... על מי שמכר לו מוצר. שגם אין לו בו חפץ, וגם המוצר פוגע לו ברצון המנוגד שלו. וזיהוי צרכי הלקוח פירושו, לזהות ולהגדיר, את הצרכים של הלקוח ושל הילד. בין אם אלו צרכים פיזיים וגלויים, ובין אם אלו צרכים רגשיים, שלא תמיד הלקוח עצמו מודע לצרכים האלו. כי ... שהמוצר יעשה טוב ללקוח, הרי שצריך להבין, מהם הצרכים הגלויים של הלקוח, ומהם הצרכים הנסתרים של הלקוח. ובמקרה שלנו, צריכים לזהות את הרצונות של הילד. גם את הרצונות הגלויים שלו, וגם את הרצונות הנסתרים, שנמצאים בתת המודע של הילד. כגון לדוגמא, ילד שרוצה לשחק ולהרעיש במשך הלילה. שאז, הצורך הגלוי של הילד, הוא הרצון שלו לשחק במשך הלילה. ואת הצורך הגלוי של הילד, את זה אפשר לגלות בקלות. כי הילד בד"כ אומר, מה הוא רוצה. ובד"כ, קל מאוד להבין, מה הילד רוצה. אבל הילד מונע, לא רק בגלל מה שהוא אומר שהוא רוצה. אלא הוא מונע, בעיקר בגלל מה שתת המודע שלו רוצה. כגון לדוגמא, ילד ... אדם בוגר וכיו"ב. שהילד, בד"כ לא יודה אפילו לא כלפי עצמו, שיש לו רצונות כאלו. כי זה כאילו גורם לו להודות בכך שיש לו חולשות כלשהן. אבל באמת, הילד בתוך תוכו מרגיש חלש, ולכן, בתוך תוכו הוא רוצה להרגיש חזק. ואז, כאשר הילד בתת המודע שלו, רוצה להרגיש שהוא אדם חזק, אז יכול להיות, שזה יצור אצלו את הרצון, להיות ער דווקא במשך הלילה, ולעשות רעש, דווקא במשך הלילה. ולמה? כי בתת המודע של הילד, הרעש שהוא עושה בלילה, מתחבר אצלו בצורה אסוציאטיבית, לתחושה של כוח ושל חוזק. ואז, כאשר הילד עושה רעש בלילה, וכאשר הילד מתנהג בצורה מסוימת, אז תת המודע של הילד, מפיק מכך הנאה גדולה, שהילד עצמו לא מודה ולא מבין, את התועלת ה אמיתית , שהוא מנסה להשיג מהפעולה שלו. וכאשר רוצים לגדל ילדים מאושרים, אז צריך תמיד להסתכל על הצורך הרגשי, שנמצא בתת המודע של הילד, ושהצורך הזה, הוא זה שבאמת יחליט לילד, האם הוא יקשיב להורים שלו, או לא יקשיב להורים שלו. כי בסופו של דבר, מי שיקבל את ההחלטה, האם הילד יקשיב להורים שלו, או יתמרד כנגדם, זה יהיה, תת המודע של הילד. ואם ההורה מבין את תת המודע של הילד שלו, שהילד עצמו לא תמיד מודע אליו, ואם ההורה יודע כיצד לדבר אל תת המודע של הילד בצורה עקיפה (פסיכולוגיה הפוכה), ולשכנע את תת המודע של הילד, שמה שמבקשים ממנו לעשות, זה רק משרת לטובה את הצורך הרגשי, שיש בתת המודע של הילד. אז, תת המודע של הילד, יגרום לילד להסכים עם מה שאומרים לו. אבל, אם בתת המודע של הילד, הוא ירגיש שמה שאומרים לו לעשות, זה מנוגד למה שהוא רוצה בתת המודע שלו, אז ממילא הילד ימשיך להתנגד לעשות, את מה שאומרים לו. גם אם