פחד ללכת עד הסוף, פחד להתמסר, פחד להתאכזב, פחד מאכזבה, פחד ללכת עד לקצה...מכך שהוא לא קיבל את הדבר. אבל כאשר האדם הולך עד הסוף, דהיינו, שהוא כל כולו רוצה דבר אחד ויחיד, אז הוא כאילו מהמר על כל האושר שלו, ושם את כל הביצים בסל אחד, ומסתכן בכך, שהוא לא יקבל את מה שהוא רוצה, ויישאר קרח מכאן ומכאן. כי הרצון, יוצר חיסרון. והאדם מרגיש רע (וגם טוב), רק בגלל שיש לו רצונות. כי האדם רוצה משהו, וחווה חיסרון מכך שאין לו את אותו הדבר. ועל ידי זה נוצר אצל האדם רע, כאשר אין לו את הדבר, וטוב, כאשר רצונו מתמלא. וכאשר האדם ממקד את כל כוח...