בחירה חופשית חלקית - מהו שורש האמת, של בחירה חופשית חלקית? כפי שכבר ביארתי, בשורש המציאות, אין שום שינוי כלל, וממילא אין שום משמעות למושג בחירה כלל. ... בעולם שלנו, האדם חווה הפרדה, בין חווית הבחירה, לבין חווית העדר הבחירה. והאדם חווה שיש לו בחירה חופשית חלקית. שיש דברים שאותם הוא יכול לעשות, ושיש לו בחירה, האם לעשות או לא לעשות אותם. ויש דברים שהאדם ... את הבחירה, האם לעשות או לא לעשות אותם וכולי. וכאן יתבאר, מהו שורש האמת, שמלובש במחשבה שיש בחירה חופשית חלקית. כי מצד אחד, יש לאדם בחירה חופשית על הכל, מהצד שהאדם הוא אלוהים. ומצד שני אין לאדם שום בחירה חופשית כלל, גם לא כאדם וגם לא כאלוהים. כי יש נקודת מבט, שבה, גם לאלוהים אין בחירה חופשית. ויש גם נקודת מבט, שבה, אין שום מושג בחירה כלל, וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. ויש גם את נקודת המבט, שבה יש לאדם בחירה חופשית חלקית. ושורש העניין הוא, כי מצד האמת הגדולה ביותר, קיים ריבוי אלוהים. שבו, יש אין סוף ישויות ... את כל זה במקום אחר. וזה בעצם אומר, שמצד האמת הפנימית ביותר, לכל אחת מהישויות שיש בעולם, יש בחירה חופשית מלאה על כל המציאות כולה. דהיינו, שכל אחת מהישויות הסופיות, מהווה את כל שאר הישויות כולן. כי כל צורה ... כולה. וכאשר כל צורה שולטת בכל המציאות כולה, והכל קורה בו זמנית, אז בעצם נוצר מצב של בחירה חופשית חלקית. שמצד אחד, יש לכל ישות בחירה חופשית מלאה על הכל. אבל מאחר שלכל ישות יש בחירה חופשית מלאה על הכל, ממילא, זה כאילו גורם לבחירה החופשית המלאה של כל ישות, להפוך לבחירה חופשית חלקית. ותפישת המציאות של הבחירה החופשית החלקית, היא ביטוי של האמת שיש בשני הצדדים השונים של המטבע. כי מצד אחד אין שום בחירה חופשית כלל. ומצד שני יש בחירה חופשית מלאה על הכל. והכל בבת אחת. שבבת אחת, יש ואין בחירה חופשית מלאה. וזה מתבטא בכך, שהאדם לפעמים חושב שיש לו בחירה חופשית, ולפעמים האדם חווה העדר בחירה חופשית. וכיו"ב לגבי כל שאר הדברים שיש בעולם. שכל ההפכים, נכונים בו זמנית. ומכך נוצר שהאדם חווה את כל אחד ...

... כגון לדוגמא ההתלבטות של האדם, האם יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית. שמנקודת מבט אחת (1) אפשר לומר, שאין לאדם שום בחירה חופשית כלל. ומנקודת מבט נוספת (2) אפשר לומר, שיש לאדם בחירה חופשית מלאה על כל דבר. ומנקודת מבט נוספת (3) אפשר לומר, שיש לאדם בחירה חופשית חלקית. ומנקודת מבט נוספת (4) אפשר לומר, שאין שום הבדל, בין יש בחירה חופשית, לבין אין בחירה חופשית. והרעיון הוא, שניתן לקחת כל 2 הפכים, ואפשר להסתכל עליהם מ 4 נקודות מבט שונות. כאשר נקודת מבט 1 - היא השילוב של שני ...

... יתכן מאוד, שהיא כלל לא קיימת בכלל. או במילים אחרות, האדם מבין, שיתכן מאוד, שלמרות שהוא חווה שיש לו בחירה חופשית, הרי שיכול להיות, שבכלל אין לו שום בחירה חופשית כלל מבחינה אובייקטיבית. כי יכול להיות, שהאדם ירגיש מבחינה סובייקטיבית שיש לו בחירה חופשית, אבל מבחינה אובייקטיבית, לא הוא זה ששולט בגורלו. ובתת המודע האדם מבין, שהוא לא ממש בטוח, שבאמת יש לו כאן ... הראשון הפנימי ביותר שיש לאדם, מנקודת מבט מסוימת, הוא לא ממש נמצא בשליטת האדם. כך שלא ממש יש לאדם בחירה חופשית על מה שהוא רוצה. וכפי שכבר ביארתי את כל הנושאים האלו לעומקם, במקומות אחרים. וכמות האפשרויות כיצד יכולה ... מבט נוספת, שאומרת, שלא משנה מה שקורה לאדם בחיים, הכל, זה אך ורק כרצונו של האדם עצמו תמיד. ויש לאדם בחירה חופשית מלאה על הכל כולל הכל. והאדם בוחר את קיומו העצמי ואת הקיום של הרצון שלו, והאדם בוחר בבחירה חופשית מלאה, את כל מה שקורה במציאות. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. ובסיכומו של דבר, החרדה מפני איבוד ...

... הקטן לומד להתחשב בסביבה שלו ולייחס לה משמעות שונה לחלוטין, מהמשמעות שהוא מייחס לשאר החפצים שסביבו, היא זו שיוצרת חרדה חברתית אצל ילדים בפרט, ואצל אנשים מבוגרים בכלל. כי האדם מטבעו, רוצה את החופש. והאדם מטבעו, עושה כרצונו החופשי, בלי להגביל את רצונו בשום צורה שהיא. והנה, האדם לומד, שעליו לצמצם את החופש האישי שלו, למען התחשבות בדעות של אחרים. וההורים של ...

... בעולם, בלי שהוא ירצה אותו קודם לכן. והאדם מוכרח לרצות לעשות משהו, כדי שהוא יעשה אותו. אא"כ הוא עושה אותו, בלי שום בחירה חופשית כלל. שאז, זה כבר לא נחשב שהוא עצמו עושה אותו. והאדם מרגיש טוב או רע, שמח או עצוב, מרוצה או לא מרוצה וכיו"ב, לפי הרצון העצמי שלו, ולא לפי שום דבר אחר בעולם. כי כאשר האדם ... שבסופו של דבר, האדם כפוף לרצון שלו. אבל האמת צריכה להיאמר בכל מקרה. ויתכן אפילו שאולי בכלל האדם הוא רובוט ללא כל בחירה חופשית, וייתכנו עוד אפשרויות שונות שצריכים לבדוק אותן בפני עצמן (וכבר ביארתי את כולן במקומות אחרים). אבל בכל מקרה, המסר הוא, שהאהבה של האדם כלפי כל דבר בעולם, תלויה באם ועד ...

... אישית של טוב או רע. ואז ממילא האדם נמצא בהרמוניה מוחלטת עם המציאות כולה, וחי חיים טובים באמת. ורק נחדד ונבהיר: כי האדם לא מוכרח להיצמד אל האמת הנייטרלית בכל כוחו, בלי שום העדפה אישית. כי זכותו של האדם, בבחירה חופשית מלאה, לבחור לסבול מהרע שיש בעולם, ...

... האדם אחראי למעשיו, ועד כמה האדם אחראי למעשיו (עניין הבחירה החופשית וחופש הבחירה). אלא יתבאר רק העניין של לקיחת ...

... רק בגלל הפרשנות של האדם, את מה שהוא עושה. ובנוסף, יש כאן עוד היבט. והוא, עד כמה האדם חושב, שהוא בוחר בבחירה חופשית, לעשות את אותו דבר שהוא רגיל לעשות. כי אם האדם חווה שהוא בוחר בכל פעם מחדש, בבחירה חופשית מלאה, לעשות את אותה הפעולה. אז האדם לא יתלונן על פעולה הזאת. כי הוא חווה שהיא נעשית כרצונו החופשי. אבל אם האדם חווה, שהוא עושה פעולה כלשהי באשר היא, לא ממש מתוך בחירה חופשית. אלא מתוך חוויה של התנהגות כפייתית, שהאדם חווה כאילו נכפה עליו בכפיה לעשות את מה שהוא עושה ...

... הרצונות של האדם, שהוא מזדהה איתם ושהוא חושב שחשוב שהוא ישיג אותם. כי כל הזמן באים לאדם רצונות שונים ורעיונות שונים, לעשות כך או אחרת. והאדם בוחר בבחירה חופשית, האם להזדהות עם הרצונות האלו, או לא להזדהות עם הרצונות האלו. ולא להזדהות עם רצון כלשהו, פירושו שהאדם מתעלם מהרצון שלו, ...

