הלקאה עצמית / דיכוי עצמי. איך להתגבר על דיכוי עצמי דיכאון ועצבות, בעקבות טעות? עצבות. טעויות. הלקאה עצמית. רגשות אשמה. דיכוי עצמי. לפעמים האדם נופל לעצבות בעקבות טעות שאותה הוא ביצע. טעות יכולה לגרום לאדם להרגיש אשם ולהתחיל בהלקאה עצמית. הסיבה היחידה שבגללה האדם נופל לעצבות בגלל טעויות, היא רק משום שהוא לא מבין את עצמו באמת. היינו האדם אינו מבין את ההיגיון במה שהוא עשה ומשום כך הוא מלקה את עצמו. אם היה האדם מבין את ההיגיון במה שהוא עשה, הרי שהוא לא היה מלקה את עצמו ולא היה כועס על עצמו. כדי להימנע מהלקאה עצמית ומעצבות בעקבות טעויות, על האדם לחקור את השורש של הטעות ולהבין מדוע היא ... האמיתית שבגללה הטעות נוצרה, על ידי זה הוא מסוגל להתקדם קדימה אל מציאות טובה יותר. ברמה המעשית: במקום להלקות את עצמך ובמקום ליפול לעצבות ולרגשות אשם בעקבות טעויות שונות, פשוט תחקור את השכל ואת ההיגיון שיצר את האירוע שהתרחש. ...

... היצר הרע = חשיבה שלילית = פסימיות = ביקורת שלילית = חוסר הערכה עצמית = כעס עצמי = הלקאה עצמית = רגשות אשם = שנאה = מלחמה = פירוד = מחלוקת = עצבות = דיכאון = תחושה של חסר ...

... לעצמך / לסביבתך / למציאות. לסלוח לעצמך = על טעויות שעשית. במקום רגשות אשמה, הלקאה עצמית, כעס עצמי וכולי, במקום כל אלו להרגיש אהבה עצמית וקבלה עצמית = לאהוב את עצמך = לסלוח לעצמך. לסלוח לסביבתך = על מה שפגעו בך. במקום רגשות כעס, שנאה, ...

... ביחס למה שהוא עושה. להיות מאושר פירושו לקבל גם את עצמך. לא רק את מה שקורה מעצמו תאהב, אלא גם את מה שאתה אישית עושה. חוסר אושר = הלקאה עצמית / רגשות אשם / תחושה של כישלון / חוסר שביעות רצון / כעס עצמי / ספקות וחוסר וודאות מתמדת לגבי הבחירות של ... רק בגלל שהוא לא מסתכל על עצמו בצורה נכונה ואמיתית. אדם לא מקבל את עצמו, משום שיש לו צפיות מעצמו שלפעמים אינן בכלל בשליטתו. האדם מאשים את עצמו בחינם, על דברים שהוא לא היה יכול לעשות ... כאשר האדם מגיע לרמת ידיעה מוחלטת ואמיתית לגבי היכולות האמיתיות שלו, על ידי זה הוא תמיד מי שהוא, ותמיד טוב לו עם עצמו, ללא שום כעס עצמי / הלקאה עצמית / רגשות אשמה, אלא רק אהבה עצמית אין סופית שאינה תלויה ...

... רק בגלל שהוא אוהב את עצמו ובגלל שהוא חושב בטעות שהמוות טוב יותר מאשר החיים. גם מי שמלקה את עצמו, הוא עושה את זה רק בגלל שזה גורם לו להרגיש טוב עם עצמו = אהבה עצמית. כך שהאדם מטבעו אוהב את עצמו. כאשר ילד נולד הוא אוהב את עצמו ללא תנאי. הוא פשוט אוהב את עצמו ללא ... העצמית שאינה תלויה בדבר כבר מוטמעת באדם עצמו. על האדם רק לחזור אליה. ילד קטן = חוסר רגשות אשמה = אהבה עצמית שאינה תלויה בדבר. ואיך חוזרים לנקודת ההתחלה? תשובה: על ידי התבוננות פנימית של האדם על עצמו, בצורה שכבר ביארתי במקומות אחרים. כאשר האדם מתבונן פנימה על עצמו ויודע על עצמו הכל = מבין את עצמו בשלמות, על ידי זה ההלקאה העצמית נעלמת ובמקומה חוזרת האהבה העצמית שכבר קיימת באדם עצמו מטבע מהותו. כאשר האדם מבין את עצמו = מבין למה הוא רוצה את רצונותיו, למה הוא חושב את מחשבותיו, למה הוא בוחר את בחירותיו, על ידי זה הכעס העצמי נעלם, והאדם פתאום אוהב את עצמו בלי סיבה. אין צורך בסיבה כדי לאהוב את עצמך. לאהוב את עצמך, כי ככה, בלי סיבה, כמו שילד אוהב את עצמו. האדם רק צריך לדעת את האמת הטובה על עצמו. ...

