... כי זה רק יוצר צרות נוספות. אלא מה? אז מה עושים עם כל הדברים שלא מוצאים חן בעיני האדם? ואם נתבונן היטב בעניין נראה, כי כל המחשבה של האדם שהעולם שלנו הוא רק חלום, ושהאדם צריך להתעורר מהשינה שלו אל איזה מציאות אחרת כלשהי, הרי שכל העניין הזה יש לו ...

... להיות "רוחניים", היא בכך שהמחשבות ה"גשמיות" שלהם, רודפות אותם בתוך החלומות שלהם. כי אדם רוחני באמת, הוא זה שאין ... וחולם את חלומותיו, הרי שהמחשבות הגשמיות שאותן הוא מדחיק ושמהן הוא מנסה לברוח, הרי שהן רודפות אותו בתוך החלומות ... שממש חוששים לישון, כדי שהמחשבות ה"גשמיות" שלהם, לא יציקו להם בשעת השינה. כי כאשר האדם ישן, אז מתגלה הפנימיות שלו. ... שהאדם לא תמיד רואה את המחשבות האלו בצורה ברורה, הרי שהן שם. ולדוגמא: נניח אדם חומרני שכל היום רודף אחרי כסף ... רוחני וכיו"ב. ותמיד בתוך המחשבות של האדם, תמיד יהיה בהן את הדבר שחסר לאדם. ומי שהוא רודף אחרי רוחניות, תמיד המחשבות על ההנאה ה"ממשית" של הגשמיות, היא תמיד תרדוף אותו. ולהפך, מי שהוא רודף אחרי החומר, תמיד תרדוף אחריו המחשבה על ההנאה שהיא לא תלויה בדברים ממשיים. וכל אדם רוצה את השלמות. והשלמות היא החיבור ... שורש. ומי שהוא מגיע לשורש המחשבות שלו ומי שמחובר לשורש המחשבות שלו, אצלו כל המחשבות שלו יוצאות מאותו השורש תמיד. וכאשר האדם מחובר לשורש של המחשבות שלו, המשמעות של זה היא, שהוא לא חושב שום מחשבה, בלי להיות מחובר לשורש המחשבות שלו. ואצל אדם כזה שאצלו כל המחשבות שלו מקושרות לשורש שלהן, אצלו הוא מתנהג בחלומות שלו, בדיוק כפי מה שהוא מתנהג ... כי מי שהוא לא מחובר לשורש המחשבות שלו, הוא צריך לשלוט במחשבות שלו ולעצב אותן כרצונו. ובשעת השינה האדם קשה לו לשלוט ... אבל כאשר האדם מחובר לשורש המחשבות שלו, אז גם בשעת השינה הוא לא מתאמץ לחשוב בצורה כלשהי, כי כל מחשבה שלו, הכל מגיע ... גם כאשר האדם ער, אז לפעמים המחשבה שלו בורחת, והוא כאילו חולם בהקיץ. אבל בעיקר בשעת החלומות בשעת השינה. והשלמות ...

... למקד את כל כוח הרצון שלו, בכך שהוא רוצה התקדמות רוחנית. והאדם צריך למקד את כל המחשבה שלו, בדברים רוחניים. וחלק מעניין המיקוד ...

... לטובה. וכאשר האדם מתבונן בעניין הזה, אז הוא יכול לשמוח למרות שרע לו. מאחר שהוא מבין, שכל הרע כולו לטובה. וכל הרע יתהפך לטובה בוודאות. כי הרע הוא סופי. ויש לרע סוף. ובסוף הכל טוב. והכל טוב בשלמות מלאה. והכל לטובה. ומהמחשבה הזאת, האדם יכול לשאוב כוחות להחזיק מעמד, כאשר הוא ...

... למצב של לחיות את הרגע, כך הוא מרגיש יותר טוב. כי הוא לאט לאט משתחרר מהמחשבות על העבר ועל העתיד. אבל בסופו של דבר, אם האדם מצליח לחיות רק את הרגע הזה בשלמות, דהיינו, בלי להיות קשור רגשית ...

... פשוט פועל מתוך הרגל. וכאשר האדם מתחיל לפעול מתוך הרגל, על ידי זה רמת ההתחדשות שלו יורדת. כי ההרגל משמעותו היא, שהאדם לא מפעיל כ"כ את המחשבה שלו. וכאשר לא מפעילים את המחשבה, אז האדם לא מגיע לתובנות חדשות. וכאשר אין תובנות, אז אין התחדשות, ואין את ...

... שעליו ללכת בה. אך הוא לא יכול לדעת בוודאות האם הוא הולך אחרי מנהיג ראוי או לא. ויש כאלו שקשה להם לחיות עם המחשבה שהם הולכים ונאחזים במנהיג שאינו ראוי. כי ...

... האדם יכול להיות אדם בוגר בשכלו ובגילו, ועדיין להיות מאושר כמו ילד קטן, ואפילו בעוצמה חזקה יותר מאושר של ילד קטן. משום שהשלמות היא חיבור המחשבה של הילד ושל האדם הבוגר. ...

