... / שם האדם - מהי משמעות שם האדם? והאם נומרולוגיה נכונה? נומרולוגיה. שם האדם הוא אחד מהבגדים שלו. משמעותו של שם האדם, זהה לחלוטין למשמעות של הבגדים של האדם. המשמעות של הבגדים של האדם היא כמובן המשמעות שהאדם נותן לבגדים שלו, אך לא יותר מכך. האדם הוא אינו הבגדים שלו כך שהאדם הוא גם אינו שמו. יחד עם זאת, כאשר האדם מזדהה עם הבגדים שלו / עם השם שלו, דהיינו, כאשר האדם חושב שאכן השם שלו זה הוא, במקרה כזה האדם עצמו נותן כוח לשם שלו להשפיע עליו. אך הכוח אינו מגיע מהשם עצמו או מחישוב נומרולוגי כלשהו, אלא אך ורק מהצד של האמונה של האדם עצמו. השם של האדם משפיע על האופי שלו, בדיוק כמו שהבגדים של האדם משפיעים על האופי שלו. אדם שחושב שכאשר הוא לובש חולצה בצבע כלשהו, זה הופך אותו לחזק יותר, באותו היום הוא ירגיש חזק יותר, רק בגלל האמונה האישית שלו ... אדם שחי לבד במדבר ללא שם כלשהו? מה יהיה האופי שלו? המהות של האדם, דהיינו, האדם עצמו, זאת התודעה שלו. לתודעה עצמה אין שם (הגוף = הבגד של התודעה). השם של האדם מתייחס לגוף שלו. השם של האדם ניתן לו כאמצעי זיהוי חברתי בלבד. כדי שיהיה ניתן להבדיל בין אנשים שונים ולקרוא לאדם ספציפי או לדבר על אדם ספציפי, לשם כך ניתן השם לאדם. מה שהופך ... שולחן ולא כיסא, היא רק לצורך זיהוי ולצורך תקשורת נוחה בין בני האדם, אך השם של השולחן חסר כל משמעות. לסיכום: שם האדם הוא אינו המהות של האדם עצמו. לשם האדם יש משמעות בדיוק כמו לבגד שלו. לנומרולוגיה יש משמעות בדיוק כפי כמה שהאדם מייחס לה, לא יותר ולא פחות. נוסיף רק כי כל מה שנכון לגבי נומרולוגיה, נכון גם לגבי קריאה בקפה / קריאה בכף היד (כירולוגיה) / קריאת תווי פנים / קריאה ... של צורה חיצונית כלשהי של המציאות, הרי שהכוח היחיד שלהם הוא מה שהאדם מייחס לאותה הדעה בלבד. קוראים בכף היד וקוראים בקפה, מתמקדים בדבר שהקשר בינו לבין האדם הוא בדיוק כמו הקשר שבין פיל ורוד דמיוני שאינו קיים לבין האדם. האדם / גורלו / אושרו / אופיו וכולי, נקבעים על ידי צורת החשיבה שלו בלבד, דהיינו, הצורה שבה התודעה של האדם חווה את המציאות. החיפוש של האדם אחרי מיסטיקנים / נומרולוגים / אסטרולוגים / מתקשרים / בעלי כוחות / מוציאי עין הרע / אמונות טפלות וכיו"ב, נובע מהחיפוש הפנימי של האדם אחרי הפנימיות שלו. כאשר

... הרצון, שיהיה רצון אמיתי, כדי שהאדם ישיג אותו באמת כאשר אדם לא עושה, את כל מה שהוא כן יכול לעשות עבור המטרה שלו, זה אומר שהמטרה שלו, לא ממש ברורה לו. כי לפעמים האדם מתפלא למה הוא מתאמץ ולא מצליח להשיג את המטרה שלו, וזה רק משום שהוא לא עושה את כל מה שהוא כן יכול לעשות, עבור המטרה שלו. וזה, רק משום שהמטרה של האדם, לא ממש ברורה לו. ובכל פעם שהאדם רואה שיש אצלו ניגוד מטרות, שמצד אחד הוא רוצה דבר אחד ומצד שני הוא רוצה את ההפך, ... האמת, מה באמת הוא רוצה? ובעיקר, למה הוא רוצה את מה שהוא רוצה? ועל ידי זה שהאדם מברר, למה הוא רוצה את מה שהוא רוצה, על ידי זה הוא מגלה מה באמת הוא רוצה. ואז האדם מגיע לשורש הרצון שלו, שהוא רצון אחד ויחיד, שאין בו שום ספקות כלל, ואז האדם נותן את כל כולו למען הרצון האמיתי שלו, ומשיג אותו בשלמות. וכל זמן שיש לאדם ספקות לגבי הרצון שלו, דהיינו, רצונות מנוגדים, וכל זמן שהאדם לא עושה בשלמות מוחלטת, את כל מה שהוא כן יכול לעשות, כדי להשיג את הרצון שלו, הרי שהרצון שלו הוא רצון של שקר, והרי שעל האדם לברר היטב, למה הוא רוצה את הרצונות שלו? ולגלות את מה שהוא באמת רוצה, דהיינו, את סיבת הרצון שלו. ואז ורק אז כאשר הרצון של האדם ברור לו באמת, אז ורק אז הוא עושה את כל מה שהוא יכול לעשות, והוא משיג את כל מה ...

... האדם בחיים / להצליח - לרצות או לא לרצות להצליח - מה יותר טוב? ומדוע? ובו יתבאר העניין של הצלחת האדם בחיים. ויתבאר העניין של הרצון של האדם להצליח. ויתבאר, מהם החסרונות והיתרונות, של הרצון של האדם להצליח? ועוד. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי לכאורה, הדבר הטוב ביותר, הוא לרצות להצליח. משום, שהרי המטרה של האדם היא להגיע אל ההצלחה. ולא משנה כיצד נגדיר הצלחה, הרי שלכל אדם יש מטרות כלשהן. וההשגה שלהן, היא ההצלחה של האדם. כך שכל אדם שרוצה להשיג את המטרות שלו, הרי שהוא רוצה להצליח. וכדי להצליח, לשם כך צריך לרצות להצליח. כי הרצון של האדם להצליח, הוא זה שמניע אותו כדי להתקרב אל ההצלחה. וא"כ, כדי שהאדם ישיג את המטרות שלו ויצליח, לשם כך על האדם לרצות להצליח. וא"כ נראה, שהכי טוב, זה לרצות להצליח, כדי שהאדם יצליח לממש את הפוטנציאל האישי של עצמו וכולי. אלא, שאם נתבונן לעומק נראה, כי יש כאן גם צד נוסף. שלפיו, טוב יותר לא לרצות להצליח. ומדוע? משום, שהצלחה, פירושה, להגיע למצב, שבו האדם כבר לא רוצה להצליח. וא"כ, התכלית הסופית, היא להגיע למצב שבו כבר לא רוצים להצליח. ונסביר: האדם רוצה להצליח ולהגיע אל ההצלחה. ונשאל: האם כאשר האדם יגיע אל ההצלחה, האם אז הוא עדיין ירצה להצליח ועדיין ירצה להגיע אל ההצלחה. ואם התשובה היא שכן, אז הרי שאין משמעות אמיתית להצלחה הזאת. משום שאין הבדל מהותי, בין זה שהאדם רוצה עכשיו להצליח, לבין זה שאח"כ, אחרי שהוא כבר יצליח, שגם אז הוא ירצה להצליח. וא"כ יש לומר, כי הצלחה אמיתית פירושה, שהאדם שואף להגיע למצב, שבו יהיה לו את כל מה שהוא רוצה, כך שהוא יוכל להרשות לעצמו רק ליהנות ממה שיש לו, בלי לרצות להצליח להשיג דברים נוספים. והצלחה אמיתית פירושה, כאשר הרצון להצליח של האדם נעלם לגמרי, משום שיש לו את כל מה שהוא רוצה. אדם חולה שמתרפא, פירושו, שהוא לא נזקק ... להצליח ומצליח, פירושו, שהוא לא רוצה יותר להצליח. המצליח האמיתי, הוא זה שהפסיק לרצות להצליח, משום שהוא כבר הצליח. ואם האדם ממשיך לרצות להצליח, הרי שזה משום שהוא הצליח להשיג רק מטרה אחת כלשהי מתוך כל ... שלמות אמיתית ממה שיש לו, עד כדי כך, שהרצון שלו להצליח, נעלם לגמרי. ואם נתבונן עוד היטב בעניין, נראה, כי הסיבה שבגללה האדם רוצה להצליח, היא לא כדי להצליח ולהשיג את המטרות שלו, אלא כדי למלא את הרצון שלו, שרוצה שהוא יצליח. וא"כ, להצליח פירושו, להגיע למצב, שבו הרצון להצליח נעלם. וא"כ אפשר לומר, שמה שהאדם באמת רוצה, זה להגיע למצב שבו הרצון שלו להצליח יעלם, מאחר שהוא כבר הצליח. וא"כ נראה, שהדבר הטוב ביותר הוא, לא לרצות להצליח. אלא, שכדי להגיע למצב של הצלחה כ"כ גדולה, עד כדי כך שהאדם כבר לא ירצה להצליח, לשם כך כן צריך לרצות להצליח וכולי. אז מה טוב יותר? ופשר העניין הוא, כי אם יצליח האדם כן לרצות להצליח בשלמות או לא לרצות להצליח בשלמות, בשני המצבים הנ"ל, הוא בעצם מגיע להצלחה אמיתית. שבה, האדם מסוגל ליהנות מהמציאות כפי מה שהיא, בעוצמה כ"כ חזקה, עד שאין לו רצון להצליח, מעבר למה שיש לו. אלא, שכל זמן שהרצון להצליח לא מספיק חזק אצל האדם, הרי שיש אצלו ערבוב בין הרצון להצליח, לבין חוסר רצון להצליח. והערבוב הזה, הוא זה שמפריע לאדם. כי, חוסר הרצון השלם, של האדם להצליח, מעכב את האדם מלהצליח. ומאחר שיש לאדם כן רצון להצליח באופן חלקי כלשהו, הרי שזה שהוא לא מספיק ... הרי שזה מעכב אותו. כך שהבעיה קיימת, רק כאשר יש ערבוב, בין רצון לחוסר רצון מספיק להצליח. אז מה עושים? תשובה: באפשרותו של האדם לבחור באחת משתי אפשרויות. אפשרות אחת היא, להתחיל לעודד את עצמו להצליח כמה שיותר. עד שהוא כל כולו ירצה להצליח, ואז על ידי זה הוא ישיג הצלחה אמיתית. והאפשרות השנייה היא, שעל האדם לנסות למצוא את הטוב שיש בכל דבר, ולנסות לגרום לעצמו להפסיק לרצות להצליח לגמרי, ...

... / חיפוש כבוד - מדוע האדם מחפש כבוד? ומדוע זה מיותר לחפש כבוד? הסיבה שאדם מחפש כבוד, היא משום שהכבוד גורם לאדם לתחושה טובה. האדם אינו מחפש את הכבוד = המעטפת החיצונית של האירוע. האדם כן מחפש את התחושה הטובה שהכבוד נותן לו = המהות של האירוע. התחושה הטובה שהכבוד נותן לאדם, היא שהוא גורם לאדם להרגיש אהוב, רצוי, מקובל וכולי. הכבוד גורם לאדם להרגיש אחדות עם הסביבה שלו. אדם אינו מכבד את מי שמתנגד לו. האדם מכבד את מי שהוא מעריך. להעריך בן אדם = לראות באדם אותו מעריכים מודל לחיקוי בתחום כלשהו, שממנו נובעת ההערכה = רצון להדמות, להיות כמו האדם אותו מעריכים, לפחות בתחום הספציפי = רצון להתאחד עם האדם אותו מכבדים. להתאחד עם מישהו = להיות אחד = אהבה. כאשר בני אדם מכבדים מישהו, הם משדרים לו אהבה, הם משדרים לו תחושה של אחדות. האדם רוצה את הכבוד, משום שבאמצעותו הוא מרגיש אהבה ואחדות עם האנשים שמכבדים אותו. כל זה נכון כאשר האדם שמכבדים אותו, מעריך את אלו שמכבדים אותו. אם זה שמכבדים אותו, אינו רואה ערך באלו שמכבדים אותו = הכבוד שלהם אינו משפיע עליו לכיוון חיובי או שלילי, משום שאינו חווה תחושה של התאחדות איתם. אם האדם שמכבדים אותו מרגיש דחייה כלפי אלו שמכבדים אותו = הכבוד שלהם גורם לו להרגיש דחייה. האדם אינו רוצה אחדות איתם. בכל מקרה, קבלת הכבוד יוצרת אצל האדם תחושה של קבלה עצמית, אהבה עצמית, אחדות עם הסביבה וכולי. מסקנה: האדם מחפש / צריך כבוד, כדי לחוות תחושה של אחדות, אהבה עצמית וכולי. ככל שהאדם אוהב יותר את עצמו, כך הוא צריך פחות כבוד. ככל שהאדם מרגיש יותר תחושה של אחדות עם המציאות = אהבה כלפי המציאות, כך הוא פחות צריך שיאהבו אותו. ככל שהאדם קרוב יותר אל האמת, כך הוא מרגיש יותר אחדות עם המציאות. מנקודת המבט של המציאות, האדם אינו טוב יותר או פחות מאף אחד אחר. האדם אינו שונה מהותית משום דבר אחר שקיים במציאות. מנקודת המבט של המציאות, אין הבדל בין הדברים השונים שבתוכה. מבחינת המציאות כל הדברים שבתוכה מהותם אחת = אחדות. לקבל כבוד / בושה = האדם חושב שהוא טוב יותר או פחות ממישהו אחר = שקר = ריחוק מראיית התמונה המלאה של המציאות. ככל שהאדם קרוב יותר אל האמת, כך הוא מסתכל תמיד על המהות של דברים = אחדות = אהבה של המציאות. ככל שהאדם קרוב יותר אל האמת, כך הוא מבין את עצמו טוב יותר ואוהב את עצמו טוב יותר = אהבה עצמית. כאשר האדם רחוק מהאמת = שקר, על ידי זה הוא אינו מבין את המציאות באמת = עצבות = חוסר אהבה = רצון בכבוד. הרצון בכבוד הוא עונש. הרצון בכבוד = האדם מוטרד ממה שחושבים עליו. ככל שהאדם חפץ יותר בכבוד, כך הוא עלול להיפגע יותר בקלות. כאשר הכבוד של האדם חשוב לו, הרי שאפשר לפגוע בכבודו. כאשר האדם מקבל כבוד הוא עלול בטעות לחשוב כי הוא טוב יותר ממישהו אחר = נפרד ממישהו אחר מהותית = התרחקות מנקודת המבט של המציאות על האדם שמצידה כולם שווים = התרחקות מראיית התמונה המלאה = דמיון = סבל. ברמה המעשית: ככל שהאדם מחפש יותר את האמת, כך הוא רואה טוב יותר את התמונה המלאה, ומבין שביחס למציאות הוא עצמו כלום. ביחס למציאות האדם אינו טוב יותר או פחות מאף אחד אחר. וממילא כאשר האדם רואה את הדברים בצורה הזאת, ממילא לא שייך אצלו לקבל כבוד / להיפגע. בנוסף, כאשר האדם רואה את הדברים בצורה הזאת, הוא מרגיש אחדות עם כל המציאות = אהבה עצמית + אהבה למציאות = שלמות = הערכה ואהבה מלאה של הכל בצורה אחידה = חוסר צורך בכבוד. תוספת: כבוד = ערך ...

... - שהספר הזה מתאים לכל בני האדם בעולם, בכל מקום ובכל זמן כל מי שאומר שהוא לא מוצא את עצמו בספר, ושהספר הזה ... ושהוא לא נוגע אליו וכיו"ב, הוא טועה ומשקר את עצמו. כי הספר הזה הוא כולו כלליות גדולה, והוא מתאים לכל בני האדם שבעולם, בכל מקום ובכל זמן. החל ממי שנמצא בדרגה הקטנה והנמוכה ביותר, ועד מי ... של החכם האמת, הוא מחוץ למקום ולזמן, והוא מלובש במקום ובזמן. ולכן הוא מתאים לכל מקום ולכל זמן. ובפועל, על האדם ללמוד את הספר הזה, ולהתבונן על צורת החשיבה שיש בספר הזה, שהיא כולה משל ונמשל, שמתאים בדיוק למה שעובר על האדם, בכל מקום ובכל זמן. והספר הזה כולו, נכתב על החיים האישיים של כל אחד ואחד בכל מקום ובכל זמן, בכלליות ובפרטיות לפרטי פרטים. ועל האדם להתבונן היטב, על השכל שמתגלה בכל מקום ומקום בספר הזה, ולראות כיצד הוא יכול לקחת ממנו, עצה מוחשית עבור המקום והזמן שלו וכולי. ועוד אוסיף ואומר, כי על האדם לדעת את האמת, שמצד אחד הוא יכול להיעזר באחרים, שיסבירו לו את השכל שיש בספר הזה. אבל האדם מוכרח לזכור, שבשום פנים ואופן, אף אחד בעולם ושום שכל בעולם, הוא לא תחליף לכך שהאדם עצמו בעצמו ילמד את הספר הזה עצמו, וינסה להבין אותו בכוחות עצמו, עד שהאמת תהיה מבוררת לאדם, מתוך עצמו ממש. ועל האדם להעמיק את שכלו בספר הזה, ולזכך את שכלו על ידי האמת, עד שלא יהיה שום הבדל כלשהו, בין השכל של האדם, לבין השכל שמתגלה בספר הזה, ועד שהאדם יגיע למצב, שבו הוא יוכל לומר, שכל השכל שיש בספר הזה, הוא השכל העצמי שלו עצמו ... ומבין את השורש הראשון של השכל שיש בספר הזה, שהוא שורש השכל של כל המציאות כולה, שהוא השכל שיש מעל השכל, ושהאדם צריך להשיג אותו בשלמות שאין שלמות אחריה וכולי. ועל האדם לדעת את האמת, שכל התלמידים של החכם האמיתי, הם כולם רחוקים מפנימיות השכל של ... הפנימי של הספר הזה, גם הוא עצמו רחוק לגמרי, מהשכל האמיתי של החכם האמיתי, שהוא חסר כל צורה, ושאותו צריך האדם להשיג, ולהיות החכם האמיתי בעצמו. ולכן, האדם יכול להיעזר באחרים, לצורך הבנת הספר הזה. ואפילו רצוי שהאדם יעמיק את מחשבתו ביחד עם אחרים, כדי להבין את השכל שיש בספר הזה. כי לפעמים כאשר האדם לומד עם אחרים, אז הוא רואה צורות חשיבה שונות להבנת כוונת הספר. אבל בסופו של דבר, האדם מוכרח להטיל ספק מוחלט בכל הפירושים כולם באשר הם, והאדם מוכרח לברר את האמת באמת. והאדם מוכרח להטיל ספק, גם בשכל שיש בספר הזה עצמו, והאדם מוכרח לברר את האמת באופן מוחלט וכולי. ...

... דטרמיניזם - מהי בחירה חופשית? איך האדם בוחר? מהו תהליך הבחירה החופשית? מהו שורש הרצון של האדם? בחירה = תהליך שבו יש לאדם מספר אפשרויות, לכל הפחות 2 אפשרויות, שמתוכן הוא צריך לבחור באחת מהן. הבחירה היא הרגע שבו האדם מחליט איזו אפשרות לבחור מבין האפשרויות השונות. האדם בוחר בחירות רבות בהמון רבדים שונים. החל מרובד של עשייה, דהיינו, האדם בוחר מה לעשות בפועל, ועד הרובד של המחשבות, דהיינו, האדם בוחר על מה לחשוב. וגם אפילו רובד של רצון, דהיינו, האדם מעדיף לרצות דבר אחר יותר מאשר דבר אחר. מי שיתבונן יראה, כי כל בחירה מתחילה ברצון כלשהו. ז"א בחירה אקראית שמתרחשת מעצמה אינה בחירה. ... נאמר שהוא קרה ללא בחירה חופשית של האדם עצמו. בחירה חופשית = האדם עצמו בוחר את הדבר שאותו הוא עושה / חושב / רוצה וכולי. בחירה חופשית היא בחירה שמתחילה ברצון כלשהו כנ"ל. דהיינו, האדם עצמו הוא זה שרוצה ושבוחר את האפשרות שנראית לו כטובה יותר. כיצד בעצם מתבצעת הבחירה? כאשר האדם בוחר בחירה כלשהי, הבחירה מתבצעת באמצעות הרצון של האדם. ז"א האדם בוחר את הדבר שבו הוא רוצה. לפעמים נדמה לאדם כאילו הוא אינו רוצה את מה שהוא בוחר. דבר כזה קורה כאשר הרצון של האדם הוא שתהיה אפשרות נוספת שהאדם אינו רואה אותה באפשרויות שלו. במקרה כזה האדם עצמו בוחר באחת מאפשרויות, משום שהוא אכן רוצה בה. אך יחד עם זאת הוא היה רוצה יותר שתהיה אפשרות אחרת שנראית לו כטובה יותר. אך בכל מקרה, האדם עצמו הוא זה שבחר את האפשרות מתוך האפשרויות שהיו לו. על האדם להבין, כי כל בחירה שלו שורשה ברצון האישי של האדם עצמו. הרצון של האדם הוא זה שמכריע במה יבחר האדם. האדם אינו יכול לבחור נגד מה שהוא באמת רוצה. אם האדם באמת רוצה X, אין שום דרך בעולם שהוא יבחר בהפך של X, או שהוא יפסיק לרצות את X. האדם אינו עושה שום דבר שאותו הוא אינו רוצה לעשות. וכך גם האדם אינו יכול לעשות אחרת ממה שהוא רוצה. גם לא לעשות זאת בחירה. ז"א כאשר האדם לא עושה משהו שאותו הוא יכול לעשות, גם זאת בחירה. האדם בוחר שלא לעשות X, האדם בוחר לשתוק, האדם בוחר לחדול מעשיית X. כך שבפועל בכל רגע האדם בוחר בחירה כלשהי. האדם בכל רגע בוחר לעשות את מה שהוא עושה באותו הרגע ולא לעשות את כל שאר הדברים שהוא יכול לעשות באותו הרגע. מאחר שבכל רגע

... / תשוקה לכסף - מהי מהות התשוקה לכסף? למה באמת האדם אוהב כסף? ובו יתבאר העניין של הכסף. למה האדם רוצה כסף? ומהי מהות התשוקה לכסף? ועוד. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי כסף, הוא חשוב. ולמה הוא חשוב? כי המציאות היא, שצריך אותו כדי להתנהל כאן בעולם. ויחד עם זאת, על האדם לזכור תמיד, את מהות התשוקה לכסף. הכסף, הוא כמובן, אמצעי, אך לא ... היא, כי מאחר שמאחורי התשוקה לכסף, מסתתרת תשוקה אחרת, שממנה נובעת התשוקה לכסף. הרי שהמשמעות היא, שקיימת אצל האדם תשוקה אחרת גדולה יותר וחשובה יותר, שהתוצאה שלה, היא התשוקה לכסף. וכשם שהאדם מנסה למלא את תשוקתו לכסף, כך גם הגיוני, שהאדם ינסה להבין את תשוקתו הגדולה יותר, וינסה למלא גם אותה. ובנוסף, אם יצליח האדם למלא את התשוקה הגדולה יותר שלו, שממנה נובעת התשוקה שלו לכסף, ... ובטרם נסביר מהי מהות התשוקה לכסף, נבהיר, כי כל העניין כולו של לברר את הרצון הפנימי, שממנו נובע הרצון הסופי של האדם, הוא נכון, גם לגבי כל תשוקה אחרת שיש לאדם. כי כל רצון שיש לאדם, הוא נובע מרצון אחר פנימי יותר. ואם האדם מוצא את הרצון הפנימי יותר שלו, הרי שזה עוזר לו למלא את הרצון שלו, בצורה יותר גדולה. ונחזור לעניין הכסף, ונשאל: מהי מהות התשוקה לכסף? מה באמת האדם מחפש? וכאן נסביר, כיצד לגלות את התשוקה הפנימית יותר? וכדי לגלות את התשוקה הפנימית שיוצרת את התשוקה לכסף, לשם כך, על האדם לנסות להרגיש הנאה, מכך שיש לו כסף. ולנסות להבין, איזה תחושות טובות של הנאה נוצרות אצלו, כאשר הוא חושב על כך שיש לו כסף. ונסביר: הכסף גורם לאדם לתחושה טובה. והאדם רוצה כסף, בשביל להרגיש את התחושה הטובה שהכסף נותן לו. וכדי שהאדם יגלה ממה נובעת התשוקה שלו לכסף, לשם כך על האדם לנסות להבין, באיזה תחומים, הכסף יוצר אצלו תחושה טובה. ודרך זה ... שהוא באמת רוצה, ושבגללו יש לו תשוקה לכסף. לדוגמא: כסף יכול לגרום לאדם להרגיש יותר הערכה עצמית כלפי עצמו. מסקנה: האדם רוצה להרגיש יותר הערכה עצמית, והוא משיג את זה דרך הכסף. דוגמא נוספת: הכסף גורם לאדם ליהנות מתחושה של שקט נפשי. מסקנה: האדם מחפש שקט נפשי. והכסף, הוא רק אמצעי, להשגת שקט נפשי. דוגמא נוספת: הכסף מאפשר לאדם להרגיש שליטה. מסקנה: האדם רוצה להרגיש שליטה. וכיו"ב. ומי שיתבונן על העניין יראה, כי ... לכל אחד ואחד יש את התשוקה שמניעה אותו יותר. ולכל תשוקה ותשוקה, יש את המינון שלה ואת העוצמה שלה. והכל גם משתנה אצל האדם כל הזמן. כי פעם אחת האדם רוצה את הכסף, בעיקר בגלל תשוקה אחת, ופעם אחרת, בעיקר בגלל תשוקה ... ואחרי שהבנו שמאחורי התשוקה לכסף מסתתרות כל מיני תשוקות אחרות, עכשיו נשאלת השאלה. אז מה? ז"א, אם בשורה התחתונה האדם מצליח למלא את התשוקות שלו באמצעות הכסף, אז למה לא? ואיזו תועלת תצמח מכך שהאדם יבין את התשוקות הפנימיות שלו, הרי הכסף כבר ממלא לו אותן. והתשובה היא: כי קודם כל, זה אכן נכון. אם באמת האדם מרגיש טוב ומצליח למלא, את כל התשוקות שלו, באמצעות הכסף, אז למה לא. אלא שבפועל, למרות שהכסף גורם לאדם להרגיש טוב, הרי שמצד האמת מי שיסתכל על העניין יראה, כי כאשר האדם