... שתי ישויות זהות זו לזו ברגע אחד, הן נפרדות זו מזו במקום שלהן. כך שכל נקודה במרחב
הזמן והמקום, היא נפרדת מכל נקודה אחרת ומכל ישות אחרת שנמצאת במרחב
הזמן והמקום. ומאחר שמרחב
הזמן והמקום הם אין סופיים, ממילא ברמה החיצונית ... מכל שאר הישויות האחרות בזמן ובמקום שלה. אבל בין הרמה הראשונה של האחדות, שבה גם
הזמן והמקום הם ישות אחת, לבין הרמה האחרונה שבה כל נקודה במרחב
הזמן והמקום היא ישות אחרת, בטווח הזה יש הרבה רמות שונות של נפרדות. כי יש את הרמה הראשונה שבה הכל אחד ממש. ובה גם
הזמן והמקום הם ישות אחת. וכל המקום כולו הוא ... אחת ממש. וכל מרחב הזמן כולו, גם הוא נמצא בתוך נקודה אחת ממש. ובשורש המציאות, שם
הזמן והמקום הם ישות אחת ממש. כי בעומק המציאות, שם אין זמן ואין מקום כלל. כי יש משהו פנימי יותר
מהזמן והמקום. ואח"כ נפרדו
הזמן והמקום. ונפרדה התודעה של ה"אני" של האדם ... הנפרדות. וע"פ התפישה הזאת נצטרך לומר שכל ישות היא אין סופית והיא ממלאת את כל מרחב
הזמן והמקום. ושכל ישות היא בעצם סך כל הישויות. ... וממילא אין שום שאלה כלל. כי יש כאלו שבטעות חושבים שהאחדות פירושו שאין טוב ורע,
ושאין זמן ומקום וכיו"ב. אך המחשבה הזאת עצמה ...