... מהי המשמעות? וכיצד לעשות זאת? להתאחד עם המציאות = להפוך את הישות של האדם לאחת עם המהות של המציאות. התאחדות עם המציאות = הרמוניה מושלמת של האדם ושל המציאות. האדם = המציאות = אחד. ... הישות של האדם נעלמת ונטמעת בתוך המציאות. כאשר האדם מתאחד עם המציאות, הוא כבר אינו נפרד מהמהות של המציאות, אלא הוא והמהות של המציאות הם דבר אחד. להתאחד עם המציאות = להיות המציאות = לחוות את השלמות. להתאחד עם ... במקומות אחרים כאשר האדם רואה את המציאות כפי מה שהיא באמת, על ידי זה הוא עצמו הופך להיות המהות של המציאות עצמה. הישות הנפרדת של האדם משאר הדברים נעלמת, ובמקומה הישות וההוויה של האדם הופכת ... כאשר האדם מגיע אל האמת של מחויב המציאות, על ידי זה הישות העצמית של האדם מתמזגת עם המהות של המציאות. כאשר האדם חושב כמו ישות כלשהי, התודעה / המהות / הוויה / הישות של האדם, מתאחדות עם זה שהאדם חושב כמוהו. וזאת מאחר שמבחינה מהותית אין ביניהם ... הגוף, הרי שהיא הופכת להיות הגוף. אך כאשר התודעה אינה מזדהה עם הגוף החיצוני שלה, אלא עם המהות הפנימית שלה, דהיינו, השורש של ה"אני" של האדם, על ידי זה האדם הופך להיות אחד עם השורש של ...

... שכל אין דאגות - לדעת או לא לדעת מה טוב יותר? שכל או חוסר שכל? מי שיתבונן בעניין יראה כי אין שום הבדל מהותי בין לדעת הכל לבין לא לדעת שום דבר. ההבדל היחיד המהותי הוא, האם הידיעה / חוסר הידיעה היא בשלמות או שלא. הסבר: כל הצרות של האדם ...

... שלו, ואז כאשר האדם מבין בשכל שלו את הטוב שנמצא בכל דבר, ממילא הוא מרגיש טוב תמיד ומאושר. המהות של החיפוש אחרי האושר, נובעת מרצונו של האדם להגיע לנקודה שבה הוא נהנה מהטוב שיש ... של הטוב הזה ומשום כך היא תמשיך לחפש אותו עד שהיא תמצא אותו. הטוב שיש בכל דבר, הוא השורש והמהות הפנימית של הנשמה. הסיבה שבגללה האדם מרגיש רע, היא רק משום שהוא רחוק מהזדהות עם מי ... האדם מתרחק מהפנימיות שלו, והופך להיות הדבר שעליו האדם חושב. ככל שהאדם מבין טוב יותר מהי המהות של ה"אני" שלו, כך הוא מבין טוב יותר מי הוא באמת, ועל ידי זה הוא מחובר למי שהוא ... זה הוא מרגיש את הטוב שיש בכל דבר ונהנה ממנו. אך כאשר האדם אינו מתבונן במהות האמיתית של המהות של ה"אני" שלו, על ידי זה נדמה לו שהוא מה שהוא לא, דהיינו, הוא מתרחק מהזדהות עם ... לחפש כל הזמן את הטוב שיש בכל דבר. 2 - לשאול כל הזמן, "מי אני"? מה הפירוש של "אני"? מהי המהות של ה"אני"? וכולי. כאשר האדם מתבונן בשני הדברים האלו, בסופו של דבר הוא רואה את ...

... גם לרע יש שורש. לרע יש מהות שנמצאת בכל דבר רע. אין שום דבר רע שאין בו את המהות הזאת. המכנה המשותף הרחב ביותר שנמצא בכל ...

... של הרצונות האלו? מהו השורש שלהם? ומה עושים? מי שיתבונן יראה, כי המהות של כל הרצונות הנ"ל היא אחת. האדם רוצה להיעלם, האדם רוצה להיות כלום, האדם רוצה לא להיות. רצון לישון = ... ולהפוך לאוויר ולכלום. כך שמהותם של כל הרצונות האלו, היא אחת. המהות היא: הרצון של האדם להיות בהרמוניה עם המציאות ולהרגיש אחדות עם המציאות. הרצון לברוח, הוא הרצון לברוח ...

