... לגרום לאותו הדבר שיקרה. אך בסופו של דבר, יש דבר אחד ויחיד, שהוא אמור לקרות, כדי שהלקוח ישתכנע ויקנה את המוצר. ומי שרוצה להצליח במכירות ... אבל תמיד הוא אותו תהליך בדיוק. ומי שיתבונן יראה, כי הדבר האחד לפני אחרון, שקורה לפני שהלקוח מבצע את הרכישה ולפני שהאדם משתכנע לחשוב בצורה ... לקנות את אותו המוצר והוא רוצה להסכים עם אותו הרעיון שמציעים לו להסכים איתו. ובלי שהלקוח ירצה לרכוש את המוצר, בלי זה, לא תהיה עסקה. והרכישה שהלקוח רוכש את המוצר, היא פעולה ממשית שקורית בעולם הממשי שלנו. אבל היא ביטוי של תהליך רגשי ותהליך נפשי, שקורה בין הלקוח לבין המוכר. כי הלקוח, רוצה לקנות את המוצר, והמוכר, רוצה למכור את המוצר ללקוח, תמורת התועלת שהוא יקבל מהלקוח. והרעיון הוא, שכדי שמכירה ממשית תתבצע, לשם כך צריך לקרות דבר לא ממשי, בעולם הפנימי של המוכר ושל הלקוח. שהוא, ששניהם ירצו לבצע את העסקה. ונמצא אם כן, ... ועד כאן כמובן, הכל הגיוני ודי ידוע. אבל השאלה היותר מעניינת היא, מה קורה בתת המודע של הלקוח, רגע אחד לפני שהוא רוצה לקנות את המוצר מהמוכר. ... עושה אותו כאן בעולם הממשי שלנו, הוא ביטוי של תהליך שקורה בתת המודע שלו. וכאשר המוכר והלקוח הפוטנציאלי מדברים, הרי שבעצם, המשא ומתן שהם ... והחיים שלו יהיו טובים עבורו, יותר מאשר אם הוא לא יסכים למכור ללקוח את המוצר. וגם הלקוח משתכנע, שהמציאות ושהחיים שלו יהיו טובים יותר, אם ... אם הם יסכימו להחליף את המשאבים שיש להם, אחד עם השני. וצד אחד נותן ללקוח מוצר כלשהו, והלקוח נותן למוכר, חלק מהמשאבים הכספיים המוגבלים שלו, ... מנקודת המבט של כל אחד מהצדדים שמבצעים את העסקה. וכאן ניתן לדוגמא את נקודת המבט של הלקוח. שהוא יכול להסתכל על העסקה מ 4 נקודות מבט שונות ואפשריות. ונקודת מבט ראשונה (1) אפשרית היא, שהלקוח יסתכל על תהליך המכירה, כעל דבר שיעשה לו טוב. דהיינו, שהלקוח יחשוב, שהמציאות שלו תהיה טובה יותר, אם הוא יבצע את העסקה. ונקודת מבט נוספת (2) אפשרית היא, שהלקוח יחשוב, שהמציאות שלו תהיה רעה יותר, אם הוא יבצע את העסקה. ונקודת מבט נוספת (3) היא, שהלקוח יחשוב, שהעסקה לא תועיל ולא תזיק למצבו. דהיינו, שהלקוח חושב, שהעסקה לא תביא לו שום תועלת אבל גם לא ... הנוספת (4) האפשרית, שהיא בעצם נקודת מבט, שמשולבת מכל נקודות המבט הקודמות. דהיינו, שהלקוח חושב, שהעסקה גם קצת טובה וגם קצת רעה וגם קצת לא ... בשכל שלו, שהמציאות שלו תהיה טובה יותר, אם הוא יבצע את העסקה. או במילים אחרות, בלי שהלקוח הפוטנציאלי יחשוב, שביצוע העסקה יהפוך את המציאות ... את העסקה. ומכאן כמובן צריך להמשיך ולהעמיק עוד פנימה ולהבין, מה קורה רגע אחד לפני שהלקוח חושב שהמציאות שלו תהיה טובה יותר, אם הוא יבצע את ... שיש לו, ותמורת זה לקבל משהו שאין לו. וזהו תהליך מופשט, שמתבצע בתוך המודע ותת המודע של הלקוח, לפני שהוא מחליט לבצע את הרכישה. ...

