... בשלמות. בסוף התודעה שלך צריכה להתמזג עם משהו אחר, והחיבור אמור להיות בשלמות. להתחבר לשלמות בשלמות, שפירושו להתחבר למקום שאין
הבדל בין יש לאין, ואז כל דבר הוא שלם, אבל החיבור עצמו אמור להיות בשלמות. מה זה אומר? שכול השכל כולו, אמור להתחבר ליש ואין. ולכן יש שני תהליכים, כדי שהשכל יתחבר ליש ואין, השכל צריך להכנס לעומק, כי רק בעומק הוא יראה שאין
הבדל בין יש לאין. אבל כדי שכול השכל יתחבר לשלמות בשלמות, כל התהליכים צריכים להתחבר לקצה. אם יש תהליך אחד שלא מתחבר לך לסוף, אז אתה לא יכול להגיע לסוף, כי תמיד יהיה לך סוג ... ונניח שאתה מתחבר דרך הספר, אבל אם יש פרסומת בטלוזיה ודרכה אתה לא מצליח להגיע לסוף, זאת אומרת שאתה לא מצליח דרכה לראות שאין
הבדל בין יש לאין, אז אתה לא בסוף. להגיע באמת למצב שאין
הבדל בין יש לאין, זה רק כאשר אתה מגיע למצב שכול מחשבה שנכנסת לך לראש, כל זיכרון שקיים לך בתודעה, כל אפשרות שאתה יכול לחשוב שמשהו יהיה, הכל נעלם לך בתוך אותו דבר. זה כמו סוג של תפיסה שלא משנה מה נכנס בפנים אתה חווה שאין
הבדל בין יש לאין. אבל מספיק אם יש מחשבה אחת בעולם שאתה לא רואה איך היא מחוברת לאין
הבדל בין יש לאין, אז אתה לא יכול כולך להיות בחוויה של אין הבדל. אני למשל כשאני רואה טליויזיה, אני מחליט איזה מרחק אני שומר מהאחד, וזה הכל בתוך ההגדרות של הנפרדות. ואם אני ... מהלא מושלם, אבל המוח לא יכול גם להגיד למישהו תזיז את התמונה ימינה או שמאלה, שזה בעצם לדבר על צורות, ובו זמנית להיות במצב שאין
הבדל בין יש לאין, כי אין אפשרות. המנגנון של האדם לא יכול לראות את הצמצום כשלם. והמורה הרוחני שאומר שחייבים לסבול קצת, הוא פשוט לא הבין עד הסוף. והוא נוכל כי הוא בלב שלו ... שהפסקת את המדיטציה ולמשל התנעת את הרכב, אתה בחווית ידיעה. זאת אומרת שיש הפרדה בין האחדות לנפרדות. בסוף אתה צריך להבין שאין
הבדל בין יש לאין, אתה יכול לקרוא ולהבין את זה, אבל מה שקורה שאתה מבין את זה, בשנייה שהסתכלת החוצה אתה רואה שיש
הבדל בין יש לאין. ולמה? כי האין הבדל לא משתקף מתוך התהליך אלא מחוץ לתהליך. אני למשל, כל מחשבה שקפצה לי לראש, אני ראיתי בתוכה, זה סוג של עומק מסויים, ראיתי את האין
הבדל בין יש לאין. יש אנשים שאומרים שכדי להרגע הם צריכים למשל לקרוא ספר, או לעשות מדיטציה, אבל הוא לא יכול, תוך כדי שהוא מתקן למשל את החלון, ומרגיש את המתח בעבודה להגיע למצב שאין
הבדל בין יש לאין. הספר להיות אלוהים הוא בעצם נותן לך את המקדח שאיתו אתה יכול לקדוח בכל דבר. תקרא את הספר להיות אלוהים, ותנסה להבין את החשיבה שלו, ובחשיבה שלו, לא משנה איזה תהליך אתה לוקח, תקדח בתוכו ודרכו תגיע לזה שאין
הבדל בין יש לאין. החיפוש הרוחני הוא בעצם חיפוש של התבוננות, אבל אם הוא מנותק... המטרה היא שלא רק יהיה לך יותר שכל, אלא שתשתמש בשכל הזה בתהליכים ושמכל תהליך תוכל להגיע לאין ... או שלא אכפת לי מה קורה עם החלון. ואם אכפת לי, זה נקרא יש הבדל, צמצום, הגדרה. ואם לא אכפת לי מה קורה עם החלון, זה נקרא אין
הבדל בין יש לאין. אני מדבר על תפיסה שאתה יכול ללכת לחלון ולסגור אותו, שזה אומר שיש
הבדל בין יש לאין, אבל כאשר אתה מתבונן על המחשבה שאומרת, אני רוצה לסגור את החלון, מתוך המחשבה הזאת אתה רואה שאין
הבדל בין יש לאין. למה בעיקרון זה לא אפשרי, קודם כל זה אפשרי, אבל למה זה כאילו לא אפשרי? כי זה דבר והיפוכו. אבל אם בן אדם מפתח את השכל שלו, ואת יכולת התפיסה שלו, אז בסוף הוא ... להזדהות שהחושים עובדים, אתה יכול להזדהות שיש לך רצון, אתה יכול להזדהות שיש טוב ורע, ועדיין בתוך זה להביא את עצמך למצב שאין
הבדל בין יש לאין ברמת הסיטואציה הספציפית. ואז אתה נמצא באחדות ובנפרדות ביחד. אתה רואה את האחדות בכל הרמות. אתה רואה שאין הבדל בין אני רוצה שהוא יסגור את החלון, לבין אני לא רוצה שהוא יסגור את החלון. יש כאן שני תהליכים, תהליך אחד זה העומק, שאתה צריך להגיע בעומק למקום שאין
הבדל בין יש לאין, והתהליך השני זה שאתה צריך לראות זאת דרך התהליכים עצמם. אחרי שקוראים את הספר ומבינים אותו, צריך לעשות תהליכים בחיי היום יום. לדוגמא, יש סרט קומדיה, ואין ... תרשים שמתוכה את מגיעה לאחד. אם אתה פותח פרסומת בטלויזיה, אם אתה לא רואה, איפה בתוך הפרסומת הזאת אמרו לך בצורה כמעט ברורה שאין
הבדל בין יש לאין, אתה לא יכול להגיע לזה שאין
הבדל בין יש לאין באופן מלא. כי אם יש שכל שדרכו אתה לא יכול לראות את ההשתקפות של הראשון, זה גם אומר שאתה לא ראית את הראשון, כי איך זה שאתה לא מזהה את הראשון? אם הראשון נמצא בכל דבר, אז אתה צריך לראות אותו בכל דבר, אם כבר אתה ראית אותו. מה שאני רוצה להגיד שההבנה שאין
הבדל בין יש לאין, אמורה להשתקף אליך מכל תהליך. אתה מנסה להפעיל את המזגן, והשלט לא עובד, ואתה מתעמק, למה השלט לא עובד? למה זה ככה, למה זה ככה? ושוב אתה רואה שאין
הבדל בין יש לאין. זה לא - השלט לא עובד, לא אכפת לי, ואין
הבדל בין יש לאין. תנסה להבין מה קורה עם השלט, למה הוא לא עובד, ומתוך זה תגלה שאין
הבדל בין יש לאין. אתה למשל לוקח את הטלפון הנייד שלך ושואל, למה אין בו שפה סינית? זוהי חווית נפרדות, נכון? אז כדי לצאת לאחדות אתה אומר זה לא משנה, הכל אחד, מושלם. אך לא זאת ... אותי בכלל, אבל יש כאן שכל, תנסה להתבונן בדבר, למה זה מזכוכית? לנסות להבין מה חשב היצרן, ולמה זה ככה. ומתוך זה תגלה שאין
הבדל בין יש לאין. הרעיון הוא שכול דבר שאתה בודק אותו אתה מגיע למהותו. למשל השלט של הטלויזיה, יש בו צבע ירוק, לנסות לבדוק, מה הסיבה שהיצרן בחר שזה יהיה בצבע ירוק? יש סיבה לכך שהצבע ירוק. ולמה דווקא ירוק כזה ולא ירוק אחר? המסר שאני רוצה להעביר, שלא רק תבין שאין
הבדל בין יש לאין בפילוסופיה או בספרים, ואני אומר תיקח תהליכים בחיי היום יום ותתבונן בהם. אי אפשר להיות אלוהים, מבלי שתהיה יותר חכם מכולם. איך אתה יכול להבין את אלוהים, אם ...