... שלטון הרוב, עריצות הרוב. והאם באמת בגצ הוא סוג של דיקטטורה וכולי. אז לצורך העניין נסכים שיש בחירות באופן דמוקרטי כזה או אחר, שעל פיהן נבחר הרוב שהוא זה שמחליט מה יהיו החוקים וכולי. אז האם בעצם נכון לומר, שהרוב שולט? לצורך העניין נסכים שכן. והאם יהיה נכון לומר, שיכול להיות שמאחר שהמחוקק, נבחר על ידי הרוב, האם ... יכול לבוא על חשבון המיעוט שלא בחרו בהם. האם זה הגיוני שהרוב ידאגו לרוב ולא למיעוט? על פניו נראה שכן. כי אם הרוב ידאגו לאינטרס של המיעוט, באופן שווה באופן מוחלט, לאינטרס של הרוב, הרי שאין שום משמעות לבחירות של הרוב. כי בכל מקרה כל הזמן דואגים לכל המיעוטים בדיוק כמו שדואגים לרוב. במילים אחרות, הגיוני לחלוטין שבתהליך שבו הרוב מחליט, הרי שההחלטות של הרוב, יהיו גם על חשבון הרצונות של המיעוט. כי זאת המהות של החלטת הרוב. והאם זה יכול לגרום לכך שהרוב יחליטו לרמוס את הרצון של המיעוט בצורה אכזרית ביותר? תשובה: כן. לצורך העניין נסכים שזה יכול להיות. שאפילו הרוב עצמם, יסכימו שהם אכזריים כלפי המיעוט. אז האם אנחנו רוצים שיהיה מי שיגן על הזכויות של המיעוט מפני עריצות הרוב? וכאן התשובה היא, שזה תלוי, אם אתה הרוב או המיעוט. דהיינו, בדרך כלל אם ההחלטה של הרוב, תואמת את הרצון שלך, הרי שתהיה בעדה. ואם ההחלטה של הרוב, נגדך, הרי שתרצה הגנה מפניה. כמו כן, יתכן שגם הרוב עצמם, ירצו לבנות מנגנון שאם הם עצמם יהיו המיעוט, הרי שיהיה מי שיגן עליהם מפני הרוב שלא יהיה הם. ולכן לצורך העניין, נסכים כי כולם רוצים שיהיה מי שיגן על המיעוט מפני עריצות הרוב ומפני החלטות הרוב, למרות שבעצם זה נוגד במובנים מסוימים את הרעיון של החלטת הרוב, שבמהותה היא, החלטה של הרוב, על פני הרצון של המיעוט. ומכאן נובע שצריך ישות שתהיה קונטרה לרצון של הרוב, כאשר הוא פוגע במיעוט. אבל מי תהיה הישות הזאת? האם ואולי הגיוני שנסמוך על הרוב, שהוא ידע להגן על המיעוט, מפני החלטות של הרוב נגד המיעוט? כמובן שלא, כי הרי אנחנו לא סומכים על הרוב שיגן על המיעוט מפני עצמו. כי אם היינו סומכים על הרוב מהנ"ל, הרי שמראש לא היתה הבעיה הנ"ל. ולכן בהכרח שאם רוצים להגן על המיעוט שלא נבחר, מפני החלטה של הרוב שנבחר, הרי שצריכים שמישהו שהוא לא שייך לרוב, שהוא בעצם יוכל להתנגד להחלטה של הרוב. וזה בעצם אומר כמה דברים. 1 - זה אומר שאנחנו לא באמת רוצים את שלטון הרוב בכל מחיר. דהיינו, לא הרוב יחליט, אלא אולי בכלל המיעוט יחליט. 2 - השאלה החשובה ביותר היא, מי בעצם יהיה זה שיגן על המיעוט מפני הרוב? מישהו שהרוב בחר בו? מי יהיה אותו אחד? וכאן בעצם צריכים לחזור נקודה אחת אחורה ... היחיד קובע. והרוב מטבעו יבחר לפעול לטובת הרוב נגד טובת המיעוט. והדיקטטורה מטבעה תפעל לטובת הדיקטטור היחיד, נגד טובת הרוב. כי דיקטטורה היא כאשר אחד מחליט לרוב, לטובתו, נגד רצון הרוב. וככל שהרוב יותר מחליט, הרי שזוהי דמוקרטיה. וככל שהיחיד והמיעוט יותר מחליט, נגד רצון הרוב, הרי שזוהי דיקטטורה. במילים אחרות, לוגית, הדרך לאזן את עריצות הרוב, היא רק על ידי שילטון המיעוט, שזוהי בעצם המהות של דיקטטורה. אז מי ... שיהיה מחוקק שיחוקק, הגיוני גם שיהיה כוח שיאכוף את החוקים, הגיוני גם שיהיה כוח שישפוט בהתאם לחוקים שחוקקו. אבל מי יבחר את הישות שיחוקק? הרוב? המיעוט? ומי יחליט מי ישפוט לפי החוקים שחוקקו? מי יבחר את השופטים? הם עצמם? כי על מה ולמה? האם הרוב יבחר את השופטים? ואם כן, מי יגן על המיעוט מפני הרוב? האם אפשרי ... העם כולו רוצה? אולי נבחר אלוהים, שיהיה גם המחוקק, גם השופט, וגם המעניש והאוכף? הרי אצל אלוהים אין הפרדת רשויות. אז האם השופט הוא התחליף של אלוהים, ואם השופט יחליט שהחוק לא חוקי כי ככה נראה לו? האם אנחנו רוצים דיקטטורה של בגץ? מי יגן על הרוב מפני בגץ? מי הסמיך את בגץ לפגוע ברצון של הרוב? האם בגץ זו דיקטטורה? האם ... הנושא מורכב, אבל גם אם נאמר שצריך להגן על המיעוט מפני הרוב, הרי שהפתרון הוא לא באמצעות דיקטטורה של בגץ. כי כאשר מנסים לקחת מישהו שלא הרוב בחר בו ושהוא יחליט לפי מה שסביר בעיניו מה צריך לקרות, הרי שזוהי בעצם דיקטטורה. וצריכים גם להגן על הרוב, מפני הדיקטטורה של בגץ. שזוהי מהות הדמוקרטיה, להגן על הרוב מפני דיקטטורה של המיעוט שלא נבחר על ידי הרוב. ואם הרוב יחליט להוציא להורג שחורים? מה נעשה? האם זה באמת יכול לקרות? האם רוב הבוחרים שבחרו את המחוקקים הנוכחיים, יסכימו לכך? ואם כן, האם יש מה לעשות נגד זה? ואם באמת רוב העם יחליטו להוציא להורג מחבלים? ואם כל העם ירצו בכך? מי יגן על המחבלים? בגץ? מי מחליט האם צריך להוציא להורג את המחבל כרצון רוב העם, או שמא המחבל הוא מיעוט שצריכים להגן עליו מפני עריצות הרוב? האם השופט בגץ יחליט את זה? מי הסמיך אותו? בקיצור, הדיקטטורה של בגץ, לא יותר טובה מעריצות הרוב. גם יש להזכיר, כי אי אפשר רק להתלונן על המצב הגרוע במדינה ועל הממשלה, כאשר ...

... בחירה בתהליך רכישה, פחד מהחמצה של לקוח, FOMO של לקוח, קבלת החלטות בזמן רכישה, לתת ללקוח לבחור, לתת ללקוח להחליט, אפשרויות בתהליך מכירה, אפשרויות בתהליך רכישה, ... המכירות. עד כאן היו רעיונות ללמה כן לתת ללקוח כמה אפשרויות בחירה. אבל צריכים לדעת שכאשר נותנים ללקוח כמה אפשרויות בחירה, יש בזה גם חסרונות. לדוגמא לקוח שקשה לו להחליט, או לקוח שסובל מ FOMO /פחד מהחמצה, או לקוח ... היתרונות שיש באפשרויות האחרות. בכל המקרים האלו, לתת ללקוח אפשרות לבחור בין מוצרים שונים עשויה להרוס את העסקה. כי הלקוח מתלבט בין האפשרויות השונות ולא מסוגל להגיע להחלטה. כמו חמורו של בורידן, שלא ידע אם לאכול ... מה לפני מה וכולי? אילו אפשרויות בחירה לתת ללקוח וכולי. ולזכור? שלפעמים העסקה לא תתבצע, לא בגלל שהמוצר לא טוב, אלא בגלל שיש יותר מידי אפשרויות, שאז הן מקשות על ההחלטה. כי המוצר לעולם אינו מושלם. ויש כאלו שמתקשים לקבל החלטות. ועודף אפשרויות בחירה, ישפיע עליהם ...

... גם לוותר על המכירה ללקוח, כי איש המכירות חושב המוצר לא מתאים ללקוח. ועל בסיס מה איש המכירות בוחר איך למכור ללקוח ומה לומר ללקוח? ואיך איש המכירות מחליט האם ועד כמה להתעקש מול הלקוח? התשובה היא, שזה בדרך כלל מתבצע באמצעות תהליך שנקרא השתקפות עצמית. ...

... של המוצר, שווים את החיסרון של המוצר שהוא רחוק. דהיינו, ננסה לקחת את החיסרון האמיתי שיש ללקוח במוצר, וננסה להקטין את המשקל שלו בתוך קבלת ההחלטה לגבי רכישת המוצר. נכון שיש במוצר חיסרון X, אבל אולי צריך לתת פחות משקל לחיסרון X, ...

... יעדיף שהעם יהיה בעדו לטובת שמירה על הכיסא שלו, גם אם הוא חושב שהוא מקבל החלטה שאינה טובה עבור העם. ולכן הפוליטיקאי עושה את החישוב הבא, היכן הסיכון שלו לביקורת ציבורית גדול יותר? האם בשחרור חטופים או ... לעוד יותר סבל בטווח הבינוני רחוק. אבל הסיכון לכך שהפוליטיקאי יואשם בהחלטה שגויה, בעקבות זה שהוא כן שחרר את החטופים, הסיכון לכך הוא בטווח היותר רחוק. כי אומנם ברור לכולם, שכנראה שהנזק שנגרם משחרור ... את הפירות. כך שבכל מקרה? כנראה שההעדפה של הפוליטיקאי כנראה תהיה לקבל החלטה שהיא פחות מסוכנת עבורו בטווח הקצר, ושאת הסיכונים שלה נדחה לעתיד. השיטה של לדחות סיכונים למחר. להיכנס למינוס ולהגדיל את הגירעון ...

... למצות את כל הסיבות ואת כל מה שיש לומר לגבי הנושא, אבל בהחלט זאת נקודת מבט שרוב העולם לא מבינים אותה ולכן נחדד אותה. שההפך הוא הנכון. ... לא לפגוע בצד הראשון שטוען שהחפץ שלו. אם אנחנו נצטרך להחליט אינטואיטיבית של מי החפץ, מה נניח? נניח שהוא של האדם הראשון, שאומר "כולה שלי" ...

... בגלל שיש במוצר שלי יתרונות כלשהם, שעבור הלקוח שלי יכולים לעשות לו טוב. במילים אחרות, אל תחפש מוחלט ואל תנסה לעשות טוב באופן מוחלט ללקוח שלך. אלא בדוק האם ומה התועלת היחסית שיכולה להיות ללקוח שלך מרכישת המוצר. כמו כן, אל תיכנס בנעלי הלקוח שלך ואל תעשה את החישובים שלו כאילו אתה הוא. אלא תשאיר לו לקבל את ההחלטה שלו. לדוגמא, אל תחשוב שאם המוצר שאתה מוכר לא מתאים לך, אז בהכרח שהוא לא ... שלו. בטוח נכון זה, שהמוצר שלך יכול לעשות טוב ללקוח שלך, במצבים מסויימים. ותשאיר ללקוח שלך להחליט את זה בעצמו, גם אם אתה עצמך לא היית רוכש את המוצר. נקודת מבט נוספת היא, אל תנסה ... כי המאמץ שלך לשכנע את הלקוח, הוא רק עד היכן שאתה בוחר להתאמץ מול הלקוח. ועד לאותה הנקודה, אתה בהחלט יכול להצליח, גם אם לא תהיה מכירה בפועל. לסיכום, חשוב על הטוב היחסי שכן יכול לצאת ...

... החלטות - מתי לא לעשות את מה שיגרום לך להצליח? הדרך אל המטרה, איך לקבל החלטות? הסקת מסקנות - ניתוח סיבתיות - כשלים לוגיים, משוואה ריבועית, גמילה ...

... אנחנו רוצים לפגוש אותו כדי לעשות עליו לחץ פסיכולוגי וכדי לנסות לשכנע אותו למכור לו את המוצר. הלקוח הפוטנציאלי עשוי להאמין, כי בעצם יש לו את כל המידע שהוא צריך כדי לקבל החלטה ובעצם אנחנו רוצים שהוא יגיע לפגישה הפיזית, כדי לנסות לשבת לו על הראש וכדי לנסות לשגע אותו כדי לגרום לו לקנות מוצר שהוא לא באמת רוצה אותו. כך חושב הלקוח. וכאשר הלקוח חושב שיש לו את סך כל המידע שהוא צריך לגבי המוצר שלנו, כדי שהוא יוכל לקבל החלטת רכישה כן או לא, במקרה כזה מבחינת הלקוח הוא ירצה לתאם איתנו פגישה רק כדי להתקדם עם ... למכור ללקוח פגישה פיזית, לשם כך עלינו לגרום ללקוח להבין, שמטרת הפגישה היא לא כדי לנסות למכור לו משהו, אלא כדי לנסות להציג לו מידע נוסף לגבי המוצר, מידע שיעזור ללקוח להחליט אם הוא רוצה או לא רוצה לרכוש את המוצר. ושוב, מטרת הפגישה, היא לא כדי לגרום לו לקנות או כדי להתקדם איתו בעסקה, אלא היא כדי לספק לו עוד מידע נוסף, שרלוונטי לגבי ההחלטה של הלקוח לגבי המוצר. וככה הלקוח יוכל להחליט יותר טוב, אם לקנות או לא לקנות את המוצר. איש המכירות לא רוצה למכור לי משהו בפגישה, אלא איש המכירות רוצה לספק לי עוד מידע בפגישה, שיעזור לי להחליט אם העסקה מתאימה לי או שלא. וממילא זה אומר, שכדי להביא את הלקוח לפגישה, לשם כך ... פיזית, הלקוח יקבל המון המון מידע נוסף, שאי אפשר לתת אותו בטלפון. כי בטלפון אפשרי לתת אך ורק מידע חלקי בלבד ברמת הכותרות. אבל לא ברמת הפרטים. ומי שרוצה באמת לקבל החלטה נכונה, הוא צריך להגיע לפגישה, כדי להבין לעומק את המוצר וכדי שהוא יוכל לקבל החלטה טובה ונכונה באמת. ...

... שיותר כסף? עסקאות טובות, מתי לוותר על עסקה טובה? מתי למכור בהפסד? מתי לוותר על רווח עתידי? הפסד אלטרנטיבי, קבלת החלטות מצויינות, טעויות של מנהלים טובים, האויב של הטוב הוא הטוב ביותר, מצויינות בעסקים הרצאה על עלות אלטרנטיבית, ... שיותר כסף? עסקאות טובות, מתי לוותר על עסקה טובה? מתי למכור בהפסד? מתי לוותר על רווח עתידי? הפסד אלטרנטיבי, קבלת החלטות מצויינות, טעויות של מנהלים טובים, האויב של הטוב הוא הטוב ביותר, מצויינות בעסקים ועוד חשיבה במאקרו, חשיבה ...