הסיבה הראשונה - פרדוקס הסיבה הראשונה... על כך, שיש יותר מתשובה אחת אפשרית. ושורש כל ההבדלים בעולם, הוא ההבדל שבין ה"יש" לבין ה"אין". וכל ההבדלים שיש בעולם, הם לבושים של ההבדל הבסיסי ביותר שיש, בין שני ההפכים האלו, "יש" ו"אין". כי השאלה מהי הסיבה הראשונה, היא לדוגמא מבוססת על ההפרדה שהאדם עושה בין "יש סיבה" לבין "אין סיבה". כי כנ"ל אם אצל האדם לא היה ... בשכלו עד הקצה האחרון שלו, הוא אין לו שום שאלה כלל. כי כאשר האדם משתמש בשכלו עד הקצה האחרון שלו, כל ההגדרות של האדם מתפרקות והאדם מצליח לאחוז בשכלו את החיבור של ההפכים כישות אחת. וכאשר התודעה של האדם תופשת ומכילה בתוכה את החיבור של ההפכים, אז ממילא אין לאדם שום שאלה כלל, כי הכל אחד ממש. ובמקרה שלנו לגבי השאלה של מהי הסיבה הראשונה, כאן על האדם להפסיק לחפש את הסיבה הראשונה ומה היה ... של השאלה עצמה, וינסה לברר מה ההבדל האמיתי והאם בכלל יש הבדל אמיתי בין הניגודים שעליהם מבוססת השאלה, הרי שעל ידי זה יגלה האדם את האמת, שהיא שהכל אחד, דהיינו, שכל ההפכים הם אחד, ורק בעיני האדם הם מצטיירים כהפכים שונים, וממילא יש לאדם שאלות שונות. ונסכם: הרעיון שביארתי הוא, שכל שאלה בעולם מבוססת על הנחת עבודה שאומרת, שיש הפרדה כלשהי בין "יש" לבין "אין" בלבוש כלשהו. וכדי להבין את המציאות באמת, ראשית כל, על האדם לחקור, האם באמת יש הבדל בין שני ההפכים, שבגללם יש לו את השאלה. ועל ידי זה שהאדם מתבונן אל תוך המהות של ההפכים עצמם, כגון כאן על ידי זה שהאדם שואל את עצמו, מהי בכלל סיבה? ומה גורם לסיבה להיות כזו? ומה יוצר את ההבדל, שבין סיבה לבין אין סיבה? דהיינו, מהי ... דבר להיפוכו. ונזכיר ונחדד: שאין הכוונה לומר שאין הבדל בין דבר להיפוכו, ושדבר אחד נכלל בהיפוכו, כגון שכל סיבה היא בכלל אקראית או להיפך, אלא הכוונה היא לומר, ששני ההפכים נכללים בשלמות אחד בשני, אפילו ברמת הפוטנציאל שלהם. דהיינו, שהאדם עצמו מגיע לתפישת מציאות כזו, שבה המושג שעליו מבוססת השאלה, המושג הזה עצמו נעלם, ...