... לטוס או לא, יותר חשוב שהוא יבין שזה לא משנה. מבחינת הפרספקטיבה של הבורא קיים רק הבורא. אחדות, זה שכל האין זמן ואין מקום חווים אותו על ...

... בבריאה, ואם הבריאה והבורא הם אחד ומאוחדים אז הכל טוב מוחלט, והכח ... רע, ודרכה להיטיב, כי בוראת בריאות נפרדות שכולן מיטיבות. ואם נתכוון ... ובשורש הכל אחד, והבורא הוא הבריאה, והבריאה היא הבורא.

... ברגע יצירת היש, ברגע יצירת העולם שלנו. אלא ברגע בריאתו של הרצון של הבורא! ברגע שהבורא רצה משהו, זה עצמו בריאת העולם, ז"א גם אם הבורא היה רוצה לא לברא את העולם, זה היה כבר כמו בריאת העולם, עצם הרצון זה כבר בריאת העולם. עצם המחשבה האם לברא או לא, זזה עצמו כבר בריאה. זה כבר נקרא צמצום, כי בשורש הראשון, אין הבדל בין הבורא לבין רצונו, ובשורש הראשון אין בכלל שום שינוי, אין שניים, וברגע שאומרים הבורא רצה או חשב, או אומרים משהו על הבורא, בעצם זה הפחתנו אותו ממה שאומרים עליו וזו כבר בריאה. השאלה האמיתית שנשאלת האם הבורא בחר את הבריאה הראשונה, העולם הראשון. הבריאה הראשונה, זה הרצון שלו, העולם הראשון, זו הבחירה של הבורא, העולם הראשון זה מידת הטוב, או מידת הרע של הבורא, זו היכולת של הבורא להשתנות, והשאלה האם הוא ברא את הרצון של עצמו מתוך בחירה או מתוך בחירה? ושתי התשובות נכונות, כי לא היתה לו עוד בחירה, הוא לא בחר לברא את הרצון והבחירה של עצמו, לכן הרצון נברא מעצמו, לכן כל התהליך הוא לא הרצון של הבורא, לכן כל מה שאחרי זה היא לא הבחירה של הבורא! כי הוא לא יכול לברא את הרצון של עצמו, ולכן איך שלא נסובב את זה, אם קיים עולם, אז לא הבורא בחר אותו, הוא נוצר מעצמו, ולמה מעצמו? כי הרצון נוצר מעצמו! עוד לא היו שניים, אז איך נוצרה הנפרדות הראשונה, הבורא לא צמצם את עצמו, מישהו צמצם את הבורא ונתן לו אפשרות לצמצם את עצמו! מי צמצם? הוא עצמו צמצם את עצמו, זה לא מסתדר, כי אח"כ נשאל מי ברא את הרצון של זה שרצה לצמצם אותו? כל התהליכים ... קודם, ואם הרצון של לברא את העולם נוצר מעצמו, אז מה שייך להגיד שהבורא בחר לברא את העולם אם הבורא בכלל לא רצה לברא את העולם. כיוצא בזה בבני אדם, אף אחד לא מתווכח עם זה שיש לבני האדם תחושה שהם בוחרים! השאלה היא האם באמת אתה בוחר? כי אפילו ... אומר גם בלי שהוא ירצה, וגם הכוונה מהמהות שלו, ויש פה שאלה, מצד אחד הבורא לא רצה לברא את הרצון שלו, ומצד שני, איך נוצר הרצון שלו? מעצמו, כן, אבל רק הוא היה! מצד אחד מוכרח לאמר שהוא זה שיצר את הרצון של עצמו, מצד שני ... הבדל בין הרצון של האדם למציאות, בדיוק כשם שאין הבדל בין הרצון של הבורא לבין המציאות, אז זה נקרא בחירה חופשית אמיתית. להגיד שאלוהים בוחר בחר את מעשיו, פירושו שהוא מהווה אותם, אבל הוא לא באמת בוחר אותם!! צריך לזכור ... ברגע יצירת היש, ברגע יצירת העולם שלנו. אלא ברגע בריאתו של הרצון של הבורא! ברגע שהבורא רצה משהו, זה עצמו בריאת העולם, ז"א גם אם הבורא היה רוצה לא לברא את העולם, זה היה כבר כמו בריאת העולם, עצם הרצון זה כבר בריאת העולם. עצם המחשבה האם לברא או לא, זזה עצמו כבר בריאה. זה כבר נקרא צמצום, כי בשורש הראשון, אין הבדל בין הבורא לבין רצונו, ובשורש הראשון אין בכלל שום שינוי, אין שניים, וברגע שאומרים הבורא רצה או חשב, או אומרים משהו על הבורא, בעצם זה הפחתנו אותו ממה שאומרים עליו וזו כבר בריאה. השאלה האמיתית שנשאלת האם הבורא בחר את הבריאה הראשונה, העולם הראשון. הבריאה הראשונה, זה הרצון שלו, העולם הראשון, זו הבחירה של הבורא, העולם הראשון זה מידת הטוב, או מידת הרע של הבורא, זו היכולת של הבורא להשתנות, והשאלה האם הוא ברא את הרצון של עצמו מתוך בחירה או מתוך בחירה? ושתי התשובות נכונות, כי לא היתה לו עוד בחירה, הוא לא בחר לברא את הרצון והבחירה של עצמו, לכן הרצון נברא מעצמו, לכן כל התהליך הוא לא הרצון של הבורא, לכן כל מה שאחרי זה היא לא הבחירה של ה

... זה מעשה מרכבה? הם ניסו להבין בעצם את רכיבת העליונים על התחתונים, מעשה מרכבה, זה בעצם להבין איך הבורא מחובר לבריאה הבורא רוכב על הבריאה, מה שנקרא "סולו לרוכב בערבות", כלומר, רוכב על השכינה שהיא נקראת ערבות, הבורא רוכב עליה מחובר אליה, מחיה אותה מהווה אותה. ולהבין את זה, זו האינטראקציה בין הבורא לבריאה, להבין איך נוצר המסובב הראשון. כי אפשר להגיד שבורא בלי רצון זה עליון, ובורא עם רצון, זה החלק התחתון, איך ... די פשוט, כל אחד ואחד שקיים בעולם יש לו את 4 בחינות האלו, להבין מעשה מרכבה זה אומר להבין את מהות הבורא, כי אחרת איך תבין מעשה מרכבה. ... האמיתי, אז יש לו 3 בחינות קודם כל הוא נקרא רשע, כי הוא כופר בשכל האמיתי, מקצץ בנטיעות, מפריד בין הבורא לבריאה הוא גם מת כי רשעים ... כדי לצאת בשלום? היה אמור לשאול מי ברא את מטטרון? ואז היה יוצא בשלום, מאחר שהפריד את הבריאה מהבורא, וזה באנלוגיה אלינו: אם אדם ... הוא לא היה מקצץ בנטיעות ואומר יש אלוהים ויש לי בחירה, זה נקרא לקצץ בנטיעות אתה מפריד את הבריאה מהבורא, כי למה האדם חושב שיש לו בחירה? תשובה: כי הוא לא שואל: מי ברא את הבחירה? מי ברא את הרצון? מי עכשיו בורא את הרצון? וזה עמקויות. ומי שלא חוקר מה הסיבה, מי הבורא, ומי ברא את הרצון של אלוהים, ...

... שהשכל הופך להיות מלאך, אז אין לך בחירה חופשית, כי למלאך אין בחירה. אבל אם אתה בשורש, בשורש של הבורא אז יש לך בחירה בפרקטיקה, השאלה האם צריך ...

... האם יש הבדל בין הנשמה של הגויים והיהודים האם מבחינה קוסמולוגית יש לגויים פחות נשמה? ונרחיב את השאלה בנושא הנשמה, אנשים כופרים באחדות של הבורא והם חווים את המציאות בנפרדות, גם דתיים וגם חילוניים, הם עושים הפרדה בין חי צומח דומם ומדבר. והם כופרים באחדותו של האלוהים כי אם הם היו מבינים את האחדות האלוהית, ממילא מה ... שמאחורי, מה ההבדל? בגלל שהקיר לא מדבר זה אומר שהוא שונה? איך שלא נסובב את זה בן אדם, דומם, וצומח זה אותו דבר. ודתיים יהודים שכופרים באחדות הבורא, טוענים ומשקרים כי יש נשמה לגוי ויש נשמה שונה ליהודי. ואני רוצה לצטט פסוק מספר קהלת אותו כתב שלמה המלך: (פרק ג') "אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם ...

... בלתי מוגבל לא יכול להיות שהיא תעשה משהו בשביל משהו אחר. בין כך ובין כך לאלוהים יש אפשרות לעשות הכל, ואם היה רוצה את העולם הבא היה כבר בורא מלכתחילה את העולם הבא. ויש מושג "נהמא דכיסופא" שזוהי ...

... עושה פעולות, זה מעיד עליו שהוא ישות מוגבלת כי ברגע שהוא עושה פעולות זה אומר שיש לו רצון, והוא בחסר, היה לו חסר. ויש מי שיגיד, כן, הוא רק רצה להיטיב לברואיו, אבל אם הוא לא היה חסר שום דבר, הוא לא היה בורא את העולם ולא היה לו צורך להיטיב. ואתה לא יכול להוכיח שהוא יכול לעשות כל דבר בעצם ...

