... לגבי קיומם של היש והאין, אז למה הוא ממשיך לעשות פעולות רגילות כאילו הכל ברור לו?! ומי שיש לו ספק אמיתי, הוא הופך להיות כלום. ואיך הוא ממשיך לחיות ולקבל החלטות ולרצות רצונות ולפעול וכולי, אם באמת יש לו ספק אמיתי, וכל שכן אם יש לו ידיעה וודאית מוחלטת שהכל אחד? והתשובה על זה, היא נסתרת מעיני האדם. כי שורש השאלה הוא, כיצד ...

... אפשרות שהאחדות תהווה את הנפרדות, כי זה דבר והיפוכו (כפי שכבר ביארתי במקום אחר). והרצון של אמת, הוא מכופף את כל החוקים שיש בעולם. ואין שום חוק, מעל הרצון של אמת. שהוא המחוקק הראשון. (ומי מחוקק את הרצון עצמו? ומי מחליט שהוא יהיה החוק החזק ביותר? את זה ביארתי במקום אחר). ונמצא אם כן, כי קיומה של הנפרדות, הוא אפשרי רק ...

... ושכל דבר שהוא עושה, זאת בעצם המציאות שעושה דרכו, ושהוא עצמו אין לו בחירה חופשית. או שהאדם מבין שהוא בתוך חלום, ושרק זה שחושב את החלום, רק הוא מחליט מה קורה בחלום וכולי. ואז בטעות נדמה לאדם, שאין לו בחירה ... זו שגורמת לזה שחושב אותה, לחשוב אותה וכולי. והכל יכול להיות, ולא נכנס כאן לכל האפשרויות שיכולות להיות. אבל כן נאמר, שעד שהאדם לא מבין בשלמות מוחלטת, מיהו באמת? ומה מפעיל אותו באמת? והאם באמת אלו שתי ...

... כי על מה ולמה שצורה שנמצאת במקום ובזמן אחד, תשפיע בכלל על צורה שנמצאת במקום ובזמן אחר?! ואף אחד לא מחליט איזו צורה תהיה איפה. אלא שיש מקום וזמן אין סופיים, שבהם יש את כל הצורות כולן. והתודעה של האדם חווה בכל פעם רצף כלשהו של צורות, לפי הזמן והמקום שבו האדם נמצא. ושום רצף ... ביניהן שום הבדל, הרי שממילא הן ישות אחת ממש. ומי שיתבונן יראה, שאין שום הבדל מצד תפישת האדם, בין העדר מוחלט של מקום, לבין העדר מוחלט של זמן. וממילא זה אומר, שיש לנו ישות אחת, שהיא ההוויה של הזמן ושל המקום. ובמאמר מוסגר נסביר, כי העדר מקום, אין פירושו מקום ריק / חלל פנוי וכיו"ב, כי זהו עדיין מקום ריק. והעדר מקום מוחלט, הוא החיבור של הזמן ושל המקום לישות אחת, שבה אין שום הבדל בין הצורה של הזמן לבין הצורה של המקום. ויש לשים לב לכך, שלא כתבנו שהאחדות היא "מהווה" את הנפרדות (הזמן והמקום), ... והמינימום ההכרחי שאפשר לומר, הוא שהאחדות, היא ההוויה של הנפרדות. והאחדות הזאת, היא "אין" והעדר מוחלט ממש. כי בלי שום זמן ושום מקום, זה העדר מוחלט. ונזכיר ונאמר, כי לא מדובר כאן על מה שהיה "לפני" הזמן והמקום, כי רק הטועה חושב שיש "לפני" הזמן. כי לפני הזמן, פירושו עוד ציר זמן אחר. ואנחנו כאן מדברים על מה שיש כרגע ... הגדולה יותר. והאין, הוא גדול מהיש שנמצא בתוך זמן ומקום. ונמצא כי ההוויה של היש, היא האין וההעדר המוחלט. ויש לזכור גם, כי גם האין, הוא לבוש וצמצום והפרדה מהיש. ולכן מה שקודם להכל, היא ישות אחת, שבה אין שום הפרדה בין היש לבין האין. וגם היא נפרדת ממה ששונה ממנה, ולכן קודמת לה ... נפרד מהאין, ממילא לא יתכן שההוויה של היש, תהיה האין. כי מאין, לא יכול להיות יש. כי כל המהות של האין המוחלט, היא ששום דבר לא יכול להיות ממנו, ושאין בו שום פוטנציאל כלל. והנה אעפ"כ הוא ההוויה של כל הנפרדות כולה ממש, ברגע הזה ובמקום הזה ממש. וזהו סוד הצמצום, שההוויה של היש, היא ... האדם שהיש והאין הם אחד, ממילא האדם יכול להבין מכך, שהתפישה האישית שלו שמבדילה בין דבר להיפוכו, היא לא מוחלטת, אלא היא עצמה רק אפשרות בלבד. כי יש פרספקטיבה אחרת, שבה היש והאין הם אחד ממש. והתשובה לשאלה, איך זה יכול להיות שהיש והאין הם אחד? היא שאכן זה יכול להיות ושאין שום סיבה ... ומגדיר הגדרות. ובקצה של השכל, אין שום הגדרה כלל, והשכל והאין שכל מתאחדים לישות אחת, שהיא הוודאות המוחלטת. שבה גם מצד השכל וגם מצד האין שכל, אין שום נפרדות כלל, אלא הכל אחדות אחת. ...

... כחוט השערה. כי לפעמים האדם רואה שממש קשה לו להיות אמיתי. והאדם יכול בקלות, לנצח את המלחמה. אם הוא יחליט, שמעכשיו ואילך הוא נצמד אל האמת, כפי מה שהוא כן יכול. אבל, להיצמד אל ... הוא משקר את עצמו. משום, שהאדם הוא טועה, והוא חושב, שאו הכל או כלום. ושאם הוא לא יהיה איש אמת באופן מוחלט, שום דבר לא יצא לו מזה. וזה כמובן נכון, שאם האדם לא יהיה איש אמת באופן מוחלט, שום דבר מושלם, לא יצא לו מזה (למרות שהרבה טוב יחסי, יצא לו מזה בדרך). אבל הדרך להיות איש אמת באופן מוחלט, עוברת דרך זה, שהאדם עושה תמיד את מה שהוא כן יכול לעשות כפי יכולתו, גם לא באופן מוחלט. והדברים הקטנים, הם מחזקים את האדם, לעשות גם את הדברים הגדולים. ועל ...

... וברור שיש הבדל בין הדברים האלו. וזהו מעשה שטן שמתעתע באדם. ועל האדם לחסל ולהוציא להורג, את השקר של הנפרדות. ואיך? על ידי זה שהאדם לא יאמין ולא יקבל שום תשובה, עד שהוא לא יבין באופן מוחלט, למה הדבר הוא כך ולא אחרת? כגון לדוגמא שהאדם מתלבט, האם באמת יש הבדל בין דבר לבין היפוכו. ועל האדם לשאול, למה יש הבדל בין הדבר הזה לבין הדבר הזה? ומה גורם לכך, שיהיה הבדל ... שהאדם נתקל במחשבה, שאומרת לו שיש הבדל בין שני דברים, על האדם להכות את השכל הזה, עם השאלה, אולי ההפך הוא הנכון? ולמה הדבר הוא כך ולא אחרת? למה יש הבדל בין הדברים? ואולי אין הבדל? ומי החליט שיש הבדל? ואולי אין הבדל באמת? והאם ההבדל הזה הוא מחוייב? דהיינו, האם זה מחוייב שמצד המציאות יהיה הבדל בין הצורות האלו, או שמא ההבדל שבין הצורות האלו, הוא רק אפשרות בלבד? ...

