... החיצונית של אותו אדם שנדמה לך שטוב לו, אלא תנסה לחקות את המהות של אותו אדם. המהות של האדם, היינו צורת המחשבה שלו, הגישה המחשבתית שלו, תפיסת החיים שלו וכל שאר הדברים שמתרחשים בתוכו. כאשר ברצונך ... על המהות הפנימית של הדבר אותו ברצונך לחקות. נסה לחקות את המהות של צורת המחשבה של האדם המצליח, אך אל תנסה לחקות את צורת ההתנהגות החיצונית שלו. לחיקוי של מהות חיובית יש ערך, משום ...

... שאליו נלך נגיע אל האחדות, ממילא לא יכול להיות קיים כלל העדר גמור של האחדות. רע = פירוד = ריחוק מאחדות. מאחר שהאחדות היא נקודת המרכז של המציאות = המהות של כל דבר, ממילא לא יכול להיות העדר מוחלט שלה. כי כאשר ההעדר נהיה מוחלט, ...

... את עצמו. התודעה מחפשת את עצמה. ומדוע החיפוש קיים? תשובה: המהות האמיתית של התודעה, היא המהות של המציאות. ז"א המציאות האין סופית שמהווה את כל מה שקיים, מהווה גם את התודעה של האדם. המציאות ממלאת את כל התודעה של האדם. ואין אפשרות ששום דבר יהיה קיים בלי שהמציאות תאפשר את קיומו. מצד האמת המהות של התודעה של האדם היא זהה לחלוטין למהות של המציאות. מצד האמת, האגו של האדם עצמו אינו קיים בכלל, משום שהוא אחד עם המציאות באחדות מלאה. כל מהותו היא ...

... מגיעה למצב שבו אין לאדם שום שאלה. האדם מצא את התשובה לכל השאלות. לחזור בתשובה = לדעת את כל האמת על כל מה שקיים במציאות. להיכן התודעה של האדם שבה? תשובה: האדם שב להבנת המהות של המציאות. המציאות מהווה את כל מה שקיים בה. מהותה של המציאות נמצאת בכל דבר שקיים. אין שום דבר שקיים, שאינו מלא כולו במהותה של המציאות. הבנת המהות של המציאות = הבנת כל הדברים שבמציאות = חזרה בתשובה מלאה. האדם ...

... ניתן להשליך מכאן על נקודת המבט של המציאות על עצמה ועל כל מה שבתוכה. מנקודת המבט של המציאות, אין גם אדם + מציאות, יש רק מציאות. המהות של האדם וכן של כל מה שישנו, הכל מהות אחת לגמרי עם המהות של המציאות. מאחר שכל מה שקיים בתוך המציאות, עשוי מהמהות של המציאות, הרי שמהצד של המציאות הכל אחד ואין הבדל בין ... המציאות עצמה שמבינה את עצמה, הרי שמצד שלה אין שום הבדל מהותי בינה לבין הבגדים שלה, מאחר שהם נמצאים בתוכה, הם חלק ממנה ועשויים מהמהות שלה. במאמר מוסגר: הסיבה שהבגדים של המציאות אינם מבינים ... של המציאות = נקודת המבט של האחדות השלמה. כאשר האדם חווה את המציאות בצורה הנ"ל, הרי שהוא אינו רוצה שום דבר אחר ממה שיש לו, משום שהמהות של הכל זהה. וממילא הוא מרגיש טוב באמת. מסקנה: השכל ... טוב. הבגדים שמקיפים את התודעה של האדם היא רמת ההבנה של האדם את המציאות. הבגד הטוב ביותר שיכול ללבוש אותו האדם, הוא להבין את המהות של עצמו. דהיינו, כאשר האדם מבין מה הפירוש של ה"אני" / ...

... היא משום שהכבוד גורם לאדם לתחושה טובה. האדם אינו מחפש את הכבוד = המעטפת החיצונית של האירוע. האדם כן מחפש את התחושה הטובה שהכבוד נותן לו = המהות של האירוע. התחושה הטובה שהכבוד נותן לאדם, היא שהוא גורם לאדם להרגיש אהוב, רצוי, מקובל וכולי. הכבוד גורם לאדם ... = האדם חושב שהוא טוב יותר או פחות ממישהו אחר = שקר = ריחוק מראיית התמונה המלאה של המציאות. ככל שהאדם קרוב יותר אל האמת, כך הוא מסתכל תמיד על המהות של דברים = אחדות = אהבה של המציאות. ככל שהאדם קרוב יותר אל האמת, כך הוא מבין את עצמו טוב יותר ואוהב את עצמו טוב ... = שלמות = הערכה ואהבה מלאה של הכל בצורה אחידה = חוסר צורך בכבוד. תוספת: כבוד = ערך עצמי = להיות משהו. להיות משהו = להיות מה שבאמת קיים = המהות של המציאות. להיות משהו = להיות מה שבאמת קיים = להתאחד עם המהות של המציאות. ...

