... משחקים באדם. דהיינו, שהמציאות לוקחת בן אדם, ומשחקת בו את המשחק שלה. ואפשר גם לומר, שהאדם משחק נגד המציאות. כי המציאות, יש לה את סדר העדיפויות שלה. והאדם כל הזמן מנסה לשנות את המציאות, או מנסה להתאים את עצמו אל המציאות. וניתן גם לומר, שהחיים, הם משחק של האדם, מול עצמו. שהאדם ממציא לעצמו כל מיני מטרות, ומנסה לכבוש אותן. אבל בכל מקרה, יש כאן משחק מאוד רציני. והמשחק המרכזי של החיים, הוא ... בא על חשבון האדם. כי המציאות, היא בכל מקרה לא באמת אכפת לה, ההעדפות האישיות של האדם. אבל האדם מאוד אכפת לו, ממה שהוא רוצה וממה שהוא מעדיף. והמציאות גורמת לאדם / האדם גורם לעצמו, לרצות דברים כאלו ואחרים. ותמיד, אבל תמיד, האדם אף פעם לא שבע רצון מהמציאות. כי תמיד האדם רוצה עוד משהו אחר, ועוד משהו אחר עד אין סוף. והאדם מתאמץ ממש קשה, כדי להשיג את הרצונות שלו. ולא משנה כמה קשה האדם מתאמץ להשיג את הרצונות שלו, בוודאות של ... פגיעה אישית, כאשר המציאות היא לא כפי מה שהוא רוצה, אז יש גם רגשות רעים, מאוד חזקים ומאוד עוצמתיים. ובפשיטות, מי שלוקח את החיים יותר מידי ברצינות, הוא מקבל מצד אחד המון רגשות טובים, כאשר הוא משיג ... כמשחק, אז גם ברגע שהמציאות היא לא כרצונו, או גם ברגע שהמציאות היא כן כרצונו, אז השינויים במצב הרוח, הם לא חזקים כ"כ. כי ברגע שהאדם הוא אילן חסון, אז הוא עומד על מקומו. והסופות והרוחות מכות בו חזק. אבל ברגע שהאדם לוקח את החיים ... וככל שיותר חשוב לאדם שהמציאות תהיה כך או אחרת, כך הוא חווה רגשות חזקים יותר, גם של אושר וגם של סבל. אבל ככל שהאדם לוקח את החיים יותר כמשחק, דהיינו, שלא ממש אכפת לאדם מה יקרה לו ומה יהיה איתו, אלא ... באשר הם, בלי להתעקש שהמציאות תהיה כך או אחרת, אז ממילא האדם נמצא יותר בתחושה של הרמוניה עם המציאות, בלי תנודות קיצוניות ובלי שינויים קיצוניים במצב הרוח שלו. ולפעמים, האדם מתעייף באמצע משחק החיים, והאדם רוצה לנוח באמצע משחק החיים. או שהאדם רוצה להשתתף יותר או פחות ... עד כמה חשוב לאדם שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת. כי ככל שהאדם מדמיין טוב יותר, מה בדיוק הוא רוצה להשיג (ע"ע "הסוד"), כך בעצם הוא יותר נוקט עמדה ובוחר צד, כיצד הוא רוצה שהמציאות תהיה. וככל שפחות ברור לאדם מה הוא רוצה שיהיה, כך בעצם האדם פחות משתתף במשחק של החיים. והנה, מי שהוא נייטרלי לגמרי, הוא לא יכול להשתתף במשחק. ומי שהוא נייטרלי לגמרי, הוא ... את כל התמונה המלאה של המציאות. והחשיבה הסובייקטיבית של האדם, גורמת לו להתחיל להזדהות יותר עם מה שקורה כאן בעולם, ולקחת את החיים, יותר באופן אישי. שיש לזה חסרונות ויתרונות כנ"ל. אבל מי שהתעייף מהמשחק ... מה שהיא, דהיינו, ממה שהמציאות חושבת. כי האדם מתרגל תמיד לראות, מה המציאות חושבת על כל דבר, דהיינו, מהי האמת האובייקטיבית. ואז האדם מ"יישר קו" עם המציאות, וממילא חי איתה יותר בהרמוניה. ועוד נחדד, כי מבחינה נייטרלית לגמרי, אין שום העדפה אישית, ואין טוב או רע, ואז ממילא אין שום משחק כלשהו. כי משחק אפשרי, רק כאשר יש טוב ... החשיבה שלו, שמעדיפה שהמציאות תהיה כך או אחרת. דהיינו, התאבדות של התודעה, שמפרידה בין טוב לבין רע. ואיך התודעה יכולה להתאבד, דהיינו, להפסיק להבדיל בין טוב לבין רע? תשובה: על ידי זה שהאדם מחפש תמיד ...

