... להתמיד ולהמשיך לעשות את מה שהוא צריך לעשות. והשאלה היא, ממה נובעת חוסר ההתמדה של האדם? והעניין בפשיטות הוא, כי האדם רוצה להרגיש טוב. והאדם, בתת המודע העמוק ביותר שלו, בכלל לא חושב שיש הבדל בין טוב ... שם, האדם בכלל לא אכפת לו משום דבר. ושם, האדם בכלל לא יודע שום דבר מוגדר. ושם, האדם בכלל לא מבדיל בין טוב לבין רע. אלא, שברמות חיצוניות יותר של המודעות של האדם, שם, האדם כן יודע להבדיל בין טוב לבין ... אותה. ואם האדם יחשוב שהיא הרבה רעה, גם אז אין לאדם כוח לשנות אותה. כך שיש כאן פרדוקס. והפתרון לפרדוקס הוא, על ידי שהאדם מתבונן אל תוך עומק תת המודע שלו, אל המקום שבו הוא לא חווה טוב או רע. כי כל ... עם המציאות, כי לא צריך לשנות מאומה. ונחדד: לפעמים אין לאדם חשק לשנות את המציאות, גם בגלל שהוא לא באמת חושב שהמציאות כ"כ רעה. וזה, גם בגלל שבתת המודע של האדם, הוא מבין שהמציאות היא מושלמת כפי מה ...

... להאריך את החיים שלו כמה שיותר. ולא משנה כמה האדם ישתדל להאריך את החיים שלו, בסופו של דבר הוא ימות. דהיינו, המאבק נידון לכישלון מראש. כי ברמת המודעות של האדם, הוא לא רוצה למות, לפחות לא באופן פורמאלי. וברמה המודעת של האדם, הוא עושה דברים, כדי לשרוד כמה שיותר (אא"כ זה בא על חשבון האושר שלו, ... ז"א לא לאבד את השפיות לגמרי, ולא להיות רק לא שפוי. אלא להיות גם לא שפוי, ולאבד את השפיות באופן חלקי בלבד. וזה כמובן אפשרי, ברמות שונות של המודעות של האדם. כי מי שיפתח את המודעות העצמית שלו לעומקה, הוא יצליח להגיע למצב, שבו, בתת המודע שלו, הוא לא יבדיל בין דבר לבין היפוכו. ושבתת המודע שלו, הוא לא ידע שום דבר בשום נושא בעולם. ושבתת המודע שלו, הוא לא יראה שום חיסרון בשום דבר שיש בעולם. ואעפ"כ, ברמת המודעות החיצונית שלו, הוא כן יבדיל בין דבר לבין היפוכו. וכן יבדיל בין טוב לבין רע. וכן ירצה להרגיש טוב ולא ירצה להרגיש רע. אבל בתוך תוכו, בעומק תת המודע של האדם, הוא לא יבדיל בין שום דבר לשום דבר. ואז, כאשר האדם הוא גם שפוי וגם לא ...

... כולו. והכוונה היא, כי האושר של האדם, תלוי בהמון דברים. כי יש לכל אדם בתת המודע שלו, אין סוף דברים שהוא רוצה להשיג. כי בתת המודע של האדם, יש הרבה יותר, מאשר רצונות בודדים. וגם כאשר האדם משיג את מה שהוא חושב שהוא רוצה, תמיד הוא "נזכר" שיש עוד דברים שהוא רוצה. כי בתת המודע של האדם, יש אין סוף רצונות. ולא סתם רצונות, אלא אפילו רצונות מנוגדים. כגון לדוגמא, גם לנוח תמיד, וגם לא לנוח יותר מידי. גם להיות שבע תמיד, אבל גם להיות רעב לפעמים, וכיו"ב כל מיני רצונות מנוגדים. ואת כל אין סוף הרצונות שיש בתת המודע של האדם, האדם לא יכול למלא את כל הרצונות האלו בפני עצמם. והאדם תמיד מרגיש שחסר לו משהו, משום שיש תמיד איזה רצון שאינו מלא. ולא משנה כמה האדם יתאמץ למלא את הרצון שלו, תמיד יהיו ...

