... אבל כאשר האדם כן מגדיר איזה דבר, אז ממילא, כבר דבר אחד יותר טוב מאשר דבר אחר, ואז האדם משועבד
להגדרה שלו. כגון לדוגמא, אדם שמגדיר שהוא רוצה שהמציאות ... האדם לא מגדיר איך הוא רוצה שהמציאות תהיה, אז כל מציאות מתאימה לו באותה המידה ממש. וברגע שיש
הגדרה, הרי שהאדם לוקח בכך את החופש שלו, להרגיש הרמוניה עם המציאות בכל מצב. וכבר ביארתי גם, שאם לא תהיה לאדם שום
הגדרה, אז אומנם הוא לא ירגיש שום רע, אבל הוא גם לא ירגיש שום טוב. כי בלי שום רע, גם אין שום טוב.
וההגדרה, היא זו שמאפשרת לאדם להרגיש טוב ורע, לפי העניין. ... וכך הוא יוכל להיות בזרימה עם המציאות. אבל מצד שני, החיסרון בכך הוא, שהאדם בעצם שוב פעם מגדיר
הגדרה חדשה, שהיא שהוא לא רוצה להגדיר הגדרות. וגם לרצות לא להגדיר הגדרות, גם זו בעצם
הגדרה. כי לפעמים המציאות היא, שהאדם מגדיר הגדרות, ... לא להגדיר הגדרות, ושהוא לא רוצה להגדיר הגדרות, הרי שבעצם בכך, האדם הגדיר לעצמו שוב פעם, עוד
הגדרה חדשה. ואז ממילא, האדם מכניס את עצמו לקונפליקט ... טוב, גם אם הוא יגדיר הגדרות, וגם אם הוא לא יגדיר הגדרות. אלא, שגם להיצמד לרעיון הזה, גם זו
הגדרה. כי בעצם האדם מגדיר לעצמו, שלא אכפת לו האם הוא מגדיר או לא מגדיר הגדרות, וזה בעצמו
הגדרה. וכל רעיון שהאדם נאחז בו, הוא
הגדרה. וגם לא להיאחז בשום רעיון, גם זו
הגדרה. אז מה הפתרון? ולכן, הפתרון האמיתי לפרדוקס הזה, ... הטוב ביותר הוא, שהאדם לא יגדיר לעצמו, האם הוא רוצה להגדיר או לא רוצה להגדיר. כי אם האדם מגדיר
הגדרה כלשהי, אז הוא סובל כאשר המציאות היא הפוכה
מההגדרה שלו. או במילים אחרות, הכי טוב שהאדם כן יגדיר, ... להגדיר, זה טוב באותה המידה ממש. אלא, שהבעיה היא, שאם האדם מגדיר / לא מגדיר דבר כלשהו, זו עצמה
הגדרה שמגבילה את החופש של האדם, מההיפוך שלה. ולכן יש ...