... היא בכלל נזק עצמי, משום שההתקדמות שלו פירושה בריחה מרע שאינו קיים / הלקאה עצמית מיותרת. רק אחרי שהאדם משלים את כל החסרונות שלו לחלוטין בשלמות אמיתית, רק אז הוא מתחיל ...

... נגד אלימות. ואפשר לנסות לחנך את האדם מבוקר עד ערב נגד אלימות. אבל בזמן אמת כאשר האדם ירגיש כעס עצמי, זה לא ממש יעניין אותו שאלימות זה דבר לא טוב. והוא בכל זאת יפעל באלימות. ולא זו אף זו, ... אלימות היא לאו דווקא פיזית. כי אלימות יכולה להיות גם מילולית או גם רגשית. וכאשר לדוגמא האדם לא אוהב את עצמו מספיק, הרי שהוא בעצם מפעיל נגד עצמו אלימות רגשית. וכאשר האדם מעביר על עצמו ביקורת בצורה ... ולא מספיק אוהב את עצמו ולא מספיק מעריך את עצמו, זה בעצמו אלימות של האדם כלפי עצמו. וכאשר האדם מאשים את עצמו, וכאשר האדם כועס על עצמו, וכאשר האדם במקום לדון את עצמו לכף זכות ולנסות למצוא את מה שטוב בו, אם במקום זה האדם מחפש בעצמו את החסרונות שלו, מתוך מחשבה שהוא לא מספיק טוב, ועל ידי זה האדם יוצר אצל עצמו הלקאה עצמית וכעס עצמי, הרי שזה עצמו אלימות של האדם כלפי עצמו. ובוודאות של מאת האחוזים, שמי ... כלפי עצמם. ואז גם הם פחות נחמדים לאחרים. עד שבסופו של דבר זה מגיע אל אותו האדם שהוא כבר מלא בחוסר אהבה עצמית, שהוא פועל באלימות ממשית כלפי אחרים. וכל אלימות קטנה של האדם כלפי אחרים, יוצרת אחריה ...

... אחרים. והדברים לא חייבים ללכת לאדם נגד רצונו, כדי שהוא יתמלא בכעס ובעצבים. אלא מספיק שהאדם מרגיש תחושה של ריקנות או של בדידות. או שהאדם מרגיש סתם תחושה של חוסר אהבה עצמית כלפי עצמו. וגם הדברים האלו יכולים ליצור בתוך האדם, סוג של אלימות כלפי עצמו, שבאה לידי ביטוי בחוסר אהבה עצמית, בהלקאה עצמית וגם בשנאה עצמית. והדבר הזה נאמר, כדי להסביר את התופעה שיש לדוגמא בני נוער, שכלפי חוץ לא חסר להם שום דבר. ולא ממש ניתן לומר שיש איזה משהו שממש מכעיס אותם. ובכל זאת הם פועלים באלימות ועושים מעשי ואנדאליזם שונים כלפי אנשים אחרים. ואצל אותם בני האדם שפועלים באלימות כלפי אחרים, למרות שלא נראה שיש משהו שמכעיס אותם, אצלם הכעס העצמי נובע מתוך תחושת ריקנות ומתוך עצבים שנובעים מכך שהאדם לא מוצא את עצמו. כי כל אחד מחפש את עצמו. דהיינו, כל אחד רוצה להיות מאושר. וכאשר אין לאדם מושג ... וכיו"ב, שבהם האדם מפעיל אלימות פיזית כלפי עצמו. או לדוגמא כאשר האדם נכנס לדיכאון ומפסיק לאכול. שגם זה סוג של אלימות פיזית של האדם כלפי עצמו. אבל מי שהוא כועס על עצמו ולא מרוצה מעצמו, והוא רוצה לבטא את הכעס שלו בצורה כלשהי, אז אם הוא לא פוגע בעצמו, אז הוא פוגע באחרים. ועל ידי זה נוצרת אלימות של אנשים שהם אלימים ...

... אחרת? מדוע אני רוצה X ולא אחרת? וכולי. ככל שהאדם מבין את עצמו יותר, כך הוא מקבל את עצמו יותר. הבנה עצמית מעלימה האשמה עצמית והלקאה עצמית. הבנה עצמית יוצרת קבלה עצמית. קבלה עצמית יוצרת אהבה עצמית. לסיכום: ככל שתבין את עצמך יותר, כך תאהב ותקבל את עצמך יותר. חפש לדעת את האמת ...

... עצמית, קבלה עצמית, שנאה עצמית, לאהוב את עצמך, לקבל את עצמך, לשנוא את עצמך ובו יתבאר העניין של אהבה עצמית / קבלה עצמית / הערכה עצמית / דימוי עצמי / שנאה עצמית ועוד. ואהבה עצמית פירושה, שהאדם אוהב את עצמו. דהיינו, האדם חווה רגש של אהבה, כלפי מה ... ואם העסק שלו לא מצליח, אז כאשר האדם לא אוהב את עצמו, אז בעצם הוא לא אוהב את מה שהוא חושב שזה הוא עצמו, דהיינו, העסק שלו. אבל באמת, זה בכלל לא ... מכוער. והרעיון הוא, שאהבה עצמית או חוסר אהבה עצמית, היא לא בהכרח כלפי מי שהאדם באמת, וכלפי ה"אני" האמיתי של האדם. אלא היא גם כלפי מי שהאדם ... שלא האדם עצמו אשם בכך. והאדם שבטעות מאשים את עצמו וחווה רגשות אשמה כלפי עצמו, הוא לא אוהב את עצמו. למרות שבאמת, זה בכלל לא רלוונטי אליו, הדבר הרע שאותו הוא רואה. כך, שכאשר מתבוננים על ... את אותו הדבר. והאדם אוהב את עצמו או לא אוהב את עצמו, לפי כמה שהוא מרוצה וחווה שביעות רצון, ממה שהוא חושב שזה הוא עצמו. ומי שיתבונן עוד בעניין ... וכך גם ממש, אין אפשרות שתהיה לאדם שנאה עצמית וחוסר אהבה עצמית מוחלטת בשלמות. ולמה? כי בכל דבר בעולם, מוכרח שיש בו חיסרון כלשהו ויתרון כלשהו. ולכן, ... שהאדם גם יאהב את עצמו ברמה כלשהי, וגם ישנא את עצמו ברמה כלשהי. אבל יש גם נקודת מבט נוספת, והיא נקודת המבט האובייקטיבית. שבה, אין שום אהבה או חוסר אהבה ושנאה עצמית. ומי שיתחבר לנקודת המבט האובייקטיבית, דהיינו, מי שיסתכל על עצמו מנקודת מבט ... שממילא הוא לא יאהב את עצמו, וגם לא ישנא את עצמו. אלא יחווה כלפי עצמו רגש אחיד, רגש זהה, רגש שאין בו אהבה או שנאה. והאדם סובל מדימוי עצמי ... לו הערכה עצמית גבוהה מידי. והאדם סובל משנאה עצמית / כעס עצמי / רגשות אשמה וכיו"ב, רק משום שיש לו גם אהבה עצמית / פרגון עצמי / קבלה עצמית ... לא שייך לאהוב את עצמך, וגם לא שייך לשנוא את עצמך. ולא שייך לאהוב או לשנוא, שום דבר בעולם. כי כאשר אין טוב או רע, אז ממילא אין אהבה או שנאה ... האדם מחובר לנקודת המבט הזו, ממילא הוא לא אוהב את עצמו ולא שונא את עצמו. אבל, מי שאוהב את עצמו אפילו קצת, ומעריך את עצמו אפילו קצת, ומי שמקבל את עצמו אפילו קצת. ... וכולי. וכך גם ממש, ההיפוך שלו. שמי ששונא את עצמו בשלמות אמיתית (למרות שאין דבר כזה כנ"ל), גם הוא לא ילך לאכול וגם הוא לא יברח מאש. כי הוא כ"כ שונא את עצמו תמיד, עד כדי כך ששום דבר בעולם לא עושה לו טוב. ואז ממילא הוא גם לא יברח מהרע. ומי שלא מסוגל לדמיין כעס עצמי ושנאה עצמית על עצמו, הוא גם לא מסוגל ליהנות, מכך שהוא אוהב את עצמו. כי בלי ... תמצא גם את מה שרע בך, ואז תסבול גם מחוסר אהבה עצמית ומחוסר קבלה עצמית ומחוסר הערכה עצמית ומדימוי עצמי נמוך וכיו"ב. והדרך היחידה לצאת ... טוב או רע, וממילא אין אהבה עצמית או שנאה עצמית, אלא יש אחדות עצמית. אלא, שמנקודת מבט אובייקטיבית בלבד, אין טוב או רע, ואז אין שום ...