... את הדבר הגדול עצמו, אז לשם כך מצמצמים עבורו את הדבר הגדול, כדי שהוא יוכל לשער בדעתו ובאמצעות הדמיון שלו את הדבר הגדול. ואפשר להביא עוד דוגמאות נוספות, לדברים שלא ניתן לראות אותם באופן ישיר, אך כן ניתן להבין ולדעת עליהם קצת, באמצעות יכולת הדמיון ובאמצעות זה שרואים אותם בקטן ואח"כ האדם מנסה לדמיין אותם בגדול. והנה, בני האדם יודעים ידיעות שונות. וכל אחד מבין את המציאות, ברמת עומק אחרת. והרעיון הוא, שאם האדם מסוגל להסביר במילים את מה שהוא ... לא ניתן להכניס את כל ידיעת המציאות אל תוך השכל האנושי. אך כן ניתן לדעת את המציאות כולה, באמצעות הדמיון ובאמצעות הרגש ובאמצעות ההתנוצצות של השכל. אך בכל מקרה, לא ניתן להכניס את כל ידיעת המציאות אל תוך השכל. ובין כך ובין כך, מי שמסוגל להסביר לעצמו ...

... למשוגעים, משום שאף אחד לא מבין אותם. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש קווי דמיון שונים בין החכם הגדול ביותר לבין הטיפש הגדול ביותר. והפעם נדבר על קו הדמיון של השיפוטיות. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי אחד מהדברים שמאפיינים את הטיפש, ...

... את הדברים אחד עם השני. לדוגמא: כאשר כמה דברים קורים בעולם ופועלים לפי אותו השכל וההיגיון, הרי שיש כאן סוג של אחדות. וכל קווי הדמיון שיש בין כל הדברים שבעולם, הם נקודות האחדות שיש בתוך כל דבר ודבר שבעולם. ומי שרוצה להגיע לאחדות עם המציאות, עליו להתבונן על האחדות שיש בכל דבר. דהיינו, על האדם לנסות להבין איך הדברים השונים דומים אחד לשני, ולנסות למצוא קווי דמיון בין דברים שנראים שונים זה מזה. כי במהות הפנימית של הדברים, הכל אחד. ועל האדם להתבונן היטב על הדברים ...

... אוהב את עצמו כפי מה שהוא. ואז הוא מגדיר את עצמו ומבדיל את עצמו משאר סביבתו. ולאחר מכן האדם בונה לעצמו איזו תיאוריה ואיזה דמיון, שההגדרה שלו טובה יותר מאשר ההגדרה של חברו. ואז האדם ...

... יותר ועצות טובות פחות. והשאלה היא, מה הופך עצה לטובה? ועצה טובה, היא כזו שהיא עובדת בפועל. כי אם העצה לא עובדת בעולם האמיתי, אלא רק בעולם הדמיון של זה שנתן אותה, הרי שהעצה אינה טובה. ועצה טובה, היא כזו שהיא נבדקה וכזו שהיא ניתנת על סמך ניסיונם של אחרים. כי יש שני סוגים של יועצים. יש יועצים שמייעצים ע"פ הדמיון שלהם. ויש יועצים שמייעצים ע"פ השכל וע"פ הידיעה שלהם. לדוגמא: איש מקצוע שיודע שתרופה כלשהי מתאימה למחלה כלשהי, הוא מייעץ לחולה לקחת את התרופה, על סמך הידע האמיתי שלו. אבל מי שהוא לא רופא, הוא יכול להמליץ על תרופות, רק לפי הדמיון שלו. ויכול להיות שהדמיון שלו צודק. אבל זה עדיין רק דמיון. ומי שהוא חולה בעצמו, הוא יכול להמליץ על תרופות כרצונו החופשי, אך כל ההמלצות שלו, לא ממש יעילות. משום ... הוא לא באמת יכול לתת עצות יעילות באמת. וכל זמן שהאדם לא הגיע אל השלמות, הרי שכל העצות שלו לגבי איך להגיע אל השלמות, הן רק עצות שנובעות מהדמיון שלו. כי מאחר שהאדם עוד לא הגיע אל השלמות, הרי שאין לו מושג אמיתי, מהי השלמות ולהיכן הוא צועד. וכל העצות שלו, הן רק השערות שונות ע"פ הדמיון שלו. וכאשר האדם לא הגיע אל השלמות, הרי שהעצות שלו הן מלמטה למעלה. ז"א הן מייעצות לאדם כיצד להגיע למעלה ...

... וחוסר הידיעה הברורה שיש לאדם, זה מה שיוצר אצלו את תחושת הפחד והחרדה. כי כאשר האדם בטוח שיקרה לו דבר רע, והוא בטוח בכך ב 100%, עד כדי כך שהוא לא מסוגל אפילו לא לדמיין שלא יקרה לו הדבר הרע. אז ממילא, הוא לא יכול לחשוב על האפשרות, שלא יקרה לו הדבר הרע. כי הוא בטוח ב 100% שיקרה לו הדבר הרע. ואז ממילא, הוא לא מפחד ממנו כלל. כי הוא לא מסוגל, שלא לרצות אותו. וזה משום, שהוא לא יכול לדמיין שמשהו אחר קורה. וכפי שכבר ביארתי את זה במקומות אחרים. וכאשר האדם מסתכל על הדברים בצורה ברורה, ומבין את הדברים ...

