, היא אמת סובייקטיבית ואישית בלבד, אעפ"כ על האדם ללכת אחרי האמת האישית שלו, עד הסוף שלה ועד הקצה האחרון שלה. כי האמת המוחלטת, היא נמצאת, אחרי הקצה האחרון של האמת האישית של האדם. ומי שרוצה להבין את המציאות בצורה אמיתית ומוחלטת, עליו להבין את המציאות, לפי האמת האישית שלו, אבל ללכת עם זה עד הסוף. כי האדם הולך אחרי האמת שלו עצמו, אבל לא הולך אחרי האמת שלו עצמו עד הסוף. כגון לדוגמא, שהאדם מתייחס למציאות, בצורה שאינה מדויקת, ע"פ קנה המידה של האדם עצמו. כגון לדוגמא ... נמצא אחרי הקצה האחרון של היחסי. ומי שהולך אחרי האמת שלו, ב 100% בשלמות שאין שלמות אחריה, הוא רואה את האמת המוחלטת של המציאות. ועל האדם ללכת אחרי האמת האישית שלו, עד הסוף. דהיינו, שתהיה התאמה מלאה בשלמות מלאה, בין הרגש לבין השכל של האדם. שלא יהיה מצב, שהרגשות של ... החטא הגדול ביותר, הוא חטא הגאווה. שהאדם מעמיד פנים, כאילו הוא בטוח בעצמו באופן מוחלט, למרות שהוא לא באמת בטוח בעצמו באופן מוחלט. וההוכחה לכך שהאדם לא בטוח באמת שלו עד הסוף, היא שהאדם, לא באמת נצמד לאמת שלו עד הסוף בשלמות. ומי שלפעמים חושב בצורה שגויה ולא אמיתית לפי קנה המידה שלו עצמו, הרי שהאמת שלו עצמו, לא ממלאת אותו עד הסוף, כי הוא לא בטוח בה עד הסוף, ולכן הוא רחוק מהאמת שלו עצמו. ומי שמשקר שהוא בטוח באמת שלו עד הסוף, הוא הכי לא נאמן לעצמו. כי הוא מתכחש לנקודה הפנימית ביותר של האדם, שהיא המקום שבו האדם יכול ... ולא יחסית ואישית בלבד, הוא מונע מעצמו, להתחבר לנקודת המבט הפנימית ביותר שבתוכו, שאין בה שום הסתכלות אישית כלל. אלא היא כולה אובייקטיבית לגמרי. ולהיות נאמן לעצמך עד הסוף, פירושו, לא להתכחש לשום רגש פנימי שיש בתוכך. ולא להתכחש לשום ספק פנימי שיש בתוכך. אלא ללכת עד הסוף, ולהביא מתת המודע, אל המודע, את כל הרגשות הפנימיים המודחקים והנסתרים, ולהביא מתת המודע, אל השכל המודע, את כל הספקות והחששות והפחדים, שנמצאים בתוך האדם, ולשים את הכל על השולחן, ולבדוק את הכל עד הסוף. ועל ידי זה שהאדם מוציא את הכל החוצה. דהיינו, לא מתכחש לספקות שיש בתוכו, ולא מתכחש לשום היבט ... של האדם, מזככת את האדם. כי שורש המחשבה של האדם, היא האמת האובייקטיבית. וברגע שהאדם רחוק ממנה, הוא משתמש באמת האישית שלו בלבד. וכאשר האדם הולך אחרי האמת האישית שלו עד הסוף, אז הוא חוזר לאמת האובייקטיבית, שנמצאת בתוך תוכו בפנימיות הנשמה שלו. כי על האדם ללכת אחרי האמת האישית שלו, עד הסוף ועד הקצה האחרון שלה, אבל בו זמנית, על האדם לבדוק את האמת האישית שלו כל הזמן. עד שתהיה התאמה, ... ובודק וחוקר ושואל, האם אכן זו אמת מוחלטת, ללא כל ספק, וללא כל אפשרות להיות אחרת. ואם קיימת האפשרות להיות אחרת, הרי שזו לא אמת מוחלטת. כי מי שלא הולך אחרי האמת שלו עד הסוף, הוא גם לא בודק את האמת שלו עד הסוף, ולא מגיע לאמת המוחלטת. אבל כאשר האדם נצמד לאמת האישית שלו עד הסוף, זה דוחף אותו לבדוק את האמת האישית שלו עד הסוף, ואז בסופו של דבר, האדם מגיע לנקודת מבט אובייקטיבית על המציאות, ואז האדם משתחרר לגמרי מכל ...

... את מסתכלת על השולחן, את רואה שזה אחד, אבל את לא מבינה איך זה פותר את כל הבעיות. העניין הוא שכול דבר שאת מסתכלת עליו עד הסוף, את מגיעה ללא יודעת, לכלום, אין הבדל. עכשיו, מה זה נותן? מהצד שאת לא יודעת שום דבר, אז אין לך יותר ... שלוקח דבר ובודק, אבל זה לא בשלמות. כי אפילו שאת חושבת שאין הבדל, בתוך תוכך את עדיין חושבת שיש טיפה הבדל. אבל אם את הולכת עד הסוף לגמרי לגמרי של דבר אחד, את תגיעי לסוף של הכל. ללכת עד הסוף הכוונה שכבר לא תחווי את האני שלך. את לא תדעי מה זה אני. אז במכה אחת כל השאלות יגמרו לך בכל הנושאים. זה הכל באופן יחסי, עלו לך שאלות והבנת שזה אחד, אבל בכל זאת נשארו לך שאלות כי לא הלכת עד הסוף על הכל. את אומרת שאין לך שאלות ולכן את לא יודעת איך להתקדם. אני רוצה להסביר לך מה הכוונה לשאלות. ... לשקר ולהגיד שאת לא רוצה. האדם מפחד להגיד מה הוא באמת רוצה. הוא מפחד לגלות שלא יהיה לו את זה. אבל אם הוא לא יפחד, וילך עד הסוף, אז הכל יסתדר לו. בפשיטות, כואב לך ואת לא רוצה את זה, אז רע לך. טוב לך כשאת רוצה את זה, ורע לך כאשר ... אבל גם יש את השיפוטיות שלי, ואז מתחיל להיות קונפליקט. כי אני גם הולך אחרי המציאות וגם זה לא מתאים לי. אבל אם אתה הולך עד הסוף, ואומר, מה שקורה זה מה שהמציאות רוצה, וזה מה שנכון, ולא מעניין אותי מה נכון לי, אז האדם לא יכול ...