... בין בעיות שונות, עכשיו האדם צריך לבדוק האם באמת יש קשר בין הבעיות האלו, או שאולי הקשר ביניהן הוא רק אקראי בלבד. כי מצד אחד אפשרי שבאמת יש כאן קשר בין הבעיות, כי הרי בבעיות השונות יש תהליכים דומים. אך מצד שני יתכן שאין קשר בין הבעיות, ורק במקרה הבעיות דומות. ואיך ...

... באופן מושלם בין שתי האפשרויות. והוא בוחר באפשרות אחת ולא באחרת, בלי סיבה כלשהי, אלא באופן אקראי לחלוטין, הרי שזה סוג של אמונה. ...

... זאת שתי הדרכים נראות לאדם אמיתיות באותה המידה, הרי שבמקרה כזה, שתיהן טובות באותה המידה. והאדם יכול לבחור דרך כלשהי באופן אקראי, או לפי מה שיותר נוח לו וכיו"ב. כאשר שתי ...

... כי אם יש סיבה לכל הסיבות, הרי שיש משמעות לכל הסיבות. אבל אם אין סיבה לכל הסיבות, דהיינו, אם בנקודת ההתחלה אין סיבה מדוע לחלק מהדברים יש ולחלק מהדברים אין סיבה, הרי שיש אקראיות בנקודת ההתחלה ללא סיבה, וא"כ אין משמעות ליצירת הסיבות עצמן. כי אם נאמר שאין סיבה מדוע חלק מהדברים יש וחלק מהדברים אין להם סיבה, המשמעות היא שבעצם הדברים יכולים ...

... ההתחלה הייתה ה"אין סיבה", הרי שיש לשאול, כיצד מ"אין סיבה" יצא כל רצף הסיבתיות שיש אחריו. כי אין סיבה פירושו אקראי לחלוטין. ואם הכוח שמניע את כל המציאות כולה הוא אקראי לחלוטין, אז כיצד מכוח אקראי לגמרי, נוצר מנגנון של סיבה ותוצאה. ז"א יש לנסות ... של סיבתיות, א"כ יש לשאול, אם נאמר שהתהליך כולו פועל ללא סיבה, א"כ כיצד זה שנוצרו בתוכו תהליכים שהם לחלוטין לא אקראיים אלא של סיבה ותוצאה. כי השורש של הדבר, חייב ... הראשונה לענות, היא שאפשר לומר שאכן לא נוצרו שום סיבות. וכל מה שנראה לנו כתהליכים של סיבה ותוצאה, זה תהליכים אקראיים לחלוטין. דהיינו, אפשר לנסות לומר שאכן יש רק "אין סיבה" והכל אקראי תמיד. ואין בעולם שלנו שום תהליכים של סיבה ... של מהי הסיבה הראשונה, הרי שתמיד תישאר שאלה. ונחדד נאמר, שגם אם נאמר שאין בעולם שלנו שום סיבה ותוצאה אלא הכל אקראי לגמרי, גם אז תהיה שאלה בלתי פתירה בשכל. והעניין ... אפשר להעלים את הקיום שלו, והוא את האפשרות ואת הפוטנציאל לכך שתהיה סיבתיות. כי גם אם נאמר שכל מה שקורה בעולם הוא אקראי לגמרי ושאף פעם אין שום סיבה לשום דבר, הרי שעדיין ... של "אין סיבה". כי במציאות שלנו יש שני כוחות / שני מצבים / שתי אפשרויות. אפשרות אחת של "אין סיבה", דהיינו, אקראיות מוחלטת. ואפשרות שנייה / כוח שני / ישות שנייה, ... המבט הזו תמיד תהיה התנגשות עם כל הסבר שהוא שמסתמך רק על ה"אין סיבה". ז"א מאחר שבמציאות שלנו יש גם אפשרות של אקראיות וחוסר סיבה, וגם אפשרות של סיבה וסדר, הרי שבעצם ... הסיבה ומה ההסבר של תהליך האין סיבה בכל פירוש אפשרי שלא יהיה. לדוגמא: נניח שכל מה שקורה בעולם הוא היה הווה ויהיה אקראי לגמרי. אז באמצעות המחשבה של ה"יש סיבה", נשאל מהי הסיבה שבגללה התהליך האקראי לחלוטין הזה, הוא דווקא בצורה הזאת ולא אחרת? כי באותה המידה שהאקראיות היא כזו, היא הייתה יכולה להיות גם אחרת. אז מה הסיבה שהאקראיות היא דווקא כזו? ויש לשים לב, שאם נמצא הסבר מדוע האקראיות היא דווקא כזו, הרי שבעצם היא כבר לא אקראית. ועוד יש לשאול, נניח שהכל אקראי, הרי שהשאלה המתבקשת היא, למה הכל אקראי ולא הכל עם סיבה ותוצאה. כי על כל הסבר שלא יהיה ...

