... בין הכוחות השונים, הרי שאותה המציאות לא הייתה נוצרת. ובכך בעצם הבהרנו, מהי תכליתן של ... שיש לו כרגע, יהיה שלו גם בעתיד. כי המציאות משתנה כל הזמן. ומה ששייך לאדם היום, לא בהכרח יהיה שייך ... אחד יציב שהוא לא משתנה לעולם, והוא המציאות עצמה. ומי שמצליח ליהנות בהרמוניה עם המציאות, על ידי זה גם מצד אחד כל הזמן הוא חווה חוויות חדשות, כי המציאות משתנה כל הזמן, אבל גם מהצד השני, מאחר שהוא מחובר לפנימיות המציאות, ממילא הוא אף פעם לא צריך לפרק את השותפות שלו עם המציאות.

... נגיד שכשלקוח אומר לי שאין לו כסף זה רק תירוץ" כאילו מוכר המציא את המשפט הזה, אני טוען שמי שהמציא את המשפט הזה זה היה מישהו שניסה למכור משהו לאנשי מכירות. יש אנשי מכירות מה אנשי מכירות רוצים? למכור, עכשיו מה הכי קשה להם? שהם ...

... חכם? זה שלומד מכל האדם! איך ללמוד מכל דבר? כל אדם רוצה להיות מאושר. והאושר הוא הבנה של המציאות. הבנה כ"כ גדולה, עד שאין מה להבין מרוב שהכל ברור. ולהבין את המציאות, פירושו להבין גם את הדברים שיש בה. וללמוד מכל דבר, זאת זכות. כי כאשר האדם לא יכול ללמוד מכל דבר, הרי שהוא מוגבל ביכולת שלו ליהנות. כי ההנאה הכי גדולה, היא ההתחדשות של ... והשאלה הנשאלת היא, איך בעצם אפשר ללמוד מכל דבר? ומהי מהות העניין של הלימוד מכל דבר? והנה, האושר הוא הבנת המציאות כנ"ל. והבנת המציאות פירושו, הבנת הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. דהיינו, לכל תוצאה יש סיבה שגרמה לה לקרות. ולכל סיבה ולכל אירוע, גם הוא יש סיבה אחרת שקודמת ... סיבה, יש סיבה אחרת שקודמת לה. ולכל הסיבות, יש בהתחלתו של דבר, סיבה אחת, שהיא זו שמניעה את כל הדברים. והבנת המציאות, פירושו הבנת הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וכיו"ב ניתן לבאר, שכל הדברים שבעולם פועלים לפי חוקים כלשהם. ויש תבנית קבועה וכללים קבועים שלפיהם הדברים פועלים. וכל החוקים שיש ... הוא חלק מכלל אחר שכולל אותו. ויש דבר אחד וחוק אחד וכלל אחד, שהוא כולל את כל החוקים. וההבנה שלו, היא הבנת המציאות. וכיו"ב ניתן לבאר, שכל הדברים שיש בעולם, כולם פועלים לפי שכל כלשהו. וכל דעה שיש בעולם, היא נובעת משכל כלשהו. וכל שכל שיש בעולם, הוא נובע משכל אחר שגורם לו להיות נכון. ... הנחת יסוד, היא מבוססת על הנחת יסוד אחרת. עד שהכל מבוסס על דבר כלשהו. והבנת השכל שעליו מבוסס הכל, היא הבנת המציאות. והבנת השכל של המציאות, היא הבנת הסיבה הראשונה, והיא הבנת הכלל שעל פיו פועלת המציאות. והכל אחד. והנה, השכל הזה של המציאות, הוא נמצא בכל דבר ודבר. וכל דבר ודבר שיש בעולם, הוא פועל לפי היגיון כלשהו. והשכל של המציאות, הוא בא לידי ביטוי בכל דבר ודבר שיש בעולם. והסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא באה לידי ביטוי בכל האירועים שיש בעולם. כי כל האירועים שיש בעולם, הם תוצאה של הסיבה הראשונה ...