... אם היא תהיה בצורה כזו או בצורה אחרת. וכל אחת מהדעות של כל אחד מהצדדים, מנסה להתגבר על הדעה של האדם האחר. כדי שהלקוח יחשוב, שהמציאות תהיה טובה יותר, אם הוא ירכוש את המוצר. שאז ממילא הוא ירצה לרכוש וירכוש את המוצר. ומי שיתבונן ... אפשרית על העסקה, יש את היתרונות ואת החסרונות שלה. דהיינו, ברמה הלוגית והרעיונית, המחשבה שאומרת, שהעסקה טובה עבור הלקוח, אפשר להוכיח שהיא נכונה, ואפשר להוכיח שהיא שגויה. והמחשבה שאומרת, שהעסקה רעה עבור הלקוח, גם היא, אפשר להוכיח שהיא נכונה, ואפשר גם להוכיח שהיא שגויה. וגם נקודת המבט שאומרת, שהעסקה מיותרת עבור הלקוח, גם אותה אפשר להוכיח או לשלול. והחידוד כאן הוא להבין, שמי שרוצה לשכנע את הלקוח לקנות את המוצר שלו, ומי שרוצה לשכנע מישהו אחר, לחשוב בצורה כלשהי, הוא בעצם צריך להכיר, את היתרונות ואת ... ועל אותו הרעיון שהוא מנסה למכור אותו. כי כנ"ל, מכירת מוצר ממשי, היא ביטוי של מכירת רעיון מופשט. שהמוכר, משכנע את הלקוח, ברעיון שאומר, שהחיים של הלקוח יהיו טובים יותר, אם הוא ירכוש את המוצר תמורת משאבים אחרים של הלקוח. ועל המוכר להבין ולדעת, מה היתרונות ומה החסרונות הקיימים, ברעיון שאומר, שיהיה טוב יותר ללקוח, אם הוא יבצע את ... ובכל ביצוע עסקה כלשהי, יש בו תמיד גם חסרונות כלשהם, עבור שני הצדדים. וכושר שכנוע טוב של המוכר, הוא בעצם לשכנע את הלקוח, לעשות שינוי עמדות, מנקודת המבט הסובייקטיבית של הלקוח, אל נקודת המבט הסובייקטיבית של המוכר. ונבהיר את הדבר, בצורה ציורית. והדבר דומה לכדור, שהוא מכוסה ב 3 צבעים ... השונים של הכדור. וכל צבע, מייצג נקודת מבט אפשרית לגבי העסקה. צבע אחד, מייצג את הרעיון שאומר, שהעסקה טובה עבור הלקוח. צבע שני, מייצג את המחשבה שאומרת, שהעסקה רעה עבור הלקוח. והצבע השלישי, מייצג את המחשבה שאומרת, שהעסקה מיותרת עבור הלקוח. וכאשר המוכר מנסה למכור את המוצר ללקוח, יש כאן תהליך של שינוי עמדות. שבו, המוכר מנסה לשכנע את הלקוח הפוטנציאלי, להסתכל על אותו הכדור, מהעמדה הרעיונית, שממנה הוא המוכר רואה את הדברים. ולכל צבע, יש את זכות הקיום ... מנקודות מבט שונות, שכולן נכונות באותה המידה, מנקודת המבט של הכדור עצמו. ובתהליך המכירה, המוכר מנסה לשכנע את הלקוח, לשנות את נקודת המבט שלו, ולהסתכל על המכירה, מנקודת מבט שאומרת, שהמציאות תהיה טובה יותר עבורו, אם העסקה תתבצע. ועוד נחדד, כי מנקודת מבט נכונה, גם המוכר, גם הוא סוג של לקוח. כי הוא רוכש מהלקוח את הכסף שלו, תמורת זה שהוא משלם לו את המוצר והשירות שלו. והלקוח, לפעמים רוצה הנחה על המוצר, ובכך בעצם הוא מנסה למכור לבעל המוצר, את הרעיון שאומר, שהעסקה תהיה טובה יותר, אם ... תתבצע תמורת פחות כסף וכיו"ב. והמסר הוא, שגם המוכר בעל המוצר והשירות, גם הוא סוג של לקוח. כי הוא רוכש את הכסף של הלקוח, תמורת זה שהוא משלם לו במוצר או בשירות כלשהו. וכפי שכבר ביארתי את זה במקומות אחרים. והמסר העולה מכל הנ"ל הוא, שכדי שעסקה תתבצע וכדי לשכנע את הלקוח לרכוש את המוצר, לשם כך בעצם צריך להתמקד, בלנסות לגרום לאותו לקוח פוטנציאלי, להסתכל על המציאות מנקודת מבט ...