... באמת. נסביר: ההבדל בין העבר / הווה / עתיד, הוא רק בצורה החיצונית של המציאות. המציאות עצמה כמציאות אין בה שום שינוי לאורך כל הזמן. מהצד של המציאות עצמה קיים טוב אמיתי ותמידי בכל רגע. פירוש: מאחר שמצידה של המציאות כמציאות אין הבדל מהותי בין האירועים השונים, הרי שמצידה של המציאות הכל טוב תמיד. ז"א מנקודת המבט של המציאות על המציאות, הכל טוב תמיד. טוב אמיתי = אין שום רע כלל בשום מצב. ז"א קיים רובד כלשהו של הבנה בעולם, רובד מאוד עמוק ובסיסי של המציאות, שמצד הפרספקטיבה של אותו הרובד, בכל רגע ורגע יש טוב אמיתי ללא שום רע. כאשר האדם מצליח להתחבר תודעתית לרובד הזה, היינו כאשר האדם מצליח להסתכל על המציאות דרך העיניים של הרובד העמוק ביותר הזה, הרי שבאותו הרגע הוא מגלה את הטוב ... לראות את הטוב הזה? אם נתבונן נראה כי הטוב הזה קיים ברובד העמוק ביותר של המציאות, הרובד שבו המהות של כל האירועים השונים של המציאות זהה. ברובד הזה קיימת אחדות מהותית מוחלטת של כל האירועים השונים. מסקנה: מהות ... בסופו של תהליך, האדם מגיע לנקודת המבט המיוחלת, נקודת המבט שבה לכל המציאות יש מהות אחת שהיא טובה באמת מצד עצמה. כאשר האדם מגיע אל נקודת הטוב האמיתי, ...

... לגרום לחיה לספק את רצונם, והם יעשו זאת. אל תיקח את זה אישית גארי יורופסקי, זה הטבע של החיים / האבולוציה / רצון האלוהים. ותבין גארי יורופסקי, אתה עצבני, בגלל שאתה לא מבין איך המציאות עובדת, ובגלל שאתה בוחר להסתכל עליה בצורה חד צדדית. זאת הסיבה היחידה. זה לא קשור להתנהגות של בני ...

... ונתקל בכל פעם בשאלות חדשות? חיפוש האמת פירושו הבנת המציאות כפי שהיא. אדם שרואה כוס מים ואומר זאת כוס מיץ תפוזים הוא תופס את המציאות בצורה לא נכונה. איך אדם מחפש את האמת? ע"י שאלת שאלות ע"י שאלות מתבהרת האמת, בכל פעם שהוא מגיע לאיזו ... הדבר והיפוכו שונים, אעפ"כ הפרספקטיבה הפנימית של המציאות שם הכל אחד ממש, ואז ממילא אין שום שאלה. והתשובה היא תחפש את שורש השאלות. ותחפש אך ורק את האמת ותגיע ...

... ולהבין את עצמו טוב יותר. וככל שהאדם מבין את עצמו ואת המציאות טוב יותר, כך הספקות שלו נעלמים, התמונה מתבהרת ... וזהו איזון אמיתי. לסיכום: על האדם לנסות להבין את עצמו ואת המציאות טוב יותר. ועל ידי זה הכוחות השונים שבתוכו יהיו ...

