... ושאינו מוגדר כישות אחת - שלמות העדר ההגדרות, היא שלמות ההגדרות כי יש מוגדר ושאינו מוגדר. והאדם מסוגל להגדיר כל דבר, מלבד להגדיר שני הפכים בבת אחת כישות אחת. ואצל האדם תמיד יש, גם חוויה של הגדרה, וגם חוויה של דבר שהוא לא יכול להגדיר אותו / שאינו מוגדר. (השכל ומעל השכל). והאדם צריך להשיג את השלמות, שבה הכל אחד. שהאדם עובר למצב שבו יש חוסר הגדרה מוחלט, עד שבעיניו אין שום הגדרת הפרדה בין דבר להיפוכו, עד שהם הופכים להיות אחד ממש. מקום שהוא כ"כ לא מוגדר, עד שהאדם מסוגל להגדיר ממש, ואעפ"כ להישאר בחוסר הגדרה. וכך גם האדם צריך להשיג את השלמות, שבה הכל אחד. שהאדם עובר למצב שבו הכל כן מוגדר ממש, ושבו אין שום הגבלה להגדיר דבר כלשהו, ושכל דבר בו הוא מוגדר ממש. עד שהאדם יכול להגדיר את הדבר והיפוכו, כישות אחת ממש. כי מי שלא יכול להגדיר דבר והיפוכו בבת אחת, הוא בעצם חי במקום של חוסר הגדרות. והאדם צריך להיות מסוגל להגדיר את הכל, שהוא יוכל להגדיר את הדבר והיפוכו, כדבר אחד ממש. ואז האדם עובר למקום שבו הכל מוגדר, עד שהוא מגדיר את הדבר והיפוכו, כדבר אחד ממש. עד שהוא מסוגל להגדיר רק צורה אחת, ולהפריד בין הדבר לבין היפוכו. אבל עדיין נשארת ביניהם אחדות. משום שהאדם מסוגל גם אחרי ההגדרה שלו, שמפרידה את הדבר מהיפוכו, עדיין להגדיר, שלמרות ...

... משוגע, או מי שהגיע לאמת האמיתית. כי הגיע אל התכלית האמיתית. אך רוב בני האדם בעולם יציבים במחשבה שלהם, לא בגלל החכמה, אלא בגלל פחד ושקר. מרוב פחד וחשש ... אם מישהו משנה את האמונה, הרי שאינו משנה אותה מהשורש. אך בשורש רוב בני האדם נשארים באותה תפיסה. למשל בעניין תפיסת המציאות: כל אחד חושב שימין ושמאל, ... להישאר בשקר ולהישאר תקוע איתו, כי לא נוח לנסות כל הזמן משהו אחר. וגם אם האדם חוזר על עצמו, דהיינו, שוב חוזר לדעה שפעם תפס בה, זה לא נכון. כי המחשבה ... חושב אותה, היא אינה זהה. כי ההסתכלות תמיד תהיה מתוך פרספקטיבה אחרת. ואם האדם משנה שוב ושוב את דעתו, זה עדיף מאשר להיות תקוע בשקר. כעת נראה איך להגיע ... יטריד אותך וידרוש לחפש. חיפוש האמת הוא ההוכחה שלא מצאת אותה. והספקות של האדם טובים, על מנת שיתפתח ויחפש את האמת. עדיף שיהיו ספקות כדי להתקדם. כי הטיפש ... אינה טובה, ורק על ידי שאלות והתמודדות עם הספקות והמשך חיפוש האמת, מגיע האדם לידי יציבות אמיתית באמת. ...

... בצורה נכונה? לחקות מישהו היינו לנסות להיות דומה למישהו. כאשר האדם רואה מישהו אחר שמצליח, באפשרותו לנסות לחקות את האדם המצליח ועל ידי זה לנסות להצליח כמותו. יחד עם זאת, גם לחקות אנשים אפשר לעשות בחוכמה ובצורה יעילה. אז איך בעצם לחקות אנשים מוצלחים בצורה נכונה? תשובה: כאשר האדם מנסה לחקות מישהו, עליו לנסות לחקות ולהידמות לאדם המצליח בעיקר בצורת המחשבה שלו ופחות בפעולות שלו. ונסביר: ... עושה דברים מצליחים, הדבר הזה נובע בראש ובראשונה מהגישה הנכונה של האדם המצליח, שהיא זו שאחראית על הפעולות שלו. כל פעולה מתחילה במחשבה. וכאשר אדם מצליח עושה משהו שיוצר אצלו ... מחשבה כלשהי שגרמה לו לעשות את הפעולה הזאת. הדבר העיקרי שהופך את האדם המצליח לכזה, זאת צורת המחשבה שלו והגישה שלו לביצוע המעשים שלו. הגישה של האדם המצליח יכולה לנבוע מהידע המקצועי שיש לו, מניסיון החיים שלו, מהגישה שלו לחיים וכיו"ב. אך בסופו של דבר לכל אדם מצליח יש גישה כלשהי שלפיה הוא בד"כ פועל. הגישה של האדם המצליח, היא צורת המחשבה שלו שמנווטת אותו במעשיו ושעל פיה הוא מקבל את ההחלטות שלו. ככל שהגישה של האדם המצליח נכונה יותר ותואמת יותר את המציאות שבה הוא פועל, כך בד"כ המעשים שלו משיגים תוצאות טובות יותר והצלחות ... שוב פעם כדי להשיג את אותה המטרה?! אפשר פשוט לחזור על הפעולות של האדם המצליח ולהשיג את אותה המטרה ביותר קלות. וגם אם רוצה האדם ללמוד ולחפש את הדרך בכוחות עצמו, הרי שבאפשרותו להיות מודע גם לפתרון שכבר מצא זולתו. וכמובן שאם רוצים לחקות ... האפשרות הראשונה היא, לנסות לחזור פעם נוספת על רצף הפעולות שאותו האדם המצליח עשה, בלי לנסות להבין מדוע הוא בחר בדרך הזאת. ואכן לפעמים, השיטה הזאת עובדת ללא תקלות. אך לפעמים, ... מורכבת והמקרה קצת שונה, הרי שרצוי יותר להבין גם את צורת המחשבה של האדם המצליח. כמו כן, ישנם מקרים שבהם אי אפשר לדעת / לזכור את כל רצף הפעולות של האדם המצליח, או שאי אפשר לחזור על חלק מהפעולות האלו, או שבכלל רוצים להשיג תוצאה שונה מהתוצאה שאותה השיג האדם המצליח. ובמקרים כאלו הדבר הטוב ביותר, הוא לנסות להבין את דרך המחשבה של האדם המצליח ועל פיה לפעול. כאשר האדם לומד את צורת המחשבה של האדם המצליח ומבין טוב יותר את דרך המחשבה שיצרה את ההצלחה, על ידי זה האדם בעצמו הופך להיות אדם מצליח. כאשר האדם מתבונן על השכל ועל צורת המחשבה של האדם המצליח, על ידי זה, צורת המחשבה של האדם עצמו, הופכת להיות כמו צורת המחשבה של האדם המצליח, ועל ידי זה, האדם עצמו מתחיל לעשות פעולות, שיוצרות הצלחה בעוד תחומים נוספים, ולא רק באותו התחום המסוים. כמו כן, גם האדם עצמו כאשר הוא מצליח לעשות משהו, באפשרותו להתבונן על צורת המחשבה שלו שיצרה את ההצלחה, ועל ידי זה לנסות ...

... על פרדוקס האבן. התשובה כמובן היא, שכל השאלה של פרדוקס האבן, קיימת רק בתוך שכלו האנושי המצומצם של האדם, שאינו מסוגל להבין ששני דברים שנראים כשונים זה מזה, הם בכלל ... זה מזה. מרצון יחיד של ישות אחת, נוצרים אין סוף רצונות שונים בכל רגע מחדש (גם ברמת המציאות וגם אצל האדם עצמו). המהות של המציאות היא כ"כ אין סופית, עד כדי כך שהיא ... קיימת ומהווה את כל מה שקיים. לסיכום: עצם קיומו של פרדוקס האבן, הוא בכלל התשובה לפרדוקס עצמו. השכל של האדם כ"כ קטן, שהוא בכלל לא מבין שהשאלה שלו היא עצמה התשובה על ... אדם שחולם חלום. לא הגיוני שמאותה המחשבה יוצרו דמויות שונות בתוך החלום. וגם לא ממש הגיוני שהישות של האדם שחולם תתפצל לשני חלקים, אחד חולם את החלום והשני בתוך החלום ועדיין זה ישאר אותו אדם עצמו. זה עצמו שהאדם מרגיש רע, למרות שהכל טוב באמת, זה עצמו פלא גדול נגד השכל ...

... כיצד המציאות מאחדת את הכל? ומהי מהותו של האדם? מציאות. המציאות מקיפה את הכל וממלאת את הכל. מהותם האמיתית של כל הדברים, זו המציאות. כל הדברים כולם, ובכללם התודעה של האדם, המחשבות, הרגשות, הרצונות, מימד הזמן, מימד המקום וכל מה שבתוכם, כל הדברים כולם מהותם אחת, שהיא מהותה של המציאות. מצד מהותה של המציאות, הכל אחד. מאחר ... המציאות גם מקיפה וגם ממלאת כל דבר. מצד מהותם האמיתית של הדברים, מצד מה שהם באמת, אין הבדל בין שום דבר לשום דבר. יחד עם זאת, שכלו של האדם, אינו מסוגל לתפוס את המהות המלאה של המציאות כפי מה שהיא באמת. מדוע? משום שהמציאות היא אין סופית, ממילא לא ניתן להכניס אותה לתוך מחשבה סופית. האדם שנמצא בתוך המציאות, אינו יכול להכניס את המציאות לתוכו. רק המציאות עצמה יודעת את מהותה האמיתית של עצמה. מה שכן, באמצעות חוש הדמיון וליבו של האדם, באמצעותם האדם יכול לשער ולהרגיש את מהותה של המציאות. אבל בכל מקרה, גם אם האדם מצליח להרגיש את מהותה של המציאות וגם אם לא, עליו לזכור, כי מצד האמת מהותו לעולם תהיה אחת עם המציאות. ז"א גם אם האדם מצידו אינו מבין / מרגיש את מהותה של המציאות, מצד האמת האובייקטיבית הבלתי תלויה, מצד האמת האמיתית, מצידה האדם לעולם יהיה אחד עם המציאות. כאשר האדם מתבונן בנושאים האלו, על ידי זה הוא מבין טוב יותר את המציאות, ומבין טוב יותר את מהותו האמיתית. ככל שההבנה גדולה יותר, כך תחושת הטוב האמיתי גדולה יותר. ... היא הגורם שמאחד את הכל, היא הדבר שמצד נקודת המבט שלה הכל נמצא באחדות גמורה איתה תמיד. המהות של המציאות, היא זו שמהווה את ה"אני" של האדם, את המחשבות / רגשות שלו / ואת הדברים שאותם הוא יודע ושעליהם הוא חושב. כאשר האדם מבין שמהותו זהה למהותה של המציאות, על ידי זה הוא מתאחד איתה, מתמזג איתה והופך להיות אחד איתה = הרמוניה = אושר. ...

... הוא, כי חינוך ילדים מטרתו היא טובת הילד. כי אף אחד לא מחנך את הילד שלו, כדי לעשות לילד שלו רע. והמטרה שלשמה האדם מחנך את הילד שלו, היא כדי שהילד ידע לשמור על עצמו, וכדי שהילד יוכל לגדול בצורה בריאה, ויוכל להיות כמה שיותר מאושר וכולי. דהיינו, ... האמת, חינוך ילדים גורם לילד להרגיש רע. כי אושר אמיתי הוא תחושה של חופש מוחלט ללא גבולות. ולמרות שהרגילו את האדם שעליו לחיות ע"פ חוקים חברתיים וכיו"ב, הרי שמצד האמת חופש אמיתי, הוא כאשר אין לאדם שום גבול. ומצד האמת כמו שזה טוב לחנך ילד לדעת ... זה טוב לחנך את הילד לעשות את כל מה שהוא רוצה, ולהרגיש חופשי ושלם עם הרצונות שלו. כי אושר אמיתי הוא כאשר האדם מרגיש חופשי לגמרי ושלם לגמרי עם מה שהוא רוצה. וכאשר ההורה מחנך את הילד שלו לדעת לשלוט בעצמו ולחיות לפי כללים חברתיים כאלו ואחרים, ... מעצמו, וכדי להשתחרר מכל מיני דברים שהוא עושה, רק משום שכך החברה האנושית רגילה לחשוב. כי מקטנות מלמדים את האדם להתנהג ע"פ כללי החברה המקובלים לפחות ברמה כלשהי. והדבר הזה מוכרח שהוא ישבש אצל האדם את הגדרת הזהות העצמית שלו. ומוכרחים להודות על האמת, גם אם אין לאדם מושג מה הפתרון לבעיה. כי מצד האמת יש כאן בעיה אמיתית. ויש כאן דבר והיפוכו. כי מצד אחד האדם מוכרח לחנך את הילדים שלו לחיות דווקא בצורה