... פאניקה חזקים ונוראיים ביותר? והתשובה לכך היא פשוטה מאוד, והיא, שהתקפי חרדה חזקים, נוצרים בגלל פחדים תת הכרתיים ובגלל חרדות תת הכרתיות שיש בתת המודע של האדם. כי בתת המודע של האדם, מתרחשים המון תהליכים שונים כאלו ואחרים. והאדם יכול להראות רגוע מאוד, והאדם עצמו יכול לחשוב שהוא רגוע מאוד, אבל ... וככל שיש לאדם יותר רצונות שונים באשר הם, כך האדם מפחד יותר, מכך שהמציאות לא תהיה כפי מה שהוא רוצה. והאדם רגיל להדחיק את הפחד שלו ואת החרדה שלו, בתת המודע שלו. כי לא נעים לאדם להודות שיש לו פחד או חרדה. והאדם יוצר אצל עצמו בתת המודע שלו, חרדה מודחקת ופחד מודחק. ובכל פעם שהאדם רוצה איזה דבר, מיד נוצר בתת המודע של האדם, פחד מודחק, שמא המציאות תהיה שונה מהרצון של האדם. והרעיון הוא, שבתת המודע של האדם, מצטברים המון פחדים מודחקים והמון חרדות מודחקות. וככל שיש לאדם יותר העדפות כיצד הוא רוצה שהמציאות תהיה, וככל שחשוב ... גורם לכך שיהיו לאדם התקפי חרדה והתקפי פאניקה, עם כל התסמינים של החרדה. והכל מגיע בבת אחת כאילו משום מקום. כי האדם יכול להיות בתחושה מאוד רגועה ברמת המודעות שלו, אבל בתת המודע שלו, יש הר געש שמחכה להתפרץ. ואז הגפרור הכי קטן, גורם להתפרצות הגדולה, של התקפי החרדה. והרעיון הוא, שהאדם מוכרח להתבונן היטב אל תוכו, ולגלות מהם כל הפחדים המודחקים והחרדות המודחקות שיש לו בתת המודע שלו. או במילים אחרות, האדם צריך לבדוק, מה הוא מאוד לא רוצה שיקרה לו בחיים, או מה הוא כן מאוד רוצה שיקרה לו בחיים, ולא מוכן שיקרה לו אחרת. שזה בעצם מה שיוצר אצל האדם את התקפי החרדה שלו. והאדם יכול לבקש סיוע מחכם אמיתי שמכיר את תת המודע של האדם, כדי להיעזר בו ולגלות, מהיכן באים כל הפחדים שלו וכל החרדות שלו. כי מי שהוא חכם אמיתי, שהוא מכיר את עצמו באופן ... שלו, וכיצד מהם נוצרים הפחדים המודחקים שלו, וכיצד מהם נוצרים התקפות החרדה שלו. ובשורה התחתונה, חרדה חזקה והתקפי חרדה קיצונית, נובעים מכך שיש בתת המודע של האדם, המון פחדים וחרדות מודחקים, שבהם האדם לא מטפל. ומי שרוצה שלא יהיו לו התקפי חרדה והתקפי פאניקה, עליו להבין שכל התקף ... גדול של חרדות מודחקות, שהן אלו שיוצרות את החרדה הקלינית ואת החרדה הקיומית. ועל ידי זה שהאדם מגלה את הפחדים המודחקים שלו, על ידי זה האדם מרגיע את תת המודע שלו, ואז ממילא אין לו התקפי חרדה וכולי. ...

... לעשות משהו / להשיג משהו, הרי שהוא הופך את עצמו לעבד. כי הוא משדר לתת המודע של עצמו, שהוא עבד, שהוא משועבד לכל מיני רצונות. אבל מי שמדייק ואומר, שהוא "רוצה" / "מעדיף" / "בוחר" / "מעוניין" שהמציאות תהיה כך או אחרת, הרי שהוא נשאר מלך. כי הוא משדר לתת המודע שלו, שהכל טוב כפי מה שהוא, כבר עכשיו. וזה לא מחוייב שהמציאות תהיה כך או אחרת, אלא זה רק אפשרי בלבד. וכמובן, שהחשוב מכל, ...

... המציאות, ואז ממילא כבר לא רע לו. ובכל מקרה, האדם תמיד חושב שעוד יש לו תקווה. וגם אם הוא לא מודה בכך, הרי שבתת המודע של האדם, הוא חושב שיש לו תקווה. והסיבה שהאדם תמיד חושב שיש לו תקווה, היא משום, שבאמת מצד האמת, תמיד יש ... כי הוא כמעט ולא מסוגל לדמיין את עצמו, בלי צורת החשיבה שלו, שמובילה אותו לתחושה של מבוי סתום. ואעפ"כ בתת המודע של האדם, האדם יודע את האמת. שהוא לא חייב לחשוב בצורה כלשהי שמגבילה אותו, אלא הוא יכול לעשות שינוי חשיבתי, ... של האדם. ולאו דווקא הבנה חיצונית, אלא בעיקר הבנה פנימית. כי האדם יכול להבין שטוב לו, אבל להרגיש רע. כי בתת המודע של האדם, הוא חושב שרע לו. והרגש של האדם, מושפע ממה שהאדם חושב ומבין בתת המודע שלו. והאדם צריך לעשות חשבון נפש והתבוננות פנימית, ולנסות לגלות, מהו המכנה המשותף של כל צורת החשיבה שלו. ...

... מה שישנו, לבין מה שאיננו. דהיינו, מפריד, בין יש לבין אין. או בצורה פשוטה יותר, מפריד, בין מה שיש לו, לבין מה שאין לו. כי אצל האדם, יש בתת המודע שלו הפרדה מאוד ברורה, בין מה שישנו, לבין מה שאיננו. והאדם מבדיל כל הזמן, בין מה שיש לו, לבין מה שאין לו. לדוגמא: ...

... הטוב שהוא מוצא בסבל שלו. אלא שמספיק שבתת המודע של האדם, הוא חושב שיש דבר טוב בסבל שלו, וזה גורם לכך, שהאדם בעצם גם ירצה את הסבל שלו, ובכך הוא נותן אישור לסבל שלו, להיות נסבל ולהישאר ולגרום לו לסבול. אבל, ... טוב, בסבל שלו. כי כל זמן שהאדם אפילו בתת המודע שלו, מוצא איזה דבר טוב בסבל שלו, אז התודעה שלו עדיין מסוגלת להמשיך לחוות את הסבל. כי היא נקשרת אל הסבל, בגלל הדבר הטוב שהתודעה מוצאת בו. אבל ברגע שהתודעה כבר ... מוצא שום דבר טוב במצב שלו, אפילו לא בתת המודע שלו. ותכף ומיד שהאדם לא מוצא שום דבר טוב במצב שלו, באותו הרגע הוא מפסיק לסבול מהמצב שלו. והנושא הזה, כבר ביארתי אותו לעומקו במקומות אחרים. והמסר הוא פשוט, אל ...

... כמו שמנתחים תהליך של: מכירה ללקוח / גישור / הסכם שלום וכיו"ב. כי יש הורים, שלפעמים, אחת מהסיבות שהם מביאים ילדים, זה כדי לגלות את מלכותם. דהיינו, להורה יש בתת המודע שלו, רגשי נחיתות כאלו ואחרים. וההורה, מרגיש מושפל ולא שווה יותר מידי. וההורה מפיק הנאה, מכך שהוא מחלק פקודות והוראות לאחרים. וההורה מרגיש חזק ושהוא שווה משהו, כאשר הוא מתנשא על אנשים אחרים. ואז, תת המודע של אותו אדם, שולח אותו להביא ילדים ולהפוך להיות הורה. כי בתת המודע של ההורה, הוא חושב, שכאשר יהיו לו ילדים, אז יהיה לו על מי למלוך. ואז, הילד שלו, הוא סוג של עבד עבורו. ... ורק לעבד, לוקחים את הבחירה החופשית. וכאשר ההורה חווה תמיהה גדולה, על זה שהילד שלו מתחצף אליו, וכאשר ההורה חושב, שהילד שלו מחוייב להקשיב לו. הרי שההורה חושב בתת המודע שלו, שהילד שלו הוא נחות ממנו. ושהוא ההורה, הוא המלך, ושהילד שלו הוא העבד שלו, שנתון למרותו. וההורה, ... להקשיב לך. בין אם זה בצדק ובין אם זה לא בצדק. אבל, אלו החוקים! שכאשר מתייחסים לאדם כאל עבד, הוא מתמרד נגד מי שגורם לו להרגיש שהוא עבד. ומספיק שההורה חושב בתת המודע שלו, שהילד שלו מחוייב להקשיב לו, הרי שההורה משדר את זה לתת המודע של הילד שלו, והילד בתת המודע שלו, רוצה להתמרד נגד ההורה שלו. ולכן כנ"ל, תהליך נכון של חינוך ילדים, אמור להיות בדיוק כמו תהליך מכירה ...

