... / הכל אחד - האם באמת "הכל אחד"? ומה המשמעות של זה? הכל אחד / פילוסופיה / לוגיקה וכאן נסביר טוב יותר את המשמעות הנכונה של רעיון האחדות. ובעיקר להאיר את תשומת לב האדם על המשמעות הלא נכונה של רעיון האחדות. וגם כיצד להבין את המשמעות הנכונה. אחד הרעיונות הפופולאריים ביותר בזמננו הוא רעיון האחדות, הרעיון שהכל אחד, שהאני של האדם הוא בעצם הכל. שכל מה שקיים זה אתה ושאתה זה הכל. שהכל טוב באותה המידה וכולי. כאשר שורש כל העניין, הוא כמובן הרעיון וההבנה שהכל אחד והכל זו ישות אחת ומהות אחת וכולי. והרעיון הזה יוצר אצל האדם תחושות שונות וכל אחד מכיל את הרעיון הזה של האחדות ושהכל אחד, בצורה אחרת. וכאן נסביר בצורה פשוטה, מדוע לא הכל אחד ומדוע רעיון האחדות דורש הבנה יותר מעמיקה מאשר מה שנדמה לאדם. ובפשיטות ניתן לראות ולהבין ש לא הכל אחד. וההוכחה הפשוטה לכך, היא הצורך לומר שהכל אחד. אילו באמת הכל היה אחד, לא היה צריך לומר שהכל אחד. אף אחד לא צריך לומר שאבן זו אבן או לומר אני זה אני. כי ברור שאני זה אני ושאבן זו אבן ואין בכך שום חידוש. משום שאכן האבן נמצאת באחדות מלאה עם עצמה. והאדם ... זה עצמו הוכחה לכך שיש הבדל. כי אילו לא היה הבדל, לא היה צריך לומר שאין הבדל. וכך ניתן להמשיך ולהראות שכל רעיון האחדות ושהכל אחד, יש בו חיסרון. כי כדי לומר שהכל אחד, לשם כך צריך שיהיה יותר מדבר אחד. כי אם הכל אחד לא ניתן לומר כלום. כי כאשר אומרים על משהו שהוא אחד, הרי שיש כאן שני דברים שונים שמדברים עליהם, וממילא הם לא אחד. ונחדד את זה עוד יותר. אילו הכל היה אחד, לא היה ניתן לומר שהכל אחד. משום שרעיון האחדות הוא נפרד מרעיון הנפרדות. ז"א אם הכל אחד, אז אין משמעות לזה שהכל אחד. כי רעיון האחדות חייב להיות באחדות עם ההפך של עצמו דהיינו, תפיסת הנפרדות. וכאשר אומרים שהכל אחד ולא נפרד, הרי שיוצרים הפרדה בין האחדות לבין הנפרדות. נמצא שעצם הגדרת האחדות, היא עצמה נפרדות. כי היא נפרדת ממה שאינו אחדות. בקיצור, רעיון האחדות הוא בעייתי. אלא שקיים גם הצד השני שמסביר שהכל אחד וכולי. ויש גם את כל ההסברים שהכל אחד. אז מה האמת? והתשובה היא כי מה שנדמה לאדם שזו אחדות, הרי שזו בכלל נפרדות. כי עצם זה שיש הפרדה בין אחדות לבין נפרדות, הרי שזה עצמו לא אחדות. דהיינו, שהאדם לא באמת מסוגל להבין מה ז"א אחדות. כי כל רעיון האחדות הוא לא ממש מסתדר עם כל מיני דברים כנ"ל. אז מה האמת האם הכל אחד? תשובה: האמת היא שהשאלה לא במקומה. ז"א מאחר שהאדם לא מסוגל לדמיין מה היא אחדות, ממילא לא שייך לשאול האם הכל אחד. ונסביר: האמירה שהכל אחד, סותרת את עצמה בכך שהיא מפרידה את עצמה ממה שאינו אחדות. וממילא גם אם יש אחדות כלשהי, היא לא מה שהאדם מבין בשכלו את רעיון האחדות. וממילא לא רלוונטי לשאול האם הכל אחד, כי לא ניתן בכלל לייחס משמעות כלשהי להגדרת אחדות שבעצם הגדרתה מפרידה את עצמה משאר הדברים וממילא שוללת את הרעיון של עצמה. ואיך כן למצוא את האמת? תשובה: על ידי זה שהאדם הולך אחרי נקודת האמת שלו לפי מדרגתו. היינו כי על האדם להיצמד אל האמת שלו. דהיינו, אם האדם מרגיש שלא הכל אחד, הרי שגם אם הכל אחד מצד האמת, הרי שלומר שהכל אחד כאשר לא מרגישים שהכל אחד, הרי שזאת לא אמת. כי אמת צריכה להיות שלמה. וגם אם באמת הכל אחד, אם האדם רוצה להגיע אל האמת, עליו ללכת אחרי תחושת ליבו גם אם היא ההפך ממה שהוא מבין. משום שכדי להגיע אל האמת האובייקטיבית, צריך קודם לכן ללכת אחרי האמת ... והאמת לא תלויה בשום דבר. האמת לא תמות בגלל שיעזבו אותה. והדרך היחידה להגיע אל האמת היא רק על ידי אמת. וגם אם האמת היא שהכל אחד או כל אמת אחרת, הרי שכדי להבין את האמת הזאת בשלמות, לשם כך צריך האדם ללכת אחרי האמת. כי האמת מקבלת אליה רק את האמת שכמותה. וכדי להשיג את האמת המלאה, לשם כך על האדם להיות כולו במדרגה של אמת. וגם, אם האמת היא שהכל אחד, אך האדם לא מרגיש את זה, הרי, שאם הוא רוצה להגיע אל האמת ש

... של האחדות / הכל טוב / הכל אחד - מהי האמת? איך להרגיש שהכל טוב / הכל אחד? כשאדם מתקרב לחכם האמיתי, נפתחים לו שבילי השכל להבין שהכל טוב ושהכל אחד. כי החכם האמיתי מגלה לאדם שהכל טוב תמיד ושהכל אחד תמיד. וכאשר האדם מקבל את השכל של החכם האמיתי שהכל טוב ושהכל אחד, עליו לשים לב לכך שהשכל שלו יהיה ... שהכל טוב תמיד, הרי שבכך בעצם האדם משיג את הפעולה ההפוכה של מה שהוא רוצה להשיג. כי יש כאן שתי תפישות מציאות. ותפישת המציאות הראשונה, היא שיש בעולם שלנו טוב ורע, ושלא הכל אחד, ושלא הכל טוב תמיד. ותפישת המציאות השנייה, היא שהכל אחד ושהכל טוב תמיד. וכל בני האדם בעולם חיים בתפישת המציאות שבה יש בעולם שלנו טוב ורע, ושבה לא הכל אחד ולא הכל טוב תמיד. והנה, כאשר האדם מתקרב לשכל של החכם האמיתי, אז הוא מגלה את תפישת המציאות שבה הכל טוב והכל אחד תמיד. ואז האדם גם הוא רוצה להרגיש ... אלא שיש כאן בעיה מאוד עמוקה, והיא שכאשר האדם מנסה להרגיל את עצמו לחשוב שהכל טוב תמיד (ע"ע חשיבה חיובית וכיו"ב), הרי שבכך בעצם, האדם מרחיק את עצמו מההבנה שהכל טוב ושהכל אחד תמיד. כי ברגע שהאדם מנסה לגרום ... לעצמו לחשוב, שתפישת המציאות של טוב ורע, היא לא מספיק טובה, כמו תפישת המציאות שבה הכל טוב תמיד. כי השכל של החכם האמיתי הוא שכל עמוק מאוד. וכאשר החכם האמיתי מלמד את האדם שהכל אחד ושהכל טוב תמיד, אין הכוונה של החכם לומר שתפישת המציאות שבה יש טוב ורע היא שגויה. כי במציאות שלנו בהחלט יש גם טוב וגם רע. ולא הכל אחד ולא הכל טוב. אלא, שהחכם האמיתי מגלה לאדם את האמת, שידע שמצד האמת אין הבדל בין שתי תפישות המציאות המנוגדות האלו. כי כלפי חוץ נראה שיש הבדל בין מי שאומר שהכל אחד ושהכל טוב, לבין מי שאומר שלא הכל אחד ושלא הכל טוב ושיש גם טוב וגם רע. ... האלו. והחכם האמיתי כאשר הוא אומר לאדם שהכל טוב תמיד, כוונתו היא לגרום לאדם להבין שתפישת המציאות שבה יש טוב ויש רע, היא טובה בדיוק כמו תפישת מציאות שאומרת שהכל טוב ושהכל אחד תמיד, וטובה בדיוק כמו תפישת ... חווה את הנפרדות של הטוב והרע, כדבר שהוא עצמו טוב מוחלט. ואצל החכם האמיתי, אין הבדל בין הכל טוב לבין הכל רע לבין הכל טוב וגם / או רע. כי מי שיש לו שכל גדול, הוא יודע שהכל אחד תמיד. וכאשר האדם שומע את השכל ... הבדל בין הפכים לבין אחדות ההפכים, גם זאת נפרדות. ואצל החכם האמיתי, אצלו אין הבדל בין הפכים לבין אין הפכים לבין אחדות ההפכים לבין נפרדות לבין אחדות. כי אצלו הכל נפרד והכל אחד בו זמנית. והנפרדות נמצאת באחדות ... דבר בעולם, יש בו גם משהו טוב. וגם בחיסרון יש משהו טוב. ולכן גם השלמות יש לה חיסרון, בכך שאין בה חיסרון. ולכן אצל החכם האמיתי, אצלו יש אחדות אמיתית. כי אצל החכם האמיתי הכל אחד באמת. כי אצל החכם האמיתי אין הבדל בין נפרדות לבין אחדות, לבין שלמות לבין חיסרון. כי הכל אחד ממש. וזאת השלמות, כאשר האדם מכיל בתוכו את ההפכים, ומבין שאין הבדל בין טוב ורע, לבין רע, לבין טוב. וכאשר יש לאדם שכל אמיתי שבו הכל אחד תמיד והכל לא אחד תמיד, והכל בו ... או ללמד את עצמו שהכל טוב. ולו רק משום שזה לא נכון. כי לא הכל טוב. ויש גם רע. אלא, שהרע נמצא באחדות עם הטוב, למרות שהוא נפרד ממנו. ולכן על האדם לשים לב לכך, שההבנה שלו שהכל אחד ושהכל טוב, היא עם אמת. ועם אמת ... ההתבוננות של האדם על האמת שיש במציאות. כי כל אדם משקר את עצמו בכל מיני דברים. וכאשר האדם מנקה את עצמו מכל השקרים כולם בשלמות, על ידי זה האדם מקבל שכל ישר, ומבין שבאמת הכל אחד תמיד. וכאשר יש לאדם שכל, על ידי זה הוא חווה את האחדות ואת הנפרדות של המציאות בו זמנית. כי מצד האמת יש במציאות שלנו אחדות ונפרדות בו זמנית. והכל נפרד והכל אחד בו זמנית. וכאשר האדם מנסה לשכנע ... ועל האדם פשוט לגלות את השורש של הטוב ושל הרע. עד שהאדם מגיע אל השורש, שבו האדם רואה את הרע כנפרד מהטוב, אבל עדיין רואה אותו כישות אחת עם הטוב. וזאת השלמות שבה הכל טוב והכל אחד תמיד. ...