... אלו שמהוות את מהותו של השולחן. ונמשיך להתבונן בעניין. כאשר האדם אומר את המילה שולחן, אילו ידיעות קופצות לו לראש? תשובה: המהות של המילה שולחן נוצרת על ידי זה שהאדם בצורה אסוציאטיבית מקשר את המילה שולחן למילים כגון: מטבח / כסא / בית / עץ ... שלא לדעת אותה? מהי ידיעת הבסיס שכל הידיעות כולן הן רק מבוססות עליה? אז מהי הידיעה הזאת? תשובה: מהותה האמיתית של המציאות. המהות של המציאות = מה שהמציאות באמת. המהות של המציאות = הדבר שממנו עשויים כל הדברים כולם, ובכלל זה המחשבות / רצונות / רגשות / התודעה / הזמן / מקום / עולם וכולי. האדם עצמו "עשוי" מהמהות של המציאות. מהותו האמיתית של האדם היא מהותה האמיתית של המציאות. מצד המהות של כל מה שישנו, אין הבדל מהותי בין שום דבר לשום דבר, מאחר שלכל הדברים כולם יש את אותה המהות. כל הדברים הם רק הגדרות של דברים אחרים. וכל הדברים כולם מגדירים דבר אחד ויחיד, שהוא המהות של המציאות. כל מה שישנו הוא רק גוון מסוים של המהות של המציאות. כשם שכל הצבעים הם רק חלקים של הצבע הלבן, כך גם כל מה שניתן לדעת אלו רק חלקים של מה שבאמת קיים. ... יכול להכניס לתוך המחשבה שלו את המציאות האין סופית כולה. לכן בעצם קיימות הצורות השונות של המציאות, שמהן יכול האדם ללמוד על המהות של המציאות. כל ידיעה אותה יודע האדם, היא רק אחד מהצדדים של המטבע. שורש הידיעות = המטבע = המהות האמיתית של המציאות. הידיעות = צדדים שונים של ידיעה אחת אין סופית. משום שהמהות של המציאות היא אין סופית, לכן לא ניתן לדעת אותה בתוך מחשבה סופית כפי מה שהיא באמת בשלמות. אך כן ניתן להבין כי ... עד שהוא יגיע להבנה של מהי המהות האמיתית של המציאות. הבנה של מהות המציאות = אחדות = הבנה שמצד המהות הכל אחד = טוב אמיתי. את המהות של המציאות לא ניתן להכניס לתוך מחשבה, אך כן ניתן לנסות "לתפוס" אותה באמצעות הדמיון / רגש. ילד קטן = מזהה את האני שלו עם מה שאינו הוא. שכל קטן = הופך את החיצוני למהות. שכל גדול = מתרכז רק במהות ולא בחיצוני = רואה תמיד את המהות של החיצוני בכל חיצוני. ...

... נרדמת. תרדמת הזמן = רצף האירועים של הזמן מרדים את האדם. כאשר האדם אינו מתבונן על המהות של האירועים השונים עד לעומקם, הרי שהוא כאילו נרדם. מאורעות החיים הרדימו לאדם את המחשבה. ...

... שבגללן דברים כפי שהם? מהי מהות המחשבות / רצונות / רגשות, מהיכן הם באים? מהי המהות של התודעה ה"אני"? וכולי. על האדם להגיע לידיעה מלאה ולהבנה מלאה של ...

... להטמיע אותו לתוך עצמו. מנטרות. האם זה באמת אפקטיבי? תשובה: ראשית נאמר, כי המנטרה הטובה ביותר בעולם, היא לא רק שינון אלא הבנה. יותר מאשר חשוב לשנן ולחזור ולדקלם משפט כלשהו, חשוב יותר להבין את המהות שלו. אם מבינים, לא שוכחים, ולא צריך לשנן. אם לא מבינים לעומק מדוע X, לא ממש יעזור שמשננים אותו. נקודה נוספת: מנטרה היא סוג של אמונה. אדם לוקח משפט כלשהו, ... כמובן שבכל אמונה טפלה באשר היא, תמיד יש נקודת אמת כלשהי. ובכל שקר כלשהו, יש אמת כלשהי. אך בכל זאת, שקר שהאדם אינו מודע לנקודת האמת שבו, הוא מיותר. ברמה המעשית: כנ"ל, האידיאלי זה להתבונן בשכל על המהות של המנטרה, במקום רק לשנן אותה. לדוגמא: במקום לשנן מנטרות על חשיבה חיובית, טוב יותר לקרוא ספרים ולהעמיק בנושא של חשיבה חיובית. וכן הלאה. בסופו של דבר, כאשר ...