... להיות בנפרדות, ואעפ"כ באחדות. וזהו ריבוי אלוהים, של אין סוף אלוהים. ומאחר שאלוהים שכזה עושה רק רע כל היום, לכן הוא הפריד ממנו את התודעה של האדם. ואז האדם חווה את הנפרדות של המציאות. ואם אלוהים עושה רק טוב אמיתי תמיד, והוא בוחר להרחיק אותך ממנו, הרי ... טוב. או שאלוהים הוא טוב, שרוצה לעשות עוד יותר טוב. והרעיון הוא, שאפשר לומר, שאלוהים תמיד חווה חיסרון. ולמה שאלוהים תמיד יהיה בחיסרון? משום, שהוא חסר את כל אין סוף הנפרדות שיש בעולם שלנו. כי אצל אלוהים, אין שום נפרדות כלל. ואלוהים, חסר את הנפרדות. ולכן אלוהים עושה את הנפרדות, כדי לעשות טוב. והטוב בעיני אלוהים, הוא דווקא כאשר האדם רחוק ממנו. ואלוהים לוקח ...

... שלנו, הוא דווקא במקום שבו השכל הגדול ביותר, מלובש בתוך הצמצום הגדול ביותר ובתוך ההסתרה הגדולה ביותר. וזה היופי של העולם, שהאחדות מלובשת בתוך הנפרדות. וככל שהשכל של הנפרדות, נראה טיפשי יותר, כך יש בו שכל גדול יותר. והעולם ...

... של השמדה עצמית. שהאחדות, מנסה להשמיד את עצמה, על ידי זה שהיא יוצרת את הנפרדות של המציאות. וכמובן שיש גם נקודת מבט הפוכה, והיא שאלוהים יש לו אהבה עצמית גדולה מאוד, ואלוהים מנסה להתרבות ולהגדיל את עצמו לגודל יותר גדול, מאשר גודל אין ... כי המציאות מכילה בתוכה רק ישות אחת שהיא אין סופית. ועכשיו אחרי הבריאה של הנפרדות, יש כאילו פחות מקום לישות השורשית, שמנסה להתרבות. כך שגם התרבות, פירושו התאבדות. כי הישות המקורית, משנה את הצורה שלה, וזה סוג של התפתחות, אבל גם של ...

... הרצון העצמי של הנפרדות, על ידי השכל של האחדות וכאן יתבאר, איך יכול האדם לפרק ולנטרל את כל הרצונות שלו, הרצונות של הנפרדות, על ידי שימוש בשכל של ...

... כוח כלשהו, למה שאין לו כוח. ואפילו מי שחושב שהאחדות, תעשה אותו למאושר, גם הוא עובד אלילים. כי הוא עושה הפרדה, בין האחדות לבין הנפרדות. וכאשר יש הפרדה בין אחדות לנפרדות, הרי שזאת אחדות שקרית, שהיא רק לבוש של מהות המציאות, ששם אין שום אחדות ונפרדות כלל. ולכן, גם מי שנאחז באחדות, שיש לה צורה כלשהי, גם הוא ...

... דבר אחד ויחיד. כי כל זמן שהאדם רוצה, יותר מאשר דבר אחד, הרי שהרצון של האדם, הוא לא אמיתי. כי הנפרדות, היא לבוש של שורש אחר פנימי, שנפרד ממנה. וכאשר הרצון הוא לא היחיד, אז זה אומר שיש לו ... הוא גורם לכך, שהאין סוף יוכל לצמצם את עצמו. כי מצד האלוהים, הנחשק הגדול ביותר, הוא דווקא הנפרדות. שהיא המשלים של האלוהים, שהוא חסר את הנפרדות, כי הוא אין סופי, וגם זאת מגבלה להיות אין סופי. (והכל מצד הנפרדות. כי מצד האחדות, הכל אחד ממש). ולאלוהים יש רצון אמיתי ואין סופי, שתהיה מציאות שנפרדת ממנו. ... של הבריאה, היא ההוויה האין סופית של האחדות. ומצד חוקי השכל, אין אפשרות שהאחדות תהווה את הנפרדות, כי זה דבר והיפוכו (כפי שכבר ביארתי במקום אחר). והרצון של אמת, הוא מכופף את כל החוקים שיש ... עצמו? ומי מחליט שהוא יהיה החוק החזק ביותר? את זה ביארתי במקום אחר). ונמצא אם כן, כי קיומה של הנפרדות, הוא אפשרי רק בגלל הרצון של אמת של אלוהים. והדבר אפשרי גם לכיוון ההפוך. שבו הנפרדות יכולה לחזור ולהיכלל ממש באין סוף כישות אחת ממש. ולמרות שזה נגד השכל, כי הסוף שונה במהותו ... ביטוי, רק כאשר גם האדם משתמש בכוח האלוהי שלו, שהוא כוח הרצון האמיתי. ומנקודת מבט נוספת שבה הנפרדות והאחדות הם אחד, מנקודת המבט הזו רצונו של האדם להתאחד עם המציאות, גובר על רצונה של המציאות ...

