... של האין סוף באמצעות הצמצומים של ההפכים השונים. יש = יש סוף = יש אפשרות למחשבה של האדם להכיל אותו = יש אפשרות לחשוב אותו. אין = אין סוף = אין אפשרות למחשבה של האדם להכיל אותו = אין אפשרות לחשוב ... סוף אל הסוף. תורת הצמצום = התהליך שבו האין סוף מצמצם את עצמו לכל מה שנתפס במחשבה של האדם. מחויב המציאות = המהות של המציאות ... של המהות אל הצורה הצרה ושאינה אין סופית = צרות. להתפלל / תפילה = דבקות וחיבור של האדם בשורש של המציאות / הבורא. ללמוד תורה / לימוד תורה = כאשר האדם מקשר כל דבר לשורש שלו שהוא הבורא = כאשר האדם רואה את החוכמה של האין סוף שיש בכל ... הסוד הנסתר שיש בכל דבר. הסוד = הקשר של העולם לבורא. מצווה / מצוות = צוותא = התחברות = האדם מתחבר לטוב שבכל דבר. עוונות / עברה / עברות = העבר השני = הצד השני = הפרדה = מעבר לעבר = מצד לצד = צדדים = פירוד = האדם אינו מקשר את העולם אל הבורא = אינו ... לשורש שלהם = לאחדות הגמורה. מלחמת גוג ומגוג = המלחמה שיש בין ההפכים השונים לפני שהאדם מבין שהכל זה אחד = ביאת המשיח. גהנום / גלות = כאשר האדם אינו רואה את הטוב ואת האחדות שיש בכל דבר. גאולה / משיח / גן עדן = כאשר האדם רואה את האחדות שיש בין ההפכים השונים. נשמה = המהות הפנימית של הדבר = האחדות של ההפכים. גוף האדם = הבגד של הנשמה = הצורה החיצונית ... ידיעה / הגדרה / הפרדה של דבר אחד מדבר אחר (ראה תכלית הידיעה). חיים = כאשר הנשמה של האדם מקושרת לשורש של החיים / למי שמחייה אותה / המהות של המציאות / הבורא = רואה את עצמה כאחד עם הבורא. מוות = כאשר התודעה של האדם אינה מקושרת למקור שמחייה אותה / המהות שלה / הבורא = מת חי. תחיית המתים = כאשר התודעה של האדם שהוא חי מת מתקשרת לבורא שלה. ...

... עוד דרך יצירתית וחשיבה יצירתית, איך וכיצד יכול האדם לפתח את החשיבה היצירתית שלו ואת ... של לימוד מטעויות יזומות . דהיינו, כי לפעמים האדם עושה טעות כלשהי. וכאשר הוא מתבונן ... ללמוד מטעויות באופן כללי, דהיינו, על זה שאחרי שהאדם עושה טעות, אז שעליו לנסות ללמוד ... גילה שהוא עשה טעות. אלא כאן אני מדבר על דרך של האדם לפתח את היצירתיות שלו, על ידי זה ... רגיל לעשות, במידה והוא היה טועה במעשיו. ז"א שהאדם רגיל לעשות פעולות מסוימות ולחשוב בצורה מקובעת מסוימת. והאדם צריך לשבת עם עצמו ולחשוב ולשאול את ... לעשות בטעות, כדי להשיג את המטרה שלי? והדרך של האדם למצוא דרכים חדשות כיצד הוא היה יכול ... את מה שהוא עושה בצורות נוספות, היא על ידי זה שהאדם מנסה לחשוב כמו משוגע. דהיינו, האדם לוקח את התהליך שאותו הוא רגיל ... שלפיהם הוא עושה את מה שהוא רגיל לעשות. ועל האדם לקחת את כל אחד מהחלקים שיש בתהליך ... טעות, אז איזה טעויות הייתי עלול לעשות?! ואחרי שהאדם מוצא איזה טעויות הוא חושב שהוא היה ... להוראות ולחוקי הפעולה שהוא רגיל אליהם, עכשיו על האדם לברר עם עצמו, מה היתרון היחסי שיש ... כי לטעות פירושו, לחשוב מחוץ לקופסא הרגילה. והאדם רגיל לפעול בצורה כלשהי. ומה שנראה לאדם כטעות וכשיגעון, זה בעצם מייצג אצל האדם את מה שבעיניו נתפס כפעולה שלא לפי ... הקיימת שלו. אלא כחשיבה חדשה בצורת חשיבה חדשה. והאדם לא צריך לחכות לעשות טעויות וללמוד מטעויות שהוא עלול לעשות. אלא האדם יכול מראש לחשוב עם עצמו, בצורת ... בצורה יצירתית ולפתח יצירתיות, היא על ידי זה שהאדם מתבונן בצורה מסודרת ומכין רשימה מסודרת, של כל תהליך הפעולה השגרתית שלו. והאדם יושב ומפרק את רצף הפעולות שלו, לתתי תהליכים. ועל האדם לקחת כל חלק מהתהליך שהוא עושה, ... לסטות ממנו. אבל יש גם חוק אפשרי, שהוא חוק שהאדם פועל לפיו. אבל מצד האמת, האדם כן יכול לסטות מהחוק הזה. והחוק הזה ... בלבד, אך הוא לא חוק מחוייב. ורצף הפעולות של האדם, מורכב מהמון תתי תהליכים. וכל תת תהליך, משרת ונובע ממערכת חוקים כלשהי. ועל האדם להתבונן היטב על כל חוק מחשבתי, שמניע את תתי התהליכים של רצף הפעולות שלו. ועל האדם להטיל ספק בחוקים האלו. ולנסות לחשוב כאילו הוא משוגע שמפר את החוקים האלו. ועל האדם לשאול את עצמו על כל חוק שמניע את ... לחוק הזה, מה הייתי עושה וכיצד הייתי פועל? וכך האדם מגלה את החוקים שהם רק חוקים אפשריים אך לא חוקים מחוייבים. ואז ממילא האדם מפתח את כושר היצירתיות שלו ואת החשיבה היצירתית שלו. ואז האדם מגלה רעיונות חדשים וממציא המצאות ...

... נוספות? כי אשתי היא לא מספיק מפרגנת לי" לך היא לא מפרגנת תביא לך עשרים גברים מאה גברים שהיא תפרגן להם היא לא מפרגנת לך כי אתה לא מציאה גדולה. עכשיו זה כל אחד יעדיף להאשים את השני היא והוא זה כמו האדם הראשון מה אמר "האישה שנתת לי היא הביאה לי אתה הבאת לי הוא הביא" כולם אשמים כל הזמן מאשימים אף אחד לא אומר אני אשם. ש: אף ...

... הדבר החשוב ביותר כאשר מקבלים החלטה, הוא הגדרת התכלית הסופית והמטרה הסופית. אם המטרה הסופית של האדם אינה ברורה לו, הרי שהוא מתקשה לקבל החלטה טובה. החלטה נצרכת כאשר יש אפשרויות בחירה. על האדם לדעת בצורה ברורה וחדה מהי התכלית הסופית שאליה הוא רוצה להגיע. על האדם לנסות להבין מהי התכלית של התכלית עצמה = מה בדיוק יקרה אחרי שהתכלית עצמה תושג. האם אז תהיה תכלית נוספת? ומה אח"כ? ומה יהיה אחרי מה שיהיה אח"כ? ככל שהאדם חושב לטווח רחוק יותר, כך ההחלטות שלו טובות יותר. על האדם לחשוב כמה שיותר רחוק. על האדם לחשוב אין סוף מהלכים קדימה, עד כמה שהוא יכול. על האדם להסתכל על הסוף של הסוף ועל מה שהוא באמת רוצה להשיג. רק כאשר התכלית ...

... - איך לדעת מהי לא תכלית החיים? במאמר הזה נדבר על אחד מהשאלות שהכי מטרידות את האדם, והיא מהי תכלית החיים ומהי מטרת החיים. כי כאשר האדם הוא עדיין ילד קטן, אז הוא יודע ליהנות מהחיים בלי שום סיבה ובלי שום מטרה. והדבר האחרון שמטריד ילד קטן שמקבל צעצוע חדש, זאת השאלה מהי מטרת החיים. אבל ככל שהאדם גודל, כך ההנאות של האדם, יותר ויותר תלויות בהשגת מטרות שונות. ואז האדם מגיע לאיזו נקודה שבה הוא מרגיש סוג של מיצוי ברמה כלשהי מהמירוץ של החיים, ואז האדם שואל את עצמו, מהי המטרה שלי בחיים? מה הייעוד שלי? מהיכן באתי? ולהיכן אני צריך ללכת? וכאשר האדם מחפש את עצמו ואת הייעוד של החיים שלו, אז לכל אדם רצות בראש מחשבות שונות עם אפשרויות שונות לגבי מה יכולה ... לאדם כל מיני מחשבות לראש לגבי מהי תכלית החיים שלו ומה הייעוד שלו, באפשרותו של האדם לבדוק בצורה מאוד פשוטה האם זו תכלית החיים או לא, על ידי זה שהאדם שואל את עצמו את השאלה הבאה: האם כאשר אני אשיג את התכלית הזאת ואת המטרה הזאת שנראה לי שאולי היא התכלית והייעוד שלי בחיים, האם אז השאלה מהי תכלית החיים תעלם לגמרי? ואם האדם יתבונן היטב, האדם יראה, כי כל המטרות שאותן הוא מציב לעצמו כתכלית החיים, הן כולם לא תכלית החיים. משום שאם האדם יתבונן היטב, הוא יראה שגם אם הוא ישיג את כל המטרות שלו בשלמות , עדיין האדם ישאל את עצמו מהי תכלית החיים ומה הייעוד שלי בחיים. ואם האדם מבין שגם אחרי שהוא ישיג את המטרות שלו, הוא עדיין ישאל את עצמו מהי תכלית החיים, הרי שממילא זה אומר שהמטרות שאותן חושב האדם שהן תכלית החיים, הרי שהן לא תכלית החיים. כי תכלית החיים, היא הדבר שכאשר האדם ישיג אותו, אז הוא יפסיק לשאול מהי תכלית החיים. ומי שמחפש תכלית בחיים, אז תכלית החיים היא להגיע למצב שבו האדם לא ישאל את עצמו יותר מהי תכלית החיים. בדיוק כמו אדם רעב שמחפש מזון כדי לשבוע ולהפסיק להרגיש רעב. ואם המזון לא משביע, הרי שהוא מיותר לגמרי לצורך השגת המטרה של לא להיות רעב. וכאשר האדם ממציא לעצמו כל מיני מטרות בחיים, האדם יכול לעשות לעצמו דמיון מודרך פשוט ולדמיין את עצמו משיג את כל המטרות שלו בשלמות . ועל האדם לנסות להתבונן ולראות, האם אחרי שהוא משיג את כל המטרות שלו בשלמות, האם אז נעלמת השאלה מהי תכלית החיים, או שלא? ואם האדם קולט שעדיין השאלה תישאר, הרי שהאדם בעצם לא הבין עדיין את תכלית החיים! ותכלית החיים האמיתית, היא להגיע למצב תודעתי שבו האדם ירגיש כ"כ טוב, עד שלא תעניין אותו השאלה מהי תכלית החיים. כי השאלה מהי תכלית החיים, היא בסך הכל אמצעי עבור האדם להרגיש טוב. כי כאשר האדם לא מרוצה מספיק מהחיים שלו ומהקיום שלו, אז הוא שואל את עצמו מהי תכלית החיים, כדי ליצור לעצמו משמעות בחיים שתעזור לו להרגיש טוב. והתכלית האמיתית של האדם בחיים, היא להשיג את האושר האמיתי, שהוא המצב שבו האדם מפסיק לחפש את האושר ושבו המילה אושר היא חסרת משמעות עבור האדם. בדיוק כמו שכסף הוא חסר משמעות עבור מי שכל הכסף שבעולם שלו. והרעיון הוא, שיש מצב תודעתי, שבו האדם מבין את המציאות ורוצה אותה בשלמות. וכאשר האדם כל הזמן מחובר למציאות בשלמות ויודע ליהנות ממנה תמיד באופן רציף, על ידי זה שאלת תכלית החיים וגם משמעות ...

... יכול להבין, רק הוא יכול לדעת האם אפשר להבין את הכל או לא. והנה, ישנם רבים וטובים שחושבים שאי אפשר לדעת את הכל. וזה בסדר גמור שהאדם יחשוב שאי אפשר לדעת את הכל ובכך ירגיע ... ונקודת האמת שיש במחשבה שאי אפשר לדעת את הכל, היא שבאמת אי אפשר לדעת את הכל בצורת מחשבה רגילה. וכדי להבין את הכל, לשם כך על האדם לחשוב בצורת מחשבה קצת שונה ממה שהוא רגיל לחשוב. וכאשר האדם מנסה להבין את הכל בצורת מחשבה רגילה, אז ... באמת אי אפשר להבין את הכל בצורת מחשבה רגילה. ואם נתבונן עוד על העניין, נראה כי יש מנהיגים ומורי דרך רוחניים, שדוגלים בכך שעל האדם לעמול ולהבין כמה שיותר. ויש כאלו שדוגלים בכך שעל האדם לא לנסות להבין את הכל, כי אי אפשר להבין ... הזה נראה, כי אלו שמוכרים את הרעיון של אי אפשר לדעת את הכל, הם מוכרים את הרעיון הזה, רק כדי לא לאבד את השלטון שלהם. כי כאשר האדם מנהיג אנשים אחרים, על ידי זה הוא מקבל כבוד וסיפוק רגשי וכיו"ב. והאדם מקבל את ההערכה שלו כמנהיג, רק משום שבני ... והנה, כאשר המנהיג לא ראוי להנהיג, על ידי זה הוא מפחד לאבד את שלטונו. ואז הוא מגן על עצמו עם כל מיני שקרים שונים ומטעה את בני האדם. כי מי שראוי להנהיג, הוא זה שכן מבין את כל המציאות בשלמות. וכל זמן שהאדם לא מבין את הכל בשלמות, הרי שהוא לא באמת ראוי להנהיג, משום שאת עצמו הוא לא יודע להנהיג אל השלמות, אז כיצד הוא ינהיג אחרים?! וגם אם חושב האדם בדעתו שאי אפשר להבין את הכל, הרי שמנהיג ... לפי דעתו. וגם אם נדמה לאדם שיש שאלות שאין עליהן תשובה, ושיש דברים שאי אפשר לדעת ולהבין, הרי שכל זמן שאין לאדם תשובה וכל זמן שהאדם לא מבין את כל הדברים שהוא חושב שכן אפשר ... לא הגיע אל השלמות של עצמו, וממילא הוא לא באמת יכול להוביל אחרים אל השלמות שלהם. ומי שהוא לא מבין את כל המציאות, וכל שכן כאשר האדם לא מבין את כל מה שהוא יודע שהוא כן יכול להבין, הרי שהוא חי בפחד מתמיד מכך שבני האדם שמאמינים בו, יגלו שהוא לא מבין את הכל, ... שאינו ראוי, כדי להגן על עצמו? אז הוא ממציא בדעתו את המחשבה שאי אפשר להבין את הכל, ושלא צריך להבין את הכל, כדי למנוע מבני האדם לנסות להבין דברים מסוימים ולשאול אותו ... שלמות אחריה, הרי שהוא לא יאזור אומץ לנקוט עמדה ולומר לאחרים שאי אפשר להבין את הכל. משום שזו טיפשות גמורה לנקוט עמדה, כאשר האדם לא בטוח בה. ואם האדם עוד לא הבין את כל מה שהוא כן יכול ... להבין כל דבר. ומי שרוצה להבין את הכל בשלמות, עליו לנסות להבין את עצמו טוב יותר, בדברים הרגילים של היום יום. וברמה המעשית על האדם להבין טוב יותר את העבודה שלו ואת החיים הרגילים שלו, ולנסות