... להפך, כאשר מישהו אומר על דבר כלשהו שהוא אקראי ללא סיבה, הרי שבעצם המשמעות של האקראיות, אפשרית רק על ידי זה שלפעמים יש מצבים של "יש" סיבה שאינה אקראית. כי האקראיות והחוסר סיבה, מוגדרות נוצרות והמשמעות שלהן תלויה ... כדי שתהיה קיימת במציאות שלנו אפשרות של אקראיות / חוסר סיבה, לשם כך יש לומר שקיים דבר שאין לו סיבה ... אנחנו רואים שיש במציאות שלנו מקרים של אקראיות וחוסר סיבה, הרי שמכך ניתן להוכיח שאין סיבה ראשונה. כי אחרת לא הייתה אקראיות. אבל אם נאמר שאין סיבה ראשונה, אז זה מונע את אפשרות ... זו שיוצרת את הסיבות. כי אחרת הכל היה אקראי תמיד, אם לא הייתה סיבה ראשונה כלשהי. ואם יש סיבה ראשונה כלשהי, אז כיצד זה שקיימים בעולם גם דברים אקראיים? וזה בעצם אומר, שמבחינה הגיונית, הקיום של ה"יש" סיבה ...

... המבט שממנה אפשר לייחס ביטוי של רצון עצמי לכוח שמניע את המציאות כולה. ז"א בהחלט ניתן להבין שלמציאות עצמה יש רצון עצמי. כי הכוח הראשון שמניע את כל האירועים, וזה כלל לא משנה כיצד הוא יוגדר, בין אם הוא כוח אקראי, או אם נגדיר אותו כ"כלום", או אם נגדיר אותו כאלוהים, או אם נגדיר אותו כסיבה הראשונה של כל הסיבות וכיו"ב, או כל הגדרה אחרת, הרי שהוא עצמו הוא ...

... המציאות כולה מצד האמת חסרת משמעות? כי אולי באמת יכול להיות שכל רצף האירועים כולו הוא אקראי לגמרי ללא כל כוונת מתכנן וללא כל תכלית. ומי יכול להוכיח שיש תכלית למשהו? ואולי באמת לשום דבר אין ... אין שום משמעות, אז כיצד זה שיש במציאות שלנו דברים בעלי משמעות. ואיך תהליך שהוא כולו אקראי לגמרי, איך הוא יכול ליצור אירועים מסודרים בעלי משמעות כלשהי. כי העולם שלנו יש בו סדר. כמו לדוגמא חוקי הפיזיקה שעובדים תמיד באותה הצורה. ואם אכן כל רצף האירועים כולו היה תוצאה של אקראיות כלשהי, אז כיצד זה שאקראיות יוצרת דבר שמסודר בצורה מופלאה על פני כל העולם כולו. כי חוקי הפיזיקה עובדים באופן מדויק וזהה בכל העולם כולו ללא שום סטייה וללא שום אירוע אקראי שחורג מכללי הפיזיקה. ואם נאמר שהכל אקראי לגמרי ללא כל סיבה, אז ממילא יש להבין כיצד זה שיש בעולם שלנו אירועים שונים ותופעות שונות שמעידות על סדר ועל סיבה ותוצאה וכולי. כי אקראיות מוחלטת, לא יכולה ליצור סדר מוחלט. ואם יש בעולם שלנו סדר מוחלט, כגון לדוגמא חוקי הפיזיקה, הרי שמסתבר ... כולו הוא חלק מאיזה סדר יותר גדול... ובקצרה נחדד ונאמר, שאם התחלת התהליכים כולם היא אקראית, אז יש להבין ולמצוא הסבר לכך שהתהליכים כולם הם של סיבה ותוצאה ולא אקראיים. וכאשר רואים שכל התהליכים כולם שיש בעולם, עובדים לפי חוקיות של סיבה ותוצאה, הרי שהגיוני לומר שגם ... כלשהי. ושם הטוב הוא טוב, בדיוק כמו שהרע הוא טוב. ובאותה הנקודה אין שום הבדל בין עולם אקראי לעולם מסודר. כי באותה המידה שיש בעולם שלנו סדר, באותה המידה היה אפשר ליצור עולם חסר סדר עם חוקי ...