... כיצד באפשרותך כמוכר, להגדיל מכירות, באמצעות העברת מסר לתת המודע של הלקוח. ומי שיתבונן יראה, כי בחיים שלנו, יש 2 נקודות מבט אפשריות על כל דבר. ונקודת מבט אחת, היא נקודת מבט של "רק" משהו מסוים. ונקודת מבט אחרת, היא נקודת מבט של "גם" משהו ... לקוח יש סיכוי גדול יותר, שהוא ירכוש את אותו המוצר? תשובה: כמובן שהלקוח שחושב שהוא צריך "רק" את אותו המוצר, יש סיכוי גדול יותר, לכך שהוא ירכוש את אותו המוצר. הרעיון הזה מבוסס על רעיון אחר עמוק יותר, והוא הרעיון של המחוייב מול האפשרי. כל ... נכון, ושרק אפשרי שצריך אותו וכולי. וכך גם בעולם המכירות והשיווק. שהלקוח יכול להתייחס למוצר שלך, כאל דבר מחוייב עבורו או כאל דבר שהוא רק אפשרי עבורו. הלקוח שמתייחס אל המוצר שלך, כאל דבר שהוא חייב להשיג אותו, אצל הלקוח הזה, המוצר שלך נכנס להגדרה של "רק". שהלקוח מרגיש ומבין, שרק המוצר שלך יכול לספק לו את מה שהוא רוצה. לקוח כזה, יש סיכוי גדול יותר שהוא ירכוש את המוצר שלך, אם יש לו את היכולת לעשות זאת. מאחר שהוא חושב, שרק המוצר שלך הוא הטוב ביותר עבורו. ולעומת זאת, הלקוח יכול גם להתייחס למוצר שלך, כאל דבר שהוא רק אפשרי בלבד. דהיינו, הלקוח חושב, שזה רק אפשרי בלבד שהוא ירכוש את המוצר שלך, אבל הוא לא מרגיש שהוא חייב לרכוש את המוצר שלך. במקרה כזה, הלקוח מתייחס למוצר שלך, כאל דבר שמוגדר כ"גם". דהיינו, הוא מוכן לרכוש "גם" את המוצר שלך, והוא לא יסרב שיהיה לו גם את המוצר שלך. אבל הוא לא חושב שהוא חייב להשיג רק את המוצר ... ושרק המוצר שלך יכול לעזור לו. ולכן, במקרה כזה לדוגמא, יש פחות סיכוי שהלקוח ירכוש את המוצר. מאחר שהוא חושב שזאת רק אפשרות בלבד שהוא ירכוש את המוצר, ושהוא לא חייב לרכוש את רק את המוצר שלך. והמשמעות של זה היא, שכאשר אתה מדבר עם הלקוח, עליך כמוכר, להשתדל להעביר לו את המסר, שהמוצר שלך, הוא מחוייב עבורו, ושהוא לא רק אפשרי בלבד עבורו. ושהוא צריך "רק" את המוצר שלך, ולא "גם" את המוצר שלך. וככל שהלקוח יהיה יותר משוכנע, שהוא צריך רק את המוצר שלך, ושהוא חייב להשיג את המוצר שלך, כך יש סיכוי גדול יותר, לכך שהעסקה תתבצע. ...

... לקוח קשה / לקוח עוין - איך לגרום ללקוח לשנות את דעתו? וכאן אבאר את אחד מהעקרונות החשובים ביותר, כיצד לטפל בהתנגדויות מכירה ובהתנגדויות של הלקוח? וכיצד אפשר לגרום ללקוח ששונא את המוצר שלך, לאהוב את המוצר שלך? וכיצד אפשר לגרום למישהו שחושב שאתה רק טועה, לחשוב שאתה רק צודק? וכיצד אפשר לגרום לאדם לשנות את עמדתו ולשנות את דעתו? ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש 3 נקודות מבט אפשריות, על כל רעיון בעולם. והלקוח יכול להתייחס למוצר שלך, ב 3 דרכים שונות. ונקודת המבט הראשונה היא, נקודת מבט של "רק כן". דהיינו, שהאדם חושב שהרעיון המסוים הוא "רק כן" נכון ושכל שאר הרעיונות ששונים ממנו, הם "רק לא" נכונים. וזה מצב שבו, הלקוח שלך חושב שהוא צריך רק את המוצר שלך, ושרק המוצר שלך טוב עבורו, ושכל שאר המוצרים של המתחרים, הם רק לא טובים עבורו, והם רעים עבורו, ושרק המוצר שלך, הוא המוצר ... אותו הוא צריך, ושאת כל שאר המוצרים המתחרים, לא רק שהוא לא צריך אותם, אלא שהוא צריך להתרחק מהם כמה שיותר. והמצב הזה נקרא, "מוצר מחוייב". שהלקוח מרגיש, שהוא מחוייב להשיג את המוצר שלך. ויש גם נקודת מבט נוספת מנוגדת והפוכה, שהיא המצב הגרוע ביותר עבורך כמוכר שמנסה לשכנע את הלקוח לרכוש את המוצר שלך ולשכנע את האדם ברעיון שלך, והמצב הזה, הוא כאשר הלקוח מתייחס למוצר שלך, בהתייחסות שנקראת "רק לא". דהיינו, שהלקוח מבחינתו חושב שהוא בטוח בדבר אחד, והוא, שהוא צריך להתרחק מהמוצר שלך כמה שיותר. ושאפילו עדיף לו להישאר בלי שום אלטרנטיבה, העיקר שהוא לא ירכוש