... לשבת ערום על הרצפה ולאכול מהרצפה וכולי. וכל הרופאים לא ידעו איך לרפא אותו. עד שבא החכם האמיתי ופעל באסטרטגיה הבאה, שהיא: הוא בעצמו גם התחיל ...

... של הבלון היא האוויר שבתוכו. בלי האוויר, לא יהיה הבלון. ההוויה של כל הדברים, היא נמצאת בתוכם, ממלאת אותם ומקיפה אותם מכל הצדדים. החכם האמיתי - החכם האמיתי, הוא כינוי להסתכלות על המציאות האמיתית ביותר / המושלמת ביותר שיש בעולם. והיכן שהשכל הזה מתגלה ביותר, זה ביטוי של החכם האמיתי. לדוגמא הספר הזה, שבו באופן יחסי, יש התגלות גדולה יותר, של השכל הגדול ביותר שיש במציאות, שכל על אנושי, שהוא החכם האמיתי. להקשיב לחכם האמיתי, פירושו להקשיב לשכל הישר / להיגיון / ...

... ולא טיפש אתה יותר גרוע משניהם. עכשיו ולכן חלק מהמיומנות של החכם או של החכם האמיתי היא להיות מסוגל לקחת מישהו שהוא בטוח שהוא משהו, "אתה ...

... כך להיעזר במי שמבין את הדברים האלו, לעומקם ולרוחבם מכל צדדיהם האפשריים. והחכם האמיתי, יעזור לאדם להבין מה קורה בתוכו. עד שהאדם יגיע למצב, שהוא תמיד יבין ...

... חווה שהוא בוחר אם להיות קיים או לא להיות קיים. האדם חווה שהוא אלוהים, ואם אתה אלוהים האמיתי אז אתה ממילא בורא את הקיום של עצמך. כי גם הקיום עצמו הוא חיסרון, והחכם האמיתי יכול להעלים ולכבות את הקיום העצמי של עצמו, וממילא גם את ...

... טוב. אם הכל אחד, ואין הבדל בין כלום, אז מה אכפת לך לחזור לעבר לתמיד? והחכם האמיתי מלמד את האדם לראות את האמת, שהכל אחד ממש. ואז האדם לא מפחד ולא ... שהכל טוב אמיתי תמיד, ואף פסיכולוג לא יכול להוציא אותך מהפוסט טראומה. והחכם האמיתי, כל הצורות טובות לו באותה מידה. ואף על פי כן הוא רוצה צורה אחת ...

... - שורש ההנאה, איך נוצרת הנאה? במה תלויה הנאה? איך ליהנות בשלמות? הנאה גשמית / הנאה רוחנית / ההנאה של החכם האמיתי ובו יתבאר עניין ההנאות של האדם בחיים. ואיך ליהנות בשלמות? והעניין הוא, כי הנאה קורית אצל האדם, כאשר רצונו מתמלא. כי טוב, הוא כאשר ... באיזה עניין פנימי על עצמו ומבין את המציאות, וכאשר על ידי זה האדם מפיק הנאה, ההנאה הזאת נקראת הנאה רוחנית פנימית, של אושר פנימי. והחכם האמיתי, האדם השלם, הוא זה שיש לו את שלמות ההנאה הרוחנית. כי ההנאה שלו, לא תלויה בשום צורה חיצונית בעולם, אלא ההנאה שלו היא נובעת מעצמה, ... את הסיבה שבגללה קורים כל הדברים, בדיוק כפי מה שאלוהים עצמו מבין את סיבת כל האירועים שאותם הוא עצמו עושה. ועל ידי זה, ההנאה של החכם האמיתי, היא לא תלויה במה שקורה, אלא היא תמיד שלמה, בדיוק כפי שאלוהים שלם תמיד עם כל מה שהוא עושה, מאחר שהוא עושה את הכל כרצונו (וגם כאן ... ולכן, לעולם ותמיד האדם רוצה את הטוב יותר, כי תמיד יש טוב יותר. משום שתמיד, כל דבר יש בו חיסרון. והשלמות של כל הדברים, היא השכל של החכם האמיתי, שהוא השכל של האחדות. דהיינו, אחדות ההפכים, היש והאין. כי כאשר היש והאין הם אחד, הרי שאין שום חיסרון כלל. כי שום דבר לא חסר שום ... אותה. דהיינו, שגם האדם עצמו לא מסוגל להגדיר עבור עצמו את החוויה של עצמו וכולי. ואעפ"כ, יש גם נפרדות. ז"א כי בשלמות האחדות של החכם האמיתי, גם שם יש נפרדות. ובשכל שמפריד בין אחדות לבין נפרדות, אי אפשר להבין את העניין הזה כלל. כי הוא נראה כדבר והיפוכו. אבל בשכל שבו הכל ... נפרדות אין סופית. כי אחדות אמיתית, היא כאשר יש רק נפרדות וגם רק אחדות בו זמנית כישות אחת. שאין הבדל בין הנפרדות לבין האחדות כלל. והחכם האמיתי, דהיינו, כל אדם בעומק פנימיות דעתו, הוא נהנה תמיד מכך שהכל אחד. הנאה שאינה תלויה בשום דבר, הנאה שאינה צריכה שום דבר, הנאה שאי ... ואעפ"כ, יש גם נפרדות. כי הכל אחד, ואעפ"כ, יש נפרדות, שהיא באחדות עם האחדות. דהיינו, למרות שהכל אחד, אעפ"כ יש נפרדות. וגם אצל החכם האמיתי, גם אצלו יש נפרדות כפשוטו. ואעפ"כ, זה לא כפשוטו. כי אצל החכם האמת, אין הבדל בין נפרדות לבין אחדות וכולי. ובנפרדות של החכם האמת, גם הוא יש לו גוף, דהיינו, תודעה עצמית, שהיא נמצאת בתוך גוף, שהוא הגוף הגשמי. וגם החכם האמיתי, גם הוא יש לו רצונות גשמיים, הן מצד התודעה והן מצד הגוף. וכמו שהמציאות משתנה כל הזמן, למרות שבמהותה הכל אחד, וכמו שהמציאות משנה את רצונה ואת מעשיה כל הזמן, למרות שבאמת אין אצלה שום שינוי כלל, כך גם אצל החכם האמיתי, שאצלו הכל אחד תמיד, אעפ"כ יש נפרדות תמיד, ואין שום הבדל וכולי. והחכם האמיתי, בתוך הנפרדות שלו, גם ההנאה שלו, תלויה בדיוק באותו שורש ההנאה של כל ההנאות שיש בעולם, שהוא להתקרב אל האחדות כנ"ל. ואפשר להתקרב אל האחדות בשתי צורות. גם על ידי שתיקה וגם על ידי דיבור. ועל ידי שתיקה, פירושו שהחכם האמיתי מבטל את שכלו ואת דעתו לגמרי, דהיינו, שהוא בחוויה שאין בה שום שכל כלל. והוא יכול לדבר ולעשות פעולות שונות, מתוך חוויה של אין שכל כלל. ואז החכם האמיתי, נהנה מהשתיקה שיש לו, תוך כדי הפעולות שהוא עושה. והשתיקה, היא לא שתיקה מוחלטת. כי אם היא הייתה שתיקה מוחלטת, דהיינו, שאין בה שום ... לדעת שאתה נהנה, כאשר אתה חווה רק הנאה. ולכן מצד הנפרדות, יש גם את הנפרדות. שבה יש אין סוף מקום וזמן, דהיינו, צמצום של טוב ורע. והחכם האמיתי שותק, דהיינו, מתחבר אל האחדות, על ידי זה שהוא מבטל את שכלו, וממילא גם ישותו מתבטלת. אבל זאת, לא שתיקה מוחלטת. ובשורשו, זאת שתיקה מוחלטת. אבל מצד הנפרדות, זאת לא שתיקה מוחלטת. ובחיצוניות, החכם האמיתי עושה פעולות שונות כמו אדם רגיל, וחושב כמו אדם רגיל. אבל בתוך תוכו, הכל קורה מעצמו, והחכם האמיתי נמצא בשתיקה מוחלטת, שאין בה שום שינוי כלל. ובשורש, ההנאה היא של שתיקה. כי כאשר הכל אחד, יש שתיקה של הרצון ושל המחשבה, כי אין ... הוא יודע ליהנות, מהר יותר וטוב יותר, משתיקה עוצמתית של המחשבה שלו, דהיינו, חיבור לשכל של האחדות. וזהו ההיבט הראשון, של ההנאה של החכם האמיתי, מהצד שהוא בנפרדות ובתוך צמצום. שהוא, הנאה שנובעת מחוויה של שתיקה ושל ביטול השכל של הנפרדות, אל השכל של האחדות. וכאשר החכם האמיתי נהנה באופן הזה ומההיבט הזה, הוא אדם פשוט לגמרי. דהיינו, שהוא מתנהג בפשיטות לגמרי, בלי שום שכל כלל, דהיינו, שלמות העדר השכל (שלמות, אך לא בשלמות לגמרי, כי רק בשורשו זה בשלמות אמיתית). ואז החכם האמיתי, נהנה מהנאה גשמית, אבל בתוכו, הוא נהנה מההנאה שיש בשתיקה, שתוך כדי הפעולה הגשמית. ונזכיר רק, כי כל פעולה וכל מחשבה היא גשמית. ואי ... וכל רצון, הוא רצון גשמי. כי הוא רצון מוגדר לצורה מוגדרת. ולכן תמיד ולעולם, האדם נמצא ברצון גשמי. ויש גם היבט נוסף, של ההנאה של החכם האמיתי, והוא, התבוננות שכלית, שגם היא מובילה אל השתיקה של האחדות. אלא שבגלל שהיא שכלית יותר, אז יש בה יותר מקום של התבוננות ושל צמצום. ... שבו יש טוב מצומצם, כדי שיהיה טוב מוגדר. ולמה צריך שיהיה טוב מוגדר? והתשובה בשורשה היא, כי הכל אחד ואין שום שאלה כלל. וכאשר החכם האמיתי מתעסק באיזה דבר גשמי, דהיינו, כל דבר בעולם, כי כל דבר בעולם הוא גשמי, אז החכם האמיתי מתבונן בשכלו בצורה מצומצמת, על שורש השכל שיש באותו הדבר הגשמי. והחכם משתמש בשכלו בצורה מצומצמת, כי הוא מצמצם את עצמו, כדי להיות בנפרדות. ואעפ"כ הוא משתמש בשכלו, כדי להתחבר אל האחדות. ובפועל, החכם האמיתי, דהיינו, כל אדם באשר הוא, ברובד מסוים של התודעה שלו, ובפרט מי שהרובד הפנימי של ההתבוננות שלו, הוא נמצא ברובד חיצוני שלו, דהיינו, ... דבר אחר. ואעפ"כ יש לבוש שונה של השכל של האחדות, בכל צורה וצורה באופן אחר. כי בכל צורה, אותו השכל של האחדות, מלובש בצורה אחרת. והחכם האמיתי, מתבונן בדבר הגשמי, ומתבונן על הצורה שלו, כדי להכיר טוב יותר את האחדות של המציאות, וליהנות ממנה יותר, באופן מוגדר. כי בשורש, הכל ... כדי לגלות את השכל של האחדות שיש בכל דבר. וכל ההנאות שיש בעולם, הן הנאות גשמיות. והחכם רודף אחרי ההנאות, דהיינו, מילוי הרצונות. והחכם האמיתי, המחשבה שלו מקושרת תמיד, אל ההבנה של האחדות שמלובשת בכל דבר. ועל ידי זה, החכם האמיתי, חווה את שלמות ההנאה שיש בכל החסרונות. כי מצד האמת, כל ההנאות שיש בעולם, יש בהן חיסרון כנ"ל. כי שום דבר אינו מושלם. כי כל דבר ... שום צורה כלל, רק שם יש שלמות. ולכן, ההנאה של האדם, לעולם היא אינה שלמה. משום החיסרון שיש בכל דבר. וככל שהאדם קרוב יותר לשכל של החכם האמיתי, כך הוא חווה את השלמות, שיש בכל חיסרון, וכך ההנאה הפנימית שלו (זו שאינה מוגדרת), הופכת להיות חזקה יותר. ולהיות תלוי רגשית בהנאה ...

... של הנפרדות לנצח ולהיות קיימת כנפרדת, הוא גורם לאדם לשקר ולהתכחש לכך שהכל אחד. ואעפ"כ, כאשר האדם משתמש בשכלו באמת, אז הוא רואה את האמת המוחלטת, והנצחנות מתבטלת. כי החכם האמיתי, הוא מנצח תמיד. אבל החכם האמיתי מנצח תמיד, לא משום שהוא רוצה לנצח ושהוא משקר כדי לנצח, אלא משום שהוא נצמד אל האמת, שהיא מנצחת תמיד. כי האמת מנצחת ... שהכל אחד, אי אפשר לטעות לעולם). אבל על האדם לדעת, שעליו להיזהר מתכונת הנצחנות שלו, כי היא גורמת לו להתרחק מהאמת. והאדם יכול לנצח את הנצחנות שלו, על ידי השכל של החכם האמיתי, שהוא חכם יותר מאשר הנצחנות והטעות של האדם. כי האדם רוצה לנצח ולכן הוא משקר. וכדי לנצח, האדם נאחז באמת מצומצמת. כי גם השקר, אין לו שום חיות, בלי שום אמת כלל. ובכל שקר, יש קצת אמת. והאדם נאחז בדעתו בגלל שהוא רוצה לנצח, אבל גם בגלל שיש בדעתו, חלק של אמת, שמסתתרת בתוך דבריו. והחכם האמיתי, הוא יודע את שורש האמת והשכל שיש בכל דבר, והוא מראה לאדם שרוצה לנצח את נקודת האמת שלו. ועל ידי זה הוא מעלה את האדם ...