... כלשהי, מפסיק להרגיש שמחה ואושר. ובמקום אושר ושמחה, תמיד מופיעות פתאום מחשבות כלשהן של חוסר שביעות רצון מהמציאות כפי מה שהיא. שאם הן מתגברות, אז נוצרת גם תחושה של דיכאון ושל יאוש / מועקה / חרדות וכולי. והשאלה הנשאלת היא, במה באמת תלויה שמחת החיים של ... צריך לעשות, כדי להיות שמח, וכמה שיותר שמח? וגם אם לא להיות שמח, אז לכל הפחות, כמה שיותר להיות שבע רצון מהמציאות, וכמה שפחות לחוות עצבות ותסכול מהמציאות? ומהי החוקיות של השמחה והעצב של האדם? והתשובה לשאלה הזאת היא, שמי שרוצה להיות שמח, עליו להתמקד קודם כל, בלהבין את המנגנון הרגשי הפנימי ... השמחה והעצבות, יראה, כי הגורם היחיד שאחראי על מצב הרוח של האדם, זו רמת ההתאמה, שבין הרצון של האדם, לבין המציאות שבה הוא חי. כי לאדם יש רצונות כאלו ואחרים. והרצונות של האדם, משתנים כל הזמן, מסיבות כאלו ואחרות. וגם המציאות של האדם, גם היא משתנה כל הזמן, מסיבות כאלו ואחרות. וככל שרמת ההתאמה שבין המציאות של האדם, לבין הרצון שלו, ככל שרמת ההתאמה עולה, כך עולה השמחה והאושר של האדם. וככל שרמת ההתאמה יורדת, כך עולה רמת העצבות / דיכאון / כעס / ... והדבר היחיד שבסופו של דבר יחליט, האם ועד כמה האדם יהיה שמח או עצוב, זו ההתאמה שבין הרצון של האדם, לבין המציאות. וזה בעצם אומר, שמי שרוצה להיות כמה שיותר שמח, ולהרגיש כמה שיותר טוב, עליו להתמקד ב - ליצור התאמה, בין הרצון שלו לבין המציאות. כי כאשר אין התאמה ביניהם, האדם מרגיש רע. וככל שיש יותר התאמה בין הרצון של האדם לבין המציאות, כך האדם מרגיש יותר טוב. ובלי שתהיה התאמה, בין הרצון של האדם לבין המציאות, בלי זה האדם תמיד לא יהיה שמח, אלא רק בתחושה של עצבות ודיכאון. הכל לפי עוצמת חוסר ההתאמה, שבין הרצון של האדם לבין המציאות. כי האדם, הוא אף פעם לא רק שמח או רק עצוב. כי כדי להיות עצוב, לשם כך האדם צריך גם להבין מהי שמחה. וכדי להיות שמח, לשם כך האדם צריך להבין ... אם כן, כי כדי ליצור הרבה שמחה, לשם כך האדם צריך, לגרום לכך שתהיה התאמה גדולה יותר, בין הרצון שלו לבין המציאות. וכיצד יכול האדם להתאים בין הרצון שלו לבין המציאות? תשובה: על ידי הבנת המנגנון הרצוני. דהיינו, על ידי זה שהאדם מנסה להבין את המנגנון שלפיו פועל הרצון שלו. כי כדי לרצות את המציאות תמיד, לשם כך, קודם כל צריך בכלל להבין מה גורם לכך, שהאדם לא תמיד רוצה את המציאות. ולכן, צריך קודם כל להתמקד ולנסות להבין, את המנגנון עצמו, לפני שמנסים לשנות אותו. ובמה תלוי הרצון של האדם? תשובה: בהבנה של האדם. דהיינו, האדם רוצה או לא רוצה את המציאות, לפי כמה שהוא חושב, שהיא טובה או רעה. ונסביר: כי בכל דבר שיש בעולם, יש בו גם חסרונות וגם יתרונות כלשהם. ואין משהו שיש בו רק חסרונות או ... דבר, אלא הוא חווה "אחדות", שהכל נראה בעיניו זהה לגמרי, בלי יתרונות או חסרונות כלשהם (= הרמוניה מלאה עם המציאות). ולחשוב באופן יחסי, פירושו, שהאדם מזדהה עם דברים שהוא לא בטוח בהם באופן מוחלט. וכל דבר שיש לאדם ספק לגביו, הרי שהוא לא בטוח בו באופן ... כי הכל נכון באופן יחסי בלבד. ומי שיזכור שהכל רק יחסי, אז באופן מוחלט, הוא יהיה בחוויה של הרמוניה עם המציאות. ובאופן יחסי, הוא יחווה שינויים כאלו ואחרים, כחלק ממשחק החיים. והדברים האלו, כבר ביארתי אותם לעומקם במקומות אחרים. ובסיכומו של דבר, מי ...