כלשהי, ולהבין שיש טוב ויש רע. כי האדם מוכרח ללמד את הילד שלו שיש דברים רעים בעולם, שהילד צריך להיזהר מהם. כי אחרת הילד לא ישרוד בעולם כלל. וגם אם הוא ירגיש חופש למשך ... מתאים להתנהג ע"פ חוקים כלשהם. אבל זה לא סותר את האמת, שהיא שכל חינוך ילדים וכל מסגרת שיש בעולם שמגבילה את האדם לחוקים של טוב ורע וכיו"ב, הרי שזה סוג של בית כלא, שהוא מגביל את האדם ושולל ממנו את החופש. כי כל מסגרת חברתית כגון לדוגמא בית ספר, וכל כללי התנהגות כלשהם, כגון לא לפגוע באחרים וכיו"ב, למרות שהם ... היא עצמה מעורבת בטוב ורע. כי מצד אחד יש בה טוב, שהיא מאפשרת לאדם לחיות בעולם. כי בלי תודעה של טוב ורע, הרי שהאדם לא ישרוד בעולם. אך יחד עם זאת, זה לא סותר את העובדה, שתפישת המציאות ככזאת שיש בה טוב ורע, בזה עצמו יש גם רע. כי השלמות היא כאשר האדם תופש את הכל אך ורק כטוב תמיד. כי כולם רוצים להרגיש טוב וכמה שיותר טוב. וכאשר מלמדים את הילד שיש רע, הרי שבכך בעצם גורמים לו ... כזה שבו הוא יהיה מאושר באמת וירגיש טוב באמת. ואף אחד בעולם לא יודע איך לגרום לעצמו להיות מאושר באמת. כי האדם לעולם לא מאושר באמת. ומי שלא יודע לגרום לעצמו להיות מאושר באמת, כיצד למה ומדוע נדמה לו שהוא יודע ללמד אחרים להיות מאושרים באמת?! והסיבה שבגללה אף אחד בעולם לא יודע להיות מאושר באמת, היא משום שבעולם שלנו יש טוב ורע. והאדם לא יכול להתקיים בעולם שלנו בלי שתהיה אצלו הפרדה ברורה בין טוב לבין רע. וזאת בדיוק הסיבה שבגללה האדם לא מאושר. כי מאושר הוא זה שתמיד טוב לו. כי כאשר רע לאדם, הרי שהוא לא מאושר. וכל דבר שהאדם תופש אותו כרע, הרי שהוא מחסיר מהאדם אושר. והרע יוצר אצל האדם לדוגמא פחדים שונים. כי האדם מפחד מכך שלא יקרה לו רע. ומספיק שבכל העולם כולו יש אפילו דבר אחד שהאדם חושב שהוא רע, הרי שהדבר הזה יוצר אצל האדם פחד סמוי מאותו הדבר הרע. כי האדם בתוך תוכו לא רוצה שיקרה לו רע. ונמצא אם כן, כי ההפרדה שהאדם עושה בין טוב לרע, שהיא הכרחית כנ"ל, היא זו שאחראית לחוסר האושר של האדם. ומאחר שאף אחד בעולם לא יודע איך להיות מאושר, כי אין שום אפשרות שהאדם יהיה מאושר באמת כאשר הוא מפריד בין טוב לרע, וזה הרי הכרחי כדי לחיות בעולם, הרי שממילא אף אחד לא יודע לחנך לא את עצמו ולא את ילדיו ... שהוא שגורם לילד לעשות הפרדה בין טוב לרע, הוא טוב בדיוק כמו שהוא רע. ומה הפתרון? והפתרון האמיתי הוא, שכדי שהאדם יוכל לחנך את הילדים שלו, לשם כך על האדם קודם כל לדעת לחנך את עצמו. כי יש כאן עניין שורשי. ואם האדם מצליח להפוך את עצמו לאדם מאושר באמת, אז ורק אז הוא ראוי לחנך אנשים אחרים. ואז ורק אז הוא יודע לחנך ילדים באמת. ורק אז הוא יגרום ... את זה שהוא מחנך אותם, ולא לשנוא אותו על זה שהוא מחנך אותם. כי לכל בעיה יש פתרון. ויש משהו בצורת התפישה של האדם, שאם האדם ישנה אותה, על ידי זה האדם יוכל להיות מאושר באמת, ולהרגיש טוב תמיד בשלמות, תוך כדי זה ש

... אם את רוצה להביא ילדים ונראה לך שעדיף לגדל ילדים עם מישהו מסוים לדוגמא אז את מתחתנת איתו אבל השאלה מה מלבישים עליו הבעיה היא לא במוסד הנישואין הבעיה היא בבני האדם שנמצאים בתוך מוסד הנישואין הבעיה אף פעם לא בדבר ...

... וכולי. ומי שיתבונן יראה, כי על כל דבר בעולם, יש לפחות 4 נקודות מבט שונות אפשריות. כגון לדוגמא ההתלבטות של האדם, האם יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית. שמנקודת מבט אחת (1) אפשר לומר, שאין לאדם שום בחירה חופשית כלל. ומנקודת מבט נוספת (2) אפשר לומר, שיש ... גדול עוד יותר, שמאחד בתוכו, את המכנה המשותף הרחב ביותר, עם כל מה שנפרד ממנו. וכך הלאה, עד אין סוף. ותמיד, האדם מחובר לכל נקודות המבט השונות כולן. אלא, שלכל אחת יש עוצמה אחרת. ובפעם אחת, האדם חווה יותר נקודת מבט כזו, ובפעם אחרת האדם חווה יותר, נקודת מבט אחרת. ופעם אחת האדם חווה יותר, את אחדות נקודות המבט וכולי. ובמה תלוי באיזו נקודת מבט האדם יסתכל על המציאות? וגם כאן יש נקודות מבט שונות. 1 - שזה לא תלוי ברצון של האדם כלל. 2 - שזה תלוי רק ברצון של האדם. 3 - שזה תלוי חלקית ברצון של האדם. 4- שאין שום הבדל בין להסתכל על המציאות מנקודת מבט אחת, לבין נקודת מבט אחרת. ואז ממילא, אין שום שאלה כלל. ומהי האמת? וגם כאן יש נקודות מבט נוספות ...

... = הכל = מציאות = אלוהים. הכיצד? חלק 2 נקדים ונגדיר: כל מה שהאדם יודע אותו בשכל אנושי, הוא יודע אותו בתוך זמן ומקום (ראה כאן). אם אין מקום, אין כלום ואז אין זמן. וגם כדי ... נגזרת של מהותה של המציאות. ז"א בטרם היה העולם קיים כפי מה שהאדם מכיר אותו, בטרם בריאת העולם / המפץ הגדול, קודם לכן הייתה קיימת מציאות נצחית שלא היו בה לא זמן ולא מקום. ... אותה המהות ממש של מה שגדול יותר מכל המקום כולו. את מה מכנה האדם בשם "כלום"? להעדר / חסר / שלילה של כל מה שישנו. כאשר האדם מגיע להעדר של כל מה שישנו, הוא בעצם מגיע ל"אין", דהיינו, מה שאיננו. ולמה שאיננו האדם קורא כלום. אך האם זו האמת? האם באמת הכלום וה"אין" הזה הוא באמת כ"כ קטן, או שמא כאשר אנחנו מעלימים את ה"יש" אנחנו חוזרים אל ה"שלם" שממנו נגזרה כל המציאות כולה?! על האדם להתבונן בעין אמיתית ולהבין כי קיימת מהות כלשהי אחת שמהווה בכל רגע מחדש את כל מה שישנו. ז"א קיימת ישות אחת ...

... חרדה כללית (חרדה מוכללת)? ובמה היא שונה מחרדה רגילה? וכיצד ניתן להתמודד עם חרדה כללית? והעניין הוא, כי יש שני סוגים שונים של חרדה. והסוג הראשון, הוא חרדה רגילה. שהאדם מפחד מאיזה דבר, בעוצמה כ"כ חזקה, עד כדי עוצמה של חרדה. וזאת נקראת חרדה רגילה, שבה האדם מבין ממה הוא חרד ולמה הוא נמצא בחרדה. אבל יש עוד סוג נוסף של חרדה, שנקרא חרדה כללית (חרדה מוכללת). וחרדה כללית פירושו, שהאדם נמצא בתחושה של חרדה כללית, בלי קשר לשום דבר ספציפי. וכאשר יש לאדם הפרעת חרדה כללית, אז הוא נמצא בחרדה כמעט מכל דבר. וכל דבר מפחיד את האדם ומכניס אותו לחרדה. וזה כמובן, בלי שום סיבה נראית לעין. והאדם מפחד וחווה חרדה, מכל מיני דברים שגרתיים ויום יומיים, בלי שום סיבה הגיונית. ולפעמים החרדה הכללית היא כ"כ חזקה, עד שהיא מגיעה לכדי חרדה קיומית. שהאדם חווה סוג של איום על הקיום שלו, והאדם נמצא בחרדה עוצמתית ביותר, שממלאת אותו, עד כדי עוצמה דומה לחוויית הקיום עצמה. וכאשר יש לאדם חרדה רגילה, אז האדם מבין לפעמים עם מה עליו להתמודד ומה עליו לעשות. אבל, כאשר יש לאדם חרדה כללית חזקה, אז האדם בד"כ לא יודע מה לעשות. משום, שהוא לא מבין מה מפחיד אותו ולמה הוא נמצא בחרדה. כי החרדה משתלטת על החיים של האדם, והאדם נכנס מכל דבר לחרדה. ואז כמובן שהבעיה היא גדולה ביותר. והפתרון למצב של הפרעת חרדה כללית (חרדה מוכללת), הוא על ידי פתרון כללי. כי יש פתרון נקודתי, ויש פתרון כללי. ופתרון נקודתי פירושו, שכאשר משהו מוגדר מפחיד את האדם, אז האדם לומד לא לפחד מאותו הדבר. אבל יש גם פתרון כללי, שאומר, שמי שמפחד מכל דבר, עליו ללמוד לא לפחד משום דבר, ברמה הכללית, והעמוקה ביותר של תת המודע של האדם. כי בתת המודע של האדם, יש פחד סמוי וחרדה סמויה מכל דבר שהוא בעולם. כי בתת המודע של האדם, הוא יודע ומבין, שברמה התיאורטית, כל דבר בעולם יכול לגרום לו לנזק לא צפוי. ולא רק מה שנראה מפחיד, הוא מפחיד. אלא, כל דבר בעולם, עלול לגרום לך לנזק כלשהו, ולכן כל דבר יכול להכניס את האדם לחרדה ולפחד. והדרך להתמודד עם חרדות כלליות, היא על ידי פתרון כללי. שהאדם מתבונן עמוק אל תוך הסיבה שבגללה יש לו פחדים. והאדם לומד כיצד לא לפחד משום דבר בעולם באשר הוא. ומאחר שחרדה כללית פירושו, שהאדם מפחד מכל דבר שהוא שאולי יגרום לו נזק כלשהו, הרי שזה אומר, שמי שרוצה לצאת מחרדה כללית, עליו ללמד את עצמו לא לפחד משום נזק שהוא! כי כל זמן שהאדם מפחד מכך שיקרה לו נזק כלשהו ודבר רע כלשהו, אז הוא גם יהיה בחרדה כללית, שמא יקרה לו דבר רע כלשהו. ומי שרוצה לצאת מכל חרדה כללית באשר היא, עליו לפתור את שורש הבעיה, ולהביא את עצמו למצב, שבו, שום דבר רע בעולם לא מאיים עליו. עד כדי כך, שהאדם לא יפחד משום דבר רע בעולם, ואז ממילא לא תוכל להיות חרדה כללית, ולא כל חרדה שהיא. וכיצד יביא האדם את עצמו למצב שבו הוא לא מפחד להרגיש רע? תשובה: על ידי זה שראשית כל על האדם להבין, שפה קבור הכלב. דהיינו, שהאדם מבין, שהפתרון לחרדה הכללית שלו, הוא לא פתרון נקודתי וספציפי, אלא הוא פתרון עמוק וכללי, שפותר את האדם מכל החרדות והפחדים שלו באופן כללי. כי מול חרדה כללית, צריך פתרון כללי. ועל ידי זה שהאדם מתמקד אל תוכו פנימה, לנסות לשחרר את עצמו מכל הפחדים כולם באשר הם, על ידי זה האדם לומד להבין את המנגנון הרגשי שלו. ולהבין, מה גורם לכך שהאדם ירגיש לפעמים רע? ולמה האדם מגדיר דברים כטובים או כרעים? ומהיכן נובעת תחושת הרע? ובמה הקיום שלה תלוי? ואיך אפשר להשתחרר ממנה? וכולי. והמסר הוא, שמי שרוצה לצאת מחרדה כללית, עליו להתבונן עמוק אל תוכו, ולברר את האמת ואת כל האמת ואך ורק את האמת, לגבי הפחדים העמוקים ביותר שלו, ולגבי הסיבות שבגללן יש לו פחדים כלשהם. וכאשר האדם מתבונן פנימה, ולומד להכיר את המנגנון של עצמו עד סופו, על ידי זה בסופו של דבר,