... את הידיעה. ומי שמשקר לעצמו שהוא יודע, כאשר הוא אינו יודע, הוא פוגע בכלי הקיבול שלו, לדעת את מה שהוא אינו יודע. וגם מי שמודה שהוא אינו יודע, כל זמן שהוא לא חווה
באמת לאמיתה, את חוסר הידיעה שלו, הרי שהוא לא מגלה, את מה שהוא באמת צריך ... את המחשבה, והיא גורמת לו לא להודות שהוא אינו יודע. וגם אם הוא מודה שהוא אינו יודע, הרי שבתוכו הוא עדיין משקר לעצמו, כאילו הוא כן יודע משהו כלשהו. כי מי שהוא איש של
אמת מוחלטת, הוא לא יודע דבר. משום ששום דבר אינו מוחלט. וכאשר יש רק
אמת מוחלטת, אין שום ידיעת אפשרי כלל. כך שכל הוודאות שיש לאדם היא שקרית, ולו רק משום ששום דבר אינו מוחלט באמת יותר מאשר דבר אחר. וכדי להבין את
האמת המוחלטת, לשם כך צריך לחשוב בצורה מוחלטת. דהיינו, על האדם להבין,
שהאמת המוחלטת, מהותה שונה מכל אמת שהיא. כי כל האמיתות, הן אינן מוחלטות.
והאמת המוחלטת, היא זו שאינה יכולה שלא להיות קיימת. משום שאין מחשבה אחרת ... להודות שהוא אינו יודע, הוא בכך שכאשר הכל אחד ממש, הכל נכון במוחלטות, וגם הלבושים הם מוחלטים, ואז ממילא כל הידיעות, הן מוחלטות. ובסיכומו של דבר, על האדם להיצמד אל
האמת המוחלטת, ולהודות על האמת שהוא לא יודע, האם
באמת המוחלטת, היש ישנו והאין איננו. ואז, כאשר האדם מתחבר לנקודת
האמת האמיתית שבתוכו, שבה אין שום אמונה שקרית, אלא רק רצון אמיתי באמת לדעת ...