... אחרת. וככל שהדבר שבו חושק האדם גדול יותר, כך האדם צריך יותר חשק כדי להשיג את הדבר הזה. ויש נחשק שהוא מעל כל הנחשקים, שהיא כמובן השלמות של המציאות שאין שלמות גדולה ממנה, והחשיבות שלה ... הוא לא רצון של אמת אמיתית. כי הוא לא המסובב של הרצונות. ורק הרצון הראשון, רק הוא המסובב של כל הרצונות, ורק הוא רצון של אמת, שהוא מחוייב המציאות והוא לא נשען על שום דבר אחר שקודם לו. ... את השלמות, מאחר שהאדם הוא לא הישות האין סופית שמכילה בתוכה את הכל. אלא, שאין דבר העומד בפני הרצון. ויש לאדם זכות ווטו ויכולת להתגבר על חוקי המציאות ועל הרצון הנוכחי של אלוהים. כי כל מה ... הכל בזכות הרצון האמיתי של אלוהים. כי אצל אלוהים, הרצון הוא רצון של אמת. מאחר שלא קודמת לו סיבה כלשהי, כי אלוהים הוא המסובב הראשון וכולי. וכל המציאות כולה, מקבלת את החיות שלה, מרצון של ... השכל, האין סוף לא יכול לצמצם את עצמו. והנה, למרות שע"פ השכל האין סוף לא יכול לצמצם את עצמו לסוף, והאחדות לא יכולה להוות נפרדות, הנה אעפ"כ המציאות היא שיש צמצום וכולי. וכיצד הדבר אפשרי? ואיך המציאות משתנה נגד חוקי השכל? אלא שיש רצון של ... הנפרדות. כי מצד האחדות, הכל אחד ממש). ולאלוהים יש רצון אמיתי ואין סופי, שתהיה מציאות שנפרדת ממנו. ורצון של אמת, אין דבר שעומד בפניו. ולכן המציאות קיימת. והכל בזכות הרצון של האמת. ואם ... סוף, אעפ"כ אין דבר העומד בפני הרצון של אמת. ואלוהים מהצד שלו, רוצה ברצון של אמת, שהאדם יהיה רחוק ממנו. ולכן האדם נפרד בתודעה שלו מהשלמות של המציאות. כי רצונה של המציאות, הוא שהאדם יהיה נפרד מהשלמות שלה. אבל האדם יכול להטיל ווטו, ואפילו לנצח את המציאות כרצונו, בתנאי שהוא באמת רוצה זאת. כי ... או משתמש בכוח שלו כדי להגביל את הכוח של עצמו ולהיות ישות מצומצמת כאדם. וכאשר האדם רוצה באמת איזה דבר, כגון כאשר האדם רוצה באמת את השלמות של המציאות, על ידי זה מתעורר אצל האדם הכוח האלוהי ... כי שום סיבה לא מניעה את רצון האל. ואצל האדם הרצון הוא לא של אמת, כי הוא תמיד מונע על ידי סיבה כלשהי. וככל שהאדם מתקרב יותר להבנת עצמו ולהבנת המציאות, כך האדם רוצה את הרצונות שלו יותר באמת ... רצון חיצוני כלל. והאמת, מבטלת את הרצונות החיצוניים, ומשאירה רק את הרצון הפנימי. ואז מגיעה נקודה כלשהי, שבה יש לאדם רצון של אמת, להתאחד עם המציאות. ובנקודה הזאת, הרצון הזה, הוא מבטל את הרצון של המציאות, שהאדם יהיה נפרד ממנה. ומצד המציאות שמקיפה את הכל, מנקודת המבט הזו נשאר רק ... גם האדם משתמש בכוח האלוהי שלו, שהוא כוח הרצון האמיתי. ומנקודת מבט נוספת שבה הנפרדות והאחדות הם אחד, מנקודת המבט הזו רצונו של האדם להתאחד עם המציאות, גובר על רצונה של המציאות שהאדם יהיה נפרד ממנה. וזה עצמו קורה כתהליך של המציאות. כי המציאות הכללית עצמה, פעם היא רוצה כך ופעם אחרת. ומנקודת מבט נוספת יש לבאר, כי מאחר שכל הישויות הן אין סופיות מצד האמת, לכן כאשר האדם באמת רוצה להתאחד עם המציאות, אז הוא מקבל את מה שהוא רוצה. כי ... של האדם להתאחד גובר, אז הרצון של האדם להיות נפרד, נעלם. ואז האדם מתאחד. ויש עוד נקודת מבט נוספת, והיא שמנקודת המבט של האדם, הוא מתאחד עם המציאות. למרות שתוך כדי זה, מנקודת המבט של המציאות, האדם נשאר נפרד ממנה. כי יש יותר מאין סוף אחד ויותר מצורה אחת של מציאות בו זמנית. ויש מספיק מקום לכולם. היינו שיכול להיות שבו זמנית, גם יתממש הרצון של המציאות שהאדם יהיה נפרד ממנה, וגם יתממש הרצון של האדם, להתאחד עם המציאות. ובסיכומו של דבר, אין דבר העומד בפני ...