לעשות אותם בשלמות. ועל ידי זה שהאדם מנסה להבין טוב יותר את הדברים הפשוטים של היום יום, ועל ידי זה שהאדם שואף להגיע לשלמות בכל דבר רגיל ויום יומי, על ידי זה האדם יוצר לעצמו את האפשרות להכיל בתוכו, את ההבנה של המציאות השלמה וכולי. ועל האדם לדעת, כי ברגע שהוא יהיה ראוי להבין את הכל, הוא יבין את הכל, וההבנה הזאת תבוא אליו מעצמה. ועל האדם להתמקד בלנסות להבין טוב יותר את החיים הרגילים, וההבנה הגדולה של המציאות, כבר תפתיע את האדם בהמשך הדרך... ומי שהוא לא ראוי עדיין ... את הכל, אין תועלת בכך שהוא ינסה להבין את הכל. משום שהדבר דומה לילד קטן שינסה להרים משקל כבד, שהדבר הזה רק יגרום לו לנזק. ועל האדם ללכת לפי מדרגתו, ולהתקדם במה שהוא כן יכול לעשות, ובסופו של דבר השלמות תגיע מעצמה אל האדם.

... להתעורר משינה תודעתית? תרדמת הזמן. תרדמת ההרגל. מה הם? איך להתעורר? תרדמה = שינה = חלום = דמיון. להתעורר = ערנות = מציאות = שכל. תרדמת ההרגל = ההרגלים מרדימים את האדם. כאשר האדם פועל מתוך הרגל ואינו חושב על תכלית מעשיו, על ידי זה התודעה שלו נרדמת. תרדמת הזמן = רצף האירועים של הזמן מרדים את האדם. כאשר האדם אינו מתבונן על המהות של האירועים השונים עד לעומקם, הרי שהוא כאילו ... תרדמה תודעתית: שינה בהקיץ = חוסר מחשבה = חוסר מודעות מלאה למתרחש = חוסר ידיעה והבנה מלאה של המציאות = חוסר ריכוז = חוסר התאמה בין הלב והרגש לבין המוח של האדם והשכל שלו. חוסר מודעות עצמית = אינו נהנה מהטוב האמיתי שיש בכל רגע ... לגבי החיים. שינה = חי בעולם הדמיון = יחוס חשיבות לדברים שוליים ולא מהותיים = התמקדות בחיצוני במקום בפנימי = להפוך את הטפל לעיקר ואת העיקר לטפל. כאשר התודעה של האדם ישנה אז: הפוטנציאל השכלי אינו ממומש = אינו מבין מדוע דברים קורים = ... = הנחות יסוד שגויות = תפיסות מציאות שגויות = אמונות טפלות = חוסר הבנה מלאה של המציאות = תחושה של כבדות / עצלות = חוסר שמחה = עצבות = רע. לעומת זאת, יש גם את האדם הער. האדם שהתעורר = התודעה שלו ערנית. אדם ער = שכל = היגיון = דעת = אמת = ... שיש בכל רגע של המציאות = שמחה = מיצוי הפוטנציאל האישי = להיות מודע לעצמך = אושר = חיים = חי באמת. איזה חלק באדם ישן? תשובה: השכל / יכולת ההבנה / המחשבה. השכל של האדם ישן והדמיון שולט באדם. איך מתעוררים? איך מעירים את השכל? תשובה: יש ... כמה שיותר. לשאול שאלות, לחפש את האמת, לחקור, לברר, להתבונן = שימוש בשכל עצמו וחיזוק שלו. אש = לשרוף את הדעות המוקדמות והשגויות = לקחת את כל הנחות היסוד שעליהן האדם מבסס את חייו ולקרב אותן אל האש של האמת. האש של האמת תשרוף את השקר. ברמה