... אולי כן מסתיר מידע. והלוגיקה היא, שעליך לנסות להבין, למה שהאדם השני יחשוב שאני מסתיר ממנו מידע? איזה דברים רעים, האדם השני חושב, שאני חושב שיקרו לי, אם אספר לו את המידע? לדוגמא, בתהליך מכירה, שהלקוח שלך חושב, שאם ...

... וצמא באותה מידה ואתה לא יודע איך ללכת קודם. ש: לא ידעתי מה לעשות הייתי כאילו חייב להמציא הרגשתי שאני חייב להמציא. אליעד: אז אוקי יש לך תשובה לשאלה שלך? ש: לא אני שואל אני חושב כאילו. אליעד: טוב בוא אני אסביר מה עבר לו במוח, הוא אומר כזה דבר הוא הגיע למצב של שני דברים שלכאורה נראים לו ואף על פי כן הוא ...

... את תמונת המצב ולבדוק - מה אתה חושב שקורה, ומה אתה חושב שאתה רוצה. אח"כ עליך לשאול את עצמך: האם מה שאני חושב שקורה - האם זה באמת קורה? האם מה שאני חושב שאני רוצה - האם אני באמת רוצה את זה? אם תגיע למסקנה שמה שאתה חושב שקורה - באמת קורה ואינך מטעה את עצמך, ומה שאתה חושב ... הקונפליקט שבגללו אתה חש רע, איפה נמצא שורש הסבל. קודם כל, תהיה בטוח במה שקורה. שאל את עצמך: "האם מה שאני חושב שקורה, באמת קורה? או שאני רק מסיק את זה מתוך מה שקורה?" לדוגמא - אתה הולך ברחוב ושודדים אותך. עם הכסף ששדדו לך, ... ניתן לערער את מה שאתה חושב שקורה, ואת מה שאתה חושב שאתה רוצה, בדרך נוספת. שאל את עצמך: "מי מחליט מה אני חושב שקורה? לדוגמא: אם יורד גשם, אולי אני יכול לגרום לעצמי לחשוב שיש שמש? מי מחליט שאני אחשוב שיורד גשם? בטח תגיד: "החושים ...

... רוצה אבל יש משהו שאני רוצה שאין לך" או אני אגדיר את זה יותר נכון "יש משהו שאני חושבת שאני רוצה ויש בך ויש משהו שאני חושבת שאני רוצה ואין בך". ש: כאילו בהתלבטות. אליעד: כן יש לא דואליות כזה, ...

