... בין בעיות שונות, עכשיו האדם צריך לבדוק האם באמת יש קשר בין הבעיות האלו, או שאולי הקשר ביניהן הוא רק אקראי בלבד. כי מצד אחד אפשרי שבאמת יש כאן קשר בין הבעיות, כי הרי בבעיות השונות יש תהליכים דומים. אך מצד שני יתכן שאין קשר בין הבעיות, ורק במקרה הבעיות דומות. ואיך אפשר לדעת ...

... סיכוי שווה באופן מושלם בין שתי האפשרויות. והוא בוחר באפשרות אחת ולא באחרת, בלי סיבה כלשהי, אלא באופן אקראי לחלוטין, הרי שזה סוג של אמונה. כי כל זמן שיש סיבה כלשהי מדוע לבחור כך או אחרת, הרי ...

... אמיתיות באותה המידה, הרי שבמקרה כזה, שתיהן טובות באותה המידה. והאדם יכול לבחור דרך כלשהי באופן אקראי, או לפי מה שיותר נוח לו וכיו"ב. כאשר שתי הדרכים באמת דומות אחת לשנייה, המצב דומה לאדם שיש בידו שני מטבעות זהים, והוא מתלבט ...

... בנקודת ההתחלה אין סיבה מדוע לחלק מהדברים יש ולחלק מהדברים אין סיבה, הרי שיש אקראיות בנקודת ההתחלה ללא סיבה, וא"כ אין משמעות ליצירת הסיבות עצמן. כי אם נאמר שאין סיבה מדוע חלק מהדברים יש וחלק מהדברים אין להם סיבה, המשמעות היא שבעצם הדברים יכולים להיות גם ...

... אחריו. כי אין סיבה פירושו אקראי לחלוטין. ואם הכוח שמניע את כל המציאות כולה הוא אקראי לחלוטין, אז כיצד מכוח אקראי לגמרי, נוצר מנגנון של סיבה ותוצאה. ז"א יש לנסות להבין, כיצד ה"אין סיבה" שמתחיל את כל התהליך של האירועים של העולם, כיצד הוא הוליד את כל תופעת ... תהליכים שהם לחלוטין לא אקראיים אלא של סיבה ותוצאה. כי השורש של הדבר, חייב שיהיה בו את התוצאה שלו. ואם אנחנו רואים שיש בעולם שלנו סיבה ותוצאה, הרי שבהכרח לומר שבשורש של ... של סיבה ותוצאה, זה תהליכים אקראיים לחלוטין. דהיינו, אפשר לנסות לומר שאכן יש רק "אין סיבה" והכל אקראי תמיד. ואין בעולם שלנו שום תהליכים של סיבה ותוצאה. ובכך בעצם העלמנו את השאלה של איך מ"אין סיבה" נהיו סיבות. והתשובה השנייה האפשרית היא, שאפשר ... שום סיבה ותוצאה אלא הכל אקראי לגמרי, גם אז תהיה שאלה בלתי פתירה בשכל. והעניין הוא, שיש דבר אחד שאי אפשר להעלים את הקיום שלו, והוא את האפשרות ואת הפוטנציאל לכך שתהיה ... שכל מה שקורה בעולם הוא אקראי לגמרי ושאף פעם אין שום סיבה לשום דבר, הרי שעדיין אי אפשר להעלים על ידי זה את המושג סיבתיות וסיבה ותוצאה. כי כאשר אנחנו משתמשים ב"אין סיבה" ... אחת של "אין סיבה", דהיינו, אקראיות מוחלטת. ואפשרות שנייה / כוח שני / ישות שנייה, של "יש סיבה", דהיינו, קשר בין אירועים שונים, שכל אירוע הוא תוצאה של האירוע שקודם לו. והמציאות ... שלנו יש גם אפשרות של אקראיות וחוסר סיבה, וגם אפשרות של סיבה וסדר, הרי שבעצם זה אומר שתמיד כל הסבר של אין סיבה, תמיד הכוח של היש סיבה, הוא תמיד ימשיך לשאול מה הסיבה ומה ... בעולם הוא היה הווה ויהיה אקראי לגמרי. אז באמצעות המחשבה של ה"יש סיבה", נשאל מהי הסיבה שבגללה התהליך האקראי לחלוטין הזה, הוא דווקא בצורה הזאת ולא אחרת? כי באותה המידה שהאקראיות היא כזו, היא הייתה יכולה להיות גם אחרת. אז מה הסיבה שהאקראיות היא דווקא כזו? ויש לשים לב, שאם נמצא הסבר מדוע האקראיות היא דווקא כזו, הרי שבעצם היא כבר לא אקראית. ועוד יש לשאול, נניח שהכל אקראי, הרי שהשאלה המתבקשת היא, למה הכל אקראי ולא הכל עם סיבה ותוצאה. כי על כל הסבר שלא יהיה לגבי המציאות, תמיד נוכל באמצעות החשיבה של ה"יש סיבה", לשאול מהי הסיבה שבגללה התהליך של המציאות ...

... סיבה. וגם להפך, כאשר מישהו אומר על דבר כלשהו שהוא אקראי ללא סיבה, הרי שבעצם המשמעות של האקראיות, אפשרית רק על ידי זה שלפעמים יש מצבים של "יש" סיבה שאינה אקראית. כי האקראיות והחוסר סיבה, מוגדרות נוצרות והמשמעות שלהן תלויה במציאות של "יש" סיבה. ובכל מקרה ניתן לראות ולהבין, ... ולראות, כי כדי שתהיה קיימת במציאות שלנו אפשרות של אקראיות / חוסר סיבה, לשם כך יש לומר שקיים דבר שאין לו סיבה ראשונה. כי אם לכל הדברים בעולם יש סיבה ראשונה ... שהוא. וכאשר אנחנו רואים שיש במציאות שלנו מקרים של אקראיות וחוסר סיבה, הרי שמכך ניתן להוכיח שאין סיבה ראשונה. כי אחרת לא הייתה אקראיות. אבל אם נאמר שאין סיבה ראשונה, אז זה מונע את אפשרות הקיום של ה"יש" סיבה. וכך גם להפך. כי מקיומן של ... ראשונה שהיא זו שיוצרת את הסיבות. כי אחרת הכל היה אקראי תמיד, אם לא הייתה סיבה ראשונה כלשהי. ואם יש סיבה ראשונה כלשהי, אז כיצד זה שקיימים בעולם גם דברים אקראיים? וזה בעצם אומר, שמבחינה הגיונית, הקיום של ה"יש" סיבה לצד הקיום של ה"אין" סיבה, הוא טעון הסבר והיתכנות. ...

... עצמה יש רצון עצמי. כי הכוח הראשון שמניע את כל האירועים, וזה כלל לא משנה כיצד הוא יוגדר, בין אם הוא כוח אקראי, או אם נגדיר אותו כ"כלום", או אם נגדיר אותו כאלוהים, או אם נגדיר אותו כסיבה הראשונה של כל הסיבות וכיו"ב, או כל הגדרה אחרת, הרי שהוא עצמו הוא תמיד בעל ...

... כי אולי באמת יכול להיות שכל רצף האירועים כולו הוא אקראי לגמרי ללא כל כוונת מתכנן וללא כל תכלית. ומי יכול להוכיח שיש תכלית ... במציאות שלנו דברים בעלי משמעות. ואיך תהליך שהוא כולו אקראי לגמרי, איך הוא יכול ליצור אירועים מסודרים בעלי משמעות כלשהי. כי ... הצורה. ואם אכן כל רצף האירועים כולו היה תוצאה של אקראיות כלשהי, אז כיצד זה שאקראיות יוצרת דבר שמסודר בצורה מופלאה על פני כל העולם כולו. כי חוקי ... וזהה בכל העולם כולו ללא שום סטייה וללא שום אירוע אקראי שחורג מכללי הפיזיקה. ואם נאמר שהכל אקראי לגמרי ללא כל סיבה, אז ממילא יש להבין כיצד זה שיש בעולם שלנו אירועים ... שונות שמעידות על סדר ועל סיבה ותוצאה וכולי. כי אקראיות מוחלטת, לא יכולה ליצור סדר מוחלט. ואם יש בעולם שלנו סדר מוחלט, ... ובקצרה נחדד ונאמר, שאם התחלת התהליכים כולם היא אקראית, אז יש להבין ולמצוא הסבר לכך שהתהליכים כולם הם של סיבה ותוצאה ולא אקראיים. וכאשר רואים שכל התהליכים כולם שיש בעולם, עובדים לפי חוקיות של ... כמו שהרע הוא טוב. ובאותה הנקודה אין שום הבדל בין עולם אקראי לעולם מסודר. כי באותה המידה שיש בעולם שלנו סדר, באותה המידה היה אפשר ...

... סיבה ראשונה. ונסביר: כאשר אנחנו אומרים שיש סיבה ראשונה לכל הסיבות, בעצם בכך אנחנו שוללים את האפשרות שכל רצף האירועים שלנו הוא אקראי ללא סיבה. וזה בעצם אומר, שמה שהאדם צריך לנסות להבין, זה לא רק מהי הסיבה הראשונה, אלא מהי בעצם הסיבה שבכלל יש סיבה ראשונה. כי בדיוק כמו שיש סיבה ... אחרים שהאדם קורא להם סיבה חלשה. ויש דברים אחרים שהאדם קורא להם העדר סיבה. כגון לדוגמא הגרלת לוטו, שבה המספרים יוצאים בצורה אקראית. דהיינו, ללא סיבה הנראית לעין. כי בעולם שלנו יש גם דברים אקראיים. בפרט בעולם התת אטומי, כידוע לאלו שלומדים פיזיקה קוונטית וכיו"ב. ויש בעולם שלנו כל מיני דברים שהם נראים כחסרי סיבה. ובתוך הבסיס של החומר של העולם, בתוכו יש אירועים שנראים כחסרי כל סיבה לחלוטין וכאקראיים לגמרי. ועל האדם לנסות להתבונן לא רק בתופעות של סיבה, אלא גם בתופעות שנראות כהעדר סיבה. ועל האדם לשאול את עצמו, מדוע בעצם לדבר אחד הוא קורא דבר אקראי וחסר סיבה, ומדוע לדבר אחר הוא קורא בעל סיבה? האם באמת יש הבדל אמיתי בין מה שנקרא אצל האדם סיבה, לבין מה שנקרא אצל האדם העדר סיבה? כי עד שהאדם מחפש ... סיבה לבין מה שנקרא חוסר סיבה? וניתן דוגמא: נניח שבהגרלת הלוטו בתאריך כלשהו, עלו בגורל המספרים 1-2-3. על פניו ההגרלה היא אירוע אקראי לגמרי חסר סיבה. עכשיו, ניתן לקחת את האירוע הזה שהוא נראה כחסר סיבה, ואפשר לומר שיש סיבה מדוע בעצם עלו בגורל דווקא המספרים האלו. כגון, אפשר לדוגמא ... וכמובן שנכון לרגע הזה אין למדע שום דרך לשלול או להפריך את ההנחה הזאת. אבל זה בעצם אומר, שכאשר האדם אומר על דבר כלשהו שהוא אקראי וחסר סיבה, הרי שבעצם האדם אומר שהוא עצמו לא מבין את הסיבה. כי מצד האמת, אפשר לומר עוד דבר, והוא שכל רגע נתון של המציאות, מכריח את הרגע הבא בציר ... להגדיר את מנגנון הסיבתיות הזה, זה לא אומר שהוא לא קיים. ואם נאמר שאכן קיים מנגנון שכזה, הרי שבעצם אמרנו שאין בעולם שום דבר אקראי. דהיינו, שהכל קורה בגלל סיבה כלשהי. וזה בעצם אומר, שכל מה שנקרא אצל האדם סיבה, הוא לא יותר מאשר אשליה. כי אם אנחנו נאמר שיש איזה חוק אחד ונוסחא ... להיות כפי מה שהם, ושכל רגע מכריח את הרגע שאחריו להיות כפי מה שהוא, מנקודת המבט הזו, אין בכלל שום הבדל בין מה שנקרא אצל האדם אקראיות לבין מה שנקרא אצל האדם סדר. וכל מה שהאדם קורא לו סיבה, הוא בכלל סתם משהו שהנכונות שלו, נכונה בדיוק כמו לתת סיבה לאירוע אקראי. והרעיון הוא, שאם יש איזה חוק אחד שמקיף את כל המציאות, ושמאלץ את כל האירועים בכל רגע להיות כפי מה שהם, כתוצאה של תמונת המציאות ברגע הקודם, הרי שאין ... אחד גרר אירוע אחר, ואז האדם קורא לזה סיבה. אבל כאשר האדם לא מבין מה החוקיות שיש באירוע כלשהו, אז האדם קורא לזה העדר סיבה ואקראיות. כמו אותם מדענים שהחליטו שיש תהליכים שהם חסרי כל סיבה. למרות שבעצם הם בסך הכל אמרו, שהם עצמם לא מספיק חכמים כדי להבין את הסיבה. אבל היהירות ... גורמת לו לחשוב, שאם הוא לא מבין את הסיבה, אז הוא כבר יכול להצהיר שאין סיבה. למרות שבאמת, כאשר אומרים על תהליך שהוא חסר סיבה ואקראי, המשמעות של זה היא, שהאדם עדיין לא מסוגל להגדיר את הסיבה. כך שעל האדם להתבונן היטב היטב על ההבדל האמיתי שיש בין מה שנקרא אצלו סיבה לבין מה שנקרא ... המבט של המציאות, יכול להיות שלהכל כולל הכל יש סיבה. ושאין בעולם שום העדר סיבה. ושכל דבר בעולם הוא מוכרח. וששום דבר הוא אינו אקראי. ויכול גם להיות שיש דברים בעולם שיש להם סיבה ושיש דברים אקראיים. אך יכול גם להיות שלשום דבר בעולם אין סיבה, ושהכל אקראי תמיד. כי מאוד יכול להיות שבכלל אין שום סיבה לשום דבר. ושגם מה שנקרא אצל האדם סיבה, זאת רק אשליה. לא משום שיש איזה סיבה אחרת, אלא דווקא משום שאולי ... סדר וארגון ואיזו חוקיות של סיבה ותוצאה? והתשובה היא שראשית כל יכול להיות שאף על פי שיש דברים שנראים כמסודרים, אולי בכל זאת זה אקראי לגמרי שיש את הסדר הזה. וזה שבעיני האדם זה לא הגיוני שאקראיות תיצור כזה סדר, זה עדיין לא אומר שהדבר אינו אפשרי. ובפרט כאשר אנחנו מדברים על אקראיות, שמנקודת המבט של האקראיות, הרי שבהחלט אפשרי שבאופן אקראי דווקא כן יצא משהו שייראה מסודר. ז"א אין שום דרך לוגית ושכלית להוכיח שכל הסדר שיש בעולם שלנו, הוא בכלל לא איזו תוצאה של דבר אקראי לחלוטין. וכנ"ל, זה שמסיבות שונות זה נראה אולי לאדם כלא מסתבר כ"כ, זה עדיין לא הוכחה לכך שזה לא יכול להיות. כי ברגע שמדברים על הסתברות, אז תמיד יכול ... הנמוכה ביותר, היא דווקא הנכונה. (ויש בזה עוד היבטים. כי גם לא בטוח שבאמת יש הסתברות נמוכה דווקא לכך שסדר לא יהיה תוצאה של אקראיות, כי אולי יש הסתברות שווה. וצריך להגדיר מהי הסתברות וכולי). ועוד דבר שיכול להיות, הוא שאולי בכלל יש רצף אין סופי של אירועים אקראיים לגמרי. ואולי באמת הכל אקראי תמיד. אבל כאשר יש רצף אין סופי של אין סוף אירועים שונים שכולם אקראיים, הרי שמאוד יכול להיות שחלק מהאירועים יהיה בהם דבר שיראה כסדר כלשהו. וניתן אולי לומר, שהכל אקראי תמיד. אלא, שמה שהאדם רואה שחוזר על עצמו בתוך רצף האירועים האקראי, לו קורא האדם סיבה ותוצאה. אבל לכל שאר הדברים שיש ביקום הענק שלנו, שבהם האדם לא מבין את רצף האירועים, משום שבאמת הוא אקראי לגמרי, לכך קורא האדם אקראיות. ומאוד יכול להיות שאולי באמת הכל אקראי תמיד. ואם זה נכון, אז זה בעצם אומר שמה שנקרא אצל האדם סיבה ותוצאה, זה בעצם לא יותר מאשר תיאור שהאדם בוחר לתת לרצף

... האם יכולתי לבחור אחרת? ז"א נניח שיש סיבה שבגללה בחרתי את הבחירה שלי. עכשיו על האדם לשאול את עצמו, האם באמת יכולתי לבחור אחרת? ואם כן, אז מדוע לא בחרתי אחרת? והאם הייתה סיבה מדוע בחרתי כך ולא אחרת? ואם הבחירה שלי הייתה אקראית לגמרי ללא סיבה, אז האם באמת בחרתי? ואם כן הייתה סיבה מדוע ...