ממך את המוצר שלך. וגם מצבים כאלו קיימים, כגון כאשר הלקוח חווה כעס / שנאה / נקמנות וכיו"ב. שלפעמים במקרים כאלו, הלקוח מתייחס למוצר שלך, כאל "רק לא". שזה מצב, שבו הלקוח מרגיש שמחוייב עבורו, שהוא יהיה בלי המוצר שלך. שאז הלקוח הוא לקוח קשה מאוד ואפילו לקוח עוין. כך שנקודת המבט הראשונה היא: מחוייב + יש + המוצר שלך. דהיינו, שהלקוח חושב שהוא מחוייב שיהיה לו את המוצר שלך. ונקודת המבט הנגדית שלה היא: מחוייב + אין + המוצר שלך. שהלקוח חושב שהוא מחוייב שלא יהיה לו את המוצר שלך. ואלו שני הקצוות האפשריים שהלקוח יכול להתייחס אל המוצר שלך. בקצה אחד יש אהבה אין סופית למוצר שלך. שזה נקרא מחוייב + יש + המוצר שלך. שהלקוח מרגיש שהוא רק + כן + רוצה את המוצר שלך. ויש את נקודת המבט הנגדית שהיא הגרועה ביותר עבור המוצר שלך, והיא שהלקוח מרגיש שהוא מחוייב + אין + המוצר שלך. דהיינו, רק + לא + רוצה את המוצר שלך. ובין הטווח הרגשי הזה של ההתייחסות של הלקוח אל המוצר שלך ואל הרעיון שלך, באמצע יש את כל שאר הטווח. דהיינו, שהלקוח מתייחס למוצר שלך, כאל מוצר שהוא לא "מחוייב" שכן או שלא, אלא שהוא רק "מוצר אפשרי" שכן או שלא. ושהלקוח לא מתייחס למוצר שלך כאל "רק" כן או רק לא. אלא הלקוח מתייחס למוצר שלך, כאל "גם" כן וגם לא. וזאת בד"כ ההתייחסות הנפוצה ביותר של הלקוח אל המוצר שלך. וכאן יש לשים לב, שסיכויי המכירה להתבצע גדלים יותר, ככל שהלקוח מתקרב יותר אל התפישה של המוצר שלך, כ: רק + מחוייב + יש + המוצר שלך. ככל שהלקוח בטוח יותר ומשוכנע יותר שהוא צריך וחייב רק את המוצר שלך, כך הסיכוי גדול יותר שהוא ירכוש את המוצר. וכאן נבאר את הסוד ואת הדרך, כיצד אפשר לגרום לאדם שחושב שהוא ... האפשרות של "גם כן רוצה וגם לא רוצה". כי כאשר מנסים לגרום לאדם לשנות את עמדתו, מ"רק לא" ל"רק כן", לפעמים, זהו מעבר קיצוני וחד מידי עבור הלקוח ועבור האדם שמנסים לשנות את דעתו. ואם יש התנגדות גדולה ביותר של הלקוח, אפשר לעשות זאת בצורה הדרגתית, באמצעות זה שמשנים את ההתייחסות שלו, מ"רק לא" ל"גם לא" + "גם כן". ואח"כ משם הרבה יותר קל להעביר אותו למצב של "רק כן". ונחדד, גם ... שהדרך לעבור מ: "רק לא", ל: "רק כן", היא עוברת דרך: "גם לא" + "גם כן". ואח"כ משם ל: "גם כן" + "גם לא". ואח"כ משם ל: "רק כן". והרעיון הוא, שהלקוח שכרגע חושב ש"רק לא", הרבה יותר קל לשכנע אותו ש"גם לא + גם כן". מאשר לשכנע אותו ש"גם כן + גם לא". ובפועל זה אומר, שכאשר מנסים לגרום לאדם לחשוב שלא "רק לא", אלא ... קודם כל הופכים את ה"לא רוצה", ל"גם לא רוצה". ואם נחדד עוד יותר, אז הדרך היא כזאת: "רק לא" >> "גם לא" >> "גם כן" >> "רק כן". כי בהתחלה הלקוח חושב, שהוא רק לא רוצה את המוצר שלך. והאדם חושב שאתה רק לא צודק. ואח"כ מנסים לגרום לו להבין, שאתה לא רק לא צודק, אלא שאתה גם לא צודק. ואח"כ משם מנסים לגרום לו להבין, שאם אתה גם לא צודק, הרי שאתה ממילא גם כן צודק. ואח"כ, כאשר הלקוח רואה שאתה גם כן צודק, משם מנסים לגרום לו להבין, שאתה רק צודק, ושהוא רק רוצה את המוצר שלך. כי הרבה יותר קל לאדם להזדהות עם מה שהוא כבר יודע, מאשר להזדהות עם הניגוד, של מה שהוא כבר חושב ומרגיש. וכאשר הלקוח מרגיש שהוא רק לא רוצה את המוצר ואת הרעיון שלך, אז לגרום לו להבין שהוא גם כן רוצה את המוצר שלך, זה מאוד קשה. ואת זה עושים בצורה הדרגתית כנ"ל. על ידי זה שגורמים ... עם ההתנגדות שלו למוצר שלך ולרעיון שלך, בהזדהות מחוייבת. ועכשיו צריך להפוך את ההזדהות הזאת, להזדהות שהיא אפשרית בלבד. ז"א בשלב הראשון, הלקוח יכול להמשיך לשמור על דעתו ועל ההתנגדות שלו למוצר שלך ולדעה שלך. אבל הוא צריך לשנות את ההתייחסות שלו לדעה שלו, מכך שהיא דעה מחוייבת לכך שהיא רק דעה אפשרית ...

