... מדעתו של האדם, היא איום קיומי על דעתו האישית של האדם. כי כל הכוחות שיש בעולם, מנסים כל הזמן להשתלט אחד על השני. ומי שהכוח שלו חזק יותר, הוא זה שמצליח לשלוט על שאר הכוחות שחלשים ממנו. וכל דעה בעולם, היא מהווה סוג של איום על כל שאר הדעות ששונות ממנה. כי אם דעה אחת תתגבר על כל שאר הדעות, הרי שכל שאר ...

... - מה יש מאחורי ולפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות?. הסוד של הפחדים / חרדות - מהו הסוד שאותו לא יודעים כל הפסיכולוגים?. הסוד של הצמצום - איך מתוך אחדות מתהווה נפרדות? אם הכל טוב, אז איך זה שיש רע?. הסוד של הרצון - ...

... יכול להבין את הסיבה הראשונה שנמצאת במרחק אין סופי ממנו. כי לוגית ושכלית לא ניתן לתפוס במחשבה את הסיבה הראשונה. והייאוש הוא הוויתור על הרצון. והרצון הכי גדול של האדם בעולם, הוא להבין את הסיבה הראשונה. וגם הייאוש הכי גדול של האדם, הוא הייאוש והוויתור של האדם על זה שהוא יבין את הסיבה הראשונה. כי כל הדברים שבעולם, האדם כן יכול להשיג אותם מבחינה לוגית. ...

... לה את החוסר רצון עצמי, הרי שממילא כל הדברים שבתוכה מוגבלים גם הם להיות בעלי רצון עצמי. כי שום דבר לא יכול להיות בו תכונה שאין אותה בשורש שלו ובדבר שממנו הוא מתהווה. ואם בכל המציאות כולה אין את הכוח ואת האפשרות של החוסר רצון עצמי, אז גם האדם מוגבל ביכולת של ישותו, להיות חסר רצון עצמי. (ויש עוד להעמיק בזה, אולי מהותו של החלק ...

... של הצמצום - איך מתוך אחדות מתהווה נפרדות? אם הכל טוב, אז איך זה שיש רע? כפי שכבר ביארתי, גם הטוב וגם הרע, בשורשם הם ישות אחת. כי ... יש מכנה משותף כלשהו. ויש איזה רובד פנימי כלשהו מאחורי כל הישויות כולן. וגם אם האדם לא מבין מהו הרובד הפנימי הזה, המהות הזאת, ההוויה הזאת, עדיין ניתן להתבונן ולראות שכל הדברים כולם יש מאחוריהם איזה משהו. וגם אם בעיני האדם המשהו ... יש איזה משהו שנמצא מאחורי כל הדברים כולם. וכאשר האדם מתבונן, אז הוא מבין שבעצם ברובד הפנימי ביותר של המציאות, יש רק אחדות ויש רק הוויה אחת ללא נפרדות. אך תכף שהאדם מסתכל על כל דבר אחר שהוא רחוק מהשורש של המציאות, מיד האדם רואה את הנפרדות של המציאות. והשאלה הפנימית ביותר היא, כיצד זה יכול להיות שהוויה אחת תהווה ישויות שונות ונפרדות זו מזו? ואיך יכול להיות שמתוך אחדות פשוטה, יתהוו ישויות שונות זו מזו? וגם ... אז במה זה בא לידי ביטוי הנפרדות של הישויות האלו? ואם לא, דהיינו, אם היצירה שונה מהיוצר שלה, א"כ כיצד יתכן שתהיה יצירה שונה מהדבר שמהווה אותה? ונסביר: השאלה בעצם היא, לא איך זה שמתוך אחדות נוצרה נפרדות, אלא איך זה שמתוך אחדות נוצרה ... תוכם את אותו הדבר. וכל אדם כל הזמן רוצה את אותו הדבר ממש. ואף על פי כן, כל אחד בכל רגע ורגע רוצה משהו אחר ורצון אחר. והתהליך של התהוות הנפרדות מהאחדות, הוא בכל הרמות של המציאות. כי בכל פעם שכמות הישויות הנפרדות גדלה בין רמה ... יותר שמאחד אותן. וגם אם הדבר הזה הוא נתפש ככלום ממש בעיני השכל האנושי של האדם, הרי שעדיין כל שתי ישויות שנפרדות זו מזו, הן ביחד מהוות איזה שלם אחד גדול יותר שמכיל את שתיהן. ואיך שלא נסתכל על המציאות, תמיד תהיה נקודת מבט שממנה אין שום נפרדות כלל, שהיא נקודת המבט של שורש המציאות. ובכל מקרה, השאלה הנשאלת היא, איך מתוך האחדות של המציאות מתהווה הנפרדות של המציאות, בכל הרמות השונות של המציאות. במאמר מוסגר נאמר, כי קיימת דרך מילוט מהשאלה ... לומר שכל ישות בעולם היא נפרדת בשלמות מכל שאר הישויות האחרות, ללא שום מכנה משותף כלשהו. ובכך בעצם ניתן לנסות להתחמק מהשאלה של התהוות הנפרדות מתוך האחדות. אלא, שע"פ התפישה הזאת בעצם אנחנו "מעמיסים" את כל תכונות האחדות על ...

... שיחפש עד הסוף, שתחווה את הקיום הזה בכל רגע ורגע בצורה חדשה, על ידי התעמקות עד הסוף ואז תגיע לתפיסת אחדות, וזה יימשך לנצח. החוויה המתמדת היא חווית הנפרדות שמתהווה מהאחדות. ...

... או תנהג כך וכך ותגיע. אך היא אינה מכילה בתוכה את ההפך. אין בה את שאר הדברים ששונים ממנה. וכל דבר ודבר שקיים בעולם מתהווה מאותו הדבר. זאת אומרת שיש דבר, שממנו כל הדברים עשויים, והוא בא לידי ביטוי כל פעם בצורה אחרת, ובכל דבר ודבר יש את הפוטנציאל של כל ...

... תמיד בתרתי משמע, אף אחד מהם לא אומר לך מהם בצורה חד משמעית דברים. לא יגיד לך בדיוק את הדברים כהוויתם. שאדם יוצא החוצה הוא רואה שמש בצהריים הוא גם יודע שהוא קיים, בשניהם אין לו בזה תרתי משמע, אעפ"כ אדם צריך בחיים להגיע לוודאות מוחלטת כמו שהוא קיים. אח"כ ננסה להגיע ...

... והתוצאה, היו כישות אחת. גם הביצה והתרנגולת, ישות אחת. ויש עומק, יש מקום לפני, בו אין הבדל בין יש רצון, לאין רצון, אין הבדל בין אני ללא אני כי בהוויה שמהווה את המציאות, הכל אחד וכל מה שישנו ברמה הפיסית, וברמה המטאפיזית, תחושות רגשות, ישנה הוויה אחת שהכל אחד ויש שיקראו לה כלום, או בלתי נתפסת, או יקראו לה שום דבר, או הדבר שאי אפשר לחשוב עליו. יש משהו בסיסי ביותר המכנה המשותף הרחב ביותר של כל הדברים בעולם, זו ההוויה של המציאות, רגש, רצון, חומר, הכל!! מתהווה מהבסיס מההווויה, המילה אני, ולא אני, יש מקום ואין מקום יש שתי ... אני אין שייכות להבדיל בכלל בכלום. וכל מקום שיש הבדלה, זה מקום וזמן, כל המציאות, כל מה שיש, שקיים, זה בתוך זמן ומקום ומאחורי הדברים הקיימים, יש הוויה של אין הבדל בין כלום. אם אתה רוצה משהו, זו רק חוויה של תחושה הרצון הזה, אתה רק מרגיש שיש רצון. אין כל הבדל בין הרובוט לאדם, האדם רק חש שהוא רוצה, האדם מרגיש אני, והרובוט לא מרגיש אני שהאני זו רק תחושה, ובהוויה אין מקום וזמן, כל הישויות הן אחת, ולא שייך לרצות או לא לרצות, ...

... ההפך של מה שהוא הבין, ולשאול את עצמו האם ההפך של מה שאני חושב ומבין, האם גם את ההפך אני מבין? ואם כן, סימן שהבנת את שורש המציאות, ששורש המציאות מהווה את כל הרעיונות הכל זה אפשרי המציאות, וכל פעם מבינים גם נושא מסוים ...