... בכלל לא קיימת, לכן אי אפשר למצוא תשובה לשאלה הזאת. וכאשר האדם מגיע לשאלות שאין לו עליהן תשובה, לפעמים על האדם להבין שיכול להיות שבכלל אין כאן שאלה. וכל השאלה כולה היא דמיונית בלבד. ולכן אין עליה תשובה. אך בוודאי שיש הסבר כלשהו לעניין. הסבר כזה שהוא לא תשובה לשאלה, אלא שהוא גורם לכך שבכלל לא תהיה אפשרות לשאול את השאלה. כי גם ...

... דברים רעים שבהם הוא ילחם. והכל זה רק משום שהאדם לא מסוגל פשוט לשתוק וליהנות מהדברים כפי מה שהם. וכאשר האדם צריך להמציא לעצמו איזה דבר רע להילחם בו, כדי לנצח את האויב הדמיוני וכדי להרגיש טוב עם האגו, על ידי זה האדם מתחיל לחפש את השוני שיש בין הדברים השונים שיש בעולם. ... מחפש את השונות שיש בין הדברים השונים שיש בעולם, על ידי זה האדם מתחיל להגדיר את עצמו, כדבר נפרד ושונה משאר הדברים שיש בעולם. ואז האדם מתחיל בין השאר לפתח לעצמו כל מיני דמיונות, שההגדרה שלו, טובה יותר מאשר הגדרות אחרות. והדבר דומה לחלק אחד בפאזל, שיחליט שהוא טוב יותר ... ומשתמש בה כדי לחזק את השקר שהוא המציא. ולפעמים האדם יכול להיות הגרוע שבגרועים (מנקודת מבט של נפרדות), ואף על פי כן יהיה נדמה לו שהוא הטוב שבטובים. והכל זה בגלל הדמיון של האדם, שרוצה להרגיש טוב עם האגו שלו. אז הוא ממציא כל מיני סיבות מדוע הוא טוב יותר מאשר ... המחשבה שהוא טוב כמו חברו. כי אז הוא כבר לא יוכל יותר להתגאות על חברו. והכבוד של האדם וההערכה העצמית שלו והאהבה העצמית שלו לעצמו, ירדו. ואז האדם כדי לחזק אצל עצמו את הדמיון שלו שהוא טוב יותר מאשר חברו, לשם כך הוא ממציא סיבות שונות מדוע השנאה והפחד שלו מזרים ומשונים ... לזרים, ואי קבלת השונה והאחר, כולן שורשן בכך שהאדם לא מספיק חכם כדי ליהנות מהחיים שלו באמת. כי מי שיודע ליהנות מהחיים באמת, ומי שמוכן ליהנות מהחיים בלי להתאמץ, ובלי הדמיון שהוא בכוח עצמו משיג את האושר, הרי שהאדם כזה אכן ייהנה מהחיים שלו. אבל, מי שלא מוכן לקבל את זה ... בתוכו את המחשבה, שהכל כבר טוב, וממילא הוא האגו חסר ערך כלשהו. ואנשים חרדים ומפחדים מדברים ששונים מהם, משום שהפחד של האדם ממה ששונה ממנו, עוזר לאדם לחזק אצל עצמו את הדמיון ואת המחשבה שהוא טוב יותר מאשר חברו. והדמיון הזה עוזר לאגו של האדם להרגיש טוב, ועוזר לאדם עצמו לא ליהנות באמת מהמציאות בצורה מלאה. ולכן, ...

... רק שהוא לא גן עדן, אלא שהוא גהינום. וכדי להבין את הדבר הזה, על האדם פשוט לנסות לדמיין את עצמו שהוא נמצא במצב כלשהו, שבו הרצון שלו מלא בשלמות. ועל האדם לדמיין את עצמו שהמציאות היא כזו שכל מה שיש בה, זה בדיוק מה שהוא רוצה. וברגע הראשון שהאדם מדמיין את הדמיון הזה, באותו הרגע האדם מרגיש תחושה של גן עדן. כי האדם כאילו נרגע מהרצון שלו. כי כאשר הכל הולך לאדם כרצונו, הרי שהאדם מפסיק ...

... להאמין שהאדם הזה הוא מאושר. כי הדבר הזה גורם לאדם להרגיש עם עצמו יותר טוב. ואז האדם מדמיין לעצמו שהאדם המפורסם הזה הוא מאושר. כי הדבר הזה מחזק אצל את האדם את החלום שלו על האושר. ואז נוצרת אצל האדם הערצה לאותו האדם המפורסם, או ...