החיים כמשחק, משחק החיים - לשחק את המשחק, לשחק את החיים, לשחק את משחק החיים...בצורה פחות אישית. כי פחות אכפת לו ממה שהוא חושב, ויותר אכפת לו, ממה האמת כפי מה שהיא, דהיינו, ממה שהמציאות חושבת. כי האדם מתרגל תמיד לראות, מה המציאות חושבת על כל דבר, דהיינו, מהי האמת האובייקטיבית. ואז האדם מ"יישר קו" עם המציאות, וממילא חי איתה יותר בהרמוניה. ועוד נחדד, כי מבחינה נייטרלית לגמרי, אין שום העדפה אישית, ואין טוב או רע, ואז ממילא אין שום משחק כלשהו. כי משחק אפשרי, רק כאשר יש טוב ורע. וכאשר האדם חושב בצורה סובייקטיבית, אז יש לו העדפות...