לא מבינים, למה זה קורה. כי לפעמים, לא ברור להורה, למה הילד שלו לא מקשיב לו. כי ההורה מסתכל רק על הצורך החיצוני של הילד. דהיינו, על מה שהילד אמר שהוא רוצה. ולפעמים, ההורה ממלא את הצורך שאותו הציג הילד, ואעפ"כ הילד מתעקש לעשות דווקא את ההפך ממה שאמרו לו, והוא מסרב להקשיב למה שאמרו לו. למרות שנראה, שכאילו מה שאמרו לו, זה דווקא כן משרת, את מה שהילד אמר שהוא רוצה. והסיבה לכך היא, משום, שבתת המודע של הילד, יש רצון מודחק. שהילד בתת המודע שלו, רוצה איזה רצון פנימי כלשהו, צורך רגשי מודחק כלשהו. ולפעמים, גם כאשר נותנים לילד פתרון שנראה כעונה על הצרכים של הילד, הרי שהילד בתת המודע שלו, לא קיבל את הפתרון לבעיה האמיתית שלו, שאותה

... לא רוצה ולא ירצה לקנות את המוצר. דהיינו, לא מספיק לגלות מה הילד רוצה, והאם מה שמבקשים ממנו, זה משרת את הרצון של הילד. אלא צריך לחדד גם את הנקודה של: למה הילד לא רוצה, ולמה לילד רצון להתנגד להקשיב, למה שאומרים לו. וגם כאן, כפי שכבר אמרנו, יש גם התנגדות ... הוא לא רוצה לקנות את המוצר. דהיינו, יש המון דברים בתת המודע של הילד, שגורמים לו להתנגד להקשיב להורים שלו. גם אם ההורים שלו מציעים לו, לעשות משהו לטובתו האישית. לדוגמא: ילד שסובל מרגשי נחיתות, גלויים וסמויים. שבתת המודע של הילד, הוא רוצה להרגיש שהוא כן שווה משהו. ולכן, הילד כמעט אוטומטית, יתנגד לכל מה שיגידו לו. כי זה גורם לו להרגיש בתת המודע שלו, כאילו הוא נחות ביחס ... רגשי נחיתות ביחס להורים שלו וביחס לעולם שסביבו. ולמה? כי בפועל, הילד תלוי ברמה הפיזית, בהורים שלו. כי הוא חי על חשבונם, והם מחליטים את סגנון החיים של הילד. והם שולטים, במשאבים של הילד. והילד מרגיש, כאילו הוא ממש נתון לחסדי ההורים שלו. שזו תחושה של נחיתות ושל פגיעה באגו ובכבוד העצמי של הילד, גם אם הוא בסך הכל ילד קטן. וגם ברמה התחרותית, הילד, הוא בסך הכל ילד. ומבחינת הישגים ויכולות, הוא הרבה יותר מוגבל, ביחס לרוב האנשים בעולם, שנמצאים ... כללי בכלל, ובאופן פרטי מול ההורים שלו, בפרט. ובנוסף, ההורים של הילד, הם כאילו נחשבים לחכמים יותר ולחזקים יותר מהרבה בחינות, ביחס לילד. ואז, הם מבקשים / דורשים / מכריחים את הילד, לעשות כך או אחרת. ואז, הילד מרגיש ממש פגיעה רצינית בכבוד העצמי שלו. ואז כמובן, הילד לפעמים מרגיש, שהוא רוצה להתמרד נגד מה שאומרים לו. כמעט, בלי קשר למה שאומרים לו. ובפרט ילדים ... תמיד, שמאחר שהילד שלו, תלוי בו ברמה הפיזית, הרי שמלכתחילה, הילד מרגיש חולשה מול ההורים שלו. והרי שתת המודע של הילד, רוצה להוכיח לעצמו, שהוא לא חלש. אלא, שהוא יכול לעשות דווקא נגד ההורים שלו, כדי להוכיח לעצמו שהוא ... מול הוריו, מה שגורם לו לרצות להתמרד כנגדם, אלא בנוסף על כך, הילד עובר מהפך רציני בתהליך הגדילה ובתהליך ההתבגרות שלו כאדם. תהליך, שהוא לכשעצמו, גורם לילד לרצות ... והעניין הוא, שהילד נולד, כמעט בלי שום הבחנה בין טוב לבין רע. כי הילד, כמעט לא מבדיל בין טוב לבין רע. ומי שלא מבדיל בין טוב לבין רע, לא יכול לשרוד כאן בעולם שלנו. ... של חינוך הילדים. ומי שיתבונן יראה, כי כאשר ההורים מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע בכל תחום, אז מצד אחד, הם עושים איתו חסד. כי אם הילד לא ילמד להבדיל בין טוב לבין רע, הוא יוכל להיפגע מדברים רעים, והוא לא ישרוד בעולם. אבל, יש גם את הצד השני של המטבע. והוא, שברגע שההורים מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע, הם בעצם לוקחים מהילד את החופש הטבעי שלו, והם מכניסים אותו לבית כלא של ... כטובים, אבל מצד שני הוא מאבד את החופש הטבעי שלו כנ"ל. ואז, כאשר הילד לומד להבדיל בין טוב לבין רע, אז בעצם הוא מתחיל לחוות רגשות של אהבה ושל שנאה, כלפי כל מיני דברים וגם כלפי עצמו. ואז הילד לומד להתחיל לרצות להרגיש רק טוב, ולפחד מכך שהוא ירגיש רע. ואז הילד מתחיל לחוות לחצים נפשיים / כעסים / תסכול נפשי / חרדות / מתח נפשי ועוד. והכל, זה בגלל שהילד צריך ... וגעגועים, כלפי דברים טובים שהיו להם, בתקופת הילדות שלהם. כי הילד, שעדיין לא יודע טוב או רע, הוא חווה את המציאות, בחוויה מאוד ייחודית, שרבים וטובים היו רוצים לחזור לחוויה הזאת. וכאשר מחנכים את הילד להבדיל בין טוב לבין רע, ומחנכים את הילד להיות תחרותי, ולהגדיר לעצמו מה הוא רוצה, ולדעת להבדיל בין מה שטוב לו לבין מה שרע לו, הרי שבכך, ... ילדים מתבגרים, שלא לוקחות בחשבון את התהליך הנפשי הזה, שעובר על הילד המתבגר. שהוא תהליך שמתרחש, בעומק תת המודע של האדם. והוא תהליך, שמאוד מלחיץ את הנפש של האדם, באופן ... של מסגרות ושל הצבת גבולות, הוא בעצם נוגד את החופש הטבעי של הילד. כי הילד נולד, כמעט בלי שום הגדרת גבולות. והגבולות שמגדירים לילד, הם גם עוזרים לשמור ...

... כלשהו, בין בעיות התנהגות של אנשים מבוגרים, לבין בעיות התנהגות של ילדים. כי הילד, הוא בן אדם לכל דבר ועניין. וכל מה שנכון לגבי ... של אדם מבוגר, נובעת, מתוך בעיה רגשית שיש לאדם המבוגר, או לאדם הצעיר, שהוא הילד הקטן. כי לכל אדם בעולם, יש בעיות רגשיות כאלו ואחרות, שהן אלו שאחראיות להתנהגות שלו. וכאשר הילד הקטן, יש לו בעיות התנהגות כאלו ואחרות, זה הכל רק בגלל בעיות רגשיות שיש לאותו אדם קטן, שהוא הילד הקטן. וכאשר רוצים לטפל בבעיות התנהגות של ילדים, מוכרחים להבין את הבעיה הרגשית של הילד, שממנה נובעת ההתנהגות הבעייתית שלו. ומי ששולח את הילד שלו, לטיפול פסיכולוגי לילדים, עליו לוודא, שאותו פסיכולוג ילדים, הוא מבין היטב, את הבעיה הרגשית של הילד, שבגללה הילד מתנהג כפי מה שהוא מתנהג. כי פסיכולוג ילדים, שלא מבין את תת המודע של הילד, ופסיכולוג ילדים, שלא מבין את הבעיה הרגשית האמיתית של הילד, הוא כמובן, לא באמת יכול לעזור לילד. אלא, ... טיפול טוב, רק כאשר הפסיכולוג ילדים, יודע היטב, מה בדיוק קורה בתוך תת המודע של הילד. אחרת, זוהי התעללות בנפש של הילד, ורצוי להימנע מכך, ולקבל סיוע, ממי שבאמת מכיר את נפש הילד שלך. והבעיה הרגשית המרכזית שממנה סובלים ילדים ... רגשי, בין הצורך שלהם בחופש אישי, לבין הצורך שלהם בלהציב גבולות לעצמם. כי הילד, כאשר הוא נולד, הוא נולד כמעט בלי שום הגדרות של טוב ורע כלשהן. וכדי לשרוד כאן בעולם, לשם כך מחנכים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע. ומצד אחד, זה עוזר ... והילד לומד כל הזמן, מה מותר לעשות, ומה אסור לעשות. וזה גורם לכך, שתת המודע של הילד, יהיה בלחץ נפשי מאוד גדול. כי מצד אחד הילד מתחיל להתרגל לכך שיש בעולם שלנו טוב ורע, וזה משמח את הנפש של הילד, כי זה מספק לילד עניין בחיים, וזה מספק לילד ... שני, ההגדרות של המותר והאסור, שהילד שומע מהסביבה שלו, הן גם מאמללות את הנפש של הילד, שהוא רוצה להישאר ילד, והוא רוצה להמשיך להיות ... לחוויית הלחץ הנפשי, של המותר והאסור בחיים. והלחץ הנפשי הזה, וחוסר היכולת של הילד, לאזן, בין הרצון שלו לחופש אישי, לבין הרצון שלו להשתלב במסגרות בחיים שיש כאן בעולם הזה, הדבר הזה, יוצר אצל הילד לחץ נפשי, ותסכול נפשי, ובעיות רגשיות מאוד עצומות וקשות. שהן אלו שיוצרות אצל הילד בעיות התנהגות כאלו ואחרות. וטיפול פסיכולוגי לילדים, ופסיכולוג ילדים טוב, הוא אמור להיות, עבור ההורים של הילד. כי מי שרוצה לדעת איך לחנך ילדים, ומי שרוצה ... ואיך לגדל ילדים מאושרים, עליו להכיר את הצרכים הרגשיים ואת הבעיות הרגשיות של הילד שלו. כי בלי להבין את נפש הילד היטב, בלי זה הבעיות הרגשיות של הילד, רק מתגברות. וכדי לטפל בבעיות ההתנהגות של הילד שלך, לשם כך עליך כהורה ללמוד להכיר את הנפש של הילד שלך. עד כדי כך, שאתה כהורה, תבין את תת המודע של הילד שלך, טוב יותר ממה שהוא מבין את עצמו. ובסיכומו ... ואחרות. וטיפול בבעיות התנהגות של ילדים, צריך להיות רק אצל מי שמבין היטב את נפש הילד, ולא אלו שמנסים לעשות אבחון ילדים, ולנסות ...