... ולהתאים את הדרך, בהתאם לאותו המצב. ולפעמים גם אפשר להשתמש בכל הדרכים בו זמנית, אחת אחרי השנייה וכיו"ב, ולראות מה הכי עובד, ודרך שם לסגור עסקה ולשכנע את הלקוח במה שאתה רוצה לשכנע אותו. ועוד נוסיף, כי אסטרטגיות השכנוע האלו, באות לידי ביטוי ברמת המילים של השיחה. כי באפשרותך לשלב בשיחה שלך עם הלקוח, מילים מאוד ספציפיות, שמבטאות מסרים מסוימים, שהם בעצם הובלה את האדם, בכל אחת מהדרכים הנ"ל. והכי טוב לאדם, זה שהוא יהיה מומחה, בהבנת המשמעות של כל מילה ...

... ומצד אחד של המטבע, אכן הלקוח צריך לקנות את המוצר שלך. אבל מצדדים אחרים, הוא לא צריך ... דהיינו, כדי שהעסקה עם הלקוח תתבצע, בשביל זה עליך להראות לו רק צד אחד של המטבע. ... רכישת המוצר שלך. ואם הלקוח כל הזמן יראה גם את האפשרות שיותר טוב שהוא לא יקנה את המוצר שלך, ואם הלקוח כל הזמן יראה את נקודת המבט, שהוא לא באמת חייב לקנות את ... להפוך להיות מחוייבת אצל הלקוח שלך, ושהוא יהיה בטוח, שרק אתה צודק, ושהוא מוכרח לקנות ... ושקיימת האפשרות לכך שהלקוח יקנה את המוצר. ולא תמיד כדאי להתחיל לדבר בצורה מוחלטת, ...

... אבאר, איך אפשר ואיך צריך לטפל בהתנגדות של לקוח. כי לפעמים הלקוח מתנגד לדעה שלך, וברצונך לשכנע אותו להסכים איתך ולחשוב כמוך. והשאלה היא, איך מטפלים בהתנגדות לקוח? והתשובה לכך היא, ... ויש התנגדות סובייקטיבית. והתנגדות אובייקטיבית פירושה, שהלקוח לא רוצה לקנות את המוצר, מסיבה אובייקטיבית. ז"א הלקוח לא רוצה לקנות את המוצר, מסיבה אמיתית שכולם מסכימים עליה. כגון לדוגמא, שהמוצר פגום ושכל אדם שפוי בדעתו, לא היה רוצה לקנות את המוצר הזה. והתנגדות סובייקטיבית פירושה, שהלקוח לא רוצה לקנות את המוצר, בגלל שהוא עצמו חושב בטעות שהמוצר לא מתאים לו וכיו"ב. ואובייקטיבי פירושו, דבר שהוא אמיתי, ... יכולים לחשוב אחרת על אותו הדבר. ובפועל זה אומר, שכאשר הלקוח מעלה התנגדות לרכישת המוצר, כגון לדוגמא שהלקוח אומר "אני לא צריך את המוצר הזה" או "המוצר הזה לא מתאים לי" וכיו"ב. במקרה כזה לדוגמא, הלקוח מדבר כאילו בצורה אובייקטיבית. דהיינו, הלקוח אומר שהוא לא צריך את המוצר הזה, כמו שהוא אומר שיש מולו קיר. וכאן צריך להפוך את ההתנגדות האובייקטיבית שלו, להתנגדות סובייקטיבית. שזה אומר, שכאשר הלקוח אומר לדוגמא "אני לא צריך את המוצר הזה", צריך לחזור אחרי המשפט שהוא אומר, ולהוסיף לו מילה שתהפוך את המשפט לסובייקטיבי בלבד, וזה עושה אצל הלקוח סוגסטיה, למה שאתה רוצה שהוא יחשוב. לדוגמא "אתה חושב שאתה לא צריך את המוצר הזה". כאשר הוספנו בעצם את המילה "חושב" למשפט, ובכך בעצם הפכנו את האמירה של הלקוח, לאמירה סובייקטיבית בלבד, והחלשנו את האחיזה שלו בדעה שלו. והכי מומלץ, זה להוסיף מילת שאלה + להוסיף מילה סובייקטיבית לאותו המשפט. לדוגמא הלקוח אומר "אני לא רוצה את המוצר הזה". כדאי לומר לו " למה אתה אומר שאתה חושב ש אולי אתה לא רוצה את המוצר הזה?". וכאן בעצם ... את ה"לא רוצה את המוצר" ל" אולי לא רוצה את המוצר". ואם הלקוח אומר, "אני לא צריך את המוצר הזה". אפשר לשאול אותו, "אשמח שתסביר לי למה אתה חושב שאתה לא צריך את המוצר הזה". וכאשר ... ושיש כדור הארץ וכל שאר הדברים שכולם מסכימים עליהם. ולפעמים הלקוח מתנגד למוצר, בהתנגדות אובייקטיבית. שהוא חושב שהוא לא רוצה ולא צריך את המוצר, כמו שהוא חושב שהוא מדבר איתך באותו הרגע. ... את מה שהוא אומר, לרעיון סובייקטיבי בלבד. לדוגמא, כאשר הלקוח אומר, "המוצר הזה הוא מוצר גרוע". אמור לו "למה נראה לך שהמוצר הזה הוא מוצר גרוע?". כי לשאול אותו, "למה אתה אומר שהמוצר ... להתנגדות סובייקטיבית. כגון לדוגמא, המילה "כרגע". לדוגמא: הלקוח אומר "המוצר הזה לא מתאים לי". הפוך את זה ל"למה אתה חושב כרגע המוצר הזה לא מתאים לך". ובכך שהוספנו את המילה כרגע, בעצם ... דהיינו, על הדעה שלך, תדבר בצורה אובייקטיבית. ועל הדעה של הלקוח, תדבר בצורה סובייקטיבית. והאובייקטיבי, מנצח את הסובייקטיבי. ...