... אבל הסיבה הרגשית החזקה ביותר שבגללה האדם מרגיש שהוא ממש מוכרח לאכול את האוכל שאינו בריא עבורו, והסיבה הרגשית החזקה ביותר, לכך שהאדם מרגיש, שממש כאילו אין לו בחירה חופשית, ושהוא ממש אוכל בצורה כפייתית של ממש (אכילה כפייתית), היא בגלל שמה שהאדם רוצה יותר מכל, זה את תחושת החופש האישי ... כעקרון, האדם תמיד ינסה לעשות, את מה שיגרום לו להרגיש הכי חופשי והכי משוחרר. כי המלך, הוא אדם חופשי. והאדם רוצה כסף, כדי להרגיש שהוא חופשי לקנות את מה שהוא רוצה כרצונו החופשי. והאדם מכור לתחושה של חופש ושל בחירה חופשית לעשות כרצונו. והאדם שונא את חווית העבדות והשעבוד, שהוא מוכרח לעשות כך או אחרת. ולכן כעקרון, ברגע שהאדם חושב ... להרגיש חופשי, גם כדי לנסות להדחיק, את הדברים שהוא חושב בתת המודע שלו, שהוא לא יכול להתנגד אליהם. כך שיש לאדם רצון מאוד חזק, להפר כל מסגרת, ולהיות חופשי, ולעשות כרצונו החופשי, נגד כל חוקיות כלשהי. וזאת הסיבה העיקרית, לכך שכאשר האדם רוצה לרזות ולרדת במשקל, שכ"כ קשה לו לעשות דיאטה ולאכול בתזונה נכונה. משום, שלאכול בתזונה נכונה, זה בעצם אומר חוויה של שיעבוד ושל חוסר חופש. וזה בעצם לקחת מלך, שרגיל לעשות כרצונו החופשי. ולצמצם ולהגביל אותו, שהוא יהיה מוכרח לעשות דווקא כך או אחרת. וזה סוג של פגיעה באגו של האדם, שהוא לא אדם חופשי לעשות כרצונו החופשי, אלא הוא מוגבל לעשות כך או אחרת. והאדם אוכל בצורה לא מאוזנת, גם כדי להוכיח לעצמו, שהוא מלך, שהוא יכול לעשות ... רק משום שככה הוא רוצה לעשות אותו. כי זאת תחושה מדהימה של אגו ענק, שהוא עושה את מה שהוא רוצה, רק משום שככה הוא רוצה, בלי שום תועלת, ואפילו עם נזק. רוצה ועושה, בבחירה חופשית מלאה, בלי שום הגבלה ובלי שום התחייבות כלשהי. וזאת הסיבה האמיתית שבגללה קשה לאדם להציב לעצמו גבולות וכיו"ב. משום, שהאדם רוצה להרגיש שהוא חופשי לעשות כרצונו, בלי מגבלה כלשהי. ולפעמים המצב מתהפך. דהיינו, שהאדם מרגיש שכבר כאילו אין לו בחירה חופשית לאכול בצורה בריאה. והאדם יותר מרגיש שהוא מוכרח לאכול לא בריא, יותר מאשר שהוא מרגיש, שהוא מוכרח לאכול בצורה ... דיאטה, ואז יש לאדם מוטיבציה לעשות דיאטה, כאשר הוא מרגיש שהדיאטה מחזירה לו את החופש האישי שלו, לבחור את מה שהוא אוכל. ושהוא לא מוכרח לאכול מתוך שיעבוד, אלא מתוך רצון חופשי ובחירה חופשית. ואז האדם גם משתדל לשמור על המשקל שלו, על ידי זה שהאגו של האדם מתנפח, מכך שהוא מרגיש, ... שיצליח לגרום לו לחשוב ולהבין, שהוא כן יכול לאכול כמה שהוא רוצה בלי לשמור על המשקל, ושהוא לא מוכרח בכלל לשמור על המשקל שלו. ושמתוך המקום הזה, מתוכו האדם בוחר בבחירה חופשית, כן לשמור על המשקל שלו, וכן לאכול בצורה בריאה. ז"א, כל זמן שהאדם יחשוב שהוא מוכרח לעשות משהו, ושאסור לו לעשות ... לעשות כרצונו, ולחיות כרצונו, בתחושה, שהוא זה שבוחר מה מותר ומה אסור לו לעשות, בלי שהוא מרגיש שלוקחים לו את החופש שלו. והרעיון הוא, שעל האדם לחוות, שהוא זה שבוחר בבחירה חופשית, להגביל את עצמו, ולצמצם את האפשרויות שלו, כי ככה הוא רוצה, בבחירה חופשית מלאה בלי כל אילוצים כלשהם. כי אם יש אילוצים וסיבות, אז ממילא אין כאן בחירה חופשית מלאה, ואז אין תחושה של חופש, אלא יש תחושה של שעבוד וכולי. ובסיכומו של דבר, האדם צריך להביא את עצמו להבנה (שכבר ...