... ומקום - האם אפשר ואיך אפשר, לצאת מחוויית
הזמן והמקום? ובו יתבאר, כיצד אפשר לצאת מחוויית
הזמן והמקום. וכדי לצאת מחוויית
הזמן והמקום, לשם כך יש להבין, את מהות החוויה הזאת של
הזמן והמקום. וחווית
הזמן והמקום, היא בעצם חווית השינוי. ובכל מקום שיש שינוי, יש זמן ... רגע זמן שונה ונפרד, לקיומה של כל אחת מהן. וכך גם לגבי המקום, שצריך שני מקומות שונים, לכל אחת מהישויות. כי שתי ישויות שונות, לא יכולות להיות באותו
הזמן ובאותו המקום ממש, כי זה הופך אותן לישות אחת. ולכן השינוי, מצריך את
הזמן ואת המקום. ובלי שינוי, אין זמן ומקום. כי כאשר הכל אחד ממש, אין שום הפרדה בין רגעי
הזמן, ואז העבר ההווה והעתיד אינם נפרדים זה מזה, והם הופכים ... אחת ולרגע אחד. וכך גם לגבי המקום, שכאשר הכל אחד ממש, אז אין שום הפרדה בין המקומות השונים, ואז ממילא אין שום חווית מקום כלל. ונמצא אם כן, כי מהות
הזמן והמקום, היא מהות השינוי. ומי שרוצה לצאת מהזמן והמקום, עליו להתחבר לנקודת מבט של המציאות, שבה יש רק ישות אחת בלבד. ואם יצליח האדם להתחבר למציאות, שבה יש רק ישות אחת בלבד, הרי שממילא אין שום זמן ומקום. כי גם
הזמן והמקום, גם הם צורות שונות וריבוי ושתי ישויות שונות. כי המקום והזמן, נפרדים ושונים זה מזה בצורת החוויה שלהם. ושתי הצורות האלו של
הזמן והמקום, הן שתיהן ממהות אחת, שהיא אחדות המציאות, שהיא מחוץ לזמן ולמקום, והיא מהווה אותם. כי ההוויה של
הזמן והמקום, היא מחוץ לזמן ולמקום, כי היא חסרה את צורת
הזמן והמקום. וכאשר האדם מודע לקיומו העצמי של ה"אני" שלו, הרי ... את המקום והזמן שלו, כנפרדים מהזמן והמקום של מה שאינו הוא. ומי שרוצה לצאת מהזמן ומהמקום לגמרי, יכול לעשות זאת על ידי התבוננות, אל מהות הנפרדות של
הזמן והמקום. ומה שהאדם צריך לעשות בפועל, זה לחקור ולדרוש ולהתבונן על מהות
הזמן והמקום, ולנסות להבין, מהו
הזמן? ומהי מהות רגעי
הזמן? והאם באמת השינוי קיים באמת? או שמא השינוי קיים רק במוחו ... לחקור מהו המקום? ומהי מהותו? ומה יוצר את המקום? וממה המקום "עשוי"? וכולי. ועל ידי ההתבוננות הזאת, האדם מגיע אל ההבנה והחוויה שהכל אחד ממש. כי כל
הזמן והמקום, הם כלום אחד ממש, שאין בו שום נפרדות כלל. ובשורשו, ... ידי זה שהאדם מטיל ספק אמיתי, בקיום הנפרדות של היש והאין. כי כל זמן שיש הבדל בין יש לבין אין, הרי שתמיד יישארו שתי ישויות שונות, שמצריכות את קיומם של
הזמן והמקום. וכל זמן שהאדם מכיל בתוכו את תחושת ההפרדה שבין יש ... חווה את הנפרדות של היש, בצורה חדשה לגמרי, דהיינו, כחוויית אחדות ממש. ואז האדם רואה שהכל אחד, וזוכה לצאת מחוויית המקום והזמן. דהיינו, שהאדם חווה את
הזמן ואת המקום בצורה חדשה לגמרי, כפי מה שהם באמת מצד מהותם ... ונסכם: על ידי השמדת הגבול שבין היש לבין האין, שנעשית על ידי עקירת האמונה ועל ידי התחברות אל האמת המחויבת, על ידי זה מתים כל השינויים, ומתים גם
הזמן והמקום איתם, ואז קמה לתחייה האחדות של המציאות, והאדם הופך ...