המעשית: לשאול שאלות, לא לקבל שום הנחת יסוד בלי לאמת אותה = השקר נעלם מעצמו. לצעוק = הצעקה הפנימית של האדם בחיפוש העצמי שלו = השתוקקות והגברת הרצון למצוא את האמת = כיסופים ... דברים מתוך הרגל ושלא מתוך הבנה ברורה מדוע הדברים נעשים = לא לעשות שום דבר מתוך הרגל, אלא להבין מהי התכלית שלשמה הפעולה מתבצעת = לחזק את צד המודעות האישית של האדם. לנער מהרגליים = לנער את הבסיס של תפיסת החשיבה הקיימת = לבדוק את השורש ואת מידת הנכונות של צורת החשיבה הקיימת. בשורה התחתונה: ככל שהאדם רוצה יותר להתעורר, כך הוא מתעורר יותר מהר. לרצות להתעורר באמת = כאשר אין שום רצון אחר מלבד הרצון להתעורר, כאשר זהו הרצון היחיד. כאשר האדם רוצה בכל מאודו להתעורר, השכל של האדם מתעורר מעצמו, מגלה את האמת, ועובר לעולם שכולו טוב = גן עדן = האדם נהנה מכל רגע של המציאות, בלי קשר לצורה החיצונית שלה. ...

... אחדות ההפכים עכשיו לגבי שנאה ואהבה אינסופית אז בוא אתה רוצה לחזור על השאלה? ש: כן. אליעד: אוקי. ש: בשנאה או אהבה אינסופית דובר שהאדם לא מרגיש את המושא שכלפיו מבטא שנאה ...

... חלום, בתוך חלום עד אין סוף? ויבוא מישהו אחר וישאל, האם זה בכלל משנה שאנחנו בתוך חלום? אם אין כלום, אז איך נוצר משהו? אם לא היית קיים קודם, אז איך עכשיו אתה קיים? אם האדם רוצה לדעת, מה יקרה לו אחרי שהוא ימות, הוא צריך לדעת מה היה לפני שנולד. אם האדם לא יודע איך נוצרה הטרנספורמציה ביצירת התודעה שלו, אז הוא לא יוכל לדעת מה יהיה אחר כך. אם לאדם טוב, אז טוב לו בכל מקום, ואם לא טוב לו, לא יהיה לו טוב במקום אחר. ולא יעזור לו להתאבד, כי הרצון ותחושת הקיום שלו ממשיכים איתו לאן שהוא ילך. אם האדם מבין שהוא נמצא בתוך חלום עצמי של עצמו, חווית המציאות שלו משתנה. ובחוויה הוא יתייחס לחיים אחרת, יהיה לו לאן לברוח. אם האדם רוצה להתעורר מהחלום, הוא צריך להפעיל את השכל, להבין שזה אחד, ואז הוא ... למציאות האמיתית? ובכלל איך נוצר החלום של המציאות הזאת? האם מישהו בכלל נרדם, ואיך הוא נרדם. ומי שיתבונן יראה, כי אין שום הבדל בין העולם הממשי שלנו, לבין העולם הממשי של האדם שנמצא בתוך החלום. ואיך בודקים? באמצעות התבוננות פנימית, להסתכל עמוק, עמוק, עמוק לתוכך, אבל כל כך עמוק, עד שתגיע למהות הראשונה של כל הדברים. אם האדם יבדוק את המהות של הדברים, בסוף הוא יגיע לאחד, ואז הוא יצא מהחלום. האדם אומר למשל, אם הכל זה כלום, אז מדוע אני חי? ואם זה לא כלום, אז גם בשביל מה הוא חי? אלא שיש שני פרספקטיבות, האחת חיצונית, אם תשאל, למה אני חי? תמיד תהיה לך עוד שאלה. אבל מפרספקטיבה שנייה, אם אתה מבין שזה כלום, אז