תקציר⬅ ... של אושר, מבצע שובו אחים, תחושת חוסר אושר, תחושת אושר מוחלט, תחושת חוסר סיפוק, תחושת אושר יחסי, להשיג אושר, להרגיש מאושר, לרצות אושר - פרומו אז מה את אומרת? ש: אני שואלת כשאני מתבוננת אז אני חווה או מבינה לא יודעת שאני אף פעם לא מרוצה. אליעד: שניה רגע חכי בואי נדייק את אף פעם לא מרוצה זאת ההגדרה המדויקת או שאת אף פעם לא מרוצה במאה אחוז? ש: אני אף פעם לא מרוצה במאה אחוז זאת ההגדרה. אליעד: יפה אז קודם כל תדייקי "אני מתבוננת ... אבל הדרך להיות מרוצה במאה אחוז עוברת דרך הטלת ספק בכל הרצונות שלך במאה אחוז ובשביל שאת תהיי מוכנה להטיל ספק בכל הרצונות שלך את צריכה במאה אחוז או ב99% לרצות להיות מרוצה במאה אחוז. יש דבר שנקרא אושר מוחלט אם את תרצי באופן מוחלט אושר מוחלט את תקבלי אותו אבל אם את תרצי אושר מוחלט באופן יחסי לא תקבלי אותו, לא תקבלי אותו באופן מוחלט. יש דבר שנקרא אושר יחסי אושר יחסי כולנו יודעים מה זה, יש לך משהו טוב לך אבל גם רע לך זה נקרא אושר יחסי יש דבר שנקרא אושר מוחלט מה זה אושר מוחלט שלא חסר לך כלום למה קוראים לזה אושר ככה אבל לא משנה "אושר מוחלט". עכשיו כמה אתה מאושר באושר מוחלט לפי כמה שאתה רוצה באופן מוחלט את האושר המוחלט אם בן אדם שני אחוז, הוא רוצה אושר מוחלט אבל כמה הוא מוכן להשקיע באושר המוחלט הזה שני אחוז אז הוא שני אחוז אם תבדוק בתוכך אתה תראה שבשני אחוז אתה גם מאושר באופן מוחלט אבל אם אתה תראה נגיד "אני רוצה במאה אחוז אושר מוחלט" אז אתה תשיג גם את האושר המוחלט במאה אחוז יש דרך. ש: זאת אומרת כשאני אומרת לעצמי שאני לא מרוצה אז אני אמורה להטיל בזה ספק? אליעד: מה צריך לעשות כדי להיות מרוצה במאה אחוז? ש: לא בא נניח שאני מרגישה שיש לי חיסרון. אליעד: דווקא את צריכה לשאול את עצמך "מי אמר שיש חיסרון, מי אמר שיש הבדל בין חיסרון ליתרון מי אמר שיש הבדל בין יש לאין" ואם תעשי את זה לא תוכלי לדעת שיש לך חיסרון. אני אתן לך דוגמא נגיד שאת ... חסר", תני לדוגמא לדבר אחד שחסר לך אחד משהו אחד נגיד בבית חסר מה חסר לך דבר אחד סתם דוגמא הכי בנאלית. ש: לא חסר לי כלום. אליעד: כלום לא תגידי את האמת אמרת קודם שחסר לך משהו. ש: מה חסר לי חסר לי אושר מוחלט זה מה שאני חושבת שחסר לי. אליעד: באמת, אושר מוחלט בן אדם משיג אותו כשלא חסר לו כלום זאת תוצר אושר מוחלט זה תוצר כשבן אדם לא חסר לו כלום הוא מגיע לאושר מוחלט אם משהו חסר אז הוא לא באושר מוחלט. תגידי לי מה חסר אם באמת לא יהיה חסר לך שום דבר גם תקבלי אושר מוחלט, משהו חסר לך את בבית חסר לך מה חסר לך ריגוש אינסופי תחושה עילאית מה חסר לך, חסר לך שמשעמם לך בחיים מה חסר לך חסר לך אושר מוחלט אין בעיה. ש: אני לא יודעת אבל אם אני חושבת שזה ימלא לי את החיסרון אז הייתי עושה דברים בשביל להשיג את זה אבל אני יודעת שאני. אליעד: מה חסר לך אושר מוחלט חסר לך תגידי כן תגידי "כן חסר לי אושר מוחלט". ש: כן חסר לי אושר מוחלט. אליעד: אוקי מה זה אושר מוחלט תחושה שלא חסר כלום נכון, מה זה לא אושר מוחלט תחושה שחסר משהו נכון, יפה את בטוחה שיש הבדל בין תחושה שחסר משהו לתחושה שלא חסר משהו? ש: אם אני בטוחה שיש הבדל? אליעד: את בטוחה כי אם את אומרת "חסר לי אושר מוחלט" זאת אומרת שאת בטוחה שיש הבדל בין אושר מו ⬅לצפייה בהרצאה בנושא החלטות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... כאן משהו שסותר, מצד אחד אני האלוהים, ומצד שני אין לי בחירה. אליעד: השאלה היא תמיד מאיזה צד מסתכלים על זה. תחשבי שאת אלוהים, יכולה לעשות הכל, ומחליטה להכניס את עצמך לתוך גוף שלא יכול לעשות הכל. שאלה: אני החלטתי לעשות זאת? אליעד: כשאת אומרת אני, למי את מתכוונת? שאלה: אני כאלוהים. אליעד: אז את החלטת כאלוהים, את הראשון. למשל את חולמת חלום ואת מוגבלת בחלום ביכולות שלך, מי אחראי על היכולות שלך בתוך החלום? את. אני רוצה לחדד את זה, בחלום יש אותך שחולמת את החלום ויש אותך שנמצאת בתוך החלום. עכשיו את בחלום והיכולות שלך מוגבלות, אז את שחולמת את החלום יכולה לעשות הכל, אבל בחרת לחוות שבחלום יש לך יכולות מוגבלות, מי מחליט מה קורה בחלום? זה שחולם את החלום, את למעשה מצמצמת את עצמך בחלום. אותו דבר, כאשר את אומרת אני, מי מחליט? על איזה אני את מתכוונת? לאני שבתוך החלום? לאני שחולם את החלום? או לאני שנמצא לפני החלום? למי מהם את מתכוונת? אז התשובה היא שכול התשובות נכונות. מהצד שיש כוח שמניע את הכל, ואתה לא הכל שמניע את הכל, אז אין לך בחירה. והצד שאתה הוא הכוח שמניע את הכל, יש לך בחירה. שאלה: השאלה היא האם ... שלי פחדתי שאני אולי יעלם באמת, חשבתי שמרוב השאלות אני לא אהיה קיים, תמיד האדם משאיר איזה משהו להיאחז בו, אבל אם אתה רוצה אחת ולתמיד לעבור למוחלט אתה חייב לשחרר לגמרי, שם אין לך מושג מה יהיה. אני גם יחדד, מה זה נקרא לעבור למוחלטות? פירושו, להטיל ספק באמת. למשל אתה שואל האם אני באמת קיים או לא קיים? אם אתה שואל בחלקיות אז תקבל תשובה חלקית, אתה אומר קודם אני קיים, ואחר אני שואל אם אני קיים או לא. למשל אצל הדתיים מותר לך לשאול אם אלוהים קיים אבל רק אחרי שאתה מאמין שהוא קיים. למשל האדם שואל, האם אני קיים או לא, ... שאתה שקרן, נכון? אם אתה לא רוצה להיות שקרן, אז אל תגיד שאתה שקרן, אני אסביר לך למה, כי להגיד שאתה שקרן זה גם שקר. שקרן ודובר אמת זה רק ביחס למוחלט, אתה לעולם לא תוכל לדעת, על איזה שהוא דבר בעולם אם הוא אמת או שקר עד שלא תדע מה היא האמת האובייקטיבית, ומה היא תפיסת המציאות המוחלטת. מה שאני טוען הוא שאדם שחושב שהוא שקרן, אז הוא גם שקרן, כי שקרן ודובר אמת זה רק ביחס למוחלט. שקר או אמת זה רק ביחס למה שאתה בטוח בו, אבל עד שלא הגעת למוחלט אתה לא יכול לדעת אם אתה שקרן או לא שאלה: בחוויה שלי אני חווה שיש משהו גדול ממני שגורם לי לעשות דברים ולי אין בחירה אליעד: אם מישהו יקלל אותך האם תכעסי עליו? שאלה: כן, כי אין לי שליטה על הרגש שלי. אליעד: האם את חווה שיש לך איזה שליטה? שאלה: בגלל החוויה שהייתה לי אני מטילה ספק אם בכלל ... אבל אם את מבינה שאם תדעי את המידע או לא תדעי את המידע זה בכלל לא תלוי בך אז אין לך סיבה לשאול. ביטול הבחירה בשלמות הוא ההבנה שיש הוויה שבכל רגע מחליטה מה קורה. ואם יש הוויה שמחליטה בכל רגע מה קורה, אז אין סיבתיות בעולם, ואם אין סיבתיות אז אתה לא עושה שום דבר למען תכלית. אין בחירה פירושו שהאדם רואה שהכל מתהווה ממשהו שנמצא מחוץ לכל. הכל פירושו שכול רגע של זמן זה התהוות חדשה. שאלה: איך אני יודעת מה האמת? אליעד: אני אספר לך סיפור, את רואה את החדר הזה, אני אומר לך ... את אומרת בא נבדוק מה אני חושבת שזה אמת? אמת שאני כזאת או כזאת. שאלה: על עצמי? אליעד: כן, את תנסי לברר את האמת, ובסוף התהליך תצטרכי להגיע למשהו מוחלט, ומהמוחלט הזה תדעי מה האמת. עכשיו את שואלת מה קשורה הבנת הרצון של עצמי להבנת המציאות? אז אני מדבר על הדרך, תאמתי את המידע שברשותך, קחי את האמיתות שלפיהם את חיה, שזה טוב, שזה רע, שאת זה אני רוצה, שאת זה אני לא רוצה, שאת זה אני צריכה לעשות, והתהליך הזה ישנה לך את כל המנגנון, ייתן לך הבנה על ... אחת שלפיה אפשר לבדוק הכל, ואת צריכה למצוא את אותה אמת שלפיה ניתן לבדוק הכל. איך תמצאי את אותה האמת? על ידי שתתחילי לחפש שאלה: אבל אין לה נקודת מוחלטות? אליעד: אם היא במוחלטות הייתה יודעת שאין לה נקודת מוחלטות, אז המוחלטות שלה הייתה האין מוחלטות אבל בואי נמשיך איתך, את אומרת איך לבדוק? איך לברר מה האמת? קודם כל מה היא אמת? אמת היא חוויה, כל אדם בתוכו יש לו חווית אמת וחווית שקר, אני אומר חפש את האמת האמיתית, חפש משהו שהוא באמת אמיתי. איך אתה מחפש את האמת? לפי התחושה שלך, הרי אמת ושקר זוהי תחושה, תשללי את כל הדברים שאת ... לא אמת, תחפשי את הדבר שעליו את יכולה להישען ודרכו תדעי הכל, יש משהו אחד שלפיו תוכלי לקבל תשובה. את מבינה? לכן דבר ראשון צריך לנסות למצוא את המוחלט, דבר שלמענו את מוכנה להיכנס לאש, משהו שאין לך ספק לגביו, שאת יכולה להיות רגועה שזאת באמת האמת, ולא סתם ממציאה, זה מה שצריך לחפש. עכשיו איך מוצאים את המוחלט? על ידי תהליך הפוך ששואלים מה לא מוחלט, האם זה שאני קיימת זה מוחלט? לא יודעת, צריך להתחיל לבדוק, זה שאני רוצה את זה, זה מוחלט לי? אדם קם בבוקר לעבודה כי הוא בטוח שהוא רוצה משהו מסוים, אם הוא לא בטוח שהוא רוצה את זה, אז הוא סתם טיפש, כי הוא מתאמץ, ומתאמץ, ומתאמץ ובכלל לא בטוח שהוא רוצה את זה. מה שאני אומר, שאדם שלא בטוח מה הוא רוצה, מדוע הוא רץ? למשל אתה רעב, אז תאכל, אבל מה כל העניין של להספיק, להגיע, לאן? מה התכלית? עכשיו הדרך היחידה לצאת מהספקות, זה להגיע לידיעה של המוחלט, ואיך אתה מגע לידיעת המוחלט, פשוט עם הלב שלך שיודע מה היא אמת או שקר..., בסוף כשהכל זה אחד, אין אמת ושקר, אז גם החוויה של אמת ושקר מזייפת..., לפי החוויה של האמת או שקר תנסי לשלול את הדברים שהם לא מספיק יציבים בעינייך, ותשללי את כל השקרים ובסוף מה שיישאר זה האמת. שאלה: זה כמו חשבון נפש כזה. אליעד: הלוגיקה ... תשללי את מה שלא מספיק אמת, ומה שיישאר זה האמת. כאשר האדם עושה את התהליך הזה הוא חווה תסכול, הוא חווה שהוא לא מתקדם, כי הוא מנסה להגיע למשהו מוחלט והוא לא מצליח להגיע אליו, כי הוא מחפש ורואה שזה לא מוחלט וזה לא מוחלט, אבל מה שקורה בתהליך שהוא כן מתקדם, כי ההתקדמות היא על ידי שלילת כל הדימויים השקריים כמו בסרט של ברוס לי, יש שם סצנה שמישהו תוקף אותו בתוך חדר של מראות, והוא לא יודע מי תוקף אותו, כי יש הרבה מראות, והוא מותקף מכל הצדדים, ואז הוא מתחיל לתת מכות למראות ומה שיישאר זה האמיתי. כשאתה מחפש ... ⬅לצפייה בהרצאה בנושא החלטות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... אומר שאני לא שווה כלום, האם זו היא אכן האמת כל האמת ואך ורק האמת? האם זה שאכשל, זה באמת אומר שאני לא שווה כלום? האם ואולי אני עדיין שווה משהו? האם הבחינה היא זו שאומרת אם אני שווה משהו או לא? מי החליט שהבחינה אומרת אם אני שווה משהו או לא? האם רק הבחינה אומרת את זה? האם באמת השווי שלי נמדד רק לפי הבחינה? האם אני עכשיו חושב שאני שווה משהו, שאני מפחד לחשוב שאני לא שווה כלום? האם באמת רק הבחינה תגרום לי לחשוב שאני לא שווה כלום, או שאני חושב את זה על עצמי מסיבות אחרות? ואם אצליח, האם אהיה הכי שווה בעולם? אם לא, אז למה אם אכשל לא אהיה שווה כלום? אולי אהיה שווה פחות אבל עדיין לא כלום? ולמה חשוב לי להרגיש שווה? האם אני באמת חייב להרגיש שווה? מי החליט שאני צריך להיות שווה? מה זה משנה אם אני שווה או לא? אולי אם אכשל בבחינה זה אומר שאני שווה יותר? שאלה 2 - האם זה שאני חושב שאם אכשל זה אומר שאני לא שווה כלום, מחייב בהכרח את זה שאני אפחד להיכשל במבחן ושתהיה לי חרדה ממבחנים? אולי אפשרי שלמרות שאני חושב שאם ... פחות טוב מאחרים? למה אני לא רוצה להיות פחות טוב מאחרים? מה רע בלהיות פחות טוב מאחרים? ואולי אהיה טוב כמו אחרים? האם מספק אותי להיות טוב כמו אחרים? האם הכרחי שאהיה יותר טוב או טוב כמו אחרים? מי החליט שאני צריך להיות יותר טוב ולא פחות טוב מאחרים? מי החליט שאני צריך להיות טוב? מה אכפת לי אם אני פחות טוב מאחרים? האם זה באמת משנה שאני פחות טוב מאחרים? למי ולמה זה משנה שאני פחות טוב מאחרים? האם אני רוצה להמשיך להיות תלוי בתחושה שאני חייב להיות טוב לפחות כמו אחרים? האם אני רוצה ללמוד לאהוב את עצמי, למרות שאני ... האמת? האם בהכרח אאכזב את עצמי? למה שאאכזב את עצמי? האם אני חייב להצליח במבחן? האם אאכזב את עצמי לגמרי? האם אין שום אפשרות בעולם שלא אאכזב את עצמי כל כך? האם זה שאאכזב את עצמי, זה כ"כ מוצדק? מי החליט שאני חייב להצליח במבחן? האם יש דרך שאולי אהיה גאה בעצמי גם אם אכשל במבחן? אולי גם אהיה גאה בעצמי וגם אאכזב את עצמי במקביל? ונניח שאאכזב עצמי, אז מה? האם אני חייב להיות מרוצה מעצמי? האם אני חייב להיות רק מרוצה מעצמי? אז מה אם לא אהיה מרוצה מעצמי? האם תמיד ... הזאת אפשרי וכדאי לשאול את השאלות הבאות: שאלה 1 - האם זה שאני חושב שלא למדתי מספיק טוב למבחן ושמשום כך אכשל במבחן, האם זו היא אכן האמת כל האמת ואך ורק האמת? האם באמת לא למדתי מספיק למבחן? מי מחליט כמה זה נקרא ללמוד מספיק? האם יש מצב ריאלי שהייתי חושב שלמדתי מספיק? מי אמר שלא למדתי מספיק? כמה בדיוק זה נקרא ללמוד מספיק? האם יש מישהו שלומד מספיק למבחן? האם אפשרי ללמוד מספיק למבחן? האם רוב האנשים לומדים מספיק למבחן? האם באמת מי שלא לומד מספיק למבחן, ... האם זה שאני חושב שאני לא מבין מספיק טוב את החומר של הבחינה ושמשום כך אכשל במבחן, האם זו היא אכן האמת כל האמת ואך ורק האמת? האם באמת אני לא מבין מספיק טוב את החומר? האם אפשרי להבין מספיק טוב? מי מחליט מה מספיק טוב? האם כולם מבינים מספיק טוב? איך אדע שאני מבין מספיק טוב? אולי לא צריך להבין מספיק טוב? אולי אני כן מבין מספיק טוב? אני לא מבין מספיק טוב, מספיק עבור מה? אולי עבור לעבור את הבחינה, אני כן מבין מספיק טוב? אולי לא צריך להבין מספיק טוב את החומר ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא החלטות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... יכול להיות? אליעד: אולי זה שיגעון זאת תשובה אפשרית. ש: מה כזה שיגעון? אליעד: כזה שיגעון, תגיד לי מה אתה לא יודע שבסוף תמות ואתה בכל זאת מתאמץ לחיות, מה ההבדל, מה אתה אומר איזה היגיון יכול להיות שבן אדם יתאמץ על משהו שהוא יודע שהוא כבר לא רצה אותו, כאילו מה תחליט הרי בכל מקרה זה לא יעשה לך טוב, מה תחליט להתאמץ לחיות אם בסוף בכל מקרה מתים, זאת אותה שאלה מה תחליט? ש: אתאמץ כי יש הרי חיים, לא הבנתי. אליעד: כי כרגע הוא נהנה מזה, כי כרגע הוא חושב שזה יעשה לו טוב, "מה אתה לא זוכר שקודם שהיית בזה זה לא עשה לך טוב? לא לא זוכר". ש: רגע איזו אפשרות הייתה סבירה? אליעד: למי? ש: להיגיון. אליעד: מה האמת, רגע אבל ... ⬅לצפייה בהרצאה בנושא החלטות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... מה עם שואה הומאנית? " ומה האמת? האמת היא ששום דבר לא מושלם, אבל יש את הרע במיעוטו שהוא נקרא "הומאני". אבל זה לא אומר שהוא מושלם. ולכן ממילא, אם אונס וכיו"ב, היה הכרחי / מועיל כמו אכילת בשר... אז בהחלט לעשות אותו בצורה העדינה ביותר, היה הופך אותו להומאני. ושזה שבפועל אין "אונס הומאני", זה לא אומר שאי אפשר לקחת דבר אחר שנראה כרע, ולעשות אותו בצורה הומאנית באופן יחסי. ושוב פעם, מי בכלל אמר שבאכילת בשר צריך להיות הומאני? האריה שטורף את הציד, ומתחיל לאכול אותו לפעמים, גם תוך כדי שהוא חי, האם זה הומאני? והאם לדרוך על האדמה זה הומאני? ומי החליט שחייב בהכל להיות הומאני? אבל כאשר את השאלות שואלים רק בסוף ההרצאה... אז בינתיים אפשר לעשות סוגסטיה ודמיון מודרך לאנשים... ותוך כדי זה לעשות גם אוטוסוגסטיה (שכנוע עצמי), שגארי יורופסקי עושה לעצמו תוך כדי... כי השאלות הן רק בסוף ההרצאה כמובן... " למעשה, מה ההגדרה שלכם ל"שואה?"" כנ"ל, ואם אין הגדרה ... כלשהי? "אני רוצה שכולכם תדעו שלא גודלתי כטבעוני. אני אכלתי מוצרים מן החי בערך 25 שנים. נהגתי ללבוש נעליים, חגורות וג'קטים מעור כמו כולם. למעשה, לפני כ 20 שנה אפילו היה לי מעיל פרווה." אז? זה אומר שההחלטה שהחלטת עכשיו היא יותר נכונה? זה לא מעלה ולא מוריד זה שפעם עשית אחרת. אדרבה, אם לדעתך כ"כ הרבה שנים טעית וחיית בטעות, אולי גם עכשיו אתה טועה ותגלה את זה רק בעוד 25 שנה? אדם יכול להחזיק בדעות שגויות ומקובעות, בין אם הוא חשב כך מלכתחילה ובין אם הוא השתגע והתחיל לחשוב כך באמצע חייו. "מיותר לומר, אני מבין את ... משהו? "אני הורחקתי מ 5 ארצות עד עכשיו, ונעצרתי 13 פעמים על מעשים אקראיים של טוב לב וחמלה למען אחיי ואחיותיי בעלי החיים. אם אתם רוצים לקרוא על זה, כנסו לאתר שלי." מי אמר שהמעשים היו אקראיים? ומי החליט שהם היו מתוך טוב לב וחמלה? וגם אם כן, אז מי אמר שהם היו רק מתוך טוב לב וחמלה, אולי היו עוד מניעים? ומי אמר שאחיך ואחיותיך הם בעלי החיים? האם בגלל תורת האבולוציה? מבחינת בעלי החיים... מבחינת נקודת המבט של אחיך ואחיותיך... שהן כמובן "רחמניות" כמוך ולעולם לא יטרפו בן אדם... מנקודת המבט שלהן... צמחים אלו ... לנושא הצמחונות וזכויות בעלי החיים?! "אבל לשים סטיקר של דו קיום על המכונית שלכם, לשים צמיד עם כיתוב השואל מה אלוהים היה עושה, או ללבוש חולצה של שלום, אהבה ושמש זורחת - זה לא נקרא להיות מעורבים" מי החליט שלא? אתה? אולי כן? ואולי גם לעשות את מה שאתה עושה גארי יורופסקי, אולי גם זה לא נקרא להיות מעורב? מי מחליט? אתה מחליט? או שאולי אתה מכניס לאנשים לראש שהם צריכים להיות מעורבים? ומכניס להם לראש שהם לא מעורבים מספיק או אפילו בכלל, כדי שהם יקנו את התיאוריה שלך? "אני מבין שכולנו במסע בחיים. לכולנו יש דברים שאנחנו אוהבים ודברים שאנחנו לא אוהבים, לאומים ודתות שונים, אבל יש דבר אחד שצריך להיות משותף בין כולנו וזה שלום. חמלה אמיתית ושלום אמיתי כלפי שכנינו לכוכב הלכת." מי החליט שצריך שיהיה דבר אחד משותף? ומי החליט שהוא דווקא עניין ה - שלום? ומי החליט שצריך שיהיה שלום עם כל השכנים בכוכב הלכת שלנו? ומה עם הצמחים והדומם? מה איתם? לחיות על חשבונם זה בסדר? ומה עם לעשות שלום עם בעלי החיים הטורפים ולאפשר להם לטרוף כרצונם? אה, נכון, זה בסדר. אז אולי גם לעשות שלום עם בני אדם שרוצים לטרוף בעלי חיים, אולי לעשות גם איתם שלום? אה, סליחה, זה כבר לא בסדר. כי אם ... דברים שאנחנו אוהבים ודברים שאנחנו לא אוהבים", שזה מכיל בתוכו את אלו שאוהבים לאכול בשר בין השאר. ואפילו יש גם "לאומים ודתות שונים", שלא מסכימים על הרבה דברים ואפילו הורגים אחד את השני בשם הדת. אז מי החליט שצריך שתהיה חמלה ושלום בעולם? האם הדתות מעודדות רק חמלה? האם הלאום מעודד רק חמלה, או גם הרג כזה או אחר? ואם הוא היה מתחיל את המשפט ב"יש דבר אחד שצריך להיות משותף בין כולנו וזה שלום. חמלה אמיתית ושלום אמיתי כלפי שכנינו לכוכב הלכת", בלי ההקדמה של "אני מבין שכולנו במסע בחיים. לכולנו יש דברים שאנחנו ... וגם אם נניח שהחיה לא הייתה אוכלת את האדם, מי אמר שחייבים שלום. ולמה לדרוך על האדמה שהיא חלשה ממך, זה מותר, אבל לאכול את החיה שהיא חלשה ממך, זה אסור? ולמה לפגוע בחלשים ממך זה אסור? כי ככה בני אדם החליטו. ובני האדם מחליטים מהם גבולות המוסר שלהם, וזה לא ערך מוחלט שצריך שלום, ולא ניתן לגזור ממנו שצריך שלום עם כולם. ולמה בני אדם מרחמים בד"כ על חיות מחמד, יותר מאשר על ג'וקים ונמלים וכיו"ב? תשובה: כי כנ"ל, בני האדם קובעים את גבולות המוסר שלהם, ע"פ שיקולים שונים. אבל לא מדובר כאן על חוקים מוחלטים שאסור לנטות מהם. "בניגוד לדוגמות פוליטיות ודתיות, בעלי חיים לא שייכים לנו" מי החליט שלא? ואם לא, אז מה? והאדמה שייכת לך? והאוויר שאתה נושם, שייך לך? ואם הוא לא שייך לך, אז אסור לך להשתמש בו? והאם כאשר האריה טורף בן אדם או חיה אחרת, הוא בודק קודם אם הבן אדם / חיה שייכים לו או לא? מי החליט שצריך שבעל החיים יהיה שייך לך, כדי שתוכל להשתמש בו? "הם לא מצרכים, הם לא רכוש" מי החליט שהם לא מצרכים? ואם הם לא רכוש, אז הם לא יכולים להפוך להיות רכוש? "והם לא חפצים דוממים וטיפשים שלא יכולים לחשוב ולהרגיש" ומי החליט שהם לא חפצים דוממים וטיפשים? אולי כן? היית פעם בעל חיים? או שאולי בגלל שאתה כרגע מוצא יותר קווי דמיון בינך לבין בעל חיים, אז אתה חושב שהוא לא חפץ דומם, אבל באמת הוא כן? איך אתה יודע שלא? וסליחה, מי אמר שחפצים דוממים הם טיפשים שלא יכולים לחשוב או להרגיש? אתה? היית פעם דומם? או שאולי הם לא באים לך טוב ... שהם לא טיפשים? אולי הם כן? ואולי מבחינתם הסבל שלהם הרבה הרבה פחות כואב ומציק להם? אתה יודע שלא? איך אתה יודע? ומי שלא יכול לחשוב לא יכול להרגיש? אולי הדומם לא יכול לחשוב אבל כן יכול להרגיש? מי שמך להחליט מי חושב ומי מרגיש? ונניח שהם לא חפצים דוממים... אז מה? ונניח שהם כן מרגישים וחושבים, אז מה? האם האריה שטורף בן אדם, האם גם הוא בודק ושואל את עצמו האם האדם שייך לו והאם האדם חושב ומרגיש, או שהוא רואה מולו אוכל שהולך על שתיים? ז"א גם אם הם כן חושבים ומרגישים, אז מה? זה מחוייב שאסור לאכול אותם? "התפיסה הדקארטית קרטזית הזאת של הסתכלות על בעלי חיים, כאילו הם מכונות - היא ארכאית, ואם לדבר גלויות, 100% מטורפת" ואם היא ארכאית אז היא פחות נכונה? והאם כיום אין אף אחד שחושב שהיא נכונה? ומי החליט שהיא 100% מטורפת, אולי יש בה גם אמת? ואולי היא האמת ואתה המטורף? ואם זה שרוב הפילוסופים חושבים שהתפישה הזאת ארכאית, זה אומר משהו, אז אולי גם זה שרוב הפילוסופים לא חושבים כמוך, אולי גם זה אומר משהו? ואם זה שרוב החברה אוכלת בשר וחושבת שזה טוב, זה לא אומר כלום, אז גם זה שרוב החברה חושבת על דעה שהיא ... האלה עבים" - לא, הם לא בהכרח שקרים והם לא עבים. או שהם שקרים או שלא. והם לא שקרים ולא שקרים עבים. וכן "התעמולה מצד התעשיות היא פשוט עצומה". דהיינו, ברור שיש כאן תעמולה. אבל היא גם עצומה. ומי החליט את זה? אתה גארי יורופסקי? אולי אין כאן תעמולה? אולי אתה עושה תעמולה מאינטרסים אישיים שונים? אה, ונכון שכחנו לשאול, ונניח שבאמת בעלי החיים חושבים ומרגישים כמונו, האם זה אומר שאסור לאכול אותם, או שבעצם יש כאן שוב פעם עוד מניפולציה, שמנסה לגרום לשומעים לחשוב, כאילו הסיבה שבגללה אנשים אוכלים בשר, היא ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא החלטות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... תהליך, שבו, הוא המלך, שהוא נותן את ההוראות ואת הפקודות לעבד שלו, אז שלא יתפלא, שהעבד שלו מתמרד כנגדו. והורה שמתפלא שהילד שלו לא מקשיב לו, והורה שתמהה, כיצד זה שהילד שלו שצריך להקשיב לו, כיצד זה שהילד שלו לא מקשיב לו, הורה כזה, בהחלט מתייחס לילד שלו, גם כמו אל עבד. כי ברגע שהאדם מנסה למכור ללקוח איזה מוצר, והלקוח מסרב לקנות את המוצר, המוכר מבין, שאולי הלקוח לא מעוניין במוצר, ושאולי המוצר לא מתאים ללקוח. אבל המוכר, לא חושב שהלקוח מחוייב לקנות ממנו את המוצר. אלא הוא מבין, שללקוח יש בחירה חופשית ודעה עצמית ויכולת להחליט בצדק או בטעות, האם הוא רוצה או לא רוצה לקנות את המוצר. אבל הורה שחווה בתוכו ושחושב לעצמו, שזה לא הגיוני שהילד שלו לא יקשיב לו, ושזה לא הגיוני, שהילד שלו שמקבל ממנו כ"כ הרבה, יתחצף אליו כ"כ, ושזה לא הגיוני, שלילד יש עזות פנים להתחצף אליו ולסרב להקשיב לו, המחשבות האלו מעידות על כך, שההורה חושב, שהילד ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא החלטות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... / חוסר וודאות - איך להתמודד עם ספקות? מה טוב בחוסר וודאות? ספקות. ספק = חוסר וודאות. ספקות וחוסר וודאות הם דבר מאוד לא נעים. ספקות = חוסר יכולת לקבל החלטות נכונות באופן מהיר = חוסר ביטחון עצמי. וודאות = יכולת לקבלת החלטות בצורה מהירה = בטחון עצמי. הספקות שיש לאדם בחיים מגבילים אותו בכל תחום. כאשר האדם אינו בטוח במשהו הוא אינו מסוגל לדעת מה הדבר הטוב ביותר עבורו. לפעמים האדם אינו יודע האם להתעקש על משהו או לא, משום שיש לו ספקות בנוגע ליכולת ולאפשרויות שלו. ספקות = שיתוק. הספקות משתקים את האדם ולא מאפשרים לו להתקדם לשום מקום. ... = חוסר וודאות. הדרך היחידה שבאמצעותה אפשר לצאת מספקות, היא על ידי לימוד. לימוד = להבין את הנושא שבו יש לך ספק. ככל שתלמד את הנושא ותדע אותו טוב יותר, כך הספקות ייעלמו מעצמם. כאשר יש לאדם ספקות לגבי הרצון שלו, היינו כאשר האדם אינו יודע מה הוא בדיוק רוצה ומתקשה לקבל החלטות, הדרך היחידה לצאת מהמבוך הזה, היא על ידי לימוד של האדם את עצמו. היינו על ידי שהאדם יושב עם עצמו ומברר לעצמו את הסיבות שבגללם הוא רוצה את הרצונות השונים. כאשר הסיבות מתגלות, ממשיכים וחוקרים את הסיבות של הסיבות וכולי. ככל שמגיעים לרצון הפנימי ביותר, כך הקונפליקטים שבין הרצונות השונים נעלמים. בספקות יש גם משהו ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא החלטות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... החלטות - איך להחליט כאשר הכל טוב והכל אחד? הפעם אני רוצה להשיב על שאלה שנשאלתי, תפישת האחדות וקבלת החלטות? כלומר, איך מקבלים החלטות אם שני הדברים טובים באותה המידה? התשובה היא פשוטה: אם אתה שואל איך להחליט, עדיין זה אומר, שלא הגעת להבנת האחדות. איך להחליט בפועל, זו שאלה אחרת, אבל אם יש לך התלבטות לפי מה להחליט, אז לא הגעת לאחדות. כי השאלה היא רגע רגע, אם אליט ככה, אולי יהיה טוב, ואם אחליט ככה, אולי אשגה, ואם היה בהבנת האחדות, לא היתה ההתלבטות, לא היתה שאלה. זה כמו שאדם צריך לשלם שקל, ויש לו שני שקלים, הוא מנסה להחליט איזה שקל לתת, שני השקלים טובים באותה המידה, והוא ישלם עם אחד השקלים, לא תהיה שאלה, כי שניהם טובים באותה המידה. ואם היה חווה אחדות, האדם לא תהיה לו שאלה, ולא משנה כבר מה אתה מחליט, כשתהיה בהבנה, אתה כבר תדע לפי מה להחליט. ואם אדם שמע הרצאה שהכל טוב והכל אחד, זה לא אומר שהוא עדיין בחוויה הזו עליו להגיע ממש לחוויה בעצמו, זה לא מספיק להגיד שמעכשיו הכל טוב והכל אחד זה יהיה שקר להגיד את זה אם לא באמת חווים את זה כי אם אתה חושב שהכל אחד וחווה את זה בשביל מה אתה צריך להגיד את זה? כי אם הכל אחד, אף אחד לא צריך להגיד ... "לא, הם אחד " עכשיו אם האדם צריך לשכנע את עצמו שזה אחד, שזה טוב, או לטובה, או כל שקר אחר, זה אומר שהוא לא נמצא עדיין באמת, וממילא יש לו את ההתלבטות בנוגע למה להחליט. והדרמה הגדולה של האדם, היא קבלת החלטות, כי האדם לא יודע, להחליט כך או כך, מה יהיה? אדם בחרדה קיומית איך לקבל החלטה. וכל זה בגלל שהוא מבדיל בין טוב לרע? זה עבורו בחירה גורלית והוא לחוץ אם יטעה ויבחר את הרע בטעות. אבל אם היה בחוויית האחדות, לא היתה כזו דרמה, זה לא היה כל כך משנה, כי אין הבדל בין הטוב לרע, ואם ישנה החלטה גורלית ואתה לא יודע מה להחליט, אז זה בסדר גמור לא להחליט מייד, מה אתה כל כך לחוץ?? אבל אדם יגיד לא, זה עניין של חיים ומוות... אבל אם היתה חוויית האחדות, לא היה לחץ מחוסר היכולת להחליט. ומה שאדם צריך לעשות זה להיות אמיתי ולהפסיק לשקר, אם לא חשוב לך להיות אמיתי תשקר את עצמך עד הסוף. אבל אם האמת מציקה לך, אל תזגזג, ולך עד הסוף, גם אם אמרו לך שהכל טוב, ואתה לא נמצא בחוויה הזו, אולי אתה תחווה שהכל רע? אז לא היתה לך שאלה בנושא החלטה פנימית או חיצונית אם היית בתפישת המציאות של האחדות לא היה לחץ, הטוב והרע הם לא יותר מאשר משחק, כך שאין אובססיביות לטוב או למשהו אחר. בשורה תחתונה, האדם צריך להיות אמיתי עם עצמו ולהגיע לאחדות פנימית אמיתית, ומי שיגיע לאחדות פנימית אמיתית, ממילא לא תהיה לו שאלה מה להחליט, כי זה לא משנה מה את מחליט כי שניהם טובים באותה המידה ממש. ... ⬅לצפייה בהרצאה בנושא החלטות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... או שקר - למה לא לשקר? + התחייבות ל 100% הצלחה בשלמות מוחלטת! והעניין הוא, כי לפעמים שואל האדם את עצמו, למה לא לשקר ולמה לא לעגל קצת פינות וכיו"ב. ואין האדם משקר את עצמו בלי לדעת שהוא משקר את עצמו, אא"כ רע לו (מלבד השקר הראשון שהוא של טיפשות). כי למה שהאדם ירצה לשקר?! אין זה אלא רק משום שהמציאות לא מתאימה לאדם, והאדם רוצה לשקר, כדי שהמציאות תהיה טובה יותר עבורו. כך שכל שקר, פירושו ... טוב אמיתי באמת, בשלמות שאין שלמות אחריה. וכל הרע שיש בעולם, כולו נובע, רק משום שהאדם משקר את עצמו. וגם זה עצמו טוב, שהאדם משקר את עצמו ושהוא יוצר לעצמו רע, אלא, שהאדם לא מרגיש את זה. ואין האדם סובל, אא"כ הוא משקר את עצמו. וכן, יש כאן התחייבות מוחלטת של 100% ללא שום הגבלות והגדרות ואותיות קטנות, וההתחייבות היא, שמי שלא ישקר את עצמו בכלל, התודעה שלו תחווה את המציאות הקיימת שלו וגם כל מציאות אחרת אפשרית, כמציאות מושלמת, בשלמות שאין שלמות אחריה, שאין בה שום רע כלל, אלא שהיא כולה טובה בטוב אמיתי שאינו תלוי בסיבות כלשהן. והאדם, מוזמן לבדוק את העניין הזה. כי השכל של האדם, ... שלא יהיה לו טוב יותר. ואעפ"כ בגלל הטעות של האדם, הוא ממשיך להתאמץ, עבור דבר שלא מביא לו כל תועלת, מלבד בזבוז המשאבים הנפשיים שלו. וכאן אני מציע הצעה של אמת, שכל אדם בכל מקום ובכל זמן יכול לבדוק אותה. כי ההתחייבות היא שהאדם ירגיש טוב בשלמות מוחלטת, כבר כאן בעולם הזה ממש בגוף הגשמי שלו, בלי שהוא צריך לשנות שום דבר בצורת חייו, ברצונותיו, במחשבותיו וכיו"ב. ורק דבר אחד צריך לעשות האדם כדי להשיג את הטוב הזה. והוא, שהאדם יבין את עצמו, פעם אחת, לרגע אחד, באמת. כי האדם חי חיים שלמים, ואין לו מושג אמיתי מיהו ומהו ומהיכן הוא בא ולהיכן הוא הולך. והאדם כל היום אומר אני רוצה, ... ואין לאדם מושג מיהו אותו "אני" שאותו הוא עובד כ"כ הרבה. כי האדם מתאמץ כ"כ הרבה למלא את רצונו העצמי, ואין לו מושג מיהו בכלל. ומי שיגיע לידיעה של אמת, דהיינו, שהאדם ידע פעם אחת לרגע אחד את האמת על עצמו, מובטח לו ב100% שהוא יחווה את השלמות המוחלטת של אלוהים בכבודו ובעצמו, גם כאן בעולם הזה בגוף הגשמי, בכל מקום ובכל זמן ובכל צורת מציאות, בלי שום מאמץ כלל. ובכל פעם שקורה לאדם איזה דבר רע, מובטח לאדם ב 100%, שאם הוא יברר את האמת לגבי מה שקורה לו, הרי שהרע יעלם לגמרי. ולברר את האמת, פירושו, שהאדם צריך להפסיק לשקר את עצמו, אפילו לא כחוט השערה. ועל האדם לוודא שכל מה שהוא ... ממש, בלי שום יוצא מן הכלל. והאדם יכול לבדוק את השיטה הזאת, בצורה מאוד פשוטה, על ידי זה שבכל פעם שקורה לו דבר רע, על האדם לשאול את עצמו, האם באמת הדבר הזה הוא רע כמו מה שהוא נראה? והאם הוא באמת כ"כ רע, או שאולי הוא רע, אבל לא כ"כ הרבה רע? ומי החליט שהדבר הוא רע? ולמה נדמה לי שהדבר הוא רע? ולמה אני לא רוצה את הדבר הזה? ולמה באמת אני לא מקבל את המציאות כפי מה שהיא? ועל ידי ההתבוננות הזאת, על ידי זה מובטח לאדם 100% הצלחה בכל תחום בכל מקום ובכל זמן. ... ⬅לקריאת המשך המאמר בנושא החלטות - לחץ כאן...

תקציר⬅ ... ורע, איך לדעת מהו טוב ומהו רע? שלום לכולם, הפעם אשיב על שאלה שנשאלתי בנוגע לטוב ולרע. ואדם שטוב לו בחיים מרגיש יותר טוב, וכשרע לו מן הסתם חושב שרע לו ויהיה לו רע. ומי שרוצה להרגיש טוב באמת, עליו לברר עם עצמו לפי מה החליט שזה טוב וזה רע. ומה אם אדם איבד את חוש הכיוון של מה זה טוב ומה זה רע. וכפי שכבר אמרתי, בקצוות הכל מושלם, אם הכל רע ואתה יודע את זה תהיה באחדות ואז ממילא יהיה לך טוב. ואם הכל טוב עד השורש אז הכל טוב ממילא. ואם אדם לא יודע להבדיל בין טוב לרע, גם שם הכל אחד, כי לא היה רוצה להרגיש טוב או רע. מבחינתו הדבר הטוב, והרע הם זהים, כך שאין דרישה לטוב. הבעיה ... זהים? למה הערך הזה טוב? למה כל המציאות אולי רעה? לבדוק עד הסוף כל דבר ודבר. ויש לזכור כי אם אדם היה באמת מבולבל היה מרגיש טוב, כי לא היה יודע מה טוב, מה רע אבל את זה כל אחד צריך לבדוק עם עצמו. תינוק נולד לדוגמא, מי החליט שאתה אמור להרגיש או לחשוב שזה דבר טוב שאדם יבדוק עם עצמו, מה טוב מבחינתו, מנקודת האמת הפנימית שלו עכשיו אולי הוא יחשוב אחרת מאחרים, ויבין את הטוב אחרת. לקחת מקרים שבטוח מבחינתו שזה טוב, וזה בטוח מבחינתו כרע. ואז עליו לבדוק לעומק מהיכן נובעת ההחלטה שזה טוב וזה לא טוב, והוא יראה שזה נובע מצד הרצון שלו שזה יהיה נראה כטוב ודבר אחר כרע, ולא בגלל שמצד האמת יש דבר טוב או רע באמת. ומי שיחקור לעומק, ויתבונן, יראה שהם נובעים בכלל מאותו השורש הרע והטוב כך שאין הבדל ביניהם, והכל ממילא טוב. ... ⬅לצפייה בהרצאה בנושא החלטות - לחץ כאן...