... לקוח / טיפול בהתנגדות לקוח - להטיל ספק בהתנגדות של הלקוח - הטלת ספק גלויה / הטלת ספק סמויה - סוגסטיה, NLP, שכנוע, מכירות, איך לשכנע לקוח? איך לטפל בהתנגדות ... ספק בהתנגדות שלו. בין בצורה גלויה ובין בצורה סמויה. לדוגמא: הלקוח אומר "אני לא רוצה את המוצר הזה". צריך לומר לו "למה אתה לא רוצה את המוצר הזה?". והמילה למה, היא בעצם הטלת ספק בהתנגדות של הלקוח. וככל שמטילים ספק גדול יותר בהתנגדות של הלקוח, כך מגדילים את הסיכוי, לכך שהלקוח ישחרר את ההתנגדות שלו, ושהוא יסכים עם דעתך. ונחדד, כי לפעמים, אין צורך להטיל ספק בהתנגדות של הלקוח. ואפשר פשוט לבדוק, איפה הלקוח כן מסכים איתך, ודרך זה לבצע את המכירה. כגון לדוגמא שהלקוח אומר "אני לא רוצה את המוצר הזה". אז אפשר פשוט לשאול אותו "איזה מוצר אתה כן רוצה". דהיינו, לא חייבים לרוץ מיד להטלת ספק בהתנגדות של הלקוח. אלא אפשר לנסות ולחפש נקודות התאמה, בין דעתך, לבין דעתו של הלקוח. אבל, לפעמים מגיעים למצב, שכבר לא מוצאים שום נקודת התאמה רצויה, בין דעתו של הלקוח, לבין דעתך. או לדוגמא, שהלקוח רוצה לרכוש איזה מוצר, אבל אתה רוצה שהוא דווקא ירכוש מוצר אחר. או שאתה רוצה לנסות לגרום לו לרכוש מוצר ... שהוא כן רוצה לרכוש מוצר אחר. ובמקרה כזה, הטלת ספק בהתנגדות של הלקוח, היא הדרך הטובה ביותר לשחרר את האחיזה שלו בהתנגדות שלו. כי כאשר מטילים ספק בהתנגדות של הלקוח, מצד אחד זה חיובי. כי זה גורם ללקוח להסס, ולהיות מוכן לרכוש את המוצר. אבל מצד שני, זה גם יוצר אצל הלקוח תחושה של חוסר נעימות. שהיא דווקא יכולה לגרום ללקוח, לרצות לא לקנות ממך שום דבר. משום שאתה גורם לו ... הטלת ספק סמויה. והטלת ספק גלויה, היא כאשר בצורה גלויה שואלים את הלקוח, למה הוא מתנגד לרכישת המוצר. שאז הלקוח רואה שבצורה גלויה מטילים ספק במה שהוא אומר. ויש לזה יתרון, לכך שהטלת הספק היא הטלת ספק גלויה. ... שלא מסכימים איתו. אבל זה גם יכול להיות חיסרון, כי זה פוגע באגו של הלקוח וכולי. ולכן, יש גם הטלת ספק סמויה. ומהות הטלת הספק, היא נתינת סיבות לאותה התנגדות. כי הצורך לתת סיבה ... כאשר בעצם בתוך שאלת ההבהרה, בתוכה יש בעצם הטלת ספק בהתנגדות של הלקוח. לדוגמא, הלקוח אומר שהוא לא רוצה לקנות את המוצר. עכשיו, אם נאמר לו "למה אתה לא רוצה לקנות את המוצר", זאת הטלת ספק ... שאתה לא רוצה לקנות את המוצר, ואשמח להבין את זה טוב יותר". ואז הלקוח בעצם יחזור עוד פעם על ההתנגדות שלו לרכישת המוצר, אבל הוא יצטרך להוסיף מידע של הבהרה על ההתנגדות שלו לרכישת המוצר (ואז ממילא גם אפשר לגלות נקודות טורפה בהתנגדות של הלקוח - כפי שביארתי במקום אחר). ובהוספת המידע, הוא בעצם יסביר טוב יותר למה הוא מתנגד לרכישת המוצר. ואם הלקוח לא מסביר למה הוא לא רוצה את המוצר, אז אפשר במקום לשאול אותו "למה אתה לא רוצה את המוצר", במקום זה ... הסתרנו אותה בתוך המילים "מה הסיבה". ובעצם הטלנו ספק בהתנגדות של הלקוח, על ידי זה שביקשנו ממנו סיבה להתנגדות