אין לך שאלה מדוע אתה חי. והאדם לא מסופק מהתשובה הזאת, כי היא לא נכונה, למה? כי כשהאדם נאחז במשהו, תמיד הוא יחשוב, אולי זה לא נכון. כי אם האדם נאחז בתשובה כל שהיא, תמיד תמיד יהיה לו ספק. מי שרוצה לחוות עוד יקומים, ... קיים וגם לא קיים, ושיש אני ולא אני, ויש מחוץ לאני וללא אני, ואז זה אומר שאין הבדל בין האני ללא אני, אתה מגלה שבמהות שלך אין הבדל בין אני ללא אני, דהיינו, כלום. למשל האדם חולם חלום, ובחלום שלו אנשים מדברים ומתכננים תוכניות, ואז האדם פתאום מתעורר מהחלום וכל מה שהאנשים תכננו ודברו הכל נעלם. וכך במציאות שלנו, האדם מתכנן כל מיני תוכניות ולמעשה הוא תלוי בזה שחולם אותו. האדם לא יכול להתפלל לאלוהים, כי למעשה אלוהים הוא זה שגורם לאדם להתפלל אליו, למעשה אלוהים מפעיל את האדם. בשורש אין הבדל בין האני ללא אני, והמקום והזמן הם גם רק צורות שונות, ... קבוצה שתכיל את סך כל הדברים + המקיף שלהם. אם הפזאל הוא החלקים שלו אז סיימנו, אבל אם הפזאל הוא לא החלקים שלו, אז יש קבוצה גדולה יותר שמקיפה את הפאזל + החלקים שלו. אחרי שהאדם מבין שזה אחד, אז הוא מבין שוב שזה אחד, ומבין שוב שזה אחד. מצד אחד מה זה ... מהשאלה, למה אני חי? למה? מצד אחד שאתה מבין שיש עוד אחדות ועוד אחדות, אז לא משנה כמה תשאל, אתה אף פעם לא תגיע לתשובה. ומצד שני אומרים לך, יש אחדות, בסוף אין שאלה. כשהאדם שואל, למה אני חי? מה משמעות החיים? למעשה האדם מניח שיש סוף, הוא מניח שתהיה תשובה שלא תהיה עליה עוד שאלה. אם האדם היה בטוח שעל כל תשובה שיתנו לו, תמיד תהיה עוד שאלה, אז הוא יפסיק לשאול. אז אם האדם מבין זאת עד הסוף, הוא מבין שהוא תמיד חי, ומצד שני, זה כל רגע אחד חדש. האדם תמיד רוצה להבין, ואיך מנטרלים את הרוצה להבין? על ידי ההבנה שהכל אחד, ואין ... ועוד מקיף, ועוד מקיף, אז מצד אחד מבינים שאין תשובה, אבל מצד שני גם אין שאלה. כי כל האפשרויות נכונות וגם לא נכונות, זה גם קיים וגם לא קיים, גם יש סיבה וגם אין סיבה. ואז האדם יכול לשחק באמצע. אם האדם בטוח שאף פעם לא תהיה לו תשובה, וכן הוא בטוח שאין שאלה, אז הוא משחק באמצע. ... אחד. מה זה אומר? גם תחווה את המציאות מנקודת המבט שלנו, גם מנקודת מבט שאין זמן ומקום, גם מנקודת המבט של מה שיש לפני האחדות, שאין הבדל בין הלפני ואחרי, וגם מנקודת המבט שהאדם חולם חלום והכל ממשי לו - תחווה את כל הפרספקטיבות, ותבין שאין הבדל ביניהם. לדוגמא, כיום האדם חושב או שהוא בחלום או שהוא במציאות. אבל אני מנסה שתבין שאתה תמיד בחלום ואתה תמיד במציאות. ככול שהאדם יהיה בטוח שהוא תמיד בחלום ותמיד במציאות, אז הוא תמיד יחווה שהוא תמיד ...