... הצרכים הגלויים של הלקוח, ומהם הצרכים הנסתרים של הלקוח. ובמקרה שלנו, צריכים לזהות את הרצונות של הילד. גם את הרצונות הגלויים שלו, וגם את הרצונות הנסתרים, שנמצאים בתת המודע של הילד. כגון לדוגמא, ילד שרוצה לשחק ולהרעיש במשך הלילה. שאז, הצורך הגלוי של הילד, הוא הרצון שלו לשחק במשך הלילה. ואת ... לגלות בקלות. כי הילד בד"כ אומר, מה הוא רוצה. ובד"כ, קל מאוד להבין, מה הילד רוצה. אבל הילד מונע, לא רק בגלל מה שהוא אומר שהוא רוצה. אלא הוא מונע, בעיקר בגלל מה שתת המודע שלו רוצה. כגון לדוגמא, ילד שרוצה להרגיש חופשי, והוא רוצה להרגיש שהוא זה שמקבל את ההחלטות, והוא רוצה להרגיש אדם בוגר ... שיש לו רצונות כאלו. כי זה כאילו גורם לו להודות בכך שיש לו חולשות כלשהן. אבל באמת, הילד בתוך תוכו מרגיש חלש, ולכן, בתוך תוכו הוא רוצה להרגיש חזק. ואז, כאשר הילד בתת המודע שלו, רוצה להרגיש שהוא אדם חזק, אז יכול להיות, שזה יצור אצלו את הרצון, להיות ער דווקא במשך הלילה, ולעשות רעש, דווקא במשך הלילה. ולמה? כי בתת המודע של הילד, הרעש שהוא עושה בלילה, מתחבר אצלו בצורה אסוציאטיבית, לתחושה של כוח ושל חוזק. ואז, כאשר הילד עושה רעש בלילה, וכאשר הילד מתנהג בצורה מסוימת, אז תת המודע של הילד, מפיק מכך הנאה גדולה, שהילד עצמו לא מודה ולא מבין, את התועלת ה אמיתית , שהוא מנסה להשיג מהפעולה שלו. וכאשר רוצים לגדל ילדים מאושרים, אז צריך תמיד להסתכל על הצורך הרגשי, שנמצא בתת המודע של הילד, ושהצורך הזה, הוא זה שבאמת יחליט לילד, האם הוא יקשיב להורים שלו, או לא יקשיב להורים שלו. כי בסופו של דבר, מי שיקבל את ההחלטה, האם הילד יקשיב להורים שלו, או יתמרד כנגדם, זה יהיה, תת המודע של הילד. ואם ההורה מבין את תת המודע של הילד שלו, שהילד עצמו לא תמיד מודע אליו, ואם ההורה יודע כיצד לדבר אל תת המודע של הילד בצורה עקיפה (פסיכולוגיה הפוכה), ולשכנע את תת המודע של הילד, שמה שמבקשים ממנו לעשות, זה רק משרת לטובה את הצורך הרגשי, שיש בתת המודע של הילד. אז, תת המודע של הילד, יגרום לילד להסכים עם מה שאומרים לו. אבל, אם בתת המודע של הילד, הוא ירגיש שמה שאומרים לו לעשות, זה מנוגד למה שהוא רוצה בתת המודע שלו, אז ממילא הילד ימשיך להתנגד לעשות, את מה שאומרים לו. גם אם לא מבינים, למה זה קורה. כי לפעמים, לא ברור להורה, למה ... דווקא את ההפך ממה שאמרו לו, והוא מסרב להקשיב למה שאמרו לו. למרות שנראה, שכאילו מה שאמרו לו, זה דווקא כן משרת, את מה שהילד אמר שהוא רוצה. והסיבה לכך היא, משום, שבתת המודע של הילד, יש רצון מודחק. שהילד בתת המודע שלו, רוצה איזה רצון פנימי כלשהו, צורך רגשי מודחק כלשהו. ולפעמים, גם כאשר נותנים לילד פתרון שנראה כעונה על הצרכים של הילד, הרי שהילד בתת המודע שלו, לא קיבל את הפתרון לבעיה האמיתית שלו, שאותה הילד לא תמיד יודע לבטא ולהסביר. או, שהילד בכלל לא מוכן להודות, שיש לו צורך כזה. כי להודות שיש לך בעיה, זה עצמו משדר חולשה נוספת וכולי. וההורה, צריך לזהות את הצורך הרגשי הפנימי ביותר שיש בתת המודע של הילד שלו. וכל התקשורת של ההורה, צריכה להיות עם תת המודע של הילד שלו. כי בסופו של דבר, מי שיחליט מה הילד יעשה, זה יהיה תת המודע שלו. וכיצד ניתן לגלות מה באמת הילד רוצה ומה באמת הילד מרגיש שהוא צריך בתת המודע שלו? תשובה: את זה ניתן לעשות בשתי דרכים. הדרך הראשונה היא, על ידי זה שההורה מפתח את המודעות העצמית שלו עצמו כהורה (אינטליגנציה רגשית / אינטליגנציה חברתית / אינטליגנציה הורית). הן כלפי עצמו, והן כלפי סביבתו. ולפתח את המודעות העצמית, פירושו, שההורה מתחיל להתבונן על החיים בצורה מעמיקה יותר. וההורה מתחיל לשאול את עצמו, כל מיני שאלות, על עצמו ועל ההתנהגות שלו עצמו. שאלות, שמטרתן היא לגלות את תת המודע של ההורה עצמו. כי כל אדם, מונע מתוך תת המודע שלו. וכאשר ההורה מצליח להיות מודע לעצמו, ומפתח אינטליגנציה רגשית גבוהה כלפי עצמו, אז ממילא הוא גם יודע לזהות את מה שקורה בתת המודע של האנשים שסביבו בכלל, ושל הילד שלו בפרט. וכיצד לפתח את המודעות העצמית כלפי עצמך? תשובה: על ידי זה שלוקחים כל רצון, ושואלים, מהיכן הרצון הזה מגיע? ומה באמת אני רוצה? ולמה אני רוצה כך ולא אחרת? וכיו"ב. וזה מגלה לאדם מה קורה בתת המודע שלו, ומפתח את האינטליגנציה הרגשית והאינטליגנציה ההורית שלו, כדי שהוא יבין את הצרכים הרגשיים של הילד שלו. וכבר ביארתי את העניין הזה לעומקו, במקומות אחרים. והדרך השנייה לגלות את הצורך הרגשי שמסתתר בתת המודע של הילד, זה על ידי זה שמקבלים עזרה, ממי שכבר פיצח את התת מודע של עצמו. כי מי שהוא חכם אמיתי, ומי שהוא באמת מבין את ... שלפיה פועל המנגנון האנושי. והוא יכול לעזור לכל אחד בכלל, ולהורה שרוצה לעזור לילד שלו, וגם לעצמו בפרט. חכם אמיתי שכזה, הוא יכול לעזור לכל אחד, להבין את מה שקורה בתת המודע שלו עצמו ושל סביבתו. וגם, אפילו לעזור לו למצוא פתרונות, כיצד לעשות שלום, בין הצרכים הרגשיים השונים, ובין האילוצים ...