... החיים - למה לא יכולה להיות תכלית לחיים? ומהי כן תכלית החיים? והעניין הוא, כי משמעות חיי האדם, נגזרת מהמשמעות של החיים עצמם ושל קיום חיי
המציאות עצמה. כי כל חיי האדם עם כל מה שקורה לאדם, הם רק תהליך קטן מאוד, בתוך תהליך אחר גדול יותר, שהוא התהליך הכללי של כל האירועים כולם שבכל מקום ובכל זמן, שזהו התהליך הגדול ביותר. ובלי להבין את משמעות קיום
המציאות עצמה, אי אפשר להבין את משמעות קיום האדם. ואם אין משמעות לקיום
המציאות, אין משמעות אמיתית לקיום האדם. ואם יש משמעות לקיום
המציאות, הרי שממנה יש לגזור את משמעות קיום האדם. ולכן, מי שרוצה באמת להבין את משמעות חייו וכולי, הוא מוכרח להבין את משמעות קיום
המציאות עצמה. וכאשר מתבוננים על משמעות ותכלית
המציאות בעין אמיתית, רואים כי לא באמת יכולה להיות משמעות אמיתית למציאות שלנו. ולמה? ונסביר: כי לומר שיש למשהו משמעות, זה אפשרי רק כאשר יש הפרדה של טוב ורע. ואם מסתכלים על
המציאות מנקודת מבט חיצונית לה, ומנסים לחפש את המשמעות שלה, מבינים מיד, שמנקודת מבט שחיצונית למציאות, לא יכול להיות טוב ורע, ואפילו נפרדות אין כלל, ואין שום צורה כלל. כך ... שום שעמום כלל ושום שינוי רצון כלל. כי באחדות המוחלטת, אפילו פוטנציאל של נפרדות אין. כי גם נפרדות ברמת הפוטנציאל, גם היא נפרדות. ולכן באחדות
המציאות, אפילו פוטנציאל של נפרדות אין. וכאשר אין שום נפרדות כלל, ויש רק אחדות מוחלטת, לא שייך שום סיבה כלל. כי באחדות
המציאות, אין שום נפרדות של שעמום ועניין, או של טוב ורע. ולכן אלוהים לא יכול להיות, טוב יותר מאשר רע. ואין שום משמעות נפרדת של מלך ועם וכיו"ב. ולכן אין שום סיבה אפשרית, ... לא באמת טובה. משום, שבמציאות שלנו, גם יש וגם אין סיבה, וגם יש וגם אין משמעות. ואם להכל אין שום משמעות כלל ואין שום סיבה כלל, אז כיצד זה שבתוך
המציאות שלנו קיימת אפשרות של סיבתיות ומשמעות? כי אם בנקודת ההתחלה אין שום משמעות כלל באופן מוחלט, אז כיצד יש הוויה של דבר, שהוא כן משמעותי, שהוא נפרד מהאין משמעות ... אין משמעות, אז עדיין תישאר השאלה, איך כן יש משמעות בתוך הנפרדות. ומי שיתבונן אל השורש בעין אמיתית, יראה את האמת שאין שום שאלה כלל. כי בשורש
המציאות, הכל אחד ממש. ושם, היש והאין, הם אחד. וכאשר הכל אחד ממש, אז זה אומר שאין שום שינוי כלל. וכאשר אין שום שינוי כלל, אין גם שום שאלה כלל. ובלבוש גשמי יותר נסביר, כי ... בפני עצמו באמת מצד עצמו. כי כאשר הכל אחד ממש, אמנם אין שום משמעות כלל, אבל גם אין שום העדר משמעות כלל, ואז יש שלמות. ועוד נוסיף, כי קיומה של
המציאות (כמציאות, ללא כל צורה מוגדרת) הוא מחוייב. וכאשר דבר קיים תמיד ללא התחלה או סוף, אז משמעותו, היא הקיום העצמי של עצמו. אבל זאת לא משמעות שנפרדת מהדבר עצמו. אלא, ...