שלו. והטלת הספק היא הטלת ספק סמויה באופן יחסי. כי היא בצורה עקיפה ולא בצורה ישירה. ועוד יש לשים לב, כי לפעמים הלקוח לא באמת אמר סיבה לכך שהוא לא רוצה את המוצר. וכאשר שואלים אותו, "תזכיר לי מה הסיבה שאמרת שאתה לא רוצה ... בשאלה עצמה, יש בעצם משמעות נסתרת, שבעצם אומרת, שכאילו זה וודאי שהלקוח נתן סיבה למה הוא לא רוצה לקנות את המוצר. כי הרי אין שום אפשרות בעולם שסתם לא בא לו על המוצר. ושכאילו ... שכאילו זה וודאי שהוא אמר סיבה למה הוא לא רוצה את המוצר. ואז בעצם הלקוח מרגיש שהוא חייב לנמק למה הוא לא רוצה את המוצר. ובכך בעצם הוא מטיל ספק בהתנגדות שלו לרכישת המוצר. ונחדד: שכל הנ"ל מדבר על מצב שבו הלקוח מתנגד לרכישת המוצר, בלי להסביר למה הוא לא רוצה את המוצר. כי לפעמים יש לקוח עקשן / לקוח קשה מאוד, ... בלבד, ושהוא צריך לנמק את ההתנגדות שלו. ועוד נוסיף, כי לפעמים כאשר הלקוח מסביר למה הוא לא רוצה את המוצר, לפעמים זה יכול דווקא לחזק את ההתנגדות שלו לרכישת המוצר. כי כאשר ... אך לא מחוייבת. ולשים לב שהיא לא תהיה עמוקה מידי, ושהיא לא תחזק אצל הלקוח את ההתנגדות שלו. ועוד צריך לדעת, שאם

... בהתנגדויות לקוח - לחזור על ההתנגדות, בלי לחזור על הסיבה שלה / להחליש את ההתנגדות של הלקוח - טכניקות מכירה / שיטות שכנוע / NLP / דמיון מודרך / שיטות מכירה / סוגסטיה וכאן אבאר, איך אפשר לטפל בהתנגדות של הלקוח, על ידי זה שמחלישים את ההתנגדות של הלקוח. וכדי להחליש את ההתנגדות של הלקוח, לשם כך יש להבין, מהיכן ההתנגדות של הלקוח שואבת את כוחה. וההתנגדות של הלקוח שואבת את כוחה, מהסיבה שלה. ז"א אם הלקוח אומר לדוגמא "אני לא רוצה לקנות את המוצר, כי הוא יקר". אז במקרה כזה, ההתנגדות של הלקוח, היא שהוא לא רוצה לקנות את המוצר. והסיבה להתנגדות שלו, היא שהמוצר הוא יקר בעיניו. ז"א ההתנגדות של הלקוח, נובעת והכוח שלה נמצא בסיבה שלה, שהיא המחיר של המוצר. או לדוגמא הלקוח אומר "המוצר לא מתאים לי, כי אני לא צריך אותו כרגע". אז ההתנגדות של הלקוח, היא שהמוצר לא מתאים לו. והסיבה ... שלו. ויש לדעת ולהבין, שכל רעיון שואב את כוחו, מהסיבה שעליה הוא נשען. וכאשר חוזרים על הסיבה שהלקוח הסביר למה הוא מתנגד לרכישת המוצר, הרי שבכך בעצם מחזקים את ההתנגדות של הלקוח למוצר. וזה בעצם אומר, שאם הלקוח אומר שהוא מתנגד לרכישת המוצר ... לחזור על ההתנגדות שלו, אבל רצוי מאוד להשמיט את הסיבה שבגללה הוא התנגד לרכישת המוצר. דהיינו, אם הלקוח אומר לדוגמא "אני לא רוצה לקנות ... אלא מה לא לומר ללקוח שמתנגד לרכישת המוצר. והמסר שלי הוא, שגם אם אתה מוכרח לחזור על ההתנגדות של הלקוח. תשתדל מאוד שלא לחזור על הסיבה ... את ההתנגדות. אבל צריך לשים לב, שמצד שני, אם תחזור על ההתנגדות בצורה ברורה מידי, ובלי לתת שום סיבה, הלקוח עוד בטעות יכול לחשוב, שההתנגדות ... שכאילו ההתנגדות שלו, היא עובדה ברורה בשטח, בלי שום אפשרות לערעור. כי ברגע שמצמידים להתנגדות של הלקוח, את הסיבה להתנגדות, זה בעצם ...