... עדיין גם זה עצמו מצריך את קיומם של הזמן והמקום. כי הנפרדות, תמיד קיימת כפוטנציאל. כי תמיד תהיה קיימת האפשרות לקיומו של דבר כלשהו. ואת האפשרות לקיומו של דבר כלשהו, את האפשרות עצמה, אי אפשר להעלים. וגם הנפרדות שבתוך האפשרות והפוטנציאל, גם היא תופסת זמן ומקום. כי יש מקום ל"אין" ויש מקום ל"יש". וגם ה"אין" הוא רק אפשרי המציאות ולא מחוייב, משום שהוא מוגבל ומוגדר, על ידי ... וגם האחדות, היא לא אין סופית, כי היא נפרדת, מהנפרדות. וכל דבר שהוא מוגדר, גם אם זה על ידי השלילה שלו, גם זו הגדרה, וממילא הוא לא מחוייב ולא מצוי ראשון. ונמצא אם כן שאין אלוהים מצוי ראשון ויחיד, אלא יש את המקום והזמן שהם מקיפים את הנפרדות תמיד. כי הנפרדות היא השורש של הכל. ותמיד היה הווה ותהיה נפרדות תמיד. כי כל ישות, תמיד תהיה נפרדת משאר האפשרויות, וממילא אין שום אפשרות שתהיה רק אחדות, כי האפשרות לנפרדות, תמיד ...

... פנימית, היינו שהוא יודע את האמת שהכל אחד ומושלם. כי בעולם שלנו של הנפרדות, האדם מוכרח לשקר. כי בלי השקר, אין שום קיום לעולם. כי כאשר האדם מחובר לאחדות של המציאות בלבד, הרי שאין לו שום ישות עצמית ושום רצון ושום מחשבה או דיבור ומעשה כלל. והאדם חייב לשקר את עצמו, שיש את הנפרדות של המציאות, כדי שהוא יוכל להתנהל כאן, בצורת החיים של הנפרדות. והאושר תלוי, רק בדבר אחד ויחיד. והוא, הידיעה הפנימית של האדם, שהכל אחד ומושלם. והמציאות, היא נראית כולה כשקר. כי היא מטעה את ... בתוכו עם השקר. כי הוא יודע את האמת שהכל אחד ושהכל מושלם, והוא יודע שהנפרדות היא שקר. כך שלשקר אין לו כל אחיזה בו. וממילא האדם חי חיים טובים באמת. אבל מי שלא יודע מהי האמת, והוא משקר "בטעות" בגלל חוסר ... חוץ, הוא מחובר לאמת בפנימיות שלו, ורק נותן חיות לעולם, על ידי השקר של הנפרדות. אבל מי שלא יודע את האמת בתוכו שהכל אחד, ומשקר את עצמו שיש נפרדות ובטעות חושב, שזו אכן האמת, הוא סובל ביותר. כי את המציאות, זה ... את האמת שהכל אחד ומושלם. ואדם כזה, מוכרח לשקר כדי לחיות בעולם שלנו של הנפרדות, שבו יש הפרדה בין טוב לרע וכולי. אבל מי שכאילו משקר את עצמו באמת, דהיינו, שהוא כאילו באמת חושב שיש נפרדות, הוא גם מקבל עונש ... יודעים את האמת שהכל מושלם ושהכל אחד, הם עושים הפרדה בין האחדות לבין הנפרדות. ובעיניהם, מי שנמצא באחדות, חייב לשקר כדי להיות בנפרדות. אך מצד איש אמת אמיתי, שיודע שהכל אחד ושהכל מושלם ממש, הוא יודע שהאחדות והנפרדות הם אחד ממש, וממילא הוא לא משקר את עצמו כלל, כי הוא חווה את הנפרדות, כמו האחדות ממש, ללא שום שקר כלל. והמציאות מושלמת לגמרי, למרות שיש בה חסרונות. ...

... כי כאשר האדם משתמש רק בשכל שלו, אז אין שום רע כלל. וכל תפישת וחווית הנפרדות של האדם, היא רק בגלל האמונה שלו. שהאדם מאמין שבאמת הדברים מנוגדים ... עכשיו האמונה של השקר היא טובה מאוד. כי האמונה מאפשרת לאדם לחיות בתוך הנפרדות שלנו, ו"להגדיל" (במרכאות, כי היא מגדילה ולא מגדילה בו זמנית) את ... של שלמות. ונוסיף עוד ונאמר, כי בשכל האמיתי, הכל אחד ממש. דהיינו, שהנפרדות והאחדות הם אחד ממש. ואז ממילא אין שום חילוק בין שכל לבין אמונה. כי בשכל האמיתי, אפשר להבין שהנפרדות היא נפרדות והיא גם אחדות בו זמנית. ואז אפשר להיות בנפרדות ובאחדות ...

... אז ממילא אין אצל האדם שום היפוך של מחשבות כלל בתוכו. (וזה, גם אם יש אצלו היפוך מחשבות בלבוש החיצוני של הנפרדות). כי כאשר האמת ברורה, אז אין שום ספק כלל. וכל המחשבות מתהפכות אצל האדם, רק כאשר תת המודע שלו, משקר אותו ...