מודע ומבין טוב יותר את עצמו, הדבר הזה נותן לו יתרונות רבים. דבר ראשון, האדם מבין את עצמו, שזה חשוב בפני עצמו. דבר שני, ככל שהאדם מבין את עצמו טוב יותר, כך הוא מסוגל לשלוט טוב יותר, במינון של התשוקות שלו. כי על ידי זה שהאדם מבין מהיכן מגיעה התשוקה שלו, על ידי זה הוא מתייחס לדברים בצורה יותר נכונה. דבר נוסף, כאשר האדם מודע לתשוקות, שיוצרות אצלו את התשוקה לכסף, על ידי זה הוא יכול לשים לב לכך, שלא תהיה התנגשות בין התשוקות שלו. לדוגמא: כאשר האדם זוכר שהתשוקה לכסף, נובעת מהרצון להרגיש יותר טוב, אדם כזה, ... שלכעוס בדרך להשיג את הכסף, זה משיג את התוצאה ההפוכה, מהרצון שבגללו הוא רוצה כסף. והחשוב יותר מכל הוא, שההבנה של האדם את עצמו, מאפשרת לו לנסות לחשוב על פתרונות חלופיים יציבים יותר, יעילים יותר, ועם פחות מאמץ. כי יתכן שבאפשרותו של האדם לעשות כמה פעולות פשוטות, שיגרמו לו לכך שהוא יקבל פטור אפילו ...

... עצמית - מדוע טבע האדם לסבך את עצמו בסיבוכים מיותרים? מי שיתבונן בעניין יראה, כי טבע האדם הוא לסבך את עצמו, גם כאשר הוא לא צריך לסבך את עצמו. והרבה פעמים, האדם פשוט יוצר לעצמו בעיות, למרות שאין בעיות. ולפעמים הפתרון ממש פשוט, אבל האדם בוחר ללכת בדרך הקשה ולהסתבך. והשאלה היא, מה גורם לאדם לסבך את עצמו ... זה פשוט יותר מידי . כי כדי להיות מאושר באמת, לשם כך לא צריך לעשות כלום. כי לעשות משהו כדי להיות מאושר, פירושו הוא שהאדם לא באמת מאושר. כי מי שמחפש את האושר, הוא לא מאושר. ואם האדם עושה משהו כדי להיות מאושר, הרי שהוא לא מאושר. ומאושר אמיתי, הוא זה שלא מחפש את האושר, אלא פשוט נהנה מההרמוניה של המציאות. ולהיות מאושר זה פשוט מידי. והאדם שרוצה להיות מאושר, מרגיש שהוא צריך לעשות משהו כדי לשפר את מצבו, ומשום כך האדם נוטה לסבך דברים. כי החיים פשוטים. וכדי להיות מאושר, לשם כך לא צריך לסבך שום דבר, אלא אפשר פשוט לזרום וליהנות מהדברים כפי מה שהם, גם בלי להבין אותם. אבל האדם עקשן, והאדם מתעקש דווקא להבין וכולי, ועל ידי זה האדם לא נהנה מהדברים. ואז הוא צריך לסבך אותם, כדי להרגיש שאולי מחר יהיה טוב יותר. ומצד האמת הכל טוב כבר כרגע, ורק צריך לדעת ליהנות. ואיך יכול האדם לא לסבך את עצמו סתם? תשובה: יש שתי אפשרויות איך לצאת מהסתבכות. ... יוצא ישר. ואפשר לסבך את ההסתבכות, עד שהיא תהיה פשוטה... אבל האפשרות הזאת קשה... ויש את האפשרות הפשוטה יותר, והיא שעל האדם פשוט לנסות להרפות ולשחרר לחץ, ופשוט לנסות להירגע ולנסות לקבל את הדברים כפי מה שהם, ולנסות להתחבר אל הדברים בצורה פשוטה, בלי לסבך אותם יותר ממה שהם. וכאשר האדם מגיע אל הפשיטות, על ידי זה הוא נהנה מהמציאות בצורה הפשוטה ביותר ללא ...

... אמיתי, מציל את האדם מלפגוע בעצמו - קטגוריה, שהיא כולה סנגוריה כי בעיני האנשים האכזריים באמת, ששונאים את המציאות שלנו ואומרים שהיא לא מושלמת, בעיניהם, החכם האמיתי שהוא רחמן ... חושף את כל השקרים של האדם. וזה לפעמים גורם לאדם להרגיש רע. והאדם הטועה, לפעמים הוא חושב, שהחכם מתאכזר אליו. ולא כך הוא, כי החכם האמיתי הוא רחמן אמיתי. והרע שבתוך האדם, הוא אכזרי ביותר. והוא לוקח את המציאות שהיא מושלמת, ומשקר שהיא לא מושלמת. והכל, רק כדי לגרום לעצמו סבל ונפרדות. והאדם מתעלל בעצמו ומכה את עצמו סתם בלי סיבה, דהיינו, בגלל סיבות של שקר. והאדם כל הזמן מקטרג על המציאות, ואומר שהצורה הזאת לא טובה, ושהצורה הזאת יותר טובה וכולי. והחכם האמיתי, הוא נראה כמקטרג על הקטגור עצמו. כי החכם האמיתי הוא כולו טוב, ... עצמם. משום שבכל פעם שהאדם מקטרג על המציאות ואומר שהיא רעה, החכם האמיתי מקטרג על תפישת הרע של האדם, ומכה אותה בשורשה וחושף את השקרים שלה, כדי לסנגר ולהגן על המציאות המושלמת, ובעיקר כדי להגן על האדם עצמו, מעצמו. כי האדם מתעלל בעצמו. והשכל של החכם האמיתי, מונע מהאדם לשקר את עצמו ולהרביץ לעצמו. והאדם אולי לפעמים חושב, שהחכם הוא אכזרי, שהוא מונע ממנו לפגוע בעצמו. אבל באמת, החכם מגן על האדם מהשיגעון שיש לו, שגורם לו לפגוע בעצמו. ומצד האמת, לפגוע בעצמך זה טוב מאוד, אם אתה באמת רוצה את זה. כי החכם האמיתי, הוא לדוגמא פוגע בעצמו, בכך שהוא רוצה לעזור ... מלאה. והחכם לא נגד זה שהאדם יפגע בעצמו, כי זה בסדר גמור, אם האדם באמת רוצה את זה. אבל החכם האמיתי מרחם על האדם, שהוא מרגיש רע, מכך שהוא גורם לעצמו להרגיש רע. ומצד אחד, החכם האמיתי באמת מפריע לאדם להרגיש רע. כי האדם רוצה להרגיש רע. והוא כ"כ רוצה להרגיש רע, עד שהוא משקר את עצמו שזה לא רצונו, כדי שהוא ירגיש רע גדול יותר. אבל מצד שני, החכם האמיתי רואה את האמת, שבאמת האדם עצמו בוחר להרגיש רע בבחירה חופשית ומלאה, והאדם אמור להיות שמח מכך שהוא מרגיש רע וסובל, כי הוא בוחר את הסבל של עצמו. והחכם האמיתי מפריע לאדם לסבול באמת, על ידי זה שהוא מראה לאדם שהוא זה שרוצה את הסבל של עצמו. ועל ידי זה האדם כבר לא סובל באמת, אלא סובל רק בכאילו, ובאמת הוא לא סובל כלל. כך שכל מה שנראה כמלחמה, שהחכם האמיתי נלחם בשקרים של האדם, זה הכל בעצם רחמנות של החכם האמיתי על האדם הטועה, שהוא מרביץ לעצמו ומתעלל בעצמו. והחכם האמיתי, מציל את האדם מעצמו, ורוצה לאפשר לו להרגיש טוב באמת, גם תוך כדי זה שהוא האדם, עושה לעצמו רע מתוך בחירה חופשית. ...

... ליצור הזדהות, כשיש קונפליקט פנימי אצל האדם השני, בינו לבין עצמו? יצירת אמון עם הלקוח, כאשר ללקוח אין אמון בעצמו - איך ליצור אמון, כאשר יש ... שהוא נראה כבונה אמון. והעניין הוא, שלפעמים האדם השני / הלקוח חושב בצורה כלשהי ברמת המודעות שלו. אבל בתת המודע שלו הוא לא באמת מאמין לעצמו, והוא מטיל ... השונים. ויש גם מקרים הפוכים, שבהם לפעמים האדם יכעס עליך, אם תאמר לו את מה שהוא חושב על עצמו ומפחד לומר על עצמו. ואעפ"כ יצרת איתו אמון חזק, מאחר שהוא ... מכירות ומומחה שכנוע, אמור לדעת לזהות, מה האדם חושב ברמת המודע ומה האדם חושב ברמת תת המודע שלו. ולדעת איך ליצור הזדהות מורכבת, עם האדם עצמו, שהוא עצמו אין לו הסכמה עם עצמו. ולהביא אותו למצב של אמון, למרות שבתוכו עצמו אין לו אמון בעצמו. ...