... לקוח - לשנות את הסיבה של ההתנגדות / להחליש את ההתנגדות של הלקוח - כושר שכנוע / טכניקות מכירה / שיטות שכנוע / NLP / דמיון מודרך / שיטות מכירה / סוגסטיה וכאן אבאר, עוד דרך ועוד שיטה איך אפשר להחליש את ההתנגדות של הלקוח לביצוע העסקה. וכפי שכבר ביארתי, ההתנגדות של הלקוח, שואבת את כוחה, מהסיבה שעליה היא מבוססת. לדוגמא שהלקוח אומר "אני לא רוצה לקנות את המוצר, כי אין לי כסף לקנות את המוצר". שאז ההתנגדות של הלקוח לרכישת המוצר, מבוססת על הסיבה, שאין לו כסף לרכישת המוצר. או לדוגמא לקוח שאומר, "המוצר הזה לא מתאים לי, ... / אשתי לא רוצה את המוצר הזה בבית" וכיו"ב. שאז ההתנגדות של הלקוח היא, חוסר התאמה של המוצר עבורו. והסיבה לכך היא, ההתנגדות של אשתו / חוסר מקום בבית וכיו"ב. וכפי שכבר ... תלוי בסיבה שלו. וככל שהסיבה היא יותר חזקה, כך ההתנגדות של הלקוח היא יותר חזקה. ויש דרך להחליש את ההתנגדות של הלקוח, על ידי זה שמשנים את הסיבה של ההתנגדות שלו. ז"א שגורמים ללקוח לחשוב, שהוא מתנגד לרכישת המוצר, מסיבה אחרת ... חלשה יותר מהסיבה שאותה הוא הציג. ובפועל זה אומר, שכאשר הלקוח מבטא התנגדות כלשהי, והוא מנמק אותה בסיבה כלשהי, עליך לנסות לשתול בראש שלו באמצעות סוגסטיה / דמיון מודרך, ... אמר (להפוך את המחוייב לאפשרי ואת החזק לחלש). דהיינו, כאשר הלקוח אומר סיבה כלשהי, עליך לנסות למצוא סיבה אחרת חלשה יותר, שתהיה דומה לסיבה שהוא אמר, אבל שבעצם היא תהיה ... את המוצר, מסיבה אחרת שהיא סיבה חלשה הרבה יותר. אבל אם הלקוח יקלוט שזאת לא הסיבה שאותה הוא אמר, זה עלול ליצור אצל הלקוח חוסר אמון + זה עלול לגרום לכך שללקוח עכשיו תהיה סיבה נוספת לכך שהוא לא רוצה לרכוש את המוצר. ולכן רצוי לחפש סיבה אחרת, שהיא מצד אחד תהיה דומה לסיבה המקורית של הלקוח. אבל מצד שני שהיא תהיה חלשה יותר מהסיבה שאותה הלקוח אמר. ואחרי שמוצאים את הסיבה הזאת, אז פשוט צריך לחזור על המשפט של הלקוח, ולהחליף בתוכו את הסיבה שהלקוח אמר, לסיבה החדשה שרוצים שהלקוח יחשוב שבגללה הוא לא רוצה את המוצר. לדוגמא, הלקוח אומר "אני לא רוצה את המוצר, כי אין לי כרגע כסף". אפשר להחליף את המשפט הזה ל"אתה לא רוצה את המוצר, כי ... כן רוצה את המוצר, אבל בתנאים אחרים של תשלום. או לדוגמא הלקוח אומר "אני לא צריך את המוצר הזה, יש לי בדיוק אחד כזה בבית". אז במקום לומר "אתה לא רוצה את המוצר הזה כי יש ... אותה. ועל ידי זה אתה בעצם יכול לשתול מחשבות בראש של הלקוח. מחשבה שגורמת לתת המודע של הלקוח, להחליש את ההתנגדות שלו לביצוע העסקה, על ידי זה שמחלישים את הסיבה של ההתנגדות שלו לביצוע העסקה. והמסר שלי הוא, שעליך להבין, שהכוח של ההתנגדות של הלקוח, נמצא בכוח של סיבת ההתנגדות של הלקוח. ואם ברצונך להחליש את ההתנגדות של הלקוח, עליך להחליש אצל הלקוח, את הסיבה שבגללה הוא מתנגד למוצר שלך. ואת זה אתה יכול לעשות, על ידי זה שאתה מוצא סיבה אחרת משכנעת לכך שהלקוח מתנגד למוצר. שזה יכול להיות גם על ידי זה שלוקחים את הסיבה המקורית שאותה הזכיר הלקוח, ומשנים אותה קצת + מורדים ממנה מילים שמחזקות את הסיבה + מוסיפים אליה מילים שמחלישות את הסיבה. ואח"כ חוזרים על המשפט של הלקוח, ומצמידים אליו את הסיבה החדשה, את הסיבה ה"מתוקנת", שאותה רוצים לשתול בראש של הלקוח. ועל ידי זה גורמים לתת המודע של הלקוח, להבין את עצמו אחרת. דהיינו, שמשכנעים את תת המודע של