... כי האלוהות, היא חווית האין סוף. שהאדם חווה חוויה של שחרור מוחלט ואמיתי, ללא כל חווית צמצום כלל. (וכמובן שהשחרור הוא כ"כ גדול, עד שהוא
באחדות, עם הצמצום של הנפרדות). וככל שהאדם, חי יותר בעולם של הגדרות והתניות שכליות ורגשיות בתוכו, כך האדם סובל יותר. כי כל "אמת" שהאדם נאחז בה, היא בעצם עוד חוויה של צמצום, שהיא עונש ... והאמת המוחלטת מתגלה. והיא מכילה בתוכה את הכל, ללא שום הפרדה והגדרה כלל, ולכן קיומה הוא מחויב. משום שאין שונה ונפרד ממנה כלל (כי היא
באחדות עם הלבושים שלה). ואז האדם חווה את האחדות ואת השלמות של האין סוף. ובסיכומו של דבר, על האדם למרוד בדרך החשיבה הרגילה שלו. ועל האדם למרוד בכל הדברים שנראים לו כאמת. ועל האדם לדעת ... שהכל אחד ממש, ושהנפרדות היא לא יותר מאשר אמונה שקרית, שמתחזה לאמת אמיתית. ואז האדם מגיע אל האמת המוחלטת, שהכל אחד ממש, והנפרדות נכללת
באחדות, ואז האדם חי חיים של נפרדות, מתוך אחדות אמיתית, שזאת שלמות התגלות האחדות. ...