... האחרים. בא ניקח דוגמא נוספת, האם את יודעת מה את רוצה? לא. אבל את יודעת יותר טוב, מה את לא רוצה. כדי לחפש את המהות של המציאות, ולהבין מה הוא אלוהים, האדם עושה זאת על ידי זה שהוא מרחיק מהמחשבה שלו, ... כל דבר. אם בעין שלך היית רואה את הכל כאין סוף, אז היית חווה את העולם שלך אחרת. אבל מה קורה, כאשר האדם מנסה להבין את המציאות, הוא בעצם מחפש את האמת, אבל בעצם הוא משקר יותר ויותר ויותר. וככול שהוא ... ממנו, כי איך תתקרב לאלוהים, שנמצא בכל מקום? אתה בתוך אלוהים, אז איך תתקרב אליו? כאשר האדם מתחיל לחפש את המהות של המציאות, הוא מתחיל להגיד מה שזה לא המהות, אבל למעשה המהות היא גם הכל. קודם צריך ... על כל דבר. אבל כדי להבין מה זה באמת, קודם את צריכה להתנתק מכל הצורות. וזה נקרא ליצור שקר. כדי שהאדם יבין מה המהות של המציאות, הוא צריך להגדיר, אבל אי אפשר להגדיר את המהות, ולכן משתמשים בהגדרה של, ... שקודם הלכת לכאן, האם זה מחייב שתהיי עכשיו כאן? את תגידי כן. אבל למה זה מחייב? הרי למציאות יש פוטנציאל אין סופי, אם המציאות רוצה, היא בשנייה יכולה להעלים אותך. האם זה נכון שאת יכולה לא להיות כאן עכשיו אם המציאות רוצה? כן. היית שם, והלכת עד לכאן, למה את כאן? האם בגלל שהלכת לכאן זה ...

... תביני אותו סיימת את הסיפור. מה בסוף את צריכה להבין? את צריכה להבין שאת אלוהים. ואם את מבינה את זה, זה משנה לך את חווית המציאות. אם האדם מבין את כל התהליכים, בסוף הוא מבין שהכל אחד, ... להיות עם הילדים, אין הבדל בין פעולות אלו. זה לא הגיוני, אבל אם זה היה יכול להיתפס לך בראש, לא היו לך יותר בעיות. אם תפיסת המציאות שלך הייתה שונה, שבה לא היית מבדילה בין היום לאתמול לשלשום, למרות שזה לא הגיוני, כי כרגע את חווה שינוי, אז לא הייתה לך שאלה, מה היא משמעות החיים. את חווה את המציאות בצורה מסוימת, את חווה אני ולא אני, וכל שאר ההפרדות, ואז ... אמר שזה אין וזה יש, אז האדם מאמין למוח באופן מוחלט. האדם מאמין שמה שהוא חושב ומבין זה מה שקיים. אבל אולי לא? כול חווית המציאות שלך זה אמונה חזקה ביותר במה שאת מרגישה. זה שאת רואה שיש ... את מתעוררת. אם היית משוכנעת שאת בחלום, היית עדיין מפחדת עליו? היית אולי מפחדת אבל בפרופורציה אחרת, אז זה משנה לך את חווית המציאות. זה בדיוק מה שאני טוען, שאת עכשיו בחלום, ומעלינו יש את ... אחד, הכל באותו מקום. זה לא נתפס, אז מה? עכשיו השאלה היא, האם זה נכון? ואם זה נכון, איך אני זוכרת את זה? ואיך אני חווה את המציאות מהפרספקטיבה הזאת? אבל אם היית חווה שאמנם קיימים יש ואין, ...

... מטעה ומשקר את עצמו. כי אם האדם היה איש אמת באמת, הוא היה חווה את התמונה המלאה של המציאות, שבה הכל אחד ממש, ואז ממילא לא שייך לסבול בגלל תחושת רע. והנה, ישנם מצבים, שהאדם מבין שאכן הוא גורם לעצמו לסבול בגלל השקרים שלו, ... לשקר. וזה משום, שהאדם מפחד לומר את האמת. כי האדם מפחד, שאם הוא יהיה איש אמת, אולי המציאות תהיה רעה. ולמרות שהאדם מבין (באופן חלקי), שהשקר הוא זה שיוצר את הרע, הרי שהשקרים של האדם מגנים עליו בעיניו. והאדם מפחד לשחרר את ... מן הכלל. כי כאשר האדם לא מבין איזה דבר, הרי שהוא רחוק מלראות ומלהבין ומלהתייחס אל המציאות כפי מה שהיא באמת. כי האדם מבין את המציאות בדרך שקרית, בשונה ממה שהיא באמת. וכל חוסר הבנה, היא שקר. וכל הבנה שאינה מדויקת, היא עצמה שקר. ולכן, על האדם לא להסתפק בכך שהוא ...