הסוד של: מהו שורש *כל* המציאות/ה"אני" / כל הסיבות / הנאה סבל? ועוד - חלק 1... לכך שהאדם לא מקבל את המציאות כפי מה שהיא, אלא רוצה לשנות אותה. כי אבן לדוגמא שאין לה שום רצון עצמי כלל, אצלה באמת אין הבדל בין שום דבר לשום דבר. ואם האדם היה רוצה את המציאות בשלמות כפי מה שהיא, הרי שלא היה צריך להישאר אצל האדם שום רצון עצמי כלשהו מכל סוג שהוא. וכל העדפה שיש לאדם לגבי דבר כלשהו, ... דבר בשלמות, ממילא הוא מתאחד עם האדם שרוצה את הכל בשלמות. כי אם האדם באמת לא רוצה שום דבר בשלמות, הרי שממילא כבר אין שום הבדל אצלו בין שום דבר לשום דבר, וממילא הוא כן רוצה את הכל בשלמות. כי כדי שהאדם לא ירצה את המציאות, לשם כך הוא צריך כן לרצות איזה משהו אחר. אבל אם האדם לא רוצה שום דבר במציאות, ... את הרצון העצמי שלו אל המציאות, נקודה שבה האדם חווה את ההעלמות של הרצון העצמי שלו, נקודה שבה האדם לא יכול להצביע על שום הבדל בין הרצון העצמי שלו לבין המציאות לגבי שום דבר בעולם. והנקודה הזאת היא נקודת האפס, שנמצאת בין ציר המספרים החיובי עד אין סוף שהוא הציר של העולם שכולו טוב, לבין ציר המספרים ... בעצם מתחבר לרצון אחד יותר מאשר לאפשרות אחרת. ואיפוס הרצון, הוא גם שורש הרצון. כי בנקודת השורש של הרצון של האדם, אין שום הבדל בין שום רצון כלשהו לבין כל רצון אחר. ובנקודת שורש הרצון של האדם, האדם מבחינתו אין אצלו שום הזדהות רגשית עם שום רצון. ואח"כ הרצונות של האדם הופכים להיות יותר ויותר מוגדרים, ... של האדם, אין שום הגדרה כלל של טוב ורע. כי שם בנקודת ההתחלה של הרצון של האדם, שם הרצון לא מוגדר כלל. ושם אין אצל האדם הבדל בין טוב לרע, כי עוד אין שום רצון מוגדר כלל, ושם אין שום הגדרת רצון. ולהגיע לאיפוס הרצון, פירושו שהאדם מגיע לנקודת השתוות בין הטוב לבין הרע. נקודה שבה אין אצל האדם שום הבדל בין שיא הטוב לבין שיא הרע. נקודה שבה האדם מגיע לשלמות האחדות בין הטוב לבין הרע, בשלמות כזו שאין שלמות אחריה ושלמות גדולה ממנה. כי כל זמן שיש אצל האדם הבדל כלשהו בין טוב לבין רע, הרי שהאדם עדיין לא הגיע לנקודת שורש הרצון שלו. כי לכל הדברים שיש בעולם יש להם שורש, וגם לרצון של האדם יש שורש. וכל דבר בעולם הוא חלק מדבר אחר גדול ... הפוטנציאל של הרצון, שם נמצאים כל הרצונות האפשריים בבת אחת. ובנקודת שורש הרצון ששם כל הרצונות נמצאים בבת אחת, שם אין הבדל בין רצון כלשהו לבין רצון אחר. ושם הרצון הוא אין סופי. ושם אין שום הגדרת רצון או רצון בצמצום כלשהו. כי הרצון של האדם שאיתו האדם חי בחיי היום יום, הוא רצון מצומצם מוגבל ... אפשרי על ידי שורש הרצון, ששם כל הרצונות מאוזנים בשלמות. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקום אחר. ובנקודת שורש הרצון, שם אין הבדל בין טוב לבין רע, כי שם הכל טוב תמיד. כי כדי שיהיה רע, לשם כך על האדם להגדיר את הרצון שלו. כי רצון מוגדר יכול ליצור רע או טוב מוגבל. אבל רצון בלתי מוגדר בשום צורה, הוא לא ... נמצאות כל המחשבות שבעולם בבת אחת, גם לו יש שורש אחר גדול יותר ממנו. כי בין השורש של כל המחשבות לבין כל מחשבה ומחשבה יש הבדל מהותי, והוא ההבדל שבין הפוטנציאל של הדבר לבין הדבר עצמו. בין הכוח לבין הפועל. כי שורש הרצון או שורש המחשבה וכיו"ב, הוא נבדל מהותית מכל מחשבה ומחשבה ומכל רצון ורצון. ויש שורש אחד גדול עוד ... אחר. וגם שורש המחשבות הוא עצמו ביטוי של משהו אחר. ויש שורש אחד, שכולל בתוכו את כל השורשים. דהיינו, ישות שבה אין שום הבדל בין רגש לבין רצון לבין ידיעה לבין מחשבה וכל כיו"ב. וגם אח"כ יש עוד שורשים פנימיים עוד יותר. אך בכל מקרה יש שורש אחד שמאחד תחתיו את כל הישויות וכולי. ונחזור לעניין הקודם, ...