... אחר? האם יתכן שמישהו חושב את כל מה שקורה? האם דג מסוגל לדמיין את הים שבו הוא שוחה? האם דמות מצוירת מסוגלת להבין את המהות של זה שמצייר אותה? האם האצבע של האדם מסוגלת להיות ... שהיא חוסכת עימותים מיותרים / סבל וייסורים. כל הצרות כולן נובעות מכך שהאדם אינו יודע את מקומו, את האלטרנטיבות שלו, ואת המהות האמיתית שלו. כאשר האדם מודע ומבין באמת את המהות של המציאות, ממילא נחסכים ממנו כל העימותים / ... להבנה ומתבקשת מאליה. האמת אינה שוללת את קיומו של דבר, אלא מסבירה את קיומם של כל הדברים. אז מהי האמת האמיתית? האמת היא שהמהות של המציאות שהיא אחת, היא זו שמהווה את כל הדברים כולם. המהות של המציאות = הרובד הפנימי ביותר של המציאות, שאינו משתנה בשום צורה חיצונית של המציאות. המהות של המציאות = הדבר שנמצא בכל מקום ובכל זמן באופן שווה. המהות של המציאות = הדבר שמהווה בכל רגע את ציר הזמן ובכל מקום את מימד המקום. המהות של המציאות = השורש של המציאות = הסיבה של כל הסיבות / הסיבה הראשונה = הרצון שממנו נובעים כל הרצונות / הרצון הראשון = השורש של כל המחשבות / רגשות וכולי. המהות של המציאות = הדבר היחיד שתמיד קיים ושקיומו אינו תלוי בדבר. מהי מהותה של המציאות? מהי המהות הזאת שמהווה את הכל? זה כבר עניין אחר, אך המהות של המציאות מהווה את הכל. גם ה"אני" של האדם, גם ... היא אחת. האני החושב / העולם שחושבים עליו / המחשבה שמחברת את החושב ואת העולם, אלו הכל בגדים שונים / צמצומים שונים של המהות האין סופית האחת. מאחר שהמחשבה של האדם יכולה להכיל בתוכה רק דברים שאפשר לעשות להם סוף, ממילא לא ניתן להכניס לתוכה את המהות של המציאות האין סופית. אך בהחלט כן ניתן להבין, כי כל הדברים כולם, בכל רגע / מקום, כולם, כל מה שקיים, הכל מתהווה בכל רגע מחדש באמצעות המהות והשורש של המציאות שמהווה את הכל. בנוסף, על האדם לזכור, כי הסיבה היחידה שבגללה נראה לו שיש הבדל בין ה"אני" לבין כל דבר אחר, היא רק משום שהוא אינו מבין בשלמות את המהות הפנימית של עצמו שמהווה אותו עצמו. אם היה האדם מבין את המהות האין סופית שמהווה את ה"אני" שלו עצמו, הוא ממילא היה מבין שאין שום הבדל בין שום דבר לשום דבר, כי הכל אותו הדבר במהותו. ושום דבר לא יכול להיות קיים שהמהות שלו תהיה שונה מדבר אחר. מאחר שאותה המהות מהווה את הכל, ממילא לא יכול להיות שמשהו אחד יהיה ... נראים שונים זה מזה, היא רק משום שהדברים עצמם (ה"אני" של האדם), אינם מבינים ואינם מקשרים את העולמות כולם למהות שלהם. מצד המהות אין הבדל בין שום דבר לשום דבר וגם לא יכול להיות, כי המהות תמיד תישאר אותה המהות. ההבדל הוא רק בבגדים של המציאות, אך לא במהות שלה. מצד המהות גם הבגדים עצמם הם המהות עצמה, כי זה מה שהם באמת. מצד המהות אין בגדים, כי הכל זה אותו הדבר. רק הבגדים שאינם מבינים את המהות בשלמות, רק מהצד שלהם נדמה שיש מהות ששונה מהבגדים ושהבגדים שונים זה מזה. אך מצד האמת של המציאות עצמה, מצד התמונה המלאה, אין שום דבר ולא יכול להיות שום דבר שאינו המהות עצמה. ברמה המעשית: על האדם לחקור ולהתבונן בנ"ל, ...

... "אני". והיא ידיעת המהות של ה"אני". הסבר: מי שיתבונן יראה, כי גם ה"אני" של האדם, גם הוא ... את ה"אני" של האדם. המהות של ה"אני" היא הדבר שמהווה את ה"אני". המהות של ה"אני" היא הדבר היחיד שקיים גם ללא "אני". קיומה של המהות של ה"אני" אינו תלוי ב"אני", למרות שהקיום של ה"אני" מתקיים באמצעות המהות שמהווה אותו בכל רגע מחדש. מסקנה: הדבר היחיד שאפשר לדעת בלי לדעת "אני", הוא ידיעת המהות של ה"אני". ברמה המעשית: כאשר האדם רוצה להגיע אל חקר המציאות ואל ... האדם רוצה להגיע אל המהות של המציאות ולהבין את המציאות באמת, עליו להתבונן פנימה על ה"אני" ... שלהם ללמד את האדם על המהות הפנימית ביותר של המציאות מוגבלת, מאחר שהן מוגבלות עד לעומק של ...

... האמת האובייקטיבית של המציאות היא הדבר היחיד שאינו תלוי ב"אני" של האדם. מה בדיוק לחפש? לחפש את המהות של ה"אני". ידיעת המהות הפנימית של ה"אני" אינה תלויה בידיעת הלבוש החיצוני של ה"אני". כאשר האדם מחפש את האמת האובייקטיבית של המציאות על המהות של ה"אני" שלו, דהיינו, מחפש את האמת ללא שום אינטרס עצמי / שיקול אגו כלשהו, על ידי ...

... מהי תכלית הידיעה? שכל. גבולות השכל. לדעת הכל. מהו המקסימום שהשכל האנושי יכול לדעת? תשובה: המקסימום שהאני והשכל של האדם יכול לדעת, זה את המהות של ה"אני" עצמו. הסבר: ניקח כל ידיעה באשר היא שאותה יודע האדם. נשאל: מי ... לו, אא"כ הוא יכנס לתוכו כדי שיהיה ניתן לדעת אותו. ומאחר שכל הידיעות שאותן יכול לדעת ה"אני" נמצאות ונובעות מתוך ה"אני", הרי שלהבין את המהות הפנימית ואת השורש של ה"אני", כולל בתוכו את כל מה שהאדם יכול לדעת. כאשר האדם מבין את המהות של ה"אני", הרי שהוא בעצם מבין את השורש שממנו מגיעות כל התשובות וכל המידע שמספק ה"אני". ולכן הבנת המהות של ה"אני" = ידיעת כל מה שהאני יכול לדעת. ומדוע כ"כ קשה לאדם להבין את מהות ה"אני"? משום שכדי להבין את מהות ה"אני", יש צורך להכניס לתוך ה"אני" את עצמו. הסבר: קיימת מהות X. המהות ה X מהווה את ה"אני" + את המחשבה שאותה חושב ה"אני" + את כל מה שקיים. המהות של ה"אני" מקיפה את ה"אני" עצמו. המהות של ה"אני" מקיפה את המחשבה עצמה. המחשבה היא חלק ונגזרת של המהות של עצמה. המהות של המחשבה מקיפה את המחשבה ולכן קשה להכניס לתוך המחשבה את המהות של עצמה. מאותה הסיבה קשה ל"אני" להכניס אל תוך מחשבה את המהות של עצמו. כי זה לנסות להכניס את ה"אני" אל תוך מחשבה ואל תוך עצמו. אז איך בכל זאת אפשר להבין מהו "אני"? תשובה: על ידי שמקרבים את השכל עד לנקודה הסופית שלו, על ידי זה הוא מתחיל להבין "קצת" מהי המהות של ה"אני". פירוש: ככל שהאדם מעמיק יותר בשכלו להבין את המציאות בכלל, כך ... יותר. ככל שהשכל נהיה גדול יותר, כך האדם מבין יותר ויותר דברים, עד שהאדם מגיע לנקודה שבה הוא אינו יכול לדעת שום דבר נוסף, מלבד לדעת את המהות של ה"אני" שלו. כאשר האדם יודע כבר את הכל והדבר האחרון שאותו הוא אינו יודע, הוא את עצמם המהות של עצמו, על ידי זה השכל של האדם עושה מאמץ לפרוץ אל מחוץ לגבולות של עצמו. וכאשר זה קורה, אז השכל של האדם מבין "קצת" את המהות של עצמו. ברגע שהאדם מבין את המהות של עצמו, זה בעצם הרגע שבו הוא יודע את כל מה שניתן לדעת. לאחר מכן, גם אחרי שהוא כבר יודע את הכל, עדיין הוא יכול לדעת יותר. רק שאחר כך הידיעה היא מסוג שונה. הסבר: כפי שכבר ביארתי, האדם אינו יכול לדעת את המהות של עצמו בשלמות מלאה, מאחר שזה לנסות להכניס אין סוף לתוך סוף של מחשבה. ... לדעת "קצת" מהאין סוף, באמצעות הדמיון / רגש / הוויה עצמית וכולי. ומשום שזורק ידיעה חלקית ממילא ניתן לדעת יותר. גם אחרי שהאדם כבר הבין את המהות של עצמו, מאחר שהידיעה אינה שלמה לחלוטין, ממילא הוא כל הזמן מנסה להבין יותר את המהות העצמית שלו. ואז בכל פעם האדם מבין עוד קצת, את אותו הדבר שהוא כבר הבין קודם. ז"א לא מדובר כאן על ידיעה חדשה / שונה מהידיעה הקודמת. הידיעה החדשה זהה לחלוטין לידיעה הקודמת. אין שום הבדל בין המהות של הידיעה הקודמת לבין המהות של הידיעה החדשה. ההבדל הוא רק בעומק / בתחושה / בחוויה של הידיעה, אך אין ...

... את הכל. חופש = אין חסר, אין דבר שאותו חסר האדם, אין רצון בלתי ממומש. חופש = אין גבול / אין סוף. המהות העיקרית של החופש היא השלמות הרגשית של האדם. רגש של אהבה ושמחה ללא גבול כלשהו. ישנם מצבים שונים של בית כלא ובית סוהר רגשי אצל האדם. המצב הנפוץ ביותר הוא, כאשר אין לאדם ...