... להיות אלוהים? ועוד נקודה למחשבה והיא, אם אלוהים הוא טוב שעושה טוב, והוא החליט לעשות את האדם כנפרד ממנו, ולא כמותו ממש, הרי שזה אומר, שלהיות אלוהים זה לא כ"כ טוב. כי אם זה כ"כ טוב להיות אלוהים, ואם זה אולי הכי טוב להיות אלוהים, אז אם אלוהים הוא טוב ... הוא לא אלוהים. (ואולי אלוהים כן ברא עוד אלוהים כמותו, ורק שאר האלוהים החליטו שהם לא רוצים להיות אלוהים? וכולי). ומי שיפקח מעט את עיניו ויתבונן היטב על הדבר הזה, ירא, ה שלהיות אלוהים זה רע , בדיוק כמו להיות בן אדם / תודעה / חלק מאלוהים וכולי. (אא"כ ... הישויות הסופיות. כי אם מצד האמת האובייקטיבית, אלוהים הוא אין סופי באופן מוחלט, אז זה אומר שיש רק אלוהים, וא"כ אין בני אדם וכולי, וזה כמובן לא אפשרי, כי האדם קיים, והוא לא אלוהים אין סופי. וזה בעצם אומר, שלא יכול להיות קיים, גם אלוהים אין סופי. אלא, ... השכל, שהנפרדות היא קיימת כנפרדות, ואעפ"כ היא אינה נפרדת מהאין ומההעדר המוחלט. ואלוהים האמיתי, הוא המהות האמיתית של הכל, ששם היש והאין הם אחד ממש. ושם, כאשר התודעה של האדם מתחברת באמת לאחדות של המציאות, אז האדם אכן לא חווה שום תודעה עצמית כלל, כי שם ... האמיתי. וכיצד יכול האדם לחזור ולהיות אלוהים האמיתי? תשובה על ידי אמת מוחלטת. כי כל קיומה של הנפרדות מהשלמות, הוא שקר. ובכל מקום שהאדם מבדיל בין שני דברים, ושההפרדה הזאת נראית לאדם כאמת, הרי שזהו שקר שמתחזה לאמת. ועל האדם לשנוא את השקר ואת האמת שאינה מוחלטת, ולאהוב בכל נפשו ומאודו את האמת המוחלטת. ועל האדם לנקות את מחשבתו מכל האמונות השקריות שלו, שהן השורש של כל השקרים שנאחזים באדם, כאילו הם אמת. וככל שיש יותר אמונה, כך יש יותר שקרים ויותר רע. וככל שהאדם מאמין יותר ... השנאה, ולא להאמין לשום דבר בעולם. וכל דבר לברר את האמת, האם הוא באמת אמת מוחלטת , שאין שום אפשרות כלשהי, אפילו לא באופן תיאורטי שהיא לא מדויקת אפילו כחוט השערה, שא"כ היא שקר שרק נראה כאמת, או שאכן זאת אמת מוחלטת באמת, שאפילו השקרן והמשוגע הגדול ביותר בעולם, מסכים איתה! ואפשרי לחיות בלי אמונה בכלל. דהיינו, אפשרי לחיות ולהאמין לדוגמא שמחר תזרח השמש, תוך כדי שאתה יודע שאתה לא באמת ... כאשר האדם מאמין במשהו וחושב שזאת האמת, בלי לזכור שזו רק אמונה. כי האמת המוחלטת, היא הדבר שכולם מסכימים עליו תמיד. כי אחרת, אם מישהו יכול לא להסכים איתה, אז קיומה הוא לא נצחי ולא מחוייב, והיא אינה מוחלטת. והדבר היחיד שכולם מסכימים עליו, זה שום דבר. כי כולם מתווכחים רק על הצורות השונות, אבל אף אחד לא מתווכח על כלום, כי כולם מסכימים על כלום ועל שום דבר. והכלום הזה שכולם מסכימים עליו, הוא אחדות המציאות, האמת המוחלטת. ומי שרוצה לחוות אותה, עליו לברר כל דבר באופן מוחלט. ותכף ומיד האדם יגלה באמצעות החיבור שלו אל המוחלט, ששום דבר אינו אמת מוחלטת, כי הכל אלו רק צורות של הכלום המוחלט. ועל ידי זה האדם מצליח לחבר את התודעה שלו אל אלוהים האמיתי. ואח"כ האדם חוזר אל הנפרדות, וחי בה באחדות עם האחדות. ובסיכומו של דבר: על האדם לברר ולבער באופן מוחלט, את כל המחשבות שגורמות לו לראות חסרונות במציאות המושלמת שלנו, ושגורמות לו להבדיל, בין דבר אחד לבין דבר אחר. וזה אפשרי, על ידי זה שהאדם שואל את עצמו, האם באמת הדברים שונים? ...