... עצמו ואת המבנה הנפשי והרגשי שלו, ואת העולם שבו הוא חי. וככל שהאדם מבין טוב יותר את עצמו ואת המציאות שבה הוא חי, כך הוא מסוגל לספק לעצמו יותר פתרונות, ולהתאים את עצמו ולעצמו את המציאות, כדי לחיות בה טוב יותר. ...

... = הצד השני של החומר. הרוחניות מייצגת את הצד הפנימי של המציאות. רוחניות = האדם מקשיב לרגשות שלו. רוחניות = האדם משתמש במחשבה הרוחנית לפני ביצוע פעולה ממשית. רוחניות = האדם חושב בצורה מופשטת על המציאות. רוחניות = האדם מסתכל על המהות הרוחנית של הדברים ולא על המעטפת החיצונית שלהם. רוחניות ... היא הרגש הרוחני של האושר, ללא קשר לצורה החיצונית של המציאות. רוחניות = להבין מה טוב בכל דבר. רוחניות אמיתית = היכולת ליהנות מכל דבר ולראות בו ... / המאחד שיש בדברים השונים. רוחניות = הסתכלות על המציאות ללא אגו ושיקולי כבוד / אינטרסים אישיים וכיו"ב. רוחניות = למצוא את נקודת האמת שיש בכל ...

... לזמן מאוחר יותר. כי גם מי שחושב בצורה אופטימית, גם הוא לא תמיד מצליח להשיג את המטרות שלו. ואם המציאות היא לרעת האדם, החשיבה האופטימית שלו, לא תעזור לו. אלא, שבטווח המיידי, החשיבה האופטימית ... קורה. כי, כגודל הציפייה, כך גודל האכזבה. וככל שהאדם הוא יותר אופטימי, כך הוא יותר סובל, כאשר המציאות טופחת על פניו, וקורים דברים נגד רצונו. ונכון שהאדם האופטימי שרואה את חצי הכוס המלאה וחושב ... טוב יותר. ולמה? כי בחיים, בכל מקרה, בשלב כלשהו, יקרה לאדם דבר רע כלשהו נגד רצונו. כי מחוייב המציאות, שיהיה גם טוב וגם רע. וכאשר האדם חושב בצורה אופטימית, ומתעלם מחצי הכוס הריקה, ומסתכל רק על ... ושרגיל לחוות רגשות רעים. ז"א, החשיבה החיובית והחשיבה האופטימית, מרגילות את האדם, להתכחש לכך שהמציאות יכולה להיות רעה, בדיוק כמו שהיא יכולה להיות טובה. ואז, כאשר המציאות היא כבר רעה, אז ממילא קשה יותר לאדם להכיל את זה שהמציאות היא רעה. כי הוא אדם אופטימי, שרגיל לראות רק את הטוב. ויש מצבים, שהמציאות מכריחה את האדם, לראות את הרע. ואז הרע הוא הרבה יותר קשה. כי אדם פסימי, אומנם נראה שהוא נהנה ... או במילים אחרות, הכי טוב, זה לא להיות אופטימי, ולא להיות פסימי, אלא להיות אמיתי. ולא לייפות את המציאות מעבר למה שהיא, ולא לכער את המציאות מעבר למה שהיא. אלא להסתכל על הדברים כפי מה שהם. והדברים כפי מה שהם, הם, שיש במציאות שלנו ... את חוקי הטבע של העולם, ולא הכל יכול לקרות בכל רגע. אבל מבחינה אבסולוטית, דהיינו, מצד האמת של המציאות, המציאות יש לה אין סוף אפשרויות. ובכל רגע ורגע, יש סיכוי שווה לכך שיהיה לאדם רע, וסיכוי שווה בדיוק, ... את המצב, יהיה לו רע. והאדם בכל רגע ורגע, יכול להשתנות עם הרצון שלו. והאדם יכול פתאום לשנוא את המציאות, או לאהוב את המציאות, גם בלי שום התראה מוקדמת. כי הרצון של האדם והמצב של המציאות, יכולים פתאום להיות, אחד בעד השני, או אחד נגד השני, בלי שום התראה מוקדמת. והרעיון, הוא פשוט ... וגם תמיד יש בו יתרון כלשהו. ובמציאות שלנו, יש רע וטוב, בדיוק באותה המידה ממש. ומנקודת המבט של המציאות עצמה, אין טוב או רע. כי הטוב והרע, הם רק ביחס לרצון של האדם. וביחס לרצון של האדם, האדם, ... מרוצה ממשהו. ותמיד, הוא גם כן מרוצה מדבר כלשהו. ומי שיכיר באמת כפי מה שהיא, בלי לנסות לשנות את המציאות, ובלי להיות אופטימי או להיות פסימי, ובלי להסתכל על חצי הכוס המלאה או על חצי הכוס הריקה, אלא ...

