... כמו "רע לי כשאני לבד" למה רע לי כשאני לבד מה אני לא יכול להיות לבד, נכון מה שאנחנו עושים פה זה מסבירים את החוקיות של המנגנון כדי שיהיה לך יותר קל לתמרן עם הרצון שכבר קיים בך. מה הבנת? ש: הבנתי שאני קיימת עם רצונות. אליעד: נכון. ש: והרצונות האלה הם גם גורמים לי סבל. אליעד: וגם הנאה. ש: וגם הנאה כן אבל זה לחיות בעצם זה מה שנקרא לחיות. אליעד: נכון. ש: אז זה להביא את ... אם אתה פועל מתוך הכרה שבעצם בהכרח הרצון לזוגיות גורם לך לחוסר. אליעד: נכון אז גם יותר קל לך מה יותר קל לך? ש: יותר קל לך. אליעד: לקבל את החיסרון כי אתה מראש מבין מה קורה איתך אתה חווה "עצם זה שאני קיים ואני רוצה ללכת לשם" זה כבר חיסרון בין זה שאני רוצה צבע כזה ולא צבע כזה זה חיסרון ואז יותר קל לך בראש כל התפיסה שלך משתנה. ש: ואז אתה יכול לשנאות גם מכך את החיסרון ...

... יודע שאתה קיים, אתה יכול להחליט אני לא רוצה להיות קיים ולכבות את זה. שאלה: המצב שאתה אומר שאתה בוחר הכל, האם אתה במצב הזה? אליעד: לא, אני תכף אתן לך את התשובה. אני רוצה להתמקד ברעיון ספציפי. אני לא יודע אם אני קיים, אז איך אתה יכול לשאול אותי ...

... רוצה משהו, זה להגיד, אני יודע שאני קיים. כי רוצה שווה חסר, ואני שווה קיים. כשהוא אומר שהוא רוצה משהו, הוא בעצם אומר, אני יודע שאני קיים. כשאני אומר לו, איך אתה יודע שאתה רוצה משהו, בעצם אני מטיל ספק בזה שאני קיים. ואם הוא יגיד אני לא יודע, אז הוא גם לא רוצה. אז מה קורה אצלך? שאלה: בלבול. אליעד: אם עכשיו עוקץ אותך יתוש, אתה קם? שאלה: או שכן או שלא, למה שאני ...

... מדבר איתך בלי להיות קיים, ומצד שני אני יכול לדעת שאני קיים, גם בלי לדעת שאני מדבר איתך. בקיצור באין שכל אתה יכול להיות הכל. בשכל, קיים = יודע שהוא קיים. אני מרגיש את עצמי = אני קיים. אם אני לא מרגיש את עצמי, אז במה זה מתבטא שאני קיים? אבל באין שכל, במעל, אתה יכול לא להיות קיים ולדעת שאתה קיים, מה שאתה רוצה אתה יכול להכניס פנימה. כל ... מה זה עזר לו שהוא לא קיים? שאלה: מה לא קיים? אליעד: אני לא קיים. בשכל שלך זה דבר שלא ניתן לתפיסה. אין אפשרות לתפוס דבר כזה. כשאני אומר, תעלים את עצמך, הרי בסוף אתה כן ...

... הוא לא בחיסרון. כך תבדוק את עצמך, אם אתה לא יודע כלום, אז אין לך שום חיסרון. פעם ידעתי שאם אני אקח סמים, זה לא ממש ישחרר אותי, כי עדיין אני אדע שאני קיים, שאני רוצה. אבל כאשר אני לא יודע שום דבר, אני לא חוה חיסרון, וזה לא משנה מה תגיד. אפילו לא ידעתי שאני קיים, אז איך אחווה חיסרון? ואפילו אם תגיד שזה גרוע, אבל אני יודע ...

... את המחוייב בסוגייה איך תוכל למצוא את המחוייב של כל העולם? לדוגמא, אתה רואה פה קיר, תשאל למה אני רואה פה קיר, למה? מאיפה זה בא, האם אני בטוח בזה 100%, האם יש אפשרות שאני טועה? אני קיים, האם אני בטוח שאני קיים, אולי לא? זה הרמה העליונה של החיפוש. בצורה פרקטית, תיקח תהליכים, למשל אשתי אמרה לי שבסוף שבוע היא רוצה לקפוץ לצפון. מה מחוייב? מחוייב שהיא רוצה ...

... מוכן לדעת שאתה לא קיים. ואם אתה מוכן לדעת שאתה לא קיים, אז מה הדרך להגיע לזה? תשאל את עצמך, האם אני בטוח שאני קיים? אם תשאל את עצמך, האם אני בטוח קיים, ותעשה את זה באמת, אז לא תהיה בטוח שאתה קיים, ואם אתה לא בטוח שאתה קיים, ... לא תהיה בטוח. אחר יעלה לך, אבל אני רואה משהו, תשאל, האם אני בטוח שיש משהו? לא בטוח, אחר תשאל, האם אני בטוח שאני קיים? תשאל כמה פעמים, ואז לא תדע שאתה קיים, ואז אין שום שאלה. שאלה: איך אני אדע שאין פה קיר? אליעד: מה אני מחזיק ...

... שאלה: למה? אליעד: כי משמעות זה ביחס למשהו. האמת היא שזה לא נכון שהילד נולד חופשי ואחר הוא נעשה מצומצם. אלא זה שהאדם קיים, זוהי כבר חוויה של צמצום. עצם זה שהאדם קיים, אני קיים, אני זה צמצום. מה זה אני? כשאתה אומר אני, זה צמצום של מה שלא אני. ברגע שאתה קיים, זה אומר שיש משהו שאתה גם לא. לכן חווית הצמצום מתחילה ... שאז אפילו אם אתה רואה כיסא, אתה אומר, אז מה אם המוח אומר שיש פה כיסא, אולי לא. ואם אתה חווה את זה, אז אתה בפחות צמצום, ואפילו עבורך אין קיר. אבל עדיין יש לך צמצום, של אני קיים, ואני רוצה, ואם אתה נכנס למקום יותר עמוק, אתה מגיע למצב שאתה לא יודע אם אתה רוצה או לא רוצה. מה שאני רוצה להגיד שהדברים האלו מתחילים ...

... אלא מהשכל. אני אסביר לך את מהות העניין. מה שאני אומר עכשיו לא בדיוק מדוייק, אך החוויה הבסיסית שלך ביותר היא שאתה קיים. האני קיים זוהי חוויה מאוד עמוקה. כול הקונץ של מורים אחרים זה לגלגל את האחריות על מישהו אחר, - ... יכול להרגיש שום הרגשה נוספת. בלי שתדע שאתה קיים, אתה לא יכול לדעת שום דבר, נכון? המשפט נכון מצד ההגדרה שלו, אם אני לא יודע שאני קיים, אז אני לא יכול לדעת שיש שולחן, כי אין מי שיודע. כדי להרגיש / לחוות שאתה קיים, אתה ... באופן בלעדי, כשהיא מסתכלת במראה, את מי היא רואה? את עצמה. אבל למזלה הגרוע רק היא קיימת, ואם רק היא קיימת, היא לא יכולה להגיד אני קיימת. מה זה אני, יש לא אני? אין משמעות לאני, אם אין אני. לכן המהות קיימת, בלי לדעת שהיא ... שאומרת, אני לא חלק מזה, אני משהו אחר, ואם אני משהו אחר, אז אני שונה ממה שלא אני, ואז אני גם שונה מהמציאות שמכילה אותי, ואז אני קיים. החיסרון בכבודו ובעצמו הוא זה שאומר אני. אם לא היית חסר, לא היית רואה חיסרון במקום ... הבדל בחוויה שלך לבין החוויה של השולחן? ניקח לדוגמא מורה רוחני, האם המורה הרוחני מודע לזה שהוא קיים? האם המורה הרוחני יודע שאני קיים? אני מנסה לחתור לשאלה אחרת, האם אתה רואה פה שולחן? (כן) אתה רואה את המורה הרוחני? ... להיות פה כדי לראות אותי. לפי מה שאתה אומר, שאם אתה יכול לדעת משהו בלי לדעת שאתה קיים, מבחינתך יכול להיות שגם השולחן יודע שאני קיים, ואולי גם הפיל יודע שאני קיים, בלי שהוא בכלל קיים. אתה טוען שהמציאות לא יודעת שהיא קיימת, אך יודעת שאני קיים. שאלה: כי אין לה שכל. אליעד: האם למציאות שבראה אותי אין שכל ולי יש שכל? והאם המורה הרוחני יודע שאני קיים, באותה חווית מציאות כמו שהמציאות יודעת שאני קיים? האם המורה הרוחני חווה את קיומו כמו שהפיל כאן חווה את קיומו? שאלה: אני חושב שהמורה הרוחני לא חווה כלום. אליעד: מה זה לא חווה כלום, האם הוא מדבר איתי? אתה טוען שהמורה הרוחני לא יודע שהוא קיים, אך יודע שאני קיים, האם זה מה שאתה טוען? שאלה: המורה הרוחני לא יודע כלום. אליעד: אם המורה הרוחני לא יודע ...

... שאם אתה מנמיך את המחוייבים, אז אתה מגיע למחוייב הראשון שהוא אני קיים, ואז גם הוא נעלם, ואז אתה במאה אחוז הרמוניה. או שאתה משאיר את המחוייב הראשון של אני קיים, וחוץ מזה אתה לא מחוייב לשום דבר, וגם כאן אתה חווה הרמוניה טובה. זאת אומרת שאתה יכול ליהנות מלהסתכל על קיר, לא מתוך יצירת עניין, אלא בגלל שזה לא מעניין. כי הלא מעניין בעצם ...