... מה המשמעות של המילה "מעל"? ומה זה אומר בעצם? ש: זה מה שאני חושב על זה לדוגמא, נגיד על העניין הזה, כאילו אתה בעניין כבר שמונה עשרה שנים אז מה אתה כאילו מכניס את ה"מעל" הזה. כאילו, אם היית אומר איזה משהו ... אתה פחות משמונה עשרה, אולי אתה רק חמש עשרה ואבדת עלי ואני חושב שמונה עשרה. ש: אז האם הוא עושה את זה בכוונה? אליעד: לא, הוא פשוט לא היה במפגש פה והוא לא יודע איך עובד המוח. את מבינה? מעבירים סדנה ולא באמת ... יותר מוקדם? וזה לא האמת. ש: אין את המניפולציה שלך פה, אני חושב שזה מניפולציה. לא, ראיתי שאתה עונה לו תשובה משהו אחר גם כן. אליעד: אתה עוד יותר מניפולטיבי. כי אתה לא רואה מניפולציה שאני עושה עליו ואני ... "אני אסביר לך איך אתה יכול" מה זה "האם אתה יכול". ש: אני חושב על ההיפוכים אבל אני הייתי עושה לך ככה, אוקי, בסדר אני אנסה להבין את זה. אליעד: קודם כל תבין את זה אחר כך את ההיפוכים, אחר כך נעשה הרצאה ... הוא היה במקצוע לא תחרותי. ולמה חשוב לי להוסיף את זה? כי אני חושב שכל אחד יכול ואני לא במקצוע תחרותי לכן אני יכול ללמד. יש מקום להרבה אלוהים אז אפשר שיהיה כמה זה לא מוגבל. זה היה חשוב לי להוסיף את זה. במקום ... בא על חשבון אף אחד. רגע תן לה שניה, מה את אומרת? ש: כי אני חושבת למה הוא בעצמו לא ידע להגיד את זה, את מה שאתה אמרת, את "הבוודאי", "שהאם אתה יכול". אליעד: למה? כי זה מבנה ילדותי של טקסט זה הסיבה המרכזית. ... איתי. כשאתה אומר למישהו "לדעתי" או "אני רוצה", או "אני חושב" אתה בעצם אומר לו "תקשיב, זכותך לחשוב אחרת". יש "זאת האמת" ויש "אני חושב וזה". ש: נו אז מה המסקנות? אליעד: כי אתה רוצה לשכנע אותו. אם את רבה עם מישהו שהוא חשוב לך אף פעם אל תגידי לו "לא טוב", תגידי לו "אני חושבת שזה לא טוב". את מבינה? כי תשאירי את זה בסובייקטיבי. נגיד את רבה עם מישהו ואת רוצה להשתיק אותו אז כל פעם שהוא אומר "אני חושב ש..." תגידי את ההפך בלי "אני חושבת ש...". הוא אומר אני רואה שיש שולחן אל תגידי אני לא רואה שיש שולחן, תגידי לו אין שולחן. הבנו? אוקי, עכשיו בא נמשיך הלאה, עכשיו הוא נכנס ... לך להזכיר בשום פנים ואופן את הספק, בשום פנים ואופן. ש: אני חושבת שהוא ניסה להגיד. אליעד: להגיד "אל תסגור איתי את העסקה" אתה בעצם דוחף לו גם את "הלא". ש: נכון, אני גם לא הבנתי את זה, כי זה היה נראה לי, ... ההפך, שבעצם אומר שהזכרת את ההפך. ולכן צריך לבדוק עד כמה אני חושב שהמציאות הנוכחית תואמת את מה שאני רוצה שיקרה ולפי זה לבדוק אם לתקן אותה או לא. זאת אומרת, לפעמים אומרים מה שלא מקולקל אל תגע, אתה תנסה לתקן ...

... עכשיו גשם כעובדה אובייקטיבית (שגם היא סובייקטיבית, ביחס לחושים של האדם). אבל המשפט "אני חושב שיורד עכשיו גשם בחוץ", הוא כמובן משפט סובייקטיבי. שהוא בעצם לוקח את הרעיון של "יורד עכשיו גשם בחוץ" ומסייג אותו ל"אני חושב ש". דהיינו, המשפט של "יורד עכשיו גשם", הוא לא עומד בפני עצמו, אלא הוא נשען על "אני חושב ש". או לדוגמא "אתה צריך לעשות שיעורי בית", ביחס למשפט שאומר "אני רוצה שתעשה שעורי בית" או המשפט "אני חושב שאתה צריך לעשות שעורי בית". שהמשפט הראשון הוא בצורת דיבור אובייקטיבית, שקובע עובדה של "אתה צריך לעשות שיעורי בית" כאילו זו אמת בפני עצמה. ויש את המשפטים האחרים, של "אני חושב ש" או "אני רוצה ש", שהם בעצם לוקחים את סוף המשפט ומגדירים אותו כאמת סובייקטיבית בלבד. או לדוגמא "אסור שלאירן יהיה נשק גרעיני", ביחס ל"העמדה שלנו היא ש / אנחנו ... ולא בצורה אובייקטיבית. כי כאשר יש דבר שהוא עומד בפני עצמו, לא מוסיפים לפניו מילים כגון "אני חושב ש / נראה לי ש / אני רוצה ש / אני רואה ש / אני זוכר ש / אני מבין ש" וכיו"ב, מילים שבעצם מבטאות שההמשך של המשפט, הוא רק ביחס לדובר של המשפט. וכאשר האדם אומר ... רוצה שיראו שהוא טועה. וכאשר אתה מציג רעיון כלשהו בצורה סובייקטיבית, דהיינו, שאתה אומר "אני חושב ש" וכיו"ב, אתה בעצם משדר לאדם השני שהוא לא חייב להסכים איתך, ושרק אתה חושב שכך או אחרת. ואז הוא מרגיש הרבה יותר בנוח, לומר לך שהוא לא מסכים איתך. כי תת המודע ... בדיבור סובייקטיבי, אתה בעצם חושף את הספקות שיש לך לגבי מה שאתה אומר. וברגע שאתה אומר "אני חושב ש", אז בעצם אתה עצמך מרגיש את חוסר הנוחות של עצמך עם מה שאתה עצמך אומר. ואז לפעמים יותר קל לך לדבר בצורה אובייקטיבית. ובסיכומו של דבר, כאשר אתה מציג רעיון ...

... ב - 100% מתנתק אז למה לך לחכות כשתבוא המחשבה "שאולי יעזבו אותי" תתחיל מעכשיו בבוקר שב בבוקר "אני חושב שיעזבו אותי ואז מה אני ארגיש?" ומעכשיו תתחיל לתרגל את זה. ש: דמיין את ההרגשה דמיין את זה. אליעד: הכל את ההרגשה את התחושה הכל, אבל אם אתה אומר "לא קריטי אז זה ככה וככה" אז אתה לא צריך להביא לך את הרע מלכתחילה. אתה מבין את הכוונה? ש: כן רק אני חושב איפה אני. אליעד: יפה ועכשיו הגענו לספק עוד פעם. מה הבנת? ש: הבנתי שאם אני ארצה כאילו לגמור את זה לגמרי עם הפחד הזה. אליעד: 100% אבל לא 100%. ש: ...

... ואז או שהוא חושף את הפתרון. ש: או? אליעד: או שהוא נכנע שאין פתרון, אני חושב שיש פתרון תמיד אבל אני לא אתעקש להגיד לבן אדם "יש פתרון". הוא אומר "רע לי על משהו" עכשיו אני חושב שיש פתרון לא משנה מה הבעיה יש ...

... ושאולי עוד מעט מישהו יכניס שאלה אחרת במקומה לחדר. ברק אובמה: "למושל רומני יש פרספקטיבה שאומרת ש... [דעתו של מיט רומני]. לי, יש נקודת מבט אחרת. אני חושב ש... אני חושב ש... ועכשיו, זה באופן בלעדי הולך ... כל ניסוח אחר, שיציג את הדעה של ברק אובמה, כדעה מחוייבת וכאמת מוחלטת, ולא רק כדעה אפשרית וכנקודת מבט בלבד. ואח"כ ממשיך אובמה לטעות ולומר "אני חושב ש... [טענה כלשהי] אני חושב ש... [טענה כלשהי] ", שזאת כמובן ... ואני...". דהיינו, "לא התשובה הנכונה", זה דיבור חלש, שנותן לגיטימציה גם לדעתו של האדם השני. אובמה: "OK. הרשה לי / תן לי לדבר באופן ספציפי על מה שאני חושב שאנחנו צריכים לעשות" (Well, let me talk specifically about what I think we need to do) שוב פעם דיבור מתרפס בניסוחים של "מה אני שאני חושב" במקום מה שהיה עליו לומר "תן לי לדבר, על מה שאנחנו צריכים לעשות" בהשמטה של "אני חושב ש". וגם דיבור מתרפס (מנומס) של ... רומני אומר, זה שרק וטעות. אובמה: "וזה המקום שבו יש הבדל [ביני לבין רומני]. כי התכנית הכלכלית המרכזית של המושל רומני קוראת ל... [רעיון כלשהו]. אני חושב שזאת אחד מהשאלות המרכזיות של ... לנו את הכלכלה" וכיו"ב. כאשר הרעיון הוא, לא לתת כבוד ולא לתת לגיטימציה לדעתו של היריב שלך. כל שכן לא לעשות את הטעות שעשה אח"כ אובמה, כשהוא אמר אני חושב ש... (כאשר אתה הנשיא, אתה לא חושב ...