... את אחד הדברים הכי לא שפויים בעולם הזה, והוא, המרדף הנצחי של
האדם אחרי האושר שחומק ממנו כל הזמן. כי
האדם מטבעו רוצה להרגיש טוב, וכמה שיותר טוב, טוב יותר.
והאדם מטבעו, לא רוצה להרגיש רע.
והאדם מבחירה חופשית שלו, לא יבחר להרגיש רע, אפילו לא קצת. כי
האדם רוצה להגיע למצב שבו רק טוב לו בשלמות, עד כמה שאפשר. ומי שיתבונן יראה, כי
האדם כל חייו מתאמץ לצמצם ולהפחית את כמות הרע שיש בחיים שלו, ומתאמץ להגדיל את כמות הטוב שיש לו בחיים. ואת זה
האדם עושה, מתוך שאיפה להגיע למצב, שבו יהיה לו רק טוב, בלי שום רע כלשהו. ומי שיתבונן יראה, כי בסופו של דבר, לא משנה כמה
האדם מתאמץ להפחית את כמות הרע שיש לו בחיים, ולא משנה כמה
האדם מתאמץ להגדיל את כמות הטוב שיש לו בחיים, בסופו של דבר, תמיד
האדם ירגיש גם רע ברמה כלשהי. ולא רק שתמיד
האדם ירגיש גם רע ברמה כלשהי, אלא שלפעמים, גם כמות הרע של
האדם בחיים, נשארת זהה לחלוטין, ואפילו גדלה, גם אחרי
שהאדם מתאמץ כ"כ הרבה להקטין את הרע, ולהיפטר ממנו לגמרי. והסיבה לכך היא, שבכל דבר שיש בעולם, יש בו יתרון כלשהו וחיסרון כלשהו, מנקודת מבט כלשהי. ואין שום ... שיש בו רק יתרונות או רק חסרונות. ומי שמחליט האם ועד כמה
האדם ירגיש טוב או רע ברגע כלשהו, זה הרצון של
האדם, שהוא עצמו תלוי בנקודת המבט של
האדם, שהיא עצמה תלויה ב... (ביארתי במקום אחר). וכאשר
האדם מתבונן על המציאות שלו, אז ככל שהוא יותר רוצה אותה, כך טוב לו יותר, וככל שהוא פחות רוצה אותה, כך רע לו יותר. והטוב והרע, תלויים במידת הריחוק וההתאמה, שבין הרצון של
האדם, לבין המציאות שלו. וכאשר יש לאדם חוסר שביעות רצון ממציאות כלשהי, מיד בראש שלו קופצת לו למחשבה איזו מציאות חלופית, שהוא חושב, שאם הוא ישיג אותה, אז יהיה לו יותר טוב מאשר עכשיו.
והאדם מתאמץ להשיג את אותה מציאות, שהוא חושב שהוא יהיה שבע רצון ממנה וירצה אותה. ותמיד אחרי
שהאדם משיג את מה שהוא רוצה, תמיד ולעולמי עולמים ולנצח נצחים, תמיד הוא מגלה, שהמציאות שהוא חשב שהוא יהיה שבע רצון ממנה, היא לא בדיוק כמו מה שהוא תכנן מההתחלה. ותמיד
האדם ימצא חסרונות כלשהם, בכל מציאות שתהיה לו. כי אם
האדם לא ימצא שום חסרונות בעולם, אז הוא לא יפעל כדי לשנות את העולם, ואז העולם לא יתפתח וכולי. ובכל מקרה, טבע
האדם הוא, שהוא כל הזמן משנה את נקודת המבט שלו, וכל הזמן הרצונות של
האדם משתנים, במקביל לזה שגם המציאות משתנה כל הזמן. ולכן גם מצב הרוח של
האדם משתנה כל הזמן. ובכל מקרה,
האדם לעולם לא יוכל להרגיש רק טוב. כי שום דבר אינו מושלם, אלא בכל דבר יש חיסרון כלשהו. ובנוסף, מי שיחליט כמה טוב או רע
האדם ירגיש, זה אך ורק לפי מה שהוא ירצה או לא ירצה באותו הרגע. כי
האדם יכול להשיג המון דברים, ואז פתאום הוא לא ירצה אותם, או שפתאום הוא ירצה דברים אחרים וכיו"ב. ולפעמים
האדם משיג את מה שהוא רוצה, אבל פתאום יורד לו החשק ממנו, ונמאס לו ממנו, למרות שהוא מאוד רצה אותו, קודם לכן. ולפעמים פתאום
האדם סובל מאיזה עניין אחר וכולי. ונמצא אם כן, כי