אפשרי המציאות, שהופך למחוייב המציאות - להפוך את
האפשרי למחוייב ואת המחוייב
לאפשרי כי יש את
אפשרי המציאות ויש גם את מחוייב המציאות.
ואפשרי המציאות, פירושו, כל דבר שקיומו הוא רק
אפשרי, מאחר שקיימת האפשרות שהוא לא יהיה קיים. וכל דבר, קיומו הוא רק
אפשרי המציאות. כי כל דבר שקיים, תמיד יש את האפשרות, שהוא לא ... שקיים, יש עוד משהו אחר ששונה ושנפרד ממנו. ולכן, כל דבר שקיים, קיומו הוא רק
אפשרי ולא מחוייב. כי אם קיומו של הדבר היה מחוייב, הרי שלא ... ומאחר שתמיד קיים עוד דבר אחר, הרי ששום דבר, קיומו הוא לא מחוייב, אלא רק
אפשרי בלבד. וא"כ מהו הדבר, שקיומו הוא מחוייב המציאות, ומה מחוייב שיהיה קיים? תשובה: שום דבר. כי כל דבר, קיומו הוא רק
אפשרי. ורק הכלום / שום דבר, רק הוא מחוייב להיות קיים. שגם ... גם את מה שאינו כלום. וא"כ שום דבר ממש לא מחוייב וכולי. וכאשר האדם הופך את
האפשרי למחוייב, על ידי זה נוצרת נפרדות של טוב ורע. שהיא גם ... חושב על איזה דבר, וכאשר האדם מבין איזה דבר, הרי שכל ההבנות של האדם, הן רק
אפשרי המציאות, אך אף אחת מהן, היא אינה מחוייבת המציאות. כי ... בכל הצורות השונות, והאדם אוחז בשום דבר. כי כל מחשבה שיש לאדם, אמיתותה היא רק
אפשרי המציאות. כי יכול להיות שהיא אמת, ויכול להיות שהיא ... ניתן להוכיח שום דבר באופן מוחלט. וכאשר האדם באופן מוחלט, לא מזדהה עם שום דבר
אפשרי, דהיינו, כאשר האדם נותן 100% מעצמו, ובכל כוחו הוא מחפש את המוחלט, ולא נאחז בשום דבר שהוא רק
אפשרי, על ידי זה ממילא האדם מתחבר למחוייב המציאות. עד שאפילו קיומו הנפרד של האדם, גם הוא נעלם לגמרי. כי גם קיומו של האדם, הוא רק
אפשרי המציאות. כי הוא
אפשרי, רק כאשר יש הפרדה בין האדם לבין שאר הדברים. אך האדם ... דהיינו, כאשר האדם מרחיק את עצמו בכל כוחו, מהזדהות עם כל דבר שקיומו הוא רק
אפשרי, שאז ממילא האדם מתחבר אל המחוייב, על ידי זה, כל ... דהיינו, כל מחשבה שהיא. כי שום מחשבה, קיומה הוא לא מחוייב, אלא קיומה הוא רק
אפשרי. כי כל מחשבה, ניתן לחשוב על ההפך שלה. וכל מחשבה, ניתן ... על מחשבה אחרת, ששונה ונפרדת ממנה. ולכן, שום מחשבה, קיומה אינו מוכרח, אלא רק
אפשרי בלבד. וכאשר האדם לא חושב על שום דבר שהוא רק
אפשרי המציאות להיות אמת, אלא הוא מחוייב המציאות להיות אמת, ... צריך לשים לב לכך, שהוא לא מאמין כלל, ושאין לו שום אמונה כלל. כי האמונה
אפשרית, רק בדבר שקיומו הוא
אפשרי בלבד. כי כאשר דבר, יכול להיות נכון ויכול גם לא להיות נכון, דהיינו,
אפשרי המציאות בלבד, אז שייך להאמין שהדבר הזה הוא אכן נכון או לא נכון. אך כאשר האדם לא מזדהה עם שום רעיון
אפשרי, על ידי זה לא שייכת שום אמונה כלל. וכל הזדהות של האדם, היא אמונה. כי האדם מזדהה ומתייחס אל הדבר
האפשרי, כאילו הוא היה מחוייב. ובלי אמונה, לא היה ניתן להתייחס אל
אפשרי המציאות, כאל מחוייב המציאות. והאמונה, היא מאפשרת להתייחס אל
האפשרי, כאל מחוייב. שהאדם מאמין שהדבר הוא נכון, למרות, שלא ... המשפט הזה, הוא אכן האמת. והאדם שוכח, שבאמת הפירוש שהוא מבין את הדבר, הוא רק
אפשרי המציאות בלבד להיות נכון, אך לא מחוייב שהוא אכן כך, על ידי זה האדם מאמין, והופך את
האפשרי למחוייב. שהאדם חושב, שהפירוש וההבנה שלו, שהיא רק