... ונסביר: כאשר אנחנו אומרים שיש סיבה ראשונה לכל הסיבות, בעצם בכך אנחנו שוללים את האפשרות שכל רצף האירועים שלנו הוא אקראי ללא סיבה. וזה בעצם אומר, שמה שהאדם ... קורא להם סיבה חלשה. ויש דברים אחרים שהאדם קורא להם העדר סיבה. כגון לדוגמא הגרלת לוטו, שבה המספרים יוצאים בצורה אקראית. דהיינו, ללא סיבה הנראית לעין. כי בעולם שלנו יש גם דברים אקראיים. בפרט בעולם התת אטומי, כידוע ... מיני דברים שהם נראים כחסרי סיבה. ובתוך הבסיס של החומר של העולם, בתוכו יש אירועים שנראים כחסרי כל סיבה לחלוטין וכאקראיים לגמרי. ועל האדם לנסות להתבונן לא רק בתופעות של סיבה, אלא גם בתופעות שנראות כהעדר סיבה. ועל האדם לשאול את עצמו, מדוע בעצם לדבר אחד הוא קורא דבר אקראי וחסר סיבה, ומדוע לדבר אחר הוא קורא ... שנקרא חוסר סיבה? וניתן דוגמא: נניח שבהגרלת הלוטו בתאריך כלשהו, עלו בגורל המספרים 1-2-3. על פניו ההגרלה היא אירוע אקראי לגמרי חסר סיבה. עכשיו, ניתן לקחת ... לרגע הזה אין למדע שום דרך לשלול או להפריך את ההנחה הזאת. אבל זה בעצם אומר, שכאשר האדם אומר על דבר כלשהו שהוא אקראי וחסר סיבה, הרי שבעצם האדם אומר ... מנגנון הסיבתיות הזה, זה לא אומר שהוא לא קיים. ואם נאמר שאכן קיים מנגנון שכזה, הרי שבעצם אמרנו שאין בעולם שום דבר אקראי. דהיינו, שהכל קורה בגלל סיבה ... שהם, ושכל רגע מכריח את הרגע שאחריו להיות כפי מה שהוא, מנקודת המבט הזו, אין בכלל שום הבדל בין מה שנקרא אצל האדם אקראיות לבין מה שנקרא אצל האדם סדר. וכל מה שהאדם קורא לו סיבה, הוא בכלל סתם משהו שהנכונות שלו, נכונה בדיוק כמו לתת סיבה לאירוע אקראי. והרעיון הוא, שאם יש איזה חוק אחד ... אחר, ואז האדם קורא לזה סיבה. אבל כאשר האדם לא מבין מה החוקיות שיש באירוע כלשהו, אז האדם קורא לזה העדר סיבה ואקראיות. כמו אותם מדענים שהחליטו שיש ... שאם הוא לא מבין את הסיבה, אז הוא כבר יכול להצהיר שאין סיבה. למרות שבאמת, כאשר אומרים על תהליך שהוא חסר סיבה ואקראי, המשמעות של זה היא, שהאדם עדיין לא ... יכול להיות שלהכל כולל הכל יש סיבה. ושאין בעולם שום העדר סיבה. ושכל דבר בעולם הוא מוכרח. וששום דבר הוא אינו אקראי. ויכול גם להיות שיש דברים בעולם שיש להם סיבה ושיש דברים אקראיים. אך יכול גם להיות שלשום דבר בעולם אין סיבה, ושהכל אקראי תמיד. כי מאוד יכול להיות שבכלל אין ... חוקיות של סיבה ותוצאה? והתשובה היא שראשית כל יכול להיות שאף על פי שיש דברים שנראים כמסודרים, אולי בכל זאת זה אקראי לגמרי שיש את הסדר הזה. וזה שבעיני האדם זה לא הגיוני שאקראיות תיצור כזה סדר, זה עדיין לא אומר שהדבר אינו אפשרי. ובפרט כאשר אנחנו מדברים על אקראיות, שמנקודת המבט של האקראיות, הרי שבהחלט אפשרי שבאופן אקראי דווקא כן יצא משהו שייראה מסודר. ז"א אין שום דרך לוגית ושכלית להוכיח שכל הסדר שיש בעולם שלנו, הוא בכלל לא איזו תוצאה של דבר אקראי לחלוטין. וכנ"ל, זה שמסיבות שונות ... היא דווקא הנכונה. (ויש בזה עוד היבטים. כי גם לא בטוח שבאמת יש הסתברות נמוכה דווקא לכך שסדר לא יהיה תוצאה של אקראיות, כי אולי יש הסתברות שווה. וצריך להגדיר מהי הסתברות וכולי). ועוד דבר שיכול להיות, הוא שאולי בכלל יש רצף אין סופי של אירועים אקראיים לגמרי. ואולי באמת הכל אקראי תמיד. אבל כאשר יש רצף אין סופי של אין סוף אירועים שונים שכולם אקראיים, הרי שמאוד יכול להיות שחלק מהאירועים יהיה בהם דבר שיראה כסדר כלשהו. וניתן אולי לומר, שהכל אקראי תמיד. אלא, שמה שהאדם רואה שחוזר על עצמו בתוך רצף האירועים האקראי, לו קורא האדם סיבה ותוצאה. אבל לכל שאר הדברים שיש ביקום הענק שלנו, שבהם האדם לא מבין את רצף האירועים, משום שבאמת הוא אקראי לגמרי, לכך קורא האדם אקראיות. ומאוד יכול להיות שאולי באמת הכל אקראי תמיד. ואם זה נכון, אז זה בעצם אומר ...

... לא בחרתי אחרת? והאם הייתה סיבה מדוע בחרתי כך ולא אחרת? ואם הבחירה שלי הייתה אקראית לגמרי ללא סיבה, אז האם באמת בחרתי? ואם כן הייתה סיבה מדוע בחרתי את מה שבחרתי, אז האם הייתי מוכרח לבחור את מה שבחרתי, או ...