... קרתה או לא, אז נבדוק, באופן עקרוני, האם יש אפשרות שתוצאה כזו תקרה. ואחרי שהבנו את זה, עכשיו אוסיף, כי לפעמים גם הסיבה עוד לא קרתה. וגם אז נשאל,
האם הסיבה יכולה לקרות באופן עקרוני. לדוגמא: אם הילד שלי יהיה עצבני, הוא יתאבד. שאז נשאל: אמיתות סיבה: האם יש אפשרות שהילד שלך יהיה עצבני. אמיתות תוצאה: האם יש אפשרות שהילד ... עתידית ביחס לסיבה שכבר קרתה. ולכן את התוצאה נבדוק בפני עצמה, האם קיימת אפשרות שאהיה שבע באופן עקרוני, בלי קשר לסיבה כלשהי. ורק אח"כ נבדוק,
האם הסיבה שאכלתי מחייבת את זה שאהיה שבע. דהיינו, בדיקת התוצאה ביחס לעצמה ורק אח"כ ביחס לסיבה. סיבה: אני אלך לאכול. תוצאה: אני אהיה שבע, בגלל שאלך לאכול. הסיבה והתוצאה ... של הטענה שנטענה, הקצנו אותו באופן מוחלט + הצגנו גם את ההפך המוחלט של ההקצנה המוחלטת של הטענה ואז בדקנו היכן האמת בכל הטווח האפשרי. תוספות -
האם הסיבה אמורה לגרום לתוצאה?: כאשר בודקים האם ועד כמה הסיבה מחייבת את התוצאה לקרות, צריך לשים לב לשאול את השאלה בניסוח הבא: האם ועד כמה הסיבה אמורה בהכרח לגרום לתוצאה. ולא לשאול:
האם הסיבה גורמת לתוצאה. כי על הניסוח השני, בד"כ התשובה תהיה כן. לעומת זאת על הניסוח של
"האם הסיבה אמורה בהכרח לגרום לתוצאה", התשובה לא תמיד תהיה כן. ואסביר: נניח שרואים נייר שנשרף במדורה. נאמר שהאש גורמת לנייר להישרף. אם נשאל איך אנחנו יודעים שהאש שרפה את ... לי רע / האם יש אפשרות שכאבים לא יעשו לי רע, הרי שהתשובה יכולה להיות שונה. והדגש הוא, אל תשאל האם זה כך. כן תשאל, האם זה חייב להיות כך. אל תשאל
האם הסיבה גורמת לתוצאה. תשאל,
האם הסיבה אמורה בהכרח לגרום לתוצאה הזאת? אולי אפשרי שהיא לא תגרום לתוצאה הזאת? כי המחשבה שאומרת שהסיבה גורמת לתוצאה, נשענת על המחשבה שאומרת, שככה זה אמור להיות. ...