... שהוא לא רוצה לסבול. עכשיו, הלא רוצה לסבול, זה כאילו להגיד לך, תיסבול. להגיד,
אני לא רוצה לסבול, זה כאילו להרביץ לך. המחשבה שאומרת,
אני לא רוצה לסבול, היא מרביצה לך, כי אם היא לא הייתה, לא היה כואב לך. כשאתה אומר,
אני לא רוצה לסבול, המחשבה שאומרת שהיא לא רוצה לסבול, היא עצמה מרביצה לך. אתה יודע מי מרביץ לך? רק המחשבה שאומרת,
אני לא רוצה לסבול. כי אם אני הורג את המחשבה שאומרת
ש"אני לא רוצה לסבול" אתה לא יכול יותר לסבול. אז מי האויב המרכזי שלך? המחשבה, התפיסה שאומרת שהיא לא רוצה לסבול. ... תבין שזה סוג של אויב שהוא השורש של הסבל. שאלה: מה שהבנתי, שכאשר אני אומר
שאני לא רוצה לסבול, למעשה אני כבר מתנגד, אני מתנגד למציאות. אז איך אני משחרר את המחשבה הזאת? אליעד: אי אפשר. ... אותה ותפצח אותה, זאת שאלה רצינית ביותר, אם יש שאלות רציניות, זאת אחת מהם. למה
אני לא רוצה לסבול? זוהי שאלת מפתח. ואתה לא מתיחס ברצינות למחשבה הזאת. אם באמת לא היה אכפת לך מהשאלה הזאת, והיית מתייחס אליה בזלזול, זה טוב מאוד. למשל מרביצים לך, ובאה מחשבה שאומרת,
אני לא רוצה לסבול, אז אתה מזלזל במחשבה, אין לך כוח אליה, לזלזל במחשבה עד הסוף. אבל אתה, אם מרביצים לך, והיא אומרת שהיא לא רוצה לסבול, אתה מתייחס למחשבה בכבוד, כן נכון,
אני לא רוצה לסבול, זה לא טוב שאני סובל. אז אם אתה מתיחס למחשבה בכבוד, אז תכבד אותה יותר, תבין למה היא פה, מה ... אם אין לך כוח לבדוק, אז זלזל בה, אבל עד הסוף. אם אתה מוחק את המחשבה שאומרת,
אני לא רוצה לסבול, באותה שנייה אתה אלוהים. אתה לא צריך יותר לעשות כלום. בשנייה שאתה אומר, לא אכפת לי מהמחשבה ... שאלות, שום דבר. ולכן צריך לגלות מי שלח את המחשבה הזאת אליך. האם במקום לחשוב,
אני לא רוצה לסבול, - האם אתה יכול להגיד, אני רוצה לסבול. קרה פעם שאמרת, למה שאני לא ארצה לסבול, אני רוצה ... מספיק. הסבל טוב. אני רוצה להביא אותך למצב שאתה תחליט לגלות מאיפה באה המחשבה,
אני לא רוצה לסבול. המטרה שלי זה לא לענות לך על השאלה, מדוע אתה לא רוצה לסבול. המטרה שלי היא לגרום לך להתיחס אחרת לשאלה, למה
אני לא רוצה לסבול? התשובה תגיע לך, אחרי שתשאל אחרת את השאלה. המחשבה שאומרת,
אני לא רוצה לסבול, תרגיש את העוצמה שלה, וכאשר אתה שואל, תשאל ברצינות. זאת שאלה, שאם תגלה את התשובה עליה, יכול ... למה? כי אולי התשובה שגילית תמרר לך את החיים. למה? כי היום כשאתה שואל, למה
אני לא רוצה לסבול? ואז יש לך תשובה שאולי זה סתם. אז אם תגלה שזה סתם, אז לא תסבול יותר. אבל מאוד יכול להיות שיש סיבה מאוד טובה, למה
אני לא רוצה לסבול, ואף אחד לא ישנה את דעתי, ואז אתה תסבול, תסבול. השאלה, למה
אני לא רוצה לסבול? היא בעצם מבטאת את זה שאתה בעצם לא מקבל באופן מחוייב את זה שאתה רוצה לסבול. אתה שואל, למה
אני לא רוצה לסבול, האם אני חייב לסבול, אולי אני יכול שלא יהיה אכפת לי לסבול, אולי אני יכול לא לרצות שלא לרצות ... את השאלה אחרת, עד שאלוהים ישמע אותה, לשאול מעומק הלב. למשל, אם אתה שואל, למה
אני לא רוצה לסבול? אתה מתבונן ושואל, האם אני בכלל קיים? האם אני בטוח שאני רוצה? ואז עולה לך תשובה שאתה לא ... ועכשיו, איך אפשר לשאול את השאלה עמוק יותר? אם אתה באמת רוצה למצוא תשובה, למה
אני לא רוצה לסבול, לך לשדה תנכוש עשבים, ותוך כדי זה שאתה נוכש עשבים, תשאל למה
אני לא רוצה לסבול? זה הרבה יותר אפקטיבי. קח דף ותרשום את כל הדברים שגורמים לך להרגיש רע. ואם אין לך מה לרשום, אז אל תבלבל את המוח. אתה מקיף את כל הרע בעיגול, ושואל למה
אני לא רוצה לסבול? ואתה מרגיש את זה, אתה רואה את הסבל, ושואל, למה
אני לא רוצה לסבול? תשאל את השאלה על משהו שאתה ממש סובל. מי שלא מסוגל לסבול, כמה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה, לא ...