... כל שאר ספרי החכם האמיתי, שעוסקים בלבושי המציאות באופן יחסי לספר להיות אלוהים שעוסק יותר בפנימיות המציאות). ויש להבין, שכמה שהספר "להיות אלוהים" נראה עמוק, הספר "הצלחה אהבה וחיים טובים" עמוק עוד יותר. והאמת היא ... ממש, נושאים שהם רחוקים הרבה יותר מהאחדות של המציאות. והקושי הוא, להעביר את השכל הגדול, באמצעות השכל הקטן, דהיינו, באמצעות לבושים וצמצומים שונים. ומי שיש שכל ... אהבה וחיים טובים". כי הטיפשים שלא מבינים את המציאות ושהמציאות נראית להם פשוטה ומשעממת, הם גם משתעממים יותר מהר מהספר "הצלחה אהבה וחיים טובים". משום שהוא נראה להם פשוט ... את עומק השכל שיש במציאות. כי עיקר היופי של המציאות שלנו, הוא דווקא במקום שבו השכל הגדול ביותר, מלובש בתוך הצמצום הגדול ביותר ובתוך ההסתרה הגדולה ביותר. וזה ... מכך שהחכם האמיתי יודע לקרוא ולהפשיט את המציאות מהלבושים הגשמיים שלה. וכאשר האדם זוכה לראות את פנימיות השכל של המציאות, שמלובש בכל דבר ודבר בעולם, על ידי זה הוא גם יודע להלביש את השכל של המציאות בלבושים שונים. ולכן הספר "הצלחה אהבה וחיים טובים" הוא ספר עמוק ביותר, משום שיש שם שכל גדול, שמלובש בהמון ...

... אין להם שמץ של מושג למה הם חיים. כי אף אחד לא באמת יודע מהי תכלית החיים. ולו רק משום שלאף אחד אין מושג אמיתי לגבי מהי התכלית של קיומה של המציאות כולה. כי כדי לדעת מהי תכלית החיים, לשם כך צריך האדם לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות כולן, את הסיבה ... הראשונה, ואיך הסיבה הראשונה נוצרה וכולי. וכל זמן שהאדם לא מבין ולא יודע איך נוצרה הסיבה הראשונה עצמה, אין לו מושג מהי תכלית הקיום של המציאות, ומהי תכלית החיים שלו. ומאחר שהאדם לא מבין מהי תכלית החיים, לכן האדם מרגיש סוג של ריקנות קיומית. ובפרט כאשר ... שלהם. כי החיים הם טובים. ומצד האמת לא צריך להילחם בשום דבר, כדי להיות מאושרים. והדבר היחיד שבו תלוי האושר של האדם, הוא האם האדם מבין למה המציאות היא כפי מה שהיא, וממילא האדם מבין שהכל טוב תמיד, או שהאדם לא מבין את סיבת המציאות, וממילא האדם מרגיש רע. אבל כאשר אין לאדם מושג למה הוא חי, על ידי זה הוא ממציא לעצמו כל מיני "אידיאלים" ומטרות שונות להילחם בעבורן. ואותם אידיאלים שממציא אותם האדם, הם עבודת אלילים ממש. כי יש כאלו שהם עובדים את האידיאלים שהם המציאו לעצמם, בדיוק כמו שעובדי אלילים עובדים את האלילים שלהם. ואותם האידיאלים מספקים לאדם משמעות לחיים שלו. ולכן ... את האידיאלים שלו ואפילו מוכן להילחם ולמות בעבורם. והכל נובע אך ורק משום שאין לאדם שמץ של מושג למה באמת הוא חי. כי אם האדם היה מבין את המציאות, ממילא האדם היה מרגיש טוב, וממילא הוא לא היה צריך להילחם בכל מיני מלחמות מיותרות כדי להרגיש שיש משמעות ... הפנימי יותר של האדם, שהוא להרגיש את טעם החיים ולהרגיש משמעות בחיים. והמלחמה נותנת את זה לאדם. והשלמות היא, כאשר האדם שואל את עצמו למה המציאות היא כפי מה שהיא. והאדם שואל את עצמו את השאלה הזאת מספיק פעמים, עד שהאדם מגלה את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ...