אלוהים והעולם, המציאות והאדם. אב ובן כישות אחת....זה בכלל אלוהים שמהווה את העולם, ממילא האדם מבין שמצד האמת הכל זה הוא ממש. כשם שכאשר המציאות עצמה מסתכלת על כל דבר היא תמיד רואה את עצמה ממש, כך גם הבן שמבין שהוא עצמו זה בכלל האב, כך גם הוא מתחיל להרגיש כלפי כל דבר שהוא רואה וכולי. לסיכום: כאשר הבן רואה את עצמו באחדות מלאה עם האב, דהיינו, כאשר הבן מרגיש "אני" ביחס לאב שמהווה אותו, הרי שזו השלמות האמיתית, שבה הכל טוב תמיד, כי כל מה שקורה זה בכלל רצונו העצמי של האדם עצמו. הדבר דומה לאצבע בגוף האדם...