... מהפסיכולוגים / פסיכיאטרים וכיו"ב, לא מבינים למה הילד לא מצליח להתרכז בלימודים, וזה שחלק מהפסיכולוגים / פסיכיאטרים וכיו"ב, לא מצליחים להבין למה הילד לא מקשיב בלימודים, זה עדיין לא אומר שהילד סובל מהפרעת קשב וריכוז. זה ... להתרכז בלימודים. כי הם אפילו לא מבינים, למה באמת הילד לא מצליח להתרכז בלימודים. וכל שכן, שהם אינם יודעים איך לעזור לילד להתרכז בלימודים. ולכן, הם מאבחנים את הילד (אבחון ילדים), כמי שסובל מהפרעת קשב וריכוז של ילדים. ואז ממילא הם ... הוא יחשוב ברגע כלשהו, זה תת המודע שלו. ואם לדוגמא הילד מנסה להתרכז בלימודים, והוא לא מצליח להתרכז בלימודים, זה רק משום, שבאותו הרגע, תת המודע של הילד, לא מאפשר לו להתרכז בלימודים. משום שתת המודע של הילד, רוצה שהילד יתרכז בדבר אחר. שעבור תת המודע של הילד, הדבר האחר הזה, נראה חשוב יותר. וגם אם האדם לא ממש יודע להגדיר, על מה ... וריכוז בלימודים, הרי שזה רק משום, שבזמן הלימודים, הילד כן מרוכז בדברים אחרים, שהם מעניינים אותו, יותר מאשר הלימודים. כי הילד, כמו אדם בוגר, מעדיף להתרכז במה שמביא לו הכי הרבה תועלת. והילד, שלא ממש מבין את התועלת שהלימודים מביאים לו, ובפרט, כאשר הילד לא אוהב את הלימודים שלו, כי הם מגבילים לו את החופש האישי שלו, אז ברור ... גורם להם לסבל בטווח המיידי. ואז ממילא, המחשבה של הילד משוטטת לה, למקומות אחרים. וכפי שכבר ביארתי, ילד מתבגר, שנמצא בגיל ... המרכזית החדשה שלו, שהיא חווית הצמצום שלו. כי הילד נולד כאדם חופשי מהגדרות כאלו ואחרות. והילד, בשנותיו הראשונות וגם לאחר ... לו את החופש האישי שלו. והסבל הגדול ביותר של הילד, הוא חוסר היכולת שלו, להכיל את העדר החופש שלו, כאשר הוא נמצא בזמן ... בעצם שולל מהילד, את החופש שלו לעשות כרצונו. וכאשר הילד נמצא בלימודים, אז לפעמים קשה לו להתרכז בלימודים. משום, שהלימודים ...

... שאני רוצה ומקסימום אני רוצה את זה" כי זה שונה למה שמישהו ירצה לשנות. אוקי אבל מה שקורה שאתה רוצה גם את הרווקות וגם את הזוגיות, וגם עם הילד וגם בלי הילד, וגם שלושה ילדים וגם ארבעה ילדים, וגם בכלל בלי ילדים וגם עם ילדים כרגע, וגם עם ילדים שיולדו ...

... מדחייה" תכלס "אני מפחד שהצד השני ידחה אותי ואז אני אחווה פגיעה באגו", נכון אז זאת השאלה מה את אומרת מה התשובה מה עושים? ש: אבל אם אני נמצא במקום. אליעד: של הילד. ש: לא של הילד במקום שהוא ריק. אליעד: אבל אז זאת אהבה אחרת זאת לא אותה אהבה שאתה מדבר אבל בוא לא נעבור נושא. ש: אני לא יכול לא לעבור נושא בגלל שזה נושא שהוא קשור לדבר. ...

... הראשונה יכולתי להגיד "לא אכפת לי מהעניין". ש: בהתחלה הוא לא יודע אז הוא כאילו, הילד רוצה את החום של אמא שלו, את הפידבקים שלה זה התניה מסוימת. אליעד: מה גרם לו לרצות. ש: אז זה "default". אליעד: חצי בזה ...

... קולות בראש, הפרעת אישיות גבולית של ילדים, הילד שומע קולות בראש, סכיזופרניה אצל ילדים, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, פיצול אישיות, סכיזופרניה פרנואידית, חינוך ילדים כאן יתבאר, ... ילדים בפרט וכיו"ב. כגון לדוגמא, ילד ששומע קולות בראש, שאומרים לו שהוא צריך לפעול כך או אחרת, בצורה שאינה הגיונית. כי לפעמים הילד סובל משמיעת קולות בראש, שאומרת לו שהוא צריך לחזור על כל דבר שהוא עושה, ולעשות כל דבר מספר פעמים וכיו"ב. שזה בעצם סוג של ... שומע קולות של מישהו אחר שמדבר איתו. כגון לדוגמא שהילד אומר "ש: הוא אומר לי לעשות כך או אחרת". וכיו"ב ניסוחים שונים, שבהם הילד מנסה להעביר מסר, שכאילו יש איזה מישהו דמיוני שמדבר איתו ואומר לו מה לעשות. והילד / האדם שאומר שמישהו זר דמיוני מדבר איתו, ... אומר שמישהו אחר אומר לו משהו, צריך להבהיר לילד, שזה לא מישהו אחר זר לגמרי, אלא שזה המחשבות שלו / הרגשות שלו וכיו"ב. לדוגמא: הילד אומר: "הוא אומר לי לעשות דבר כלשהו". במקרה כזה צריך לומר לילד, "הקול הפנימי שלך אומר לך לעשות משהו". ויש לשים לב, שבשלב הראשון, לא צריך להתנגד למה שהילד אומר. ז"א אם הילד אומר ש"הוא אומר לי לעשות כך או אחרת", לא צריך מיד להביע התנגדות (אא"כ זה קריטי ביותר) ולומר לילד, אל תקשיב לו וכיו"ב, או אל תעשה מה ש הוא אומר לך לעשות. כי זה מחזק אצל הילד את המחשבה, שבאמת יש מישהו זר שמדבר איתו. ומה שכן צריך לעשות, זה בשלב הראשון, אפשר פשוט לחזור ממש על מה שהילד אומר, ממש מילה ... אבל להחליף את המילה "הוא" למילה "הקול הפנימי שלך" / "המחשבה שלך" / "התחושה שלך". כאשר, הדגש צריך להיות על המילה שלך . כי הילד מנסה להרחיק את האחריות למעשיו, מעצמו. ולכן הוא אומר שהוא שומע קולות בראש של מישהו אחר, מישהו זר. ולכן הוא מדבר על אותם קולות ... אומרים לו לעשות, וגם להחליף את המילה "הוא" למילה "המחשבה שלך", וגם להוסיף את המילה "אולי" / "יכול" לאותו המשפט. לדוגמא הילד אומר: "הוא אומר לי ללכת". להפוך את זה ל: "המחשבה שלך אומרת לך שאתה יכול אולי ללכת". או "הוא אומר לי שאני צריך ללכת". להפוך ... שזה קול פנימי בתוכו, קול אישי שלו, ושהוא יכול לבחור בבחירה חופשית, האם להקשיב לאותו הקול, או לא להקשיב לאותו הקול. וגם אם הילד מתעקש שזה קול של מישהו אחר. גם אז צריך להתעקש עם הילד, שהוא הילד, יכול לבחור האם להקשיב לאותו הקול, או לא להקשיב לאותו הקול. וצריך עוד להבין, שכאשר הילד אומר שהוא שומע קולות בראש וכיו"ב, אין מדובר בהפרעה נפשית ובמחלה פסיכיאטרית, כגון הפרעת אישיות גבולית של ילדים וכיו"ב, אלא בסך הכל מדובר בחוסר הבנה של הילד, את המנגנון הפנימי שלו עצמו. כי הילד מרגיש ספקות בתוכו לגבי כל מיני דברים. והוא לא יודע איך להגדיר את זה. אז הוא מגדיר את זה כאילו זה מישהו אחר שמפריע לו ואומר ... ולכן הפסיכיאטר מסיר מעצמו אחריות, ואומר שאותו האדם פשוט סובל מהפרעה נפשית וכולי. אך האמת היא, שבסך הכל מדובר על תהליך, שבו הילד מתמודד עם מחשבות שונות בתוכו. והילד שחש אי נוחות מהמחשבות האלו, הוא מנסה ליצור רושם, כאילו זה מישהו זר בתוכו. אבל האמת היא, ... לפנות לטיפול פסיכיאטרי, שיקטלג את האדם כמשוגע... במקום זה רצוי מאוד לפנות לאיש מקצוע אמיתי, שבאמת מבין מה עובר על הנפש של הילד ושל האדם ששומע קולות בראש וכיו"ב. והוא יכול לעזור לאדם להחזיר את השליטה לחיים שלו, ולחיות חיים טובים באמת. ...

... סובל מהפרעה טורדנית כפייתית. כגון לדוגמא שהילד חוזר על משפטים שהוא אומר. או לדוגמא שהילד חוזר על פעולות שהוא עושה וכיו"ב. מקרים שבהם הילד עושה פעולות שנראות לא הגיוניות, מתוך סוג של אובססיה וכיו"ב. והשאלה היא, מה עושים במקרים כאלו? והתשובה לכך היא, שראשית כל ... עצמו ועל דברים שהוא עושה ועל משפטים שהוא אומר, היא לפעמים משום, שהילד מחפש את השלמות, ולא מצליח להרגיש שלמות, בפעולות שאינן מושלמות. כי הילד, כאשר הוא נולד, הוא כמעט ולא סובל משום הפרעה נפשית / בעיית התנהגות. והילד מבחינתו, (כמעט) הכל מושלם. ואח"כ הילד לומד מה טוב ומה רע. וההורים של הילדים, בתהליך חינוך הילד, מחנכים את הילד שידע להבדיל בין טוב לבין רע, ושתמיד יתרחק מהרע ושתמיד יתקרב אל הטוב. ולפעמים מה שקורה זה, שהילד מוציא את הדברים ... אחרי פעם. שזה נובע מכך שהילד רוצה להיות בטוח ב 100% שיש הבנה מלאה, בינו לבין האדם שאיתו הוא מדבר. והבנה מלאה של 100%, אף פעם אין. ואף פעם הילד לא יכול להיות בטוח ב 100%, שבאמת הבינו אותו ב 100%. ואז זה גורם לילד, להתחיל לחזור על עצמו כמה פעמים, כדי להיות בטוח ... כפייתית אצל ילדים, היא על ידי זה שגורמים לילד להבין את ההיגיון ואת השכל ואת החוכמה, שיש בהתנהגות שלו. כי פסיכיאטר / פסיכולוג שמאבחן את הילד, כמי שסובל מהפרעת התנהגות כפייתית של ילדים, הוא בעצם גורם לכך שהילד יחשוב שהפעולה שלו היא רק לא הגיונית. והוא גורם לילד ... פעם שהילד פועל בצורה אובססיבית ולא הגיונית, צריך לנסות לוודא ולראות, שהוא בכלל מבין את הסיבה שהוא עושה את הדברים בפעם הראשונה. כי לפעמים הילד חוזר על פעולה שוב פעם ושוב פעם, משום שהוא לא מבין מדוע הוא בכלל עושה אותה בפעם הראשונה. והילד פועל כאילו הוא סוג של רובוט ... את השכל ואת ההיגיון שיש בביצוע אותה הפעולה פעם אחת. ומוודאים שהילד לא פועל כמו רובוט, אלא שהוא מבין בדיוק מה הוא עושה. ואח"כ מתבוננים עם הילד, האם הוא עדיין חושב שהוא צריך לחזור על אותה הפעולה פעם אחרי פעם. ואם זה מבטא את זה שהילד לא מרגיש ביטחון עצמי לגבי שביעות ... בדברים יחסיים, לא צריך להתייחס אליהם כאל דברים קריטיים, ואין צורך שהוא יחזור על עצמו בכל פעם מחדש. ובמאמר מוסגר, זה בעצם אומר, שלפעמים הילד סובל מבעיית בטחון עצמי. והיא זו שגורמת לו לרצות לחזור על עצמו, כדי להיות בטוח בעצמו. וגם אז מומלץ ללכת לטפל בבטחון העצמי של הילד באופן כללי, וממילא תיפטר ההתנהגות הטורדנית שלו. והדבר הטוב ביותר לעשות, זה לפנות לאיש מקצוע שמומחה בהבנת נפש האדם בכלל ונפש הילד בפרט. שהוא עוזר להורים לאבחן ולהבין טוב יותר, מה בדיוק עובר על הנפש של הילד שלהם. ולא לפנות לגורמים שונים ומשונים, שיאבחנו את הילד שלהם, כמי שסובל מהפרעות התנהגות כאלו ואחרות. אלא לפנות למישהו שבאמת מבין מה קורה בנפש של הילד. ושהוא יכול לעזור להורים ולילד, לחיות חיים טובים באמת. ...