... הוא מגיע למשבר בחיים ושנראה לו שהוא איבד תקווה? ונחדד: כי אף אחד לא
באמת חווה בשלמות שהוא איבד כל תקווה. כי האדם מרגיש רע, רק בגלל שיש לו תקווה. כי התקווה, גורמת לכך שהאדם ירצה לשנות את המציאות. ובלי שום תקווה, האדם לא רוצה לשנות את המציאות, ... חושב שיש לו תקווה. והסיבה שהאדם תמיד חושב שיש לו תקווה, היא משום,
שבאמת מצד האמת, תמיד יש תקווה. ולמה? כי הסבל, הוא לא מחוייב אלא רק אפשרי. כי האדם שרע לו, נדמה לו לפעמים, כאילו מחוייב המציאות שיהיה לו רע. והוא לא מבין, שזה שרע לו, זאת רק ... שנראה לו שזה מחוייב המציאות, שהוא יחשוב כפי מה שהוא רגיל לחשוב. אך
באמת, זה רק הרגל מחשבתי, והאדם צריך לזהות אותו, ולשנות אותו, ולתת לעצמו הזדמנות לעשות שינוי מהותי בחיים שלו. כי בסופו של דבר, מי שקובע כיצד האדם ירגיש, והאם האדם ירגיש טוב ... זה שהאדם מטיל ספק בצורת החשיבה שלו. דהיינו, שהאדם שואל את עצמו, האם
באמת מחוייב שצורת החשיבה שלי נכונה? ואולי ההפך הוא הנכון? ואולי צריך לחשוב בצורה הפוכה לגמרי? ואולי ההרגל המחשבתי שלו, אולי הוא נכון, אבל גם חשיבה מנוגדת והפוכה, אולי גם היא ...