... אינו יודע מפני מה הוא שמח. הרעיון הוא שהאדם, בכל השמחות שבעולם מלבד הדבקות של הבורא והאדם צריך לשמוח בשורש, מה זאת אומרת לשמוח בשורש שהאדם ישמח מעצם הדבקות שלו בבורא, זה נקרא שמחה בהשם יתברך. שאתה שמח מעצם הדבקות. עכשיו, מה זה נקרא דבקות זו שאלה אחרת. אבל העיקרון שהשמחה צריכה להיות אמיתית לא שימחה ... זאת אומרת, כאילו תחפש את הטוב שיש בכל דבר. מה הדבר היחיד שיש בכל דבר האחדות, הבורא, הוא נמצא בכל. ואתה צריך להיות שמח ממה שמחייה את כל הדברים, זה נקרא לשמוח שמחה אמיתית. שזה נקרא שהששון והשמחה ישיגו ונס יגון ואנחה. ... בחייו. כי האתאיסטים חושבים שיש אלוהים ויש עולם ויש בני אדם שהם כאילו נפרדים מהבורא. ואלוהים ברא אותך כדי להיטיב וכל מיני שטויות כאלה ואחרות. ואז אתה שואל אותם אז למה הוא ברא לך חיסרון אם אלוהים הוא כל כך טוב ורוצה להיטיב לך שהיה בורא אותך כמותו. היה בורא עוד אלוהים האם אלוהים יכול לעשות אבן שהוא לא יכול להרים אותה כן הוא יכול. ולכן הוא יכול לעשות אבן שהוא לא יכול להרים אותה ואף על פי כן ... היראה שהוא האינסוף, הוא בעצמו יש עוד יראה מעליו. מה הכוונה הכוונה שתדע לך שיש בורא לבורא לבורא לבורא לבורא עד אינסוף. שזה נקרא מקיפים מעל הזמן שהשכל לא יכול לדבר מהם. מה שרבי נחמן המר שהשכל הגבוה ביותר שניתן לדבר ממנו בעולם הזה, שנקרא השכל ... את האלוהים היהודי שהוא בעצם השטן, דהיינו, כשאנו מבינים את פרספקטיבת האחדות שבה הבורא והבריאה זה אחד שזה בעצם אלוהים, עכשיו יש לנו אלוהים שברא אותו ואלוהים ושברא אותו ואלוהים שברא אותו עד אינסוף. רק אחרי שהבנו שהכל אחד, רק אז אנו מתחילים בורא לבורא לבורא עד אינסוף ואף על פי כן כולם בעצם ישות אחת. אותו הדבר גם ברמה הרוחבית שלנו. כי בתוך הזמן והמקום יש אינסוף ישויות. המקום הוא אינסופי ... שבעולם המצב הוא כמו לפי הבריאה. כי כל צמצום וצמצום הוא בעצם אחדות מוחלטת עם הבורא לפני הבריאה. כל צמצום, כל אפשרי המציאות הוא בעצם גם מחוייב המציאות. כי אפשרי ומחוייב זה שני צדדים של אותו מטבע. לכן רבי נחמן אמר. זאת ... בעולם, שהכל אחד. זה עצמו יחזיר גם אותך בתשובה שלמה. כאשר כל הבריאה כולה נכללת בבורא וכל הנאצלים נכללים במאציל, אז מימילא גם אתה נכלל במחוייב המציאות. זה הכוונה כולם נכללים במחוייב המציאות. כי הוא כבוד גול למלך. זה ... כי לפעמים כי תלוי איך מסתכלים על זה, בוא נפשט ונקצר את העניין. אם בריאה מחוברת לבורא אז זה טוב מאד, אז זה כביכול יותר טוב מאשר לפני הבריאה. כי אם כל הישויות כל הצמצומים שיש בעולם הם בעצם נכללים בשורשם שהם בעצם אלוהים אז ... סיטרא דה מותא, אז הטוב מאד הזה הוא מאד מאד מאד רע. כי אז הצמצומים הם מאד רחוקים מהבורא, זה מאד רע. השאלה היא זה תמיד האם זה קשוא לשורשו או לא אם זה קשור לשורשו אז זה יותר טוב מאש מלפני. כביכול. למה כביכול כי עדיין צריך ... אסביר איך זה מתחבר. אי שמחה פירושו מה שאמרנו בהתחלה. שמחה אמיתית פירושו דבקות לבורא. והמלך מסר את המלוכה לבנו בחייו כי מצד האמת הבן הוא בן יחיד, כי למרות שיש הרבה בנים ויש הרבה צמצומים, הוא בן יחיד. ומצד האמת הבן עצמו, ... של המלך זה רק אחרי שהתהווה הרצון שלו, רק אחרי הבריאה, הבריאה זה התהוות הרצון של הבורא, אבל לפני הבריאה אז זה לא משנה, לפני התהוות הרצון של הבורא אין הבדל בכלל כי אם יש מלך אחד או שני מלכים או אם יש בין המלך או אין בין המלך וכו'. ורבי נחמן בתורה ו' מבאר - יש שני כבוד. יש כבוד ... אף על פי כן יש פה את ההפרדה. רבי נחמן אומר דע לך שעיקר מהות ההפרדה בין השכל לבין הבורא זה בדיוק עניין החלל הפנוי. בדיוק בגלל השאלות הפרדוקסליות, שהם העיקר. למרות שהם מחיים את כל שאר החכמות. יש את החכמה הכי גדולה שזה ...