... שתהיה מציאות שנפרדת ממנו. ורצון של אמת, אין דבר שעומד בפניו. ולכן המציאות קיימת. והכל בזכות הרצון של האמת. ואם לרגע אחד יתבטל הרצון של אמת של הבורא, שתהיה הבריאה, באותו הרגע ממש לא יהיה שום רגע ושום מקום ושום ישות כלל, אלא הכל יחזור לקדמותו. והבריאה, לא יכולה להמשיך להיות קיימת מעצמה. כי העצמיות של הבריאה, היא ההוויה ...

... ודרך הטוב, היא להיטיב. וכדי שהוא ייטיב, לשם כך הוא צריך מקבלי הטבה, שהם בני האדם. וכדי שההטבה תהיה שלמה, היא צריכה להיות ללא בושה. כי אם האדם היה מקבל את ההטבה מהבורא בלי להתאמץ עבורה, היה האדם מתבייש בכך שהוא מקבל מתנת חינם. ולכן אלוהים עשה טוב ורע, כדי שהאדם יתאמץ לבחור בטוב, ואז הוא יקבל את השכר ללא כל ... הבושה. ואלו הטועים, שמאמינים לטעות של לחם הבושה, הם לא מבינים שהם מטעים את עצמם סתם, וממילא הם גם סובלים סתם. כי הם שוכחים, שאת תכונת הבושה עצמה, גם אותה יצר הבורא. ועכשיו אחרי שיש בושה, עכשיו שייך לומר שמי שיקבל שכר ללא מאמץ, הוא יתבייש על כך. אך לפני שנוצרה הבושה, לא היה שייך שום חיסרון, בלקבל מתנת חינם ממש. ואלוהים שהוא כל יכול והוא טוב, אם באמת הוא היה רוצה רק להיטיב, אז הוא היה עושה רק טוב תמיד. ומלכתחילה הוא היה בורא את האדם, ללא תכונת הבושה. ומאיזו סיבה ברא הבורא אצל האדם, את תכונת הבושה עצמה?! וכמובן, שכל התפישה השגויה הזאת, של אלוהים שהוא טוב שדרכו להיטיב, היא כולה שקר גדול. כי אלוהים, לא כפוף לשום חוק ...

... הוא טוב שדרכו להיטיב - השקר והטיפשות הפעם יתבאר השקר, של אלו שחושבים שתכלית הבריאה, היא הדרך של הבורא לגלות את מידת הטוב שלו. או כיו"ב שאר הטועים שאומרים, שאין מלך בלא עם, והוצרך אלוהים לגלות את מלכותו, וכל הטעויות כיו"ב. והטעות של התפישה הזאת וכיו"ב, היא ... אלוהים אמיתי. כי בריאת העולם, היא הגדרת ההגדרה הראשונה. והפרדת הטוב מהרע, היא עצמה בריאת העולם ממש. ואפילו הפרדת הבורא מרצונו ומהמודעות העצמית שלו, היא עצמה בריאה של ממש. כי לפני הבריאה לא היה חילוק בין הבורא לבין רצונו או דעתו. ובנקודת ההתחלה הכל היה אחד. וכאשר הכל אחד, לא שייך שום הגדרה של טוב ורע, ולכן אלוהים לא יכול להיות טוב או רע. וכל שכן שדרך הטועים לסבול. ... שאר השקרים שמייחסים לבורא. ואז הטועים אומרים, שכל ההסברים הם רק מהצד שלנו, כדי לסבר את האוזן וכיו"ב, אבל מהצד של הבורא אין שום מחשבה שמשיגה כלל את דעתו של הבורא. ואכן ההסברים שלהם, רק מסברים את האוזן, ומראים את הטעות שלהם, שהם מבלבלים את המוח ומטעים את עצמם וגם אחרים בטעויות שלהם. כי אם הם מודים שבסופו של דבר, אין להם השגה של אמת, כיצד נוצר רצונו של הבורא, ואיך נפרד רצונו ומדעו מישותו, ואיך נוצרה ההפרדה של בורא ונברא ואיך נוצר השינוי הראשון, אז היה טוב יותר אם הם מראש היו מודים, שאין להם שום השגה של אמת באלוהים ...

... תחקור" ו"במה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות". כי הטועים האלו חושבים, שאילו ידעתיו הייתיו. ומאחר שהבורא הגביל את שכל האדם, הרי שאל לו לתלמיד להיות כמו רבו, ואל לו לתלמיד לנסות לחקור את מהות ועצמיות הבורא. ועל האדם להישאר, עבד עבדים לנצח נצחים. ולמה עבד "עבדים" ולא עבד של מלך מלכי המלכים? משום שכל זמן שאין לאדם השגה במהותו ועצמיותו של הבורא, הרי שהוא תופש את הבורא, בתפישה שגויה ומצומצמת, והוא הופך את מלך מלכי המלכים, לעבד עבדים. והוא האדם עצמו, עובד ... כי תפישת מציאות שגויה, היא עבד. והאדם עובד, את תפישת המציאות השגויה. והטועים שוכחים, שמהות ועצמיות הבורא, למרות שהיא נשמעת כאיזה דבר רחוק מהאדם, הרי שהיא לא יותר, מאשר המהות והעצמיות של האדם עצמו. ואם האדם לא יבין את מהותו העצמית בשלמות, שהיא בעצם מהות הכל, שהיא בעצם מהותו של הבורא, כיצד יבין האדם את עצמו?! והתכלית, היא בהחלט שהאדם כן יהפוך להיות רבו. ואילו ידעתיו ...

... את הדבר. ויש כאלו שמלמדים את האדם שיש דברים שהאדם לא יכול להבין אותם. והם אוסרים על האדם לנסות לחקור ולהעמיק בנושאים האלו של הבנת מהות הבורא, מהות המציאות, מה היה לפני הבריאה של רצון האלוהים, וכיו"ב שאר הנושאים האלו, שאותם אנשים מפחידים את האדם שלא יחקור את הנושאים האלו. והם מייאשים את האדם, שהוא לא יכול ושאין לו ... והיא הישות של המסובב והמחוקק הראשון, שכל האירועים כולם, הם התגשמות והתגלות רצונו של המחוקק הראשון. ורק מי שרואה את המציאות מנקודת המבט של הבורא, רק הוא חווה את המציאות, כמו אלוהים ממש. ומי שרוצה להשיג את החוויה הזאת, עליו להיות איש אמת ולשנוא את השקר בתכלית השנאה. כי מי שחושב שהוא לא יכול להשיג איזה דבר, הוא טועה. ... שמאמין לשקרים של עצמו, שהדבר אינו אפשרי להשיג את השלמות. ומי שחושב שאי אפשר להשיג איזה דבר, הוא כופר באלוהים ממש. כי הוא כופר באחדות הבורא, שנמצא באחדות איתו, ושהוא יכול להשיג כל דבר, באמצעות אחדות הבורא, שהיא ישות אחת עם כל דבר. והעונש של מי שכופר באלוהים כנ"ל, הוא הסבל של האדם, שהוא נפרד מאלוהים. וזה עצמו העונש של האדם, זה שהוא רחוק מהידיעה שהוא עצמו אלוהים ממש. והאדם סובל, רק משום שהוא לא חווה את זה שהוא עצמו אלוהים. והסבל של האדם נגרם, משום שהוא כופר באחדות הבורא, שאלוהים נמצא באחדות מוחלטת עם כל דבר. והעונש על הכפירה הזאת באלוהים שמאוחד בכל דבר, הוא שהאדם לא מרגיש את האחדות הזאת עם האלוהים, וזה עצמו העונש שלו. ואיש האמת, מגלה לאדם ...

... האמת, הרי שהוא לא באמת מוחלטת, רוצה את האמת המוחלטת. ואז ממילא, הוא נשאר בשקר של הנפרדות. ויש שחושבים, ש"לא יראני האדם וחי". דהיינו, שהאדם הוא מוגבל ביכולת שלו לתפוש את מהות הבורא. וחמור מסכים לקבל אוכל טעים, תמורת זה שישחטו אותו. ומי שהוא "חכם", הוא לא יסכים לראות את אלוהים, ...

... הראשון, דהיינו, שהאדם חווה את ה"אני" שלו, שהוא המהות של המציאות עצמה, שאז האדם חווה, שהוא הבורא של הקיום העצמי שלו ושל הרצון העצמי שלו. שאז האדם חווה חיסרון, אבל הוא חווה, שהוא זה ...

... וכסיבת המציאות. ובקצרה נאמר כי אם אלוהים נפרד מהמציאות, דהיינו, שהמחייב נפרד מהמחויב, והמסובב נפרד מהמסובב, והבורא נפרד מהבריאה, הרי שממילא זה אומר שזהו לא אלוהים אמיתי. כי אם משהו נפרד ממנו, הרי שהוא לא אין ...

... מקום וכולי, ואז ממילא לא שייכת שום שאלה כלל. כי השאלות, הן נובעות מהקיום של השינוי, שיש שינוי והפרדה בין יש לבין אין משמעות, ויש הפרדה, בין יש לבין אין סיבה, ובין הבורא לנברא ובין המהות לצורה וכולי. אבל כאשר הכל אחד ממש, והמהות והצורה הם אחד, והבורא והנברא, והרצון והרוצה והרצוי, ...

... רוצה יותר מכל, להיות שלם עם עצמו באמת. ושלמות יש רק לאלוהים האמיתי. ומי שנכלל בו, על ידי זה שהוא יודע מהי אחדות המציאות, דהיינו, מהות הבורא, לפני שהוא ידע שהוא עצמו קיים, מי שיודע מהי המהות הזאת, הוא נכלל באלוהים, ומקבל את השלמות האלוהית. ומי שנכלל באלוהים, הוא יש לו את שלמות האמת ושלמות הענווה, כי ...