... ולא משעמם? מי שיתבונן בעניין יראה, כי בעולם שלנו ישנם דברים שונים שמעניינים את
האדם ברמת שונות. וישנם דברים שהם כ"כ משעממים, עד
שהאדם מרגיש שעמום כבר כאשר הוא חושב על הדבר. ועוד לפני
שהאדם עשה את הדבר, הוא כבר מרגיש את השעמום מלעשות אותו. וישנם דברים אחרים, שכבר כאשר
האדם שומע עליהם, הוא מיד מתמלא באנרגיות חיוביות ובשמחה, והוא כל כולו רוצה לעשות אותם. ולא רק
שהאדם שמח לעשות אותם, אלא
שהאדם יכול לעשות אותם פעם אחרי פעם אחרי פעם, ובכל פעם להפיק הנאה מחדש ולא להשתעמם, אלא להרגיש סיפוק והנאה וכולי. ואם נתבונן עוד ... נראה, כי כל הדברים שבעולם, גם אלו שנחשבים למעניינים, הרי שיש להם סוף. דהיינו, אם
האדם יעשה את הדבר יותר מידי פעמים, גם אם הוא נחשב לדבר מעניין, הרי
שהאדם ישתעמם מהדבר, ואם
האדם ימשיך בכל זאת לעשות את הדבר, הרי שלבסוף האהבה שלו לדבר תהפך לשנאה. לדוגמא, אדם שיאכל את האוכל הטעים ביותר פעם אחרי פעם ללא הפסקה, בסופו של דבר
האדם ימאס באוכל הזה, וירגיש תחושה של גועל ושל דחייה ממנו, למרות שבעבר הוא מאוד אהב אותו. וכך הוא הדבר לגבי כל הדברים שבעולם. שאם
האדם ייצמד אליהם יותר מידי,
האדם ירגיש מהם דחייה. ואין שום דבר בעולם, שיכול להביא את
האדם לתחושה של סיפוק אמיתי ושל שלמות אמיתית. והשאלה היא, מה הופך דבר למעניין? וכיצד למצוא דברים מעניינים ולהרגיש בכל פעם תחושה של התחדשות? והעניין הוא, כי
האדם רוצה לחוות התחדשות. וההתחדשות שאותה חווה
האדם, היא דבר רגשי שמתרחש בתוך
האדם עצמו. ותחושת ההתחדשות, היא לא חיצונית אלא פנימית. וכל השינויים החיצוניים
שהאדם מבצע אותם, הם כדי לחוות תחושה של התחדשות פנימית. וישנם דברים מעניינים, שיוצרים אצל
האדם התחדשות פנימית, גם כאשר
האדם עושה אותם פעם אחרי פעם. ומאחר שתחושת ההתחדשות היא פנימית, הרי שיש משהו פנימי שמתרחש בתוך
האדם, שהוא זה שיוצר את תחושת ההתחדשות אצל
האדם. והדבר הפנימי אצל
האדם שיוצר אצלו את תחושת ההתחדשות, זה השכל של
האדם. כי כאשר
האדם עושה איזה דבר, ההנאה של
האדם מהדבר היא פנימית. וההנאה של
האדם מהדבר, נובעת מהצורה שבה
האדם מרגיש ביחס לדבר. והיחס והרגש של
האדם אל הדבר, הם תוצאה של הצורה שבה הוא מסתכל על הדברים. וככל שהשכל של
האדם מסתכל על הדברים בצורה ברורה יותר, כך
האדם מרגיש טוב יותר ביחס לדבר. ו