... כי ילד קטן, לא אכפת לו בכלל מה חושבים עליו וכולי. וכאשר האדם גדל, והשכל שלו מחליף את הטעות של עצמו, מהטעות של הילד, לטעות של המבוגר, אז האדם מתחיל לפחד מהקהל.
והאדם מפחד, ממה שחושבים וממה שיחשבו עליו וכיו"ב. והאדם הוא עולם קטן. וכל מה שנמצא מחוץ לאדם, נמצא גם בתוך האדם. וכל אותם אנשים
שהאדם מפחד מהם, כולם נמצאים גם בתוך האדם עצמו. והאדם עצמו, לא באמת אוהב את עצמו בשלמות. ואותם האנשים
שהאדם מפחד, ממה שהם יחשבו עליו, הם בעצם אותם הכוחות בתוך האדם עצמו, שלא אוהבים את האדם עצמו, והאדם כל הזמן מנסה לברוח מהם. כי אם האדם היה עושה שלום בתוך ... אבל, כאשר האדם לא אוהב את מי שהוא באמת, וכאשר האדם בטעותו מטעה את עצמו, ומדחיק את החסרונות שלו, שהם הכרחיים, מעצם קיומו כישות נפרדת מהמציאות השלמה, על ידי זה
האדם מפחד שיבואו אנשים, ויזכירו לו את אותם החסרונות שיש לו, שהוא עצמו מפחד מהם. ולכן, הדרך של האדם להתמודד עם פחד מפני קהל ופחד במה / דיבור מול קהל, היא על ידי זה שהאדם מבין את שורש הפחד שלו. ושורש הפחד של האדם מהקהל, הוא מכך
שהאדם מפחד מהמחשבות שיש בתוכו, שמעבירות עליו ביקורת מול עצמו. ועל ידי שהאדם מבין את זה, על ידי זה האדם מסתכל אל המקום הנכון ואל הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד ...