... התוצאה שלא ביחס לסיבה: כאשר אנחנו בודקים אמיתות של טענה, ננסה לבדוק את אמיתות התוצאה
בלי קשר לסיבה. לדוגמא, הנייר עלה באש והוא נשרף. סיבה: הנייר עלה באש. תוצאה: הנייר נשרף. אז נבדוק, את אמיתות הסיבה: האם הנייר עלה באש. ונבדוק את אמיתות ... ונבדוק את כל אחת מהבדיקות האלו בפני עצמה. דהיינו, השאלה האם הנייר אכן שרוף, נשאל אותה,
בלי קשר לשאלה אם הוא אכן עלה באש. או לדוגמא: הכביסה נרטבה בגשם שירד. נשאל, האם באמת ירד גשם והאם באמת הכביסה רטובה. וכאן צריך לחדד, כי יש מצבים שהתוצאה, ... אכן רטובה וכיו"ב. שבמקרים האלו, בעצם אפשרי לבדוק את אמיתות התוצאה, כשאלה בפני עצמה, גם
בלי קשר לאמיתות הסיבה. יחד עם זאת, יש מצבים שבהם לכאורה נראה, שלא ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה, בלי להתייחס לקשר שלה לסיבה. לדוגמא: טענה שאומרת, ירד הרבה ... לא עומדת בפני עצמה, אלא ביחס לסיבה כלשהי. אז איך בעצם ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה
בלי קשר לסיבה?! או לדוגמא, התעוררתי מוקדם מידי ועכשיו אהיה עייף. אז אפשרי לבדוק האם באמת התעוררתי מוקדם. אבל איך נבדוק האם באמת אהיה עייף, בפני עצמו, בלי ... בפועל במציאות, אז לבדוק אותו בפני עצמו, הכוונה היא, לבדוק האם יש אפשרות כזו באופן כללי,
בלי קשר לשום דבר אחר. לדוגמא נשאל: האם באמת יש אפשרות שאהיה עייף? האם באמת יש אפשרות שיהיו שיטפונות באופן כללי,
בלי קשר להאם ועד כמה ירד גשם? כי כאשר אומרים שיקרה משהו, בעקבות משהו שקרה, בעצם מניחים 2 דברים. 1 - שיש אפשרות שהתוצאה תקרה באפן כללי. 2 - שהתוצאה תקרה ... נפלה. ובכל מקרה המסר הוא, שתמיד צריך לבדוק את אמיתות הסיבה והתוצאה בפני עצמן, גם
בלי קשר לרכיב סיבתיות כלשהו. ואם התוצאה היא רק אפשרית שהיא עדיין לא קרתה בפועל ושלא ניתן לבדוק האם היא קרתה או לא, אז נבדוק, באופן עקרוני, האם יש אפשרות ... שכבר קרתה. ולכן את התוצאה נבדוק בפני עצמה, האם קיימת אפשרות שאהיה שבע באופן עקרוני,
בלי קשר לסיבה כלשהי. ורק אח"כ נבדוק, האם הסיבה שאכלתי מחייבת את זה שאהיה שבע. דהיינו, בדיקת התוצאה ביחס לעצמה ורק אח"כ ביחס לסיבה. סיבה: אני אלך לאכול. ... ונשאל עליהן באופן עקרוני. האם קיימת אפשרות שאלך לאכול? האם קיימת אפשרות שאהיה שבע,
בלי קשר לסיבה כלשהי? ורק אח"כ נשאל, האם זה שאלך לאכול, מחייב את זה שאהיה שבע. תוספות - איך לבדוק אולי ההפך הוא הנכון?: אז הדרך הפשוטה לבדוק אולי ההפך הוא ...