... כאשר האדם הולך אחרי איזה מנהיג רוחני וגורו כלשהו, בין אם הוא הולך אליו בפועל, ובין אם הוא קורא את ספריו וכיו"ב, בכל אחד ואחד מהמקרים האלו, האדם בעצם מחבר את צורת המחשבה שלו, לצורת המחשבה של האדם שאליו הוא הולך כדי לשמוע את דעתו. ולמרות שבפועל יש צורות שונות כיצד התהליך ... לידי ביטוי, הרי שבפועל תמיד זה אותו התהליך. כי גם כאשר האדם נמצא במצב של דיבור, כגון אצל הפסיכולוג שבו האדם בעיקר אמור לבטא את עצמו, הרי שתמיד בצורה כלשהי צורת המחשבה של הפסיכולוג משפיעה על זה שבא אליו. ובכל מקרה ומקרה, בסופו של דבר חלק מהשכל של ... שבגללה הוא מתרחש בצורה המסוימת. על האדם לנסות להתבונן על האירוע, ולנסות לגלות את הסיבה שמאחוריו. ועל ידי זה בסופו של דבר, האדם מגלה דברים חדשים, ומשפר את הגמישות המחשבתית שלו. וכאשר האדם משפר את הגמישות המחשבתית שלו, על ידי זה בסופו של דבר, השכל של האדם מסוגל להכיל בתוכו דברים גדולים יותר ... גורו, ספרים, סדנאות וכיו"ב. כאשר על האדם לזכור להתבונן תמיד על הסיבה של כל דבר. ולנסות להבין, מדוע הדברים הם כך ולא אחרת. עד שבסופו של דבר, האדם פורץ את המחסום המחשבתי שלו, ואז הוא מבין את הכל בשלמות, ומגיע לאושר בשלמות. ...

... השכלית שלו), לכל רעיון, מעולמם של המבוגרים? כי כל אחד רוצה, שהילד שלו יצליח. וכדי להצליח, לפעמים צריך לחשוב בצורה בוגרת. וההורה מנסה ללמד את הילד שלו את צורת המחשבה הבוגרת. אבל יש פער, בין צורת המחשבה הבוגרת, לבין יכולת ההכלה של הילד. כי האדם הבוגר, לא הפך להיות אדם בוגר ביום אחד. ואף אחד לא נהיה הורה, ביום אחד. והאדם מתפתח בחייו, ולאט לאט הוא לומד דברים חדשים וצובר ידע, והיכולות השכליות של האדם מתפתחות. עד שבסופו של דבר, האדם מגבש לעצמו את צורת המחשבה הבוגרת. ועכשיו ההורה רוצה להנחיל את המורשת שלו ואת התובנות שלו, לדורות הבאים. והאדם לומד מהניסיון של עצמו, אך גם מניסיונם של אחרים. וההורה רוצה שהילד שלו יחסוך לעצמו ... השכל הגדול. ואת הצמצום הזה של השכל, אותו לתת לילד בשפה שלו. ואם נהפוך את העניין לעוד יותר מעשי, אז הצורה הפשוטה ביותר לעשות את זה, היא על ידי זה שההורה לוקח את צורת המחשבה הבוגרת, ומנסה לחבר אותה לילד, בתוך החיים של הילד עצמו ובתוך העולם האישי של הילד. וניתן דוגמא: ילד שמסרב להתבגר וממשיך לשחק בבובות ובמשחקי ילדים שונים של ילדים שקטנים ... אלא בגלל שהוא יתחיל להסתכל על הדברים אחרת. ולפעמים נדמה להורה, שהילד שלו צריך לעשות דווקא משהו מסוים. אבל הילד, לא בהכרח מסוגל להכיל מבחינה שכלית ורגשית את השכל ואת המחשבה של ההורה. ובמקרה כזה, אם זה לא ממש עקרוני, אז על ההורה להיות חכם ולהשתמש בסוג של פסיכולוגיה הפוכה. דהיינו, במקום לומר לילד, לעשות את מה שאתה רוצה שהוא יעשה, במקום זה תאפשר לו לעשות את מה שהוא רוצה, אבל תנסה לגרום לו לעשות את מה שהוא רוצה לעשות, בשילוב של צורת המחשבה הבוגרת, שאתה רוצה שהוא יתרגל לחשוב לפיה. כי אם הילד היה חושב בצורה בוגרת, ממילא לא היו שום חילוקי דעות בינו לבין ההורים. והפער, הוא רק בגלל צורת המחשבה של הילד ושל ההורה. ומי שהוא הורה חכם, הוא מקיים את מה שנאמר, חנוך לנער על פי דרכו. דהיינו, שהוא מנסה לגרום לילד לחשוב בצורה בוגרת, בתוך הדברים שהילד עצמו רגיל לעשות. ועל ההורה, במקום לנסות לשנות את החיצוניות של הילד, במקום זה על ההורה, לנסות לקחת את השכל ואת צורת המחשבה הבוגרת, ולנסות לשלב אותה בחוכמה, בתוך הדברים שאותם הילד עושה ושאליהם הוא מתחבר. וההתבגרות של הילד, תתרחש כבר מעצמה. ועל האדם לזכור, כי כל דבר ודבר בעולם, יש אין סוף ... רוצה להעביר לאדם השומע. ועל האדם לנסות לראות את נקודת החיבור שיש, בין הרעיון שאותו הוא רוצה להעביר, לבין השומע. וזה אפשרי, על ידי זה, שהוא מתבונן ומחפש, כיצד צורת המחשבה הנכונה יותר, כיצד היא יכולה לבוא לידי ביטוי, בתוך העולם של השומע. כי לא תמיד, המשוגע יכול בבת אחת להיות חכם. אבל הוא בהחלט כן יכול להיות, משוגע יותר חכם. כי גם המשוגע, ...