... עמוק פנימה באמת, יותר עמוק מאשר חווית ה"אני", אז רואים את האמת האמיתית. ושם אין שום ספק כלל, וזהו אלוהים האמיתי, השלמות האמיתית, האמת המוחלטת. ועל האדם להתעלם לגמרי, מהקול הפנימי הרע והשקרי שלו, ולזרוק אותו ואת כל שאר תחושות הבטן שלו. כי הם שורש כל הרע שבעולם. ועל האדם להיצמד ... לאדם להקשיב לקול הפנימי שלו. ועל האדם לבדוק תמיד, האם באמת התחושה שלי, שהמציאות היא לא טובה בשלמות כפי מה שהיא, האם זו אכן תחושה של אמת מוחלטת? ומי החליט שהמציאות היא לא מספיק טובה? ואולי היא מושלמת, ורק אני טועה וחושב שהיא לא מושלמת? וזה בסדר גמור ואפילו מושלם, שהאדם יחשוב שהמציאות היא רעה. ... של האדם, הוא שלמות המציאות. אבל הוא קול כ"כ שקט / חזק, עד שהאדם לא שומע אותו כלל. והקול הפנימי ביותר של האדם, הוא, שהאדם הוא בשלמות מוחלטת, ושהכל אחד תמיד. אבל האדם מתעלם מ - הקול הפנימי ביותר שלו, ושומע ומקשיב ל - קול פנימי שלו, שהוא בעצם קול חיצוני. כי הקול הפנימי ביותר ...

... היא לא יותר או פחות אמיתית, מאשר המציאות שלנו. אלא, היא מציאות שקיימת במקביל בו זמנית, באחדות מוחלטת, עם המציאות שלנו. וגם המציאות של החלום קיימת, וגם המציאות שמחוצה לה קיימת, והכל אמיתי באותה המידה ממש. ולהסתכל על המציאות מנקודת מבט אמיתית, ... והאדם נופל אל תוך חלום של עצמו, שבו האדם נמצא כרגע ממש. ואיך נוצר החלום שלנו? ואיך מתוך אחדות מוחלטת שאין שם שום תודעה עצמית כלל (כי הכל אחד ממש), איך משם נוצרת מעין מחשבה שחושבת ומהווה את המציאות שלנו? ומה הסיבה, לכך שהדבר הזה קורה? ומי מחליט מתי האדם יתעורר? וכולי. והתשובה לכל השאלות האלו, היא, שהכל אחד. והעניין הוא, כי השאלות האלו, שורשן הוא השאלה: כיצד היש מתהווה מתוך האין? שאין על ... בעולם מקביל לעולם שלנו. כי למרות שבמציאות שלנו, האירועים האלו לא "באמת" מתרחשים, הרי שהם בהחלט כן מתרחשים, ביקומים שמקבילים ליקום שלנו. וכפי שכבר ביארתי עניין זה, שכל אפשרות קיימת וקורת בו זמנית וכולי. וכאשר האדם מבין את כל הנ"ל, אז ... יש ידיעה של אמת, אין שום אמונה כלל. ומי שרוצה להתעורר, עליו לשנוא את האמונה, ולחפש את האמת המוחלטת. שעל ידי זה, הדמיון נעלם, והאדם עולה מהדמיון, אל השכל האמיתי, שהוא תפישת האחדות כנ"ל. ...

... האמת / להטיל ספק באמת - מהו חיפוש האמת המוחלטת באמת? ובו יתבאר כיצד באמת לחפש את האמת? ומהו חיפוש אמת מוחלטת באמת? ומי שרוצה לדעת את האמת המוחלטת, דהיינו, לדעת ידיעה אחת מוחלטת של אמת מוחלטת, שהיא יציבה ונצחית ושעליה האדם יכול להישען ולבנות את כל עולמו, עליו לחפש את האמת המוחלטת והאובייקטיבית של המציאות. והדרך היחידה של האדם לגלות את האמת המוחלטת, היא אך ורק על ידי זה שהאדם מטיל ספק מוחלט, בכל דבר ודבר. כי כל זמן שהאדם לא מטיל ספק באופן מוחלט בכל דבר, הוא לא באמת יכול להיות בטוח באופן מוחלט, בשום דבר. ולהטיל ספק, פירושו שעל האדם לקחת את כל מה שהוא יודע, אפילו את ידיעת עצמו, דהיינו, את עצם זה שהאדם יודע שהוא עצמו קיים. ועל האדם להיות איש אמת מוחלטת, ולהטיל ספק באופן מוחלט, ולשאול את עצמו, האם באמת אני קיים? האם באמת הדבר שאני כ"כ בטוח בו, האם הוא אמת או שקר? ... באמונות שקר ובהנחות יסוד שקריות. וגם אם כל השכל שבעולם, אומר אמת כלשהי, הלב של האדם יודע ומרגיש, שזאת לא אמת מוחלטת, והאדם עדיין חי עם הספקות שנמצאים בליבו. כי הלב של האדם מזהה את השקר, שהוא האמת השקרית, ... תלוי בשום דבר בעולם. ולכן, כל זמן שהאדם מנסה להבין את המציאות רק עם השכל שלו, הרי שכל המסקנות של האדם, הן לא מוחלטות. מאחר שכל קיומן תלוי באמונה של האדם, שהשכל שלו הוא אכן אמת. ואין לאדם ברירה, אלא לנסות ולחפש משהו מוחלט, שקיומו לא יהיה רעוע כמו עלה נידף. וזה אפשרי רק אם האדם מחפש את האמת באשר היא, בלי להיות תלוי בחישובים לוגיים ושכליים כלשהם. כי מנקודת מבט של חשיבה אובייקטיבית ומוחלטת, אין שום משמעות בשום צורה שהיא, לשום מסקנה לוגית. כי הלוגיקה כולה, היא אמונה של בני ... עצמה העונש של האדם. וכל זמן שהאדם קשור בצורה כלשהי לאמונה כלשהי, זה עצמו העונש שלו. כי האמונה והריחוק מהאמת המוחלטת, היא עצמה העונש. ויש טועים שחושבים שהכוונה היא, שהאדם צריך להאמין במשהו נגד השכל. ... אמונה אפילו בדבר שהוא נגד השכל, או כל אמונה שהיא. כי מהותה של האמונה, היא השקר של הריחוק של האדם מידיעת האמת המוחלטת. כי כאשר יש ידיעה של האמת המוחלטת, אין שום אמונה כלל. וכל בני האדם נמצאים בתחושת חיסרון תמידי, של הקיום העצמי הנפרד של ... כי האדם חסר את השלמות שנפרדת ממנו, רק משום שיש לאדם אמונה כלשהי, שהשלמות נפרדת מהחיסרון. ומי שרוצה את האמת המוחלטת ורוצה למצוא מרגוע לנפשו, עליו לנסות לחפש את האמת באשר היא, בלי שקיומה יהיה תלוי בשכל ... אותן להורג אחת אחת. ובפועל זה אומר, שעל האדם לקחת כל דבר שהוא "בטוח" בו, ולשאול את עצמו, האם זו אכן אמת מוחלטת? או שמא כל האמת הזאת, עומדת על כרעי תרנגולת של אמונה ושקר כלשהם? ועל האדם לנסות לשקר . ... היא, שעל האדם לקחת כל דבר שהוא וכל אמת שהיא, ולנסות לשקר ולנסות להטיל ספק באמת ולשאול את עצמו, אולי ההפך המוחלט הוא הנכון? ואולי זאת לא כל האמת? ואולי יש עוד אמת אחרת נוספת? ומי החליט שהאמת היא אחת? ואולי יש יותר מאשר אמת אחת? ואולי דווקא מה שנדמה לי לאמת, אולי דווקא זהו ... דווקא השקר הוא האמת. וכל זמן שהאדם מסוגל לחשוב, על ההפך של האמת שלו, הרי שהאדם עדיין לא הבין ולא יודע את המוחלט. כי במוחלט אין שום הפך כלל, ולכן הוא מוחלט. והמציאות מכילה בתוכה את כל האפשרויות כולן. וגם אם השכל של האדם, אומר לו שאפשרות אחת היא ... שהרי השכל "החכם" אומר שהדבר אינו אפשרי, כי תמיד יהיו לאדם ספקות. ולכן אין לאדם ברירה, אלא לנסות לחפש את האמת המוחלטת, ולשאול את עצמו, האם באמת זאת אמת מוחלטת, ואולי דווקא השכל הוא טועה, ודווקא ההיפוך של השקר שנראה כשקרי, אולי דווקא הוא הנכון?! ... ולחשוב שהשכל טועה, כי גם זה הוא שקר, אלא על האדם לשאול את עצמו, אולי השכל טועה, ואולי דווקא מה שנראה כשקר מוחלט, אולי דווקא הוא האמת?! כי לאדם נדמה שיש אמת אחת, אבל מצד אחדות המציאות, הכל אמת מוחלטת. וכאשר האדם מתבונן בעניין הזה, הוא מיד מבין שאין